זן ואמנות ניקיון הבית והלב

יחסם של היפנים לניקיון היה תמיד כאל יותר ממטלה שגרתית. ביפן מקובל שתלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ינקו יחדיו את כיתת הלימוד שלהם. מעולם לא שמעתי שעושים זאת במדינות אחרות. הדבר קשור כנראה לכך שביפן פעולת הניקיון אינה נעשית רק לשם הסרת הלכלוך, אלא היא קשורה גם לטיפוח התודעה.

אם תבקרו במקדש זן, תמצאו את המקום מטופח לעילא. הדבר נעשה כמובן לשם קבלת האורחים, אך גם משום שפעולת הניקיון היא תרגול סגפנות חשוב לנזירים שחיים ומתרגלים במקדש. כל חלל מנוקה, מסודר וממורק לתפארת. כאשר תרגלתי במקדש בקיוטו, אפילו הטעות הקלה ביותר שעשיתי בקיפול ערימת בגדים הובילה ל"שיחת מוטיבציה" עם הבכירים ממני.

אם תהיה לכם אי פעם הזדמנות, התבוננו כיצד נזירים מנקים את שטחי המקדש שלהם. הם לבושים בגלימות סאמוּוָה, לבוש העבודה המסורתי של נזירים בודהיסטים, עסוקים בדממה במטלות שהוקצו להם ונראים שמחים וטובי לב. הניקיון לא נתפס כמעמסה מכבידה או כדבר שאיננו רוצים באמת לעשות ורק מחכים לסיים אותו כמה שיותר מהר. אומרים שאחד מתלמידיו של בודהה הגיע להארה בזמן שעשה דבר אחד בלבד — טאטא וזמזם לעצמו: "הסר את האבק, נקה את הטינופת".

הניקיון מתבצע לא בשל קיומו של הלכלוך, אלא כיוון שזהו תרגול סגפני לטיפוח התודעה.