מילים שלא נתנו לנו

יש אנשים שמסתדרים לבד. הם תמיד: "לא צריכים". הם בסדר. מישהו בעבר אמר להם: "כמה נפלאים אתם", כי אתם מסתדרים לבד. ולא ראו אותם. אנשים קוראים לזה עצמאות. אני קוראת לזה בדידות. כי הם הבינו שאין שם אף אחד. יש אנשים שלא מסתדרים לבד. הם תמיד צריכים עזרה. הם לא בסדר. מישהו בעבר אמר להם "כמה מסכנים אתם". כי אתם לא מסתדרים לבד. ולא ראו אותם אנשים קוראים לזה תלות. אני קוראת לזה בדידות. כי גם הם גילו שאין שם אף אחד. מישהו היה צריך ילד חזק. כדי שלא יכביד עליו, או כדי שהוא יוכל להיות החלש. לא בכוונה. מישהו אחר היה צריך ילד נזקק. כדי שלעולם לא יהיה לבד. או כדי שהוא יוכל להיות החזק. לא בכוונה. והילד החזק והילד החלש עשו את מה שביקשו מהם. לא בכוונה. הם לא יודעים שזו למידה. הם לא יודעים שהם לא חייבים. להיות חזקים או חלשים כי זה מה שאחרים צריכים. אבל אם רגע יעצרו ויקשיבו לעצמם הם ישמעו את הילד ההוא. שהיה ראוי להראות. אז. והיום. והם יכולים ללמוד להאמין שמה שהם צריכים, חשוב. שהם יכולים להיות חזקים וחלשים עבור עצמם. כי הם בעלי ערך מעצם קיומם. בכוונה.