פיתויים מתוקים 3: ספקות וסיפוקים

נרות – יש.

פרחים – יש.

דאודורנט – שיט. זכרתי דאודורנט?

אני מרים יד מעל הראש, מרחרח ומגלה שלא שכחתי. לא נשאר מה לעשות מלבד לחכות שג'ני תחזור הביתה מבילוי עם הבנות. מאז שנולד בננו בילי לפני שלושה חודשים, קלייר וליז מכריחות את ג'ני לצאת מהבית מדי כמה שבועות כדי שהיא תתאוורר ותשתה איתן. אני אוהב את אשתי עד מוות, אבל לשכנע אותה להיפרד מהילדים שלנו מדי פעם למספר שעות זה כמו למשוך לעצמי את הזין.

או-קיי, אולי זאת לא ההשוואה הכי טובה מאחר שאני זה שהפכתי את משיכת-הזין לסוג של אומנות. תחשבו על משהו שממש קשה (חה! זה מה שהיא אמרה) למשוך, ועכשיו אתם מבינים.

אולי טופי1? קשה למשוך טופי? דט לאפי טאפי, שייק דט לאפי טאפי... איזה שיר טוב!

ג'ני כמעט ביטלה את היציאה הלילה – לא יכולתי להרשות שזה יקרה. תכננתי לה הפתעה, וכדי שהיא תצליח, ג'ני הייתה חייבת להתרחק מהבית למספר שעות.

לקח לי שעה של תחינות והפצרות כדי לשכנע אותה לצאת וליהנות, ואחריה היא ננעלה לשלושים דקות בחדר ובכתה כי היא חשבה שנמאס לי ממנה ושאני סתם רוצה להיפטר ממנה, דבר שגרם לי לתהות בפעם המאה: לאן נעלמה אשתי הכייפית, המשוגעת והמכורה לסקס?

נגמרו הימים של עצירה בצד בדרך הביתה מארוחת ערב כדי להזדיין במושב האחורי של הרכב. נעלמו כלא היו הלילות של מריחת ג'ל אנאלי מקהה-תחושה על הכלי שלי כדי לבדוק אם אפילו איתו אני מצליח להרגיש את האורגזמה שלי. לא הצלחתי, דרך אגב. ג'ני גם לא הצליחה להרגיש את הלשון והשפתיים שלה שמונה שעות לאחר מכן. אל תנסו את זה בבית, ילדים.

למעשה חלפו הימים של סקס מכל סוג. חזרתי לאונן לבד באמבטיה אחרי שאשתי נרדמת. אלה חיים עצובים ובודדים כשאתה צריך לקחת את הטלפון שלך לשירותים כדי לא להעיר את אשתך כשתעלה את יישומון 'יופורן' ותביא ביד. והחלק הכי גרוע בכל זה הוא וילון האמבטיה של בובספוג מכנס-מרובע. אתם יודעים כמה קשה לשמור על זקפה כשבובספוג מביט בכם בעיניים הגדולות והבולטות שלו ואתם לא מפסיקים לשמוע בראש את השיר "זוהי מדוזה, זוהי זוהי המדוזה, זוהי זוהי המדוזה"?

או-קיי, זה לא כזה קשה (דווקא כן!) אבל בכל זאת. זה העיקרון. כל לילה בשנה האחרונה רכנתי מעל האסלה, החזקתי את הטלפון ועשיתי ביד כשאני מתפלל שלא אפיל את הטלפון שלי למים. דבר שקרה רק פעם אחת, תודה לאל. תשמחו לדעת שפורנו ממשיך לפעול מתחת למים. התמונה קצת מטושטשת והקולות של "אוההה, תזיין אותי חזק יותר!" נשמעים יותר כמו "מוואאאאה, מוואאאאה, מוואאאהבעבוע!"

כשבתנו ורוניקה נולדה לפני שלוש שנים, היצר המיני המדהים ממילא של ג'ני נסק לשחקים. זה היה כמו חלום שמתגשם. עשינו סקס בכל שעות היום בבוקר, לארוחת צהריים ובלילה כנשנוש לפני השינה. עשינו סקס בכל מקום, על שידת ההחתלה של התינוקת, בשירותים של 'וולמארט', בשלוש בריכות ובג'קוזי של השכנים שלנו. היה לנו אפילו לילה אחד ממש משונה, שכלל מתקנים בפארק, תרנגולת חופש וזיקוקים.

ג'ני לא ידעה שובע, ואני תהיתי אם הזין שלי ייפול משימוש יתר.

