רוח המנהיגות

1 התבוננות והקשבה מנהיגים גדולים הם אנשי־חזון ובעלי יכולת לבטא אותו. הגדרת החזון שלכם מתחילה בהתבוננות ובהקשבה. אתם מתבוננים בסיטואציה שמסביבכם ומקשיבים לה, אבל אתם גם מתבוננים ומקשיבים פנימה. התהליך מורכב מארבעה צעדים: התבוננות ללא משוא פנים - התבוננו והקשיבו בחושיכם. ניתוח - התבוננו והקשיבו בראשכם. רגש - התבוננו והקשיבו בליבכם. דגירה - התבוננו והקשיבו בנשמתכם. לאחר שעברתם את כל ארבעת השלבים האלה, החזון האישי שלכם יכול להתחיל לבטא את עצמו. התכונות הטובות ביותר שיכולות להיות לכם כשאתם מתחילים את הקריירה שלכם הן התלהבות, ערכי יסוד ודבקות במטרה. אלה היסודות שמעצבים את החזון. כשאתם מדברים עם המנהיגים מעוררי ההשראה באמת, אלה שאני קורא להם אנשי־חזון מוצלחים, מתברר שכולם התחילו בהתלהבות ובראיית התמונה הגדולה. הם הביאו איתם מסירות למטרה שבערה עמוק בתוכם. היו להם ערכי ליבה שהם לא היו מוכנים לוותר עליהם. כדי למצוא גדוּלה בעצמכם, היסודות האלה צריכים להיות המוקד העיקרי שלכם. במשך השנים, היו חוקרים שניסו למצוא סיבות חיצוניות לצמיחתם של מנהיגים מצליחים. על בסיס המחקר הזה, נראה כמדומה שהיוולדות לתוך עושר, הליכה לבתי־הספר הטובים ביותר, התרועעות עם אנשים מצליחים והשגת תוצאות גבוהות במבחני משכל יבטיחו פחות או יותר שהאדם ייהפך למנהיג. אבל כפי שיודעים כולנו, אפשר להתחיל בלא כלום ובכל זאת לצמוח ולהיות מנהיג גדול, ולעומת זאת אפשר להתחיל את החיים עם יתרונות רבים ולהשיג מעט או לא כלום. תנאים חיצוניים טובים עשויים לתת למישהו יתרון התחלתי, אבל אין בכך שום ערובה להצלחה. ואם נהפוך את הגישה ונבחן במקום זאת את הדברים שיש לכולנו? כולם יודעים איך להתבונן ולהקשיב - אלה כלי התפיסה הבסיסיים. אבל אצל מנהיג הם צומחים למשהו יותר מזה. המנהיג אחראי לחזון, שחייב להיות צלול במידה מספקת להנחות אחרים ולהלהיב אותם. המנהיג מנסח בבהירות את חזונו ויכול להראות אותו. הרעיונות הגדולים ביותר אינם יותר מחלומות בהקיץ עד שהם נהפכים למציאות. אם ברצונכם להיות אנשי־חזון מצליחים, כאן מתחיל המסע, בשתי שאלות מכריעות: מהו החזון שלי? איך אני יכול לממש אותו? שום חזון אינו נוצר בחלל ריק. הוא צומח מתוך מצב נתון. המצב הזה יכול להיות משבר או פרויקט שגרתי, בעיה ניהולית או מקרה חירום כספי - כל דבר שדורש ממנהיג להציע הנחיה, להעריך את המצב על ידי התבוננות והקשבה ברמה העמוקה ביותר שאפשר. זה חל על הורים ומאמני ספורט, על מורים ויועצים, על מנהלים ומנכ"לים. בכל פעם שאתם נקראים לתת הכוונה, ללמד, לפקד, להחדיר מוטיבציה, לעורר השראה או לתכנן, ההזדמנות מתדפקת על הדלת. דמיינו לעצמכם שלושה אנשים יושבים על ספה בחדר המתנה, כולם לבושים במיטב הלבוש העסקי שלהם. המשרד עצמו שייך לבעל הון נועז שהסכים לתת לכל אחד מהם חצי שעה להציג את הצעתו לחברת סטארט־אפ. ההצלחה או הכישלון תלויים בפגישה הזאת. מי מביניהם ייצא כמנהיג, למי מהם יש סיכוי טוב יותר לשכנע את בעל ההון