היום המושלם שלי

החדר הריק

בראשית היה חדר ריק, קצת חלל, קצת אור, קצת זמן.

וָאומַר: "אני אצור שדות," ואצור אותם ממפות, משטיח, מקורדרוי חום ומלֶבד. ואצור נהרות מנייר קרפ, מניילון נצמד ומנייר כסף, והרים מעיסת נייר ומקליפות עצים. ואביט בשדות ואביט בנהרות ואביט בהרים ואראה כי טוב.

ואומר: "ועכשיו קצת אור," ואצור שמש מכלוב רשת עם חרוזים שזורים שנתלה מלמעלה, ואצור סהר ירח וכוכבים נוצצים, ובקצה העולם ים ממראה, לשקף את השמים ואת הסירות ואת הציפורים ואת היבשה (במקום שבו ייפגשו). ואביט בשמש ואביט בירח ואביט בים ואראה כי טוב.

ואומר: "מה עם בתים?" ואצור בית מכדור עשב יבש, ואחד מגזע עץ חלול, ואחד מפחית שהיה בה טופי, שאוסיף לה חוט דיג ומפרש ואעשה בה מקום לשמיכה ולמברשת שיניים ולכוס, ולתנור, ואציב שחף גבוה על התורן (שהיה בעצם מקל מטאטא), ואשיט אותו על הים (שהיה בעצם מראה).

ואצור בתים מקופסאות של מטבל שוקולד: השקע מפלסטיק שבו היה השוקולד יהיה חדר השינה, והחלק העגול מלמטה שבו היה הביסקוויט יהיה הסלון. ואצור בתים מקופסת גפרורים ומקן ציפורים ומתרמיל אפונה ומקונכייה. ואביט בכל הבתים ואראה כי טוב.

ואומר: "עכשיו אנחנו צריכים חיות," ואצור ציפורים מנייר וארנבונים מצמר וחתולים וכלבים מלֶבד. ואצור דובים צמריריים, נמרים מפוספסים ודרקוני קשקשים נושפים אש. ואצור דגים נוצצים וסרטני קונכייה וציפורים על תיל דק מאוד.

ואומר לבסוף: "אנחנו צריכים אנשים," ואעצב פרצופים וידיים, שפתיים, שיניים ולשונות. ואלביש אותם ואזיז אותם ואפח בהם נשמת חיים.

ואביט באנשים ואביט בחיות ואביט ביבשה. ואראה כי טוב.