אבל מה שכן, זאת יופי של דרך להתפגר. "אוה אחי, שמעת על דרו? הזין שלו נפל. כן, פשוט התנתק מהגוף שלו וצנח על הרצפה. אבל הוא ואשתו בדיוק סיימו להזדיין כמו שפנים על גג הבית שלהם, ככה שהכול בסדר."

אני באמת לא יודע למה הכול השתנה. ההיריון של בילי היה מתוכנן, כך שלא ההלם הוא ששפך דלי של מים קרים על הנרתיק שלה. מרגיש לי כאילו ביום שבו נגלה הפס השני על המקלון, איבריה הנשיים הציבו שלט "סגור" ענקי.

אין כניסה, סגור לרגל שיפוצים, זומבים יאכלו לכם את הפרצוף אם תנסו לגעת בנרתיק הזה.

ניסיתי הכול. לחשתי לה מילות אהבה באוזן, כמו "הפין שלי מתגעגע לנרתיק שלך" ו"הגיעה אליי שמועה שתעלת האהבה שלך מתגעגעת לשפיך שלי". כלום לא עבד. אני יודע, גם אני לא מאמין.

אני יודע שההיריון של בילי היה הרבה יותר קשה מההיריון של ורוניקה. היא סבלה המון מבחילות, וורוניקה הייתה בעיצומו של גיל שנתיים הנורא, המחריד, המזוויע, המחורבן. לא, אני לא צוחק. לעזאזל עם גיל שנתיים הנורא. זה לא היה מפתיע אותי אם הבת הקטנה המתוקה שלנו הייתה מורידה לנו את הראש בשנתנו וזורקת את גופותינו לכלבים מוכי כלבת בעודה צורכת מנת יתר של סוכריות-טבעת רינגפופס ודגני לאקי צ'ארמס. רגע אחד היא חיבקה אותנו ואמרה לנו שהיא אוהבת אותנו, וברגע הבא היא רצה במעגלים, צרחה שהיא רוצה סוכר וזרקה עלינו צעצועים. ג'ני נלחצה מההתנהגות של ורוניקה וסבלה מבחילות בלתי פוסקות, לכן הסקס עבר לאש קטנה. כאילו... אש קטנה במרחק שלושים וחמישה קילומטר מאיתנו בבית של מישהו אחר.

אבל הלילה הכול ישתנה. אני מחזיר אלינו את הסקס, מניאקים!

אני לא מסוגל לעבור עוד לילה אחד של משוך-בחבל עם בובספוג. מלבד העובדה שצפיתי בכל סרטון 'יופורן' שקיים – פעמיים – גם קראתי כל סיפור בארוטיקה דוט קום, וכשהבנתי שאני קורא את הסיפורים רק כדי לגלות איך הם נגמרים ולא בשביל סצנות הסקס, ידעתי שאני בבעיה גדולה.

בשבועות האחרונים ניסיתי לתכנן את התוכנית המושלמת. קרטר הציע שאני אשב ואדבר עם ג'ני על מה שמטריד אותי, אבל זה נראה כמו משהו שבחורה הייתה עושה. אני לא צריך לבכות ולדבר על הרגשות שלי. כל מה שאני צריך זה לעשות סקס עם אשתי.

אני מתוח מכדי לעשות משהו מלבד לשבת על הספה ולבהות בדלת. בתשע מגיעה המכונית של ג'ני והיא פותחת את דלת הכניסה.

"איפה הילדים?" היא שואלת כשהיא סוגרת אחריה את הדלת וסוקרת במבטה את הסלון.

"השכבתי אותם לישון מוקדם," אני אומר לה בגאווה.

ג'ני תמיד חוששת להשאיר אותי לבד בבית עם הילדים בשעת ההשכבה. ברצינות, נראה לי שהיא מצפה להגיע הביתה ולגלות שהשיער של הבת שלנו צבוע בירוק מאבקת המשקה 'קול-אייד' בטעם ליים ושהבן שלנו מוצץ טוש שחור בלתי מחיק של אחרי שצבע את הפנים שלו. זה קרה רק פעם אחת אבל אפשר-לחשוב, זה לא ששרפתי את הבית או מכרתי את הילדים בשוק השחור. והעובדה שתינוק בן שלושה חודשים מסוגל לצייר שפמפם היטלרי מושלם על השפה העליונה שלו וברק של הארי פוטר על המצח בלי מראה, פשוט פאקינג מדהימה.

