הקדמת המשפחה
בחודש ניסן תשמ"א הוגש לסנט האוניברסיטה העברית
דוקטורט שכותרתו "אפיון ספקטרוסקופי של התגבשות בזכוכיות
רב־קומפוננטיות". עבודת הדוקטורט נכתבה על ידי תלמיד במחלקה לכימיה אי
אורגנית, ועסקה בתהליכים ובאיפיון של התגבשות עפרות נדירות בתוך פאזות
של זכוכיות בהרכבים שונים. בפרק הראשון של העבודה תיאר המחבר את
הזכוכית, והתייחס בקצרה גם למעמדה בימי קדם:
הזכוכית נחשבה לחומר יקר ערך מאד: 'החכמה... לא יערכנה
זהב וזכוכית תמורתה כלי פז' (איוב כח, יז). או: 'חוליות של אבנים
טובות ומרגליות ושל זכוכית' (משנה, כלים יא, ח).
תלמיד המחקר הצעיר שהגיש את העבודה הוא בעל היובל,
פרופ' חננאל מאק, אבא שלנו. המרחב שבין אותה עבודת דוקטורט לבין קובץ
המאמרים המפואר שלפנינו הוא מעין צוהר לעולמו. השילוב של פסוקים מן
התנ"ך ומן המשנה בעבודה מדעית הם מעין רמז או הצצה קלה לדרך חשיבתו של
אבא. רוחב היריעה, הידע הבלתי נדלה, האינטגרציה ושילוב עולם הרוח עם
עולם המדעים המדוייקים – אבא שלנו הוא כל אלה ועוד הרבה יותר.
אבא הוא איש ירושלים. הוא נולד בה בשנת 1941. ילדותו
עברה עליו בשכונת גאולה, ולאחר מכן בבית וגן. כילד חווה את שלהי ימי
המנדט, את הקמת המדינה, מלחמת העצמאות והמצור על ירושלים. כחייל זכה
להיות בין ראשוני הצנחנים משחררי ירושלים במלחמת ששת הימים.
אבא הוא בן בכור להוריו. מורו ורבו, אביו עמנואל מאק
ז"ל, יליד ורשה, היה מראשוני עורכי הדין וממניחי היסוד לעולם המשפט
בירושלים בראשית ימי המדינה. אמו מרים מאק תבדל"א היא בת למשפחת
הלפרין, חלוצים שעלו מליטא וממקימי הרצליה. יחד גידלו את שלושת ילדיהם
– חננאל, גרשון ודבורה.
את לימודיו התיכוניים סיים בגיל 16, לאחר שדילג על שתי
כיתות. בשירותו הצבאי שירת בנח"ל המוצנח, ובמסגרת זאת בקיבוץ שעלבים
פגש אבא את אמא, ששירתה שם בשירות לאומי.
במלחמת ששת הימים זכה אבא להימנות על ראשוני הצנחנים
שפרצו לעיר העתיקה. הוא לקח חלק בשחרור הר הבית והכותל ושמע במו
אוזניו את הקריאה המפורסמת, 'הר הבית בידינו'. זכרונות הילדות הרחוקים
שלו מהביקורים בעיר העתיקה אפשרו לו להוביל את חבריו בדרכי מזרח
ירושלים לעבר שער האריות ומשם להר הבית. הוא לחם גם במלחמת ההתשה.
במלחמת יום הכיפורים לחם אבא בחזית הדרום על גדות תעלת
סואץ ובבוקר חג שמחת תורה נפצע פציעה קשה מאוד. לא רבים יודעים עד כמה
קשה היתה פציעתו וכמה משמעותיות היו השלכותיה, המלוות אותו מאז. חיי
היום־יום מזמנים לאבא אתגרים פיזיים מורכבים, אותם הוא מנצח מידי יום
בזכות כח הרצון שלו. התמודדות זו מהוה מקור השראה לכולנו.
בשנת תשכ"ד נישאו הורינו, חננאל ואופירה, ומאז ועד
היום הם מלווים זה את זה בשבילי החיים. אמא, שבמשך שנים רבות עבדה
כמורה אהובה ומוערכת, מהווה לאבא מקור לעוצמה ולתמיכה. חכמתה ויושרתה,
נדיבות לבה, אהבתה והפרגון האין סופי שלה לאבא ולכל המשפחה הפכו את
שניהם לצמד המנצח כל אתגר. אמא ליוותה את אבא בכל דרכיו, והיתה יועצת
נאמנה, והכוח המניע את אבא בשינוי המקצועי הגדול שעשה. ביתם של אבא
ואמא מהווה עבורנו משענת ובסיס, מקום של שמחת חיים ולב פתוח, ויהווה
עבורנו תמיד נמל בית. יחד הם עומדים בראש השבט. ספר זה מוקדש
לשניהם.
לאחר שהשלים את עבודת הדוקטורט בכימיה שימש אבא במשך
שנתיים כחוקר במכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית. עיקר
מחקרו הוקדש לניסיונות להפקת אוויר מועשר בחמצן.
לצד העיסוק האקדמי, היו ראשו ולבו של אבא נתונים לאורך
השנים לעולם מדעי הרוח, ובפרט לתנ"ך, לספרות חז"ל ולהיסטוריה של עם
ישראל. הוא לימד כימיה ופיזיקה, אך במקביל לימד גם תנ"ך ובהדרגה גמלה
בו ההכרה כי לבו נוטה אחר מדעי הרוח וחכמת ישראל.
