לשכתב את הניגון הפנימי

פתח דבר

"היום שבו נולדת, הוא היום בו אלוהים החליט

שהעולם אינו יכול להתקיים עוד בלעדיך".

(רבי נחמן מברסלב)

לכל אחד ואחת ייעוד בעולם.

כל אחד הוא חד-פעמי, יחיד ומיוחד,

כל אחד הוא עולם ומלואו,

ולכל אחד ספר חיים משלו.

ספר החיים בנוי פרקים-פרקים,

בו אנחנו הם הסופרים,

מעצבים ובונים את קווי דמותנו,

את קווי חיינו.

אנו חורטים במשך השנים

על הדפים הלבנים

את סיפור החיים,

סיפור חיינו, בהמשכים.

מציירים תמונות-תמונות,

המון זיכרונות, המון חוויות,

המלווים ברגשות, בתובנות, במסקנות.

הזיכרון נקלט ונחרט דרך כל החושים,

נאסף לתיבה עמוסה בכלים ובתובנות לחיים,

אשר ייחודיים ומיוחדים לכל אחד מאיתנו.

כל אינטראקציה, כל מחשבה או תחושה,

מלמדים אותנו עוד על עצמנו,

עוד על החיים ועל הסביבה.

החיים מהווים שיעור ארוך ומתמשך,

והניסיון יוצק בנו עוד ועוד רבדים

של תובנות ויכולות להמשך החיים.

זיכרון החוויות לאורך החיים

מעצב אותנו למי שאנחנו עתידים להיות,

מגבש בנו אישיות ייחודית, נפש יחידנית.

עם סיום כל פרק בחיים,

בכל מהמורה או צומת דרכים,

נפתחת תיבת חיינו לרווחה

ומוצבת בפנינו זכות הבחירה.

ברגעי הקושי אנו מוצפים,

נסחפים בים של רגשות מעורבים:

התרגשות, חששות, תקוות, ציפיות, פחדים וכמיהות

וים של זיכרונות.

כל צומת בחיינו מהווה עבורנו אבן דרך,

תזכורת לכך שהיד עוד נטויה

ושהזכות שלנו לבחירה היא חובה.

אנו אוספים את כל שכתבנו בספר חיינו,

אוספים את מי שאנחנו בחום, באהבה

ומשתמשים בכל המרכיבים,

הכלים, המשאבים והתובנות שרכשנו, כמניע לעשייה.

אל לנו לאפשר לדבר לעכב או להרתיע,

לאורך סלילת דרכנו לממש, להגשים ולהגיע,

לחיות באמת את החיים ולהגשים.

עלינו לבחון, לחפש, לגלות ולחלום,

לקבל החלטות ולהעז לנסות,

לא לוותר על יעדים ומטרות,

לא לוותר על חלומות.

להפוך כל מכשול לקרש קפיצה,

כל קושי ליעד, למטרה

וכל כעס או כאב

להבנה ולפתרון אוהב.

ביכולת כל אחד

לכבוש כל פסגה,

הכול תלוי ברצון ובעשייה.

והניצחון מובטח בכל בחירה ועשייה,

בין אם הגענו ליעד בהצלחה והמשכנו ליעד הבא,

ובין אם עוכבנו בדרך והשגנו ניסיון, למידה, חוויה.

בספרו "אורות" כתב הרב קוק:

"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר

ואין נרו שלו כנר חברו

ואין איש שאין לו נר.

וצריך שכל איש ידע ויבין

שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים

ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו”.

לכל אחד נר פנימי, הדולק בתוכו.

נר הייחודיות, שהוא הכישורים האישיים שלו,

הנשמה שבו

והדרך בה הוא מאיר את סביבתו.

אפשרו לנר להצית בכם נחישות ואמונה בעצמכם,

ביכולות שלכם להגשים את שאיפותיכם

ולעזור לאחרים להגשים את שלהם.

הנר שבי מובא כאן לפניכם, זורע אותיות ומילים בכתוב

ואוגד אותן לכדי סיפור אישי שלי, ספר החיים שלי.

את הסיפור שלי כתבתי, והרי אני חשופה כאן לפניכם,

במטרה לחדור אל ליבכם, לפרק אט אט חומותיכם,

לאפשר לאור, לאושר ולאהבה לחדור פנימה בבטחה,

מתוך בחירה, במודעות מלאה, בקבלה.

לכולנו חומות ביטחון, כולנו חיים במגננה

שאינה מאפשרת חדירה, לא לטוב ולא לרע,

המוח השורד נזהר לא להיפגע.

בחיי הגעתי לנקודה,

בה המודעות גברה על האוטומט, על השגרה,

והעזה להרהר בשאלה, שאלת אושר והגשמה.

מן השאלה הגיע מהפך התובנה,

מהפך שהפך את חיי מזרם אפרורי ונשלט

לאור של אנרגיה ועשייה.

נקודה בה הוטמעה בי ההבנה

שאת ספר חיי, סיפור החיים שלי,

אני כותבת, אני יוצרת, אני מנווטת,

על אף עברי, על אף מי שהייתי,

ומבסיס הקושי וחוסר הבחירה כילדה,

אני צומחת במודעות מלאה

למקום של בגרות ההחלטה והבחירה.

ואתם,

כתבו את ספר החיים שלכם,

הספר בו תרצו לחיות,

ציירו את התמונה בה תרצו להיות,

החליטו שחייכם בעלי משמעות,

החליטו שאושרכם הוא זכותכם להיות,

החליטו לקבל את הטוב עם הרע,

ולהאיר אורכם על עצמכם ועל הסביבה,

ולחיות.

עדי שלוו