חברות 2: החיים שבחרתי

כיתה ז' - חודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים

ג'רי זרקה את הספר על הקיר, והוא נחבט ונפל לרצפה. היא רצתה לקום מהמיטה, אבל חשבה שזו פעולה מוגזמת בשביל ספר משעמם.

"לא התכוונתי לפגוע בך," ג'רי נפנפה לו, "כיוונתי לשולחן, אבל מהזווית שאני שוכבת מישהו היה צריך לשלם מחיר.

"יופי, את מדברת לספר," היא אמרה לעצמה בקול. "תראי לאן הגעת."

ג'רי ניסתה לקרוא עוד פרק בספר על איזה זקן שלא הפסיק להתבכיין שהוא מתגעגע למזרח, או למערב, היא לא זכרה. אם תום הייתה עונה לה, היא הייתה מסבירה לג'רי בקיצור מה הבעיה שלו ושניהם היו מרוצים, הסופר וג'רי. אבל תום נעלמה. לא עונה, לא פותחת הודעות בוואטסאפ. לג'רי אין מושג מה עובר עליה. היא ניסתה לקרוא את הפרק השני בספר ושוב זרקה אותו, רק שהפעם הוא נחת על הכיסא. לפחות את מתקדמת במשהו, חשבה ג'רי לעצמה. היא לא סובלת שיעורי ספרות, היא לא זוכרת מתי בפעם האחרונה קראה ספר, אולי בכיתה ד' או ה' היא ניסתה לקרוא ספר או שניים מהספרייה הענקית בחדר של תום ונשברה. כבר בפרק השלישי הדמויות הגיעו למסקנות דרמטיות לגבי חייהן. כמה ייסורים ובכי היו בספרי ההתבגרות המייגעים של תום, הדמויות דיברו אל עצמן – "אני ילדה אבל מרגישה אישה קטנה - מותר לי לבכות - יש חוזקות בחולשות, בלה בלה."

היא חייבת עזרה עם שיעורי הבית. ג'רי נזכרה שאחותה אלכס סיפרה לה פעם שיש באינסטגרם קבוצות של קוראים שמשתפים אחד את השני בספרים שהם קוראים, או משהו כזה. כמה קיטש אלכס קוראת. לאלכס היה מדף שלם של ספרים שכולם נראו לג'רי אותו הדבר - אחד מהם נקרא 'המושלמת', הראשון בסדרה שמילאה חצי מדף. היא באמת מאמינה שאלה הם החיים? שיום אחד יבוא בחור יפה, חכם, רגיש וקשוח ויציל אותה מחייה האומללים, כמו שקרה לטארה, או טיירי, בספר 'המושלמת'? זה בכל אופן מה שהיה כתוב בגב הספר. ג'רי דמיינה את אלכס בשמלה עם מחטב שמכניס לה את הבטן, הלבלב והריאות, רוקדת עם הרווק היפה, הוא מעיף אותה באוויר, היא נוחתת על הרצפה מכובד שמלת הקצפת בעלת אלף השכבות. היפה יציל אותה, כי הוא גם רופא וגם אחד שיודע לעשות החייאה באמצע רחבת הריקודים בלי מכשור רפואי.

ג'רי ניסתה לדמיין את עצמה קדה קידה, מרימה את ראשה ורוקדת עם הרווק שלה, אבל הדמיון לא עשה את העבודה - היא לא הצליחה להרגיש שהיא טיירי או טארה. שטויות. וקצת חבל. היא לא הייתה מתנגדת להיות במקום אחר. לפעמים.

תום שכבה במיטתה וחשבה על מה שקרה בהפסקת הצהריים. היא החליטה לחפש את נעמי בשטח בית־הספר. הימים החמים של תחילת חודש נובמבר סירבו להפנים שעכשיו צריך להגיע החורף, והיא לא הפסיקה להזיע. תום תכננה להיכנס לשירותים ולשטוף את הפנים, ואז היא ראתה אותה. נעמי ישבה צמודה למאור, החבר שלה, בפינה מוצלת בדשא. היא שזרה לדולפין צמות דקות ודולפין הסתכלה במראה וחייכה, קארין הראתה למאור משהו בסלולארי שלה ושניהם צחקו, יואב ניסה להציץ בסרטון וידו נחה על כתפיה של קארין. תום הרגישה צביטה. לא, זה היה כאב חד. היא לא הבינה למה, הם הרי חברים ובכל יום הם נמצאים ביחד, ועדיין, היא רצתה לבכות. מה היא חשבה לעצמה? מה היא קיוותה שיקרה? שנעמי תזמין אותה לשבת איתם? היא לעולם לא תהיה אחת מהם.

הקלדת books_fan_il הציגה לג'רי שלל אופציות של קבוצות באינסטגרם של אוהבי ספרים, כותבי סיפורים, הגרלות של ספרים, המלצות על ספרים. היא עברה מקבוצה אחת לאחרת ונאנחה. השיחות ביניהם נראו לה כמו ג'יבריש, הם חיים ביקום אחר, היא חשבה, כמה אפשר לדון בספר אחד? היא נכנסה לקבוצה שמעריצה סדרת ספרים בשם 'ההולכים' והדרמה שם הייתה בשיאה, אחת הדמויות מתה. היא חשבה על כינוי, הקלידה mouse2017 וביקשה עזרה עם הספר שהיא קוראת ללימודים. תוך כמה שניות היא קיבלה תגובה ממנהל הקבוצה שזה לא המקום לקבל תקצירים לשיעורי הבית. ג'רי ביקשה שיפנה אותה לקבוצה המתאימה, הוא ענה לה שתעשה שיעורי בית בעצמה, היא ענתה לו שהוא חוצפן חסר חיים ושהיא שמחה שהוגו מת. גם ככה הוא היה מטומטם. מישהו בשם 13 noam_harel כתב שגם הוא לא אהב את הוגו, רק חבל שאין הוגו בסיפור.

מה יש לקבוצה הזאת? חשבה ג'רי, הם לא מחוברים, חיים ביקום מקביל. היא התפתתה לענות ל־13 noam_harel שהיא ראתה את רוח הרפאים של הוגו, ולפני שהספיקה הוא כתב לה שגם הוא סובל מלימודי ספרות ושאין קשר בין מה שלומדים בבית־הספר לספרים שהוא קורא. "עכברה עצבנית שכמוך," הוא כתב והוסיף ליד אייקון של עכבר. ג'רי צחקה.