הקדמה
יוצאי מרוקו ותוניסיה שהגיעו לטיולי שורשים בארצות הולדתם החל מסוף שנות התשעים של המאה ה־20 לא יכלו שלא להשתאות ממראה עיניהם. מהקיום היהודי נותרו אך שרידים: בתי העלמין בערים הגדולות עדיין קיימים אך מוזנחים בחלקם; בתי־כנסת בודדים משמשים את היהודים המעטים שעוד חיים בארצות אלה; האחרים סגורים ברובם או אינם קיימים כבר. פה ושם נותרו מבני קהילה, למשל מבנה בית־ספר, אך לרוב הללו כבר אינם קיימים. במקום הבית, הרחוב והשכונה שבה בילו את ילדותם, נבנו שכונות ובתים חדשים. פה ושם נותרו שכנים מבוגרים הזוכרים את המשפחה שבביתה הם גרים ומציעים את הכנסת האורחים המפורסמת והמקובלת למי שבעבר גר כאן. עורך דין ישראלי ממוצא מרוקני שחזר לכפר של הוריו בהרי האטלס איתר את ביתו ושוחח עם השוכנים בו. לאחר שהזדהה אמרו לו תושבי הבית, "רק אמור לנו מתי אתה חוזר לגור ונפנה את הבית". רוכל בשוק בפאס אמר לי באחד מביקורי כי "שוק ללא יהודים הוא כמו אקדח ללא כדורים". שרידים אלה אינם מעידים ולא כלום על העבר העשיר, הפורח והתוסס של יהודי ארצות המגרב. הקיום היהודי במגרב, כמו ברוב ארצות האסלאם האחרות, הסתיים. רק יהודים מעטים עדיין חיים במרוקו ובתוניסיה, בעיקר בערים הגדולות. בשונה מהעבר, היהודים אינם תורמים עוד לחברה שהם חיים בה ואינם יוצרים נכסי תרבות חדשים.
הדרמה של הקיום היהודי במגרב בעת החדשה היא העומדת במרכזה של יחידת המבוא בסדרת הספרים על יהודי צפון אפריקה הצרפתית בתקופה הקולוניאלית. הנתונים הבאים ממחישים את גודלה של דרמה זו. בצפון אפריקה חיו בתחילת המאה ה־19 כ־130,000 יהודים. ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בה כ־470,000 יהודים ואילו בשנת 1973, בשליש האחרון של המאה ה־20, נמנו בה כ־55,000 יהודים. בעשור השני של המאה ה־21 חיים בצפון אפריקה אלפי יהודים בודדים, בעיקר במרוקו ובתוניסיה. הנה כי כן, העת החדשה בתולדות היהודים בצפון אפריקה החלה בצמיחה דמוגרפית מהירה ובפריחה בכל תחומי החיים והסתיימה בקץ הנוכחות היהודית של קהילות יהודיות עתיקות יומין, שתרומתן לנכסי הרוח והתרבות של העם היהודי היו משמעותיות וחשובות.
הנחת היסוד הראשונה של יחידה זו היא שהקולוניאליזם הצרפתי תרם לשתי התופעות הסותרות האלה – הן לתהליך הפריחה הגדולה של הקיום היהודי והן לתהליך הסיום של הנוכחות היהודית. למכלול התהליכים הללו קראנו בשם "הדרמה הקולוניאלית". "דרמה", משום שתהליך הסיום של הנוכחות היהודית החל כשפריחתן של הקהילות היהודיות הייתה בשיאה, בתקופה שכוחן ומשמעותן היו רבות וללא תקדים בהיסטוריה שלהן.
הנחת היסוד השנייה היא שהדרמה הקולוניאלית נעה על שני צירים – זה הייחודי לכל ארץ וזה הכללי לאזור המכונה המגרב. קיימים הבדלים בין אותם תהליכים בכל אחת מהארצות – זהו הפן הייחודי. מאידך גיסא, מדובר בארצות שכנות שחוו תהליך קולוניאלי דומה, שכן המציאות העולה מהדיון בארצות צפון אפריקה היא של אחדות בתהליכים – זהו הפן הכללי.
הנחת היסוד השלישית היא כי היהודים היו חלק מהמרקם האתני, הכלכלי, התרבותי והפוליטי בארצות מושבם בצפון אפריקה ובו בזמן התרחשו בקרבם חלק מהתהליכים שעברו על העם היהודי כולו. לפיכך, אף שמבטנו מתמקד בחברה היהודית בצפון אפריקה, לא נתעלם משני המעגלים האחרים שבקרבם חיו ופעלו היהודים: חברת הרוב המוסלמית והחברה הקולוניאלית.
הדגש ביחידה זו הוא בתהליכי יסוד שעברו על הקהילות הנדונות. כדי להתמודד עם השוני, הן בין הקהילות והן בין התהליכים, נציג מבטים משווים של תהליכי היסוד המאפיינים את הקהילות היהודיות. במהלך היחידה נפנה את הסטודנטים לקשר שבין תהליכי היסוד לבין נושאים שבהם נדון לעומק ביחידות האחרות. אך טבעי הוא כי לא נרחיב בנושאים שבהם נעסוק בהרחבה בסדרת הספרים.
בין הנושאים שנבחן ביחידה זו:
■ מהו קולוניאליזם ומהו תהליך מודרניזציה תחת שלטון קולוניאלי?