הנועז? הראשון מרגיש עצבני כל כך עד שכפות ידיו מזיעות. הוא מנסה לנהל שיחה נינוחה אבל מבין שהוא מקשקש ולכן משתתק. הוא עוצם עיניים, חוזר בראשו בפעם האחרונה על הנאום שבכוונתו לשאת. הוא ישן מעט מאוד בליל אמש, לאחר שהקדיש שעות לבדיקה חוזרת של כל מילה בפרזנטציה שלו. הוא חושב כל הזמן על דבר אחד: עכשיו או לעולם לא. להצליח או למות. השני נראה רגוע הרבה יותר. הוא די בוטח בעצמו, למען האמת. הוא מאמין ברעיון שלו. הוא בטוח שהעסק החדש שלו יצליח ברגע שהוא ימצא תומך. הוא גבוה וצלול מבט, ורגיל שנושאים אליו עיניים. בתוך תוכו הוא שואל את עצמו אם יוכל לשכנע את בעל ההון הנועז ללכת איתו לסיבוב בגולף או למשחק כדורסל שכונתי. מפגשים של אחד על אחד היו תמיד הצד החזק שלו. השלישית סורקת את החדר בסקרנות גלויה. היא מבחינה בשטיח הפרסי העשיר ובפרחים הטריים על השולחן של פקידת הקבלה, אבל היא מתעניינת יותר בעובדים שנכנסים ויוצאים מהמשרד הפנימי של המשקיע הנועז. הם לבושים בג'ינס ובחצאיות, לא בחליפות. הם נראים ממוקדים ודרוכים אבל לא מתוחים. כשהיא בודקת את עצמה, השלישית מרגישה במידה רבה כמוהם. כך או כך, היא פתוחה לקבל כל תוצאה. ברגע שעיניה יראו את המשקיע הנועז היא תדע עם איזה בן־אדם יש לה עסק ותגיב בהתאם. מבין השלושה, הראשון אינו מתבונן ואינו מקשיב למה שנמצא מעבר לרגשותיו שלו, שהם מתוחים וסגורים. השני נינוח יותר ומתחיל לראות מהלב. הוא אומד בני־אדם ומצבים על פי ההרגשה שהם מעוררים בו. אבל השלישית הולכת צעד נוסף קדימה. היא פתוחה לגמרי לסביבה שלה, מתבוננת ומקשיבה בדריכות. מהרמזים שהיא מלקטת, היא מתחילה לבנות תרחיש. היא יכולה לראות את עצמה בתרחיש, וככל שהוא יתפתח, היא תסתגל. אם יתברר שהיא אינה מתאימה, היא לא תעשה את הטעות ולא תיקח את כספו של המשקיע הנועז. אם אין שם התאמה, היא תמשיך הלאה ותמצא את המימון במקום אחר. בתרחיש הדמיוני הזה אנחנו יכולים לראות שהמנהיג עם הפוטנציאל הכי גדול ברגע זה הוא מי שמתבונן ומקשיב מתוך הרובד העמוק ביותר. מנהיגות דורשת בסיס פנימי איתן בתוכנו. אם תוכלו להגיע לכך שההתבוננות וההקשבה יבואו מתוך ההוויה השלמה שלכם, תכינו את הקרקע לצמיחתכם כמנהיגים מעוררי השראה. ארבע רמות תפיסה כדי להגיע באמת לתובנות, ההתבוננות וההקשבה חייבות להתרחש בארבע רמות שונות. ראייה בעיניים היא רק ההתחלה. כשאנחנו מתבוננים ומקשיבים בכל מאודנו, אנחנו מערבים את הגוף, את השכל, את הלב ואת הנשמה. גוף: שלב של התבוננות ואיסוף מידע. שכל: שלב של ניתוח ושיפוט. לב: שלב של רגש. נשמה: שלב של דגירה. ברגע שהשתכנעתם שעברתם את כל השלבים האלה, החזון שלכם בכל רגע נתון יגיח כביטוי אמיתי למי שאתם, ויהיה מבוסס על הבנה עמוקה. התבוננות: התחילו בהיותכם פתוחים וחסרי משוא פנים ככל האפשר. הסתכלו סביב ככל שאתם יכולים, והקשיבו לכל מי שיש לו מה לומר. במובן מסוים אתם פועלים כמו מצלמת וידיאו. תנו למראות ולקולות להיכנס בחופשיות ובאובייקטיביות. ניתוח: באותו הזמן, גם השכל