אני רואה את החיוך מתערער על פניה כשהיא קולטת שהילדים כבר ישנים ושהיא לא תזכה להשכיב אותם בעצמה. רק לעיתים נדירות, אם בכלל, היא מפספסת הזדמנות לקלח את הילדים ולהקריא להם סיפור לפני השינה.

אני זוכר תקופה שהיא לא פספסה הזדמנות למציצה. אהההה, זיכרונות.

"נהנית עם הבנות?"

היא מושכת בכתפיה כשהיא מניחה את התיק והמעיל שלה על השולחן במבואה.

"היה בסדר. לא התחשק לי לשתות אז קלייר וליז בטח חשבו שאני לא זוממת."

"את מתכוונת שהן חשבו שאת לא זורמת?" אני שואל.

"אני עייפה מכדי שיהיה לי אכפת," היא אומרת כשהיא צונחת לצידי על הספה ומשעינה את ראשה על הכריות האחוריות.

שיט! לקלייר וליז היה תפקיד אחד בלבד – לשכר את אשתי. אני צריך אותה שיכורה כדי שזה יעבוד! בפעם הבאה שאראה אותן, אפטר אותן. נו טוב, נראה שנצטרך לעשות את זה פיכחים.

"יש לי הפתעה בשבילך. תעלי לחדר שלנו ותתרווחי לך," אני אומר לה בקריצה.

היא מביטה בי רגע מוזר ואחר-כך מתקלפת לאט מהספה ועושה את דרכה במעלה המדרגות.

אני יושב על הספה וכמעט מקפץ מרוב התרגשות. אני כמו ילד בחג המולד. אין לי סבלנות לחכות עד שהיא תגיע למעלה ותראה מה עשיתי. אני יודע שהיא תעריך את המתנה הנפלאה הזאת אפילו כשהיא פיכחת. זה יתקן הכול. אני מרגיש בזה. בעזרת רכישה מדהימה אחת מחנות צעצועי המין של ליז, תקופת היובש של נישואינו תהפוך לנחלת העבר. אני כזה פאקינג מדהים עד שאני לא מסוגל לעמוד בזה. היא תעיף מבט אחד בחדר השינה ותכריז שצריך להכתיר אותי ל"בעל השנה". אני איענה באדיבות להכתרה ואעמיד פנים שאין לי מושג כמה אני מדהים.

אני כנראה אצטרך נאום וטוקסידו, כי אתם יודעים, אני משהו שלא רואים כל יום. "אני רוצה להודות לאנשים הקטנים. וכשאני אומר אנשים קטנים, אני מתכוון לכל אלו שעדיין לא עושים סקס, שלא מגניבים כמוני."

אני שומע את בילי משמיע קול בכי מחדר הילדים, ואני לא אשקר, אני כמעט עולה אליו בריצה כדי לשאול אותו מה לעזאזל הוא חושב שהוא עושה. הוא קיבל הוראות מפורשות לא להשמיע ציוץ אחרי שהוא נרדם. זה כאילו שהילד לא הבין מילה ממה שאמרתי.

הבכי של בילי נפסק אחרי מספר רגעים, ואני אומר תפילת הודיה שקטה ורושם לפניי לקנות לו מחר צעצוע חדש או להתנצל על כך שכמעט נכנסתי לחדר שלו וקראתי לו הורס זיונים.

אני מוטרד קצת כי עוד לא שמעתי את ג'ני צווחת באושר, אבל אני מניח שהיא לא רוצה להבהיל את הילדים או משהו. מובן לחלוטין. היא מרסנת את ההתרגשות שלה ומחכה שאעלה אליה כדי שהיא תוכל להודות לי כראוי עם הפה שלה על השוואנץ שלי. מקובל עליי.

אחרי שאני נותן לג'ני עוד כמה דקות ליהנות מההפתעה ולהתמקם, אני קופץ מהספה ועולה במדרגות שתיים-שתיים מרוב להיטות להגיע לחדר שלנו.

אני רץ במסדרון עם חיוך על הפנים ופותח את דלת חדר השינה שלנו עם זקפה סוררת מעצם המחשבה על הלילה הצפוי לנו. אני קופא על מקומי בשל המראה שלפניי ולא מצליח להגות שום מילה שתתאר את מופע האימים שמתרחש בזה הרגע.

"דרו, זאת המתנה הכי טובה בעולם! אני מתה עליה!" לוחשת ג'ני. "והנרות?! אוה אלוהים, זאת התאורה המושלמת בשביל זה!"