■ מה היו השינויים שחולל הקולוניאליזם בחיי החברה בכלל ובחיי הקהילות היהודיות בפרט?
■ מה היו ביטויי המודרניזציה של הקהילה היהודית בצפון אפריקה?
■ כיצד הגיבה הקהילה היהודית לתהליכים אלה?
■ מה היו גורמי הסיום של הנוכחות היהודית במגרב?
■ מהי "הדרמה הקולוניאלית" של הקיום היהודי בארצות אלה?
■ מה נשאר בזיכרון ההיסטורי מהעבר היהודי בצפון אפריקה וכיצד פועלים לשמרו?
מחקרים על יהודי צפון אפריקה נכתבו כבר בשנות השישים של המאה ה־20. חלוץ החוקרים היה חיים זאב הירשברג (1976-1903), שכתב מחקר מקיף כולל בנושא, אך לתקופתנו, העת החדשה, קרי התקופה הקולוניאלית, מחקרו רלוונטי פחות. אנדרי שוראקי (André Chouraqui, 2007-1917), יליד אלג'יריה, היה ראשון החוקרים שהציגו מבט־על מקיף ומשווה בין ארצות המגרב הצרפתי בעת החדשה. מחקרו פורסם בשנת 1975, כעשר שנים לאחר פרסום מחקרו של הירשברג. מיכאל אביטבול, יליד מרוקו, תיאר וניתח את תהליכי היסוד שעברו הקהילות היהודיות במגרב בעת החדשה תוך שהוא מציג תובנות חדשות ומעמיק את הדיון בנושא על סמך מחקרים חדשים. במחקרים על כלל יהודי ארצות האסלאם ניתן מקום גם לתהליכים שעברו יהודי צפון אפריקה. הבולט שבהם הוא מחקרו של נורמן סטילמן (Norman Stillman). מאז אמצע שנות השמונים של המאה ה־20 לא נכתב מחקר חדש כולל, מקיף ומשווה על הקהילות היהודיות בצפון אפריקה אך התפתח מחקר ממוקד וחשוב מאוד בנושאים רבים כמו השפה, השירה והפיוט, מחזור החיים ומעגל השנה, מלחמת העולם השנייה, הציונות ועוד. יחידה זו מתייחסת אל המחקרים החשובים של הירשברג, שוראקי ואביטבול כמו גם במחקרים הממוקדים בנושא.
חיים זאב הירשברג
אנדרי שוראקי
בכתיבת היחידה הסתמכתי בין היתר על כרכים בסדרה קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים שבהוצאת מכון בן צבי ובעריכתי. הכוונה לספרי קהילות תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. חלק מהפרקים בכרכים אלה נכתבו על ידי וחלקם, בשינויים הנדרשים, שימשו אותי גם ביחידה זו. אוסף המקורות בספרים אלה אף הוא שימש אותי ביחידה. יחד עם זאת, נקודת המבט של היחידה שונה לחלוטין מנקודת המבט של כרכי הקהילות. ביחידה זו אנו מבקשים להציג כאמור מבט משווה של תהליכים בין הארצות ובין הקהילות ואילו בכרכים של ספרי הקהילה הדגש הוא במייחד כל קהילה וקהילה.
לאחר לימוד יחידת המבוא נדון בנושאים האלה: ההשכלה היהודית בצפון אפריקה בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. מחברה של היחידה העוסקת בכך הוא פרופ' יוסף שיטרית והיא חושפת תהליכי מודרניזציה בחברות היהודיות, מגמות חברתיות פוליטיות וקשרים בין תהליכים בעולם היהודי לבין יהודי צפון אפריקה. נושא אחר שבו נעסוק הוא מאבק העיתונים היהודיים בקזבלנקה בין שתי מלחמות העולם והיחידה שבה הוא נדון, שכתבה הגר הלל, ממשיכה במובן מסוים לדון בתהליכים שמתאר פרופ' שיטרית ביחידה על ההשכלה. נושא נוסף שנדון בסדרת הספרים הוא יהודי תוניסיה מכינון הפרוטקטוראט ועד מלחמת העולם השנייה. היחידה העוסקת בכך היא חלק מספרו של פול סבאג, סוציולוג והיסטוריון שהיה עד לתהליכים אלה בתוניסיה החל משנות העשרים. מטרתה של היחידה היא להציג את השינויים העיקריים שחלו בחיי היהודים בארץ אחת. זו היא הפעם היחידה שבה תתוודעו להתפתחות כרונולוגית של הקהילה היהודית בארץ אחת תוך התמקדות בהיבטים השונים שבהם עוסקת סדרת הספרים. ככלל בחרנו להעמיק במיוחד בשני נושאים: הציונות בצפון אפריקה ומלחמת העולם השנייה. המחקר בשני הנושאים הללו התפתח מאוד בעשורים האחרונים והרלוונטיות שלהם לשיח הישראלי היא רבה.
היבטים נוספים רבים ראויים להיות נדונים כחלק מעיסוק בתולדות יהודי צפון אפריקה בעת החדשה – בתחום הלשון, המוסיקה, הדת, המנהגים ועוד. כל אחד מהם הוא נושא חשוב בפני עצמו שיכול לפתוח מעגלים נוספים של עיון. אך כמו בכל כתיבה מתחייבת בחירה ואנו מקווים כי בחירתנו תפתח אצל הקוראים צוהר להכרת תולדותיהם של יהודים אלה בתקופה זו, ואידך זיל גמור.
ְ
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.