מנהל ברגע החדש

היה היה איש צעיר ומבריק, שחיפש מנהל מסוג מיוחד, אדם שיכול להוביל ולנהל בעולם העדכני והמשתנה.

הוא רצה למצוא מישהו שמעודד אנשים לאזן בין העבודה לחיים, כדי ששני החלקים יהיו משמעותיים ומהנים יותר.

הוא רצה לעבוד אצל אדם כזה, והוא רצה להיות אדם כזה בעצמו.

החיפוש לקח אותו במשך שנים רבות לכל קצוות תבל.

הוא ביקר בערים קטנות ובערי בירה של מדינות רבות עוצמה.

הוא דיבר עם מנהלים רבים שניסו להתמודד עם העולם המשתנה במהירות: בכירים ויזמים, פקידי ממשלה ואנשי צבא, נשיאי אוניברסיטאות ומנהלי קרנות; עם מנהלי חנויות, מוסכים, מסעדות, בנקים ומלונות; עם גברים ונשים - צעירים וזקנים.

הוא נכנס למשרדים מכל הסוגים, גדולים וקטנים, מפוארים ודלים, עם חלונות ובלעדיהם.

הוא התחיל לראות את מלוא הטווח של צורות הניהול והיחסים בין מנהלים לעובדים.

אבל הוא לא תמיד היה מרוצה ממה שראה.

הוא ראה הרבה מנהלים "קשוחים" שהארגונים שלהם מצליחים לכאורה, בזמן שהאנשים שעובדים בהם כושלים.

אחדים חשבו שהם מנהלים טובים. רבים חשבו אחרת.

בזמן שהצעיר ישב במשרדו של כל אחד מה"קשוחים" האלה, הוא שאל, "איזה מין מנהל אתה?"

תשובותיהם נבדלו במעט אלה מאלה.

"אני מנהל של השורה התחתונה - אני שולט במצב", אמרו לו. "נוקשה". "מציאותי". "מוכוון רווחים".

הם אמרו שכך הם מנהלים מאז ומתמיד, והם לא רואים שום סיבה להשתנות.

הוא שמע את הגאווה בקולם ואת העניין שלהם בתוצאות.

הצעיר גם פגש הרבה מנהלים "נחמדים" שהעובדים שלהם הצליחו לכאורה, אבל הארגונים שלהם הפסידו.

חלק מהאנשים שעבדו תחתם חשבו שהם מנהלים טובים.

אלה שהיו בדרגים שמעליהם פקפקו בכך.

הצעיר ישב והקשיב לאנשים ה"נחמדים" האלה בזמן שענו על אותה שאלה, והוא שמע:

"אני מנהל של מעורבות", "תומך", "מתחשב", "הומניסט".

גם הם אמרו שכך הם מנהלים מאז ומתמיד, והם לא רואים שום סיבה להשתנות.

הוא שמע את הגאווה בקולם ואת העניין שלהם בעובדים.

אבל הוא היה מוטרד.

נדמה היה לו שרוב המנהלים בעולם עדיין מנהלים כמו מאז ומתמיד, ומתעניינים בעיקר בתוצאות או בעיקר בעובדים.

מנהלים שהיו מעוניינים בתוצאות נחשבו לעתים קרובות "רודנים", ואילו אלה שהתעניינו בעובדים נחשבו לעתים קרובות "דמוקרטיים".

הצעיר חשב שכל אחד מהסוגים האלה - הרודן ה"קשוח" והדמוקרטי ה"נחמד" - אפקטיביים בצורה חלקית בלבד. כל אחד מהם הוא בעצם רק חצי מנהל, חשב.

הוא חזר הביתה עייף ומיואש.

הוא יכול היה לוותר על החיפוש כבר מזמן, אבל היה לו יתרון גדול. הוא ידע בדיוק מה הוא מחפש.

בתקופת שינוי כמו זו, חשב, המנהלים האפקטיביים ביותר מנהלים את עצמם ואת האנשים שאיתם הם עובדים, בצורה כזאת שגם האנשים וגם הארגון מפיקים תועלת.

הצעיר חיפש בכל מקום מנהל אפקטיבי, אבל מצא מעטים כאלה. המעטים שמצא לא היו מוכנים לשתף אותו בסודותיהם. הוא התחיל לחשוב שאולי לא ימצא לעולם את מה שהוא מחפש.

ואז התחיל לשמוע סיפורים נפלאים על מנהל מיוחד שחי, למרבה ההפתעה, בעיר קרובה. הוא שמע שאנשים אוהבים לעבוד אצל האיש הזה והם מפיקים ביחד תוצאות נהדרות.

עוד שמע שכאשר אנשים מיישמים את העקרונות של המנהל הזה בחייהם האישיים, גם שם התוצאות מצוינות.

הוא תהה אם הסיפורים נכונים ואם כן, האם האיש הזה יהיה מוכן לגלות לו את סודותיו?

מתוך סקרנות הוא צלצל לעוזרת של המנהל המיוחד הזה כדי לראות אם יוכל לקבוע פגישה. להפתעתו, העוזרת העבירה מיד את השיחה למנהל.

הצעיר שאל מתי יוכל להיפגש איתו, והמנהל אמר, "מתי שתרצה השבוע, חוץ מיום רביעי בבוקר. בכל מועד שתבחר."

הצעיר התפלא. איזה מין מנהל פנוי כל כך? אבל הוא גם היה סקרן, והלך לפגוש אותו.