אני עומד בפתח החדר ולוטש עיניים במחזה שלפניי, ואני רוצה לצנוח על ברכיי ולהתייפח. ולא במובן של "אוי אלוהים אני כל-כך מאושר!" אלא במובן של " מה לעזאזל קורה כאן???"

אחרי שלוש שעות של קריעת תחת כשג'ני יצאה לבלות, הצלחתי להתקין נדנדת סקס בפינת חדר השינה שלנו. האמ-אימא של נדנדות הסקס. הדבר הזה כל כך מדהים, שכמעט נאלצתי להביא ביד באמצע ההתקנה. לא הצלחתי להפסיק לדמיין את ג'ני עליה, עירומה ומחכה שאזיין אותה. קפצתי לחנות כלי העבודה שלוש פעמים בשביל חומרים, ובסוף לא הייתה לי ברירה אלא להוריד חלק מהתקרה כדי לחזק את הקורות למעלה. נאלצתי לחבר קרשים ולהתייעץ עם חמישה עובדים שונים בחנות. כולם חיכו בקוצר רוח לשובי כדי שאספר להם בפרוטרוט על הערב.

עכשיו במקום להופיע שם כמו אלוהים ולספר להם על הסקס הלוהט שעשינו כשאנחנו משתלשלים מהתקרה, איאלץ להיכנס לשם בראש מורכן מבושה. לא יהיה לי סיפור מדהים לספר להם על השוטרים שהוזעקו בגלל רעשי הג'ונגל המשונים שבקעו מהחדר שלנו או על חלונות שנשברו בגלל תנופה חזקה מדי. הסיפור היחידי שיהיה לי הוא הסיפור שבו אני נופל על הברכיים ומתייפח כמו ילדה.

כשאעצום עיניים בלילה, אצטרך לדמיין את ג'ני, בלבוש מלא, מחזיקה את בננו בן שלושת החודשים בזרועותיה ומרדימה אותו בנענועים על נדנדנת הסקס שלנו.

"אבל... זאת הנדנדה שלי," אני מיילל בקול ומנסה לא לרקוע ברגלי.

"שששש, בדיוק הרדמתי אותו שוב," לוחשת ג'ני ונועצת בי מבט חמור כשהיא מתנדנדת בעדינות מצד לצד ומביטה באהבה בבילי – על נדנדנת הסקס המחורבנת שלי!

"סקס... אני... נדנדה... סקס... רע... קיא."

שטויות. זה מה שיוצא לי מהפה. שטויות גמורות.

המתנה שהייתה אמורה להחיות את חיי המין שלנו הפכה לכיסא נדנדה חדש לתינוק.

בעעע.

"בוא שב איתי על הנדנדה, דרו. יש המון מקום," אומרת ג'ני רכות כשהיא מביטה בבילי.

לשבת לצד אשתי על נדנדת סקס ולא לעשות סקס? אני לא מבין מה קורה עכשיו. היא מדברת אנגלית?

"נו אבלו2 סקס! בילי רע! אני לרצות!" אני מתלונן והפעם רוקע ברגלי באמת.

"דרו? מה יש לך הלילה?" לוחשת ג'ני בקול.

הפין שלי גוסס ואני רוצה לעקור לעצמי את העיניים! זה מה שיש לי, אישה!

"אתה הורס את המתנה שלי," היא מתאוננת.

"את הרסת את הזין שלי!" אני מתלונן בתגובה.

"הרסתי את העין שלך? מה זאת אומרת? בכלל לא נגעתי בעין שלך."

אוה, תאמיני לי, אני יודע טוב מאוד שאני מקבל ממך זין בעין. הלחישות האלה ממש לא עובדות.

אני שולף את הטלפון שלי מהכיס, משלים עם גורלי, וניגש אל השירותים כשאני גולל אל העדכונים החדשים בארוטיקה דוט קום.

"לאן אתה הולך?" שואלת ג'ני ברוך כשהיא רואה אותי חוצה את חדר השינה שלנו בראש מורכן.

"לברביקיו שבו מיסטי והחברה שלה באפי דחקו את המורה למדעים שלהן לשירותים וביקשו ממנו להסביר את התיאוריה של פעילות בשלישייה," אני ממלמל בעצב.

1 מאנגלית Taffy (טאפי) - גם כינוי לבחורה עם תחת מושלם.

2 בספרדית - אני לא מדבר, לא מבין את השפה.