שלכם קולט את המצב. הוא מתחיל לשקול ולנתח. תנו לכל רעיון להיכנס פנימה. שימו לב מה מתעורר, שימו לב לנבטים של תשובות, פרשנויות חדשות וצירופים חדשים. ושוב, התרחקו משיפוט ומדעות קדומות. היו אובייקטיביים ומפוכחים. רגש: ברמת הלב, שימו לב מה נכון להרגשתכם. ההרגשה מעודנת יותר ונאמנה יותר מהניתוח הטהור. זאת הרמה שבה יכולה לבוא לכם תובנה פתאומית. אתם מביאים אינטואיציה לתמונה, מאפשרים את רגע ההארה שנלווה לקפיצות הקוונטיות של היצירתיות. דגירה: עכשיו הרפו וחכו. כאשר החזון נמצא במצב של דגירה, הוא נכנס למקום סמוי ועמוק. בינה אינסופית ועמוקה מזינה את החזון שלכם, מתאימה אותו לצרכים שלכם ולצרכים של כל הסובבים אתכם. קיבלתם גישה למשהו גדול יותר מעצמכם; אתם יכולים לקרוא לזה העצמי העליון, מודעות טהורה או הקשר שלכם עם אלוהים. אם אף אחד מהמושגים האלה אינו נראה לכם, אולי תרצו לחשוב על הנשמה כעל "מי שאני באמת". מנהיג, אם כן, צומח מתוך עצמו. הוא מתאים את התפיסה הפנימית שלו למצב החיצוני. הודי בן עשרים וארבע שהגיע לדרום־אפריקה ב-1893, הבין שיחטוף מכות אם יסרב לנסוע על מדרגת הכרכרה כדי לפנות מקום לנוסעים לבנים. לו התעקש לנסוע בתא של המחלקה הראשונה ברכבת מפני שיש לו כרטיס למחלקה הראשונה, היו אומרים לו שמקומו במחלקה השלישית, ולא משנה מה אומר הכרטיס שלו. אבל לו הצעיר בן העשרים וארבע היה במקרה מוהנדס גנדי, הוא היה יכול להעריך את מצבו באמצעות שימוש בכל ארבע רמות התפיסה. בעיניו הוא הביט סביב והבין את האפליה. בליבו הוא הרגיש שהמצב בלתי נסבל. בשכלו הוא ניתח וסבר שטקטיקה חדשה - אי ציות אזרחי - יכולה לשנות דברים. בישותו הוא הקדיש את עצמו לחזון החופש, ויהיה המחיר אשר יהיה. קורסים לפיתוח מנהיגות בימינו, כמעט בכל מקום שתחפשו, מרבים להשתמש במילה חזון, אבל לעיתים קרובות ביותר הבסיס לכך הוא אינטלקטואלי. מנהיגים פוטנציאליים לומדים להשתמש בשכלם כדי לנתח תרחישים היפותטיים שונים. אם משמיטים את הרגש, האינטואיציה, התובנה והחוכמה העמוקה של הנשמה, האימון הזה אינו מממש את הפוטנציאל שלו ואינו משיג את מטרתו. איש אינו יכול להתכחש לאמת הפשוטה שהמנהיגים הגדולים ביותר הם גם נשמות גדולות. מול האפרטהייד בדרום־אפריקה, העבדות לפני מלחמת האזרחים בארצות־הברית או השליטה הקולוניאלית בהודו, עיניהם ראו את מה שראה כל אחד אחר. המחשבות בראשם היו כמו של אינספור אחרים סביבם. בליבם הם הרגישו את אותו אי צדק. אבל נלסון מנדלה, אברהם לינקולן ומהטמה גנדי העמיקו עוד בתוך עצמם ושאלו, מליבת ישותם, איך להפיק תגובה חדשה, איך להפוך חזון חדש למציאות. למצוא את המטרה האמיתית להיות בקשר עם הנשמה - זהו סודה של מנהיגות גדולה. כולנו יכולים ללכת לאורך השביל המאחד גוף, מחשבה, לב ונשמה. קשר עם הנשמה יאפשר לנו להפוך את המטרה האמיתית של חיינו ליסוד של כל מה שאנחנו עושים. מנהיגים קיימים כדי לתת מעצמם, ונוכל לתת רק מתוך מה שיש לנו. הנשמה - כלומר, ליבת העצמיות האמיתית שלנו - היא המקום