עדיין לא

עדיין לא התגברתי עליך

לעולם אל תתאהבו בחבר החתיך של אחיכן הבכור. אני נכשלתי במשימה ברגע שבו עיניי נחתו על לנדון שטראוס. הוא היה גבוה, שרירי וסמכותי והיה לו אכפת ממני, להבדיל מכל האחרים. עיניו החודרות ראו אותי, ראו מעבר לחזות הילדה החנונית מהבית השכן. מצאתי את האליל שלי, את הגורל שלי, וכבר בחרתי שמות לילדינו העתידיים, ואז חיטוט קטן במחברת הסודית של לנדון חשף אותי להלם של חיי.
קראתי את ההודאה שלו. את הכאב שלו. את התוכנית שלו.
הבחור המתוק שאהבתי נעלם. הוא הגיבור שהפך לנבל שהפך לזיכרון רע, וכל זה קרה בן לילה.
חמש שנים לאחר מכן, טעות קטנה וגורלית שמה אותנו תחת אותה קורת גג. בהתחלה אני חושבת שזו הזדמנות לסגירת מעגל ושנצליח לשוחח כמו מבוגרים, אבל זה מפני שאני לא מצפה לגבר הקטלני שנכנס מבעד לדלת בסערה, כולו נהמות, טסטוסטרון ומשיכה קטלנית, ואומר לי שאני בצרות.
לנדון צודק, נראה שאני בצרות צרורות, אבל לא מהסוג שהוא חושב.

עדיין לא בקטע שלך

מבט אחד במכוניתי הרוסה והבנתי שיש לי בעיה רצינית. אחייניתי התינוקת נעדרת, יש לי עסק עם פסיכופת, ועכשיו הבוס שלי מחליט שאני צריכה הגנה ומאלץ אותי לסבול את נוכחותו של גייב בארין בתור שומר הראש האישי שלי.
אין סיכוי. אין מצב. זה לא יקרה. ואם הוא יקרא לי ‘מותק’ עוד פעם אחת…
גייב בארין הארור לוחץ לי על כפתורים שבכלל לא ידעתי שיש לי. הוא הגבר האחרון בעולם שאני רוצה בחיי. הוא מעצבן בטירוף, גדול כמו הר, נוהם כמו דוב ולגמרי זכר אלפא.
הבוס שלי מסרב להבין זה שאני אולי באה באריזה קטנה, אבל אני ילדה גדולה בעלת טפרים חדים ובהחלט מסוגלת לטפל בעצמי בכל מצב.
הבעיה היא שאני לא בטוחה שאני מסוגלת להתמודד עם האיום שמציב בפניי גייב עם הנחמדות שלו, הנימוס שלו והקסם הדרומי שהוא מפזר בנדיבות רבה מדי לכל עבר. אני במרדף אחר חוטף, וגייב רק מפריע.