בעידודם של אמא ושל כמה מעמיתיו שהכירו את יכולותיו
ועומק ידיעותיו החליט אבא לערוך שינוי אמיץ, לעזוב את עבודתו ואת
מחקריו בכימיה, ולצאת לדרך מקצועית ואקדמית חדשה. בפקולטה למדעי הרוח
ובסנאט האוניברסיטה העברית הוחלט לאשר לו מסלול לימודים חריג, ובסיומו
השלים אבא דוקטורט נוסף, הפעם במסגרת החוג לתלמוד. נושא העבודה היה
חלק א' של במדבר רבה, בהנחיית פרופ' יעקב זוסמן. בהמשך מצא בית חם
באוניברסיטת בר אילן, שם מונה לפרופסור ושם הוא עוסק בהוראה ובמחקר עד
היום.
יצירתו האקדמית של אבא מגוונת ומעמיקה, חדשנית ומקורית
ביותר. תחומי מחקרו העיקריים הם ספרות חז"ל, בפרט המדרשים, פרשני
התנ"ך בימי הביניים, ותפילות ישראל. הישגיו האקדמיים באו לביטוי
בספרים רחבי יריעה ומעמיקים ובמאמרים רבים וחשובים שפרסם. על אחד מהם
הוענק לו פרס ביאליק לחכמת ישראל. לצד העיסוק בתחומי המחקר העיקריים,
מצודתו פרושה גם בתחומים אחרים. אבא עוסק גם בחקר התנ"ך, הלשון
והספרות ובענפי ידע אחרים במדעי הרוח. הספר שלפנינו הוא ביטוי לכמה
מתחומי העיסוק המרכזיים שלו במהלך השנים.
אבא העמיד תלמידים הרבה. בתחילת דרכו לימד במוסדות
חינוך ולימוד שונים, וגם כאשר התבססה הקריירה האקדמית שלו היה חשוב לו
לא להסתגר במגדל השן. לצד כתיבתו האקדמית לעילא הוא רואה חשיבות
ועניין גם בכתיבה נגישה ובפרסומים המיועדים לקהל רחב של שוחרי דעת.
מאמריו מתפרסמים לעתים קרובות במוסף הספרות של 'הארץ', ובין ספריו גם
כאלה המיועדים לקהל הרחב, אשר זוכים להצלחה רבה.
וכרוחב הדעת כך רוחב הלב. הרגישות העצומה כלפי כל אדם
וכל עוול. היכולת לקבל כל אדם באשר הוא, ללא שיפוטיות, וללמד עליו כף
זכות.
אהבת הארץ, ההכרות עם ההיסטוריה שלה הן מן המפורסמות.
כל נקודה בארץ שאליה מגיע הוא מכיר כאת כף ידו, וללא כל הכנה מוקדמת
יכול לתת סקירה היסטורית וגיאוגרפית על כל מקום ואתר. הנסיעות עם אבא
בארץ ומחוצה לה הן חוויות יוצאות דופן. אבא הוא מאגר מידע בלתי נדלה,
הרבה לפני שהמציאו את google ומנווט טוב יותר מ־waze.
אבא אינו מוותר על טיולים בעולם, למרות הקושי הפיזי
הכרוך בדבר. בשנים האחרונות כבש את הרי הרוקי, השאיר אבק לצ'יטות
בדרום אפריקה, טיפס
על החומה הסינית, התווכח עם שוטר רוסי בסנקט פטרסבורג, ביקר בחבל
טרנסניסטריה העצמאי ואף תר אחר קברו של שבתי צבי בגבול מונטנגרו
ואלבניה. הוא בעל ידע אנציקלופדי שעולה על כל מדריך מקומי, ומי שלא
שמע אותו מדבר בהיכרות אינטימית על השרים בממשלת טיטו, או נוקב
בשמותיהם של נשיאי ארה"ב ושל מנהיגי אפריקה בתקופה הבתר־קולוניאליסטית, אינו יודע בקיאות מה היא.
זכו אבא ואמא, ומאז נעוריהם ועד היום הם מוקפים בחברי
נפש ובידידים במעגלים שונים. כל אחד משניהם, בדרכו ובאישיותו, מהווה
אבן שואבת לקרובים ולרחוקים המבקשים את קרבתם ואת עצתם.
זכינו גם אנחנו, ואף בני זוגנו וילדינו, שגדלנו בבית
זה, המהווה גם עבורם בית חם ואוהב, פתוח לרווחה, מחנך ומלמד.
אנו מודים מעומק הלב לכל מי שנטל חלק בהוצאתו לאור של
ספר זה. ראשית דבר לכותבי המאמרים בספר, כולם מן השורה הראשונה של חקר
מדעי היהדות בישראל ובעולם, שנרתמו בחפץ לב לתרום מחקרים חשובים מפרי
עטם, ואפשרו לנו להעניק כבוד זה לאבא.
עורכי הספר, פרופ' אביגדור שנאן ופרופ' ישראל י' יובל,
נענו לפנייתנו וקיבלו על עצמם את תפקיד המערכת האקדמית של הספר. אנו
מודים להם מקרב לב.
אנו מודים לפרופסור חיים מיליקובסקי ולקתדרה על שם ליה
וזולטן גספר לחקר התלמוד הבבלי על תרומתם הנדיבה להוצאתו לאור של
הספר. יבואו על הברכה הוצאת כרמל, ומר ישראל כרמל, שטיפלו בהבאתו
לדפוס של הספר.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.