שבו נמצא תובנה, יצירתיות, דמיון ובינה עמוקה. כשאנחנו יודעים מה מתרחש בליבה הזאת, מה שיש לנו לתת יהיה חסר גבולות. בפרק הזה תנסחו את מטרת חייכם במשפט אחד, ומרגע שתהיו בטוחים שהאמירה הזאת מבטאת את שליחותכם בנאמנות ובצורה עמוקה, תוכלו לזקק אותה עד למילה אחת ויחידה. הצהרת שליחותו של מרטין לותר קינג היתה יכולה להיות, "אני כאן כדי לשים קץ לאפליה הגזעית ולאי צדק חברתי". אם מזקקים אותה למילה אחת, היא יכולה להיות "חופש". הצהרת השליחות של צ'רלס דרווין היתה יכולה להיות, "אני כאן כדי להתבונן איך החיים משתנים ומסתגלים לסביבה". ואם מזקקים אותה למילה אחת, היא יכולה להיות "אבולוציה". הצהרת השליחות שלכם תתיך יחד שני מרכיבים שנפתח בפרק הזה: פרופיל של הנשמה שמשקף את הערכים שלכם, וחזון אישי שמשקף את כוונותיכם העמוקות ביותר. פרופיל הנשמה ענו במילים מעטות או במשפטים קצרים על השאלות הבאות. ענו בכנות, ואל תתעכבו יותר מדי על השאלות לפני שתענו עליהן. תנו לתגובה הראשונה להנחות אתכם. מה התרומה שלי בחיים? מה המטרה במה שאני עושה? איך אני מרגיש כשיש לי חוויית שיא? מי הם הגיבורים והגיבורות שלי (מן ההיסטוריה, המיתולוגיה, הספרות, הדת)? מהן התכונות שאני מחפש אצל חבר טוב? מה המיומנויות והכישרונות המיוחדים שלי? מהן התכונות הכי טובות שאני מבטא ביחסים אישיים? עכשיו, באמצעות מילות המפתח שרשמתם בתשובות לשאלות האלה, כתבו פרופיל קצר של נשמתכם כאילו אתם מתארים אדם אחר. לדוגמה: "מטרתו של דיפאק היא צמיחה אישית וחשיפת פוטנציאל פנימי ואפשרויות חבויות. הוא תורם בהיותו אוהב ותומך. כשהוא חווה חוויית שיא, הוא מרגיש שלווה פנימית גדולה ואחדות עם כל הסובב אותו. הגיבורים שלו הם גנדי, בודהא, ישו, האם האלוהית וקרישנה. בחבר טוב הוא מחפש הבנה ותמריץ. הוא מרגיש שהמיומנות המיוחדת שלו היא תקשורת. יש לו כישרון לעודד אחרים להסתכל מעבר להתניות ישנות ולגבולות מקובעים. התכונות הטובות ביותר שלו ביחסים אישיים הן אהבה, תמיכה והערכה לאדם האחר." החזיקו את פרופיל הנשמה שלכם בהישג יד, ועברו עכשיו לשלב הבא: הגדרת החזון האישי שלכם. החזון האישי שוב, במילים מעטות ובמשפטים קצרים, השלימו את המשפטים הבאים. השתחררו. אל תתאמצו להיות שכלתניים, ולא משנה אם הרעיונות האלה ניתנים לביצוע או לא. כתבו רק מה שבא לכם. ומעל הכול, היו נאמנים לעצמכם. אני רוצה לחיות בעולם ש __________________ . הייתי רוצה לעבוד בארגון ש ________________ . אני אהיה גאה לעמוד בראש קבוצה ש __________ . עולם מתוקן יהיה _______________________ . כדי להתאים בין עבודתכם הנוכחית לחזון שלכם, ענו על השאלות הבאות: איך עבודתכם בעולם משקפת את החזון שהתוויתם לעיל? למה אתם זקוקים (מהקבוצה או מהארגון שלכם) כדי להתקרב יותר אל האידיאלים שלכם? מה אתם יכולים להציע (לקבוצה ולארגון שלכם) כדי לקרב אותם יותר לאידיאלים שלכם? ייתכן שעבודתכם הנוכחית רחוקה מהשאיפה של החזון שלכם. הצעד הראשון לגישור הפער הוא להגדיר את החזון באופן ספציפי ככל האפשר. אידיאלים מעורפלים נשארים פסיביים; מטרה ממוקדת מעוררת את הכוחות הסמויים של הנשמה. מצד שני, אפשר שאתם כבר נמצאים בדרך להשגת החזון שלכם, או לפחות עשיתם את הצעדים הראשונים. אין מקום אחד מסוים שנכון להיות בו בדיוק עכשיו. העיקר הוא להבהיר לעצמכם איזה מין עולם אתם מדמים לעצמכם ואיך אתם רואים את עצמכם בתוכו. הצהרת הייעוד עכשיו, לאחר שהעליתם על הכתב את הערכים שלכם ואת החזון שלכם, מזגו את השניים להכרזה תמציתית על הייעוד הכללי שלכם בחיים האלה. ההצהרה צריכה לתאר את מה שאתם רוצים להשיג כמנהיגים מנקודה זו ואילך. השתמשו בדגם הבא: הייעוד שלי מאחורי כל מה שאני עושה הוא ____________________________________. ההצהרה צריכה להיות פשוטה ותמציתית. גם ילד צריך להבין אותה. עליכם להיות מסוגלים לחזור עליה גם בשנתכם. דוגמה: הצהרת הייעוד שלי עצמי היתה במקורה "להגיע למסה קריטית ולפעול למען עולם שוחר שלום, צודק ובר־קיימא." אבל הייתי צריך לפשט אותה, וזה הוביל אותי לנסח ייעוד ברור יותר: "לשרת את העולם ואת כל החיים בו." לבסוף, תבדקו אם אתם יכולים לזקק את הצהרת הייעוד שלכם למילה אחת. המילה שלי היא "לשרת". שלכם אולי תהיה "לצמוח", "להתפתח", "להשפיע", "שלום" או כל דבר אחר. כדי למצוא את הדרך התמציתית ביותר להביע את מטרתכם, עליכם להקשיב לעצמי האמיתי שלכם, וזו הדרישה הראשונה לכל מי ששואף להנהיג מהנשמה. כמנהיגים, החזון שלכם קיים כדי לחלוק אותו בהתלהבות ובהשראה. התלהבות, מלשון להבה שופעת אור, חום וניצוצות, והשראה, היא האצלת רוח הקודש והארה פנימית. כשאתם מתלהבים ונותנים השראה לאחרים, אתם מפיחים בהם את רוח החזון שלכם. לרתום את החזון לעבודה חזון הוא משהו כללי; סיטואציות הן עניין ספציפי. בכל סיטואציה קבוצתית תמצאו בני־אדם, בני־אדם שלמים עם מכלול של רגשות, אמונות, הרגלים, חוויות, זיכרונות וסדר יום. כל מנהיג מסוגל להמריץ קבוצה כזו, אבל דרוש חזון מוצלח כדי להשפיע על כל אחד מההיבטים האלה, שרובם נסתרים ואישיים ביותר. לכן חזון הוא רק הצעד הראשון שלכם. עליכם לדעת איך להיכנס למצבים ולהתמודד איתם בכל רמה, החל במשימות ניהוליות שטחיות (אבל הכרחיות) וכלה בניסוח ערכי הליבה והאמונות שכל אחד מאיתנו מגן עליהם ומוקיר אותם. קל למצוא מצבים שזועקים למנהיגות. הצעד הבא הוא להתמקד בצורך המדויק שיביא שינוי פרודוקטיבי. כשתתחילו להעריך מה נחוץ, תגלו עד מהרה שצורך ומטרה הם שני דברים שונים. המטרה של קבוצה יכולה להיות מסע שיווק חדש, הרכבת תוכנית ייצור או הטלת עבודה על צוותי ניהול חדשים. אבל ברמה פחות נראית לעין, המנהיג חייב למלא כמה צרכים בסיסיים שיקבעו אם המטרה ניתנת להשגה. כבר נגענו בקצרה בצרכים אוניברסליים אלה. יש שבעה מהם, והם מופיעים כאן בסדר עולה. הצרכים של הקבוצה ביטחון, הגנה הישג, הצלחה שיתוף פעולה עידוד, השתייכות יצירתיות, התקדמות ערכים מוסריים הגשמה רוחנית החלוץ שחיבר את הרשימה הזאת של הדברים הנחוצים לבני־אדם וערך אותה בסדר היררכי, היה הפסיכולוג המנוח אברהם מאסלו. הוא קבע שהצורך הבסיסי ביותר (ביטחון והגנה) צריך להתמלא לפני שהאדם יוכל להתקדם הלאה לצרכים גבוהים יותר (אהבה ומגע חברתי, לדוגמה). בהקשר של מנהיגות, החלת ההיררכיה של מאסלו על קבוצות דורשת התאמות קטנות לצרכים האלה, אבל העיקרון של מתן מענה לצרכים הבסיסיים ביותר לפני שעוברים לצרכים הגבוהים יותר, נכון גם כאן. אסור למנהיג לעשות את השגיאה של ניסיון להתעלות מעל הצרכים הבסיסיים לפני שכולם מרגישים שאלה באו על סיפוקם. וצריך להתעמק במצב - להתנסות מקרוב - כדי להבין כראוי את מה שקורה. אנשים אינם מתהלכים עם שלטים המכריזים על הצרכים שלהם, בדיוק להפך. המתלונן הכרוני אולי מפחד לאבד את מקום עבודתו; הצורך שלו הוא ביטחון. המבקרת הגלויה של רעיון חדש אולי מרגישה דחויה; הצורך שלה הוא עידוד. אמנם דיברנו על קבוצות בעבודה - צוותים שעובדים על פרויקט, המשרד שאתם עובדים בו, קבוצת המנהלים שאתם שייכים אליה - אבל הצרכים האלה אוניברסליים, ולכן נכונים בכל מקום. הקבוצה יכולה להיות המשפחה שלכם, ארגון התנדבותי או קבוצה בתנועת נוער. כדי להיות נשמת הקבוצה, המנהיג חייב להבין בצורה נכונה מהם הצרכים של כל אחד ואז להפעיל את ההבנה שלו ולהפוך אותה למעשים. הנה כמה מצבים שכיחים שסובבים סביב שבעת הצרכים האלה. 1. ביטחון, הגנה מצב של איום וחוסר יציבות. אנשים מרגישים חוסר ביטחון. יש אי נחת באוויר. אפשר לראות פרצופים מתוחים, להרגיש את החרדה בכל מקום. מי ישכך את החרדה וייתן לאנשים תחושת ביטחון? 2. הישג, הצלחה מצבים של הישג לא ממומש. אנשים מרגישים חסרי הצלחה. הם רוצים להיות יצרניים יותר, אבל אין מספיק אש או תשוקה כדי שזה יקרה. מי יקום ויספק את המוטיבציה הדרושה באופן נואש כל כך? 3. שיתוף פעולה מצבים של בלבול ופילוג. אין רוח צוות. הקבוצה מתפרקת בגלל קטטות ומריבות קטנוניות. הישיבות נמשכות לנצח אבל אינן מביאות להחלטה. מי יהיה הדבק שיביא לכידות למצב? 4. עידוד, השתייכות מצבים של התבוססות בתוך רגשות רעים ואדישות. כולם עושים את עבודתם כלאחר יד, רק כדי לצאת ידי חובה, אבל למעשה מרגישים מנותקים. יש מעט תמיכה רגשית ומעט אמון. מי יכניס את הלב למצב וייתן לאחרים תחושה של השתייכות? 5. יצירתיות, התקדמות מצבים שנשלטים על ידי פתרונות ישנים ורעיונות עבשים. האנשים מרגישים מתוסכלים. כולם מסכימים שדרוש משהו חדש, אבל כל מה שיוצא הן וריאציות קטנות על המצב הקיים. מי יביא את ניצוץ היצירתיות? 6. ערכים מוסריים מצבים מושחתים וריקים מבחינה מוסרית. החלשים מרגישים חסרי תקווה והחזקים מנצלים בציניות את המצב. האנשים מדברים על תיקון העוולות, אבל איש אינו יודע היכן להתחיל. העתיד נדמה כמשאלת לב, ההווה מדכא ומחניק. מי יביא תקווה ותחושה מחודשת של ניקיון כפיים? 7. הגשמה רוחנית מצבים שמסמלים את מצבו של האדם. אנשים שואלים את השאלות הגדולות: מי אני? מדוע אני כאן? רבים מחפשים את אלוהים. מדברים על מציאות נעלה יותר, אבל חסרה אמונה. מי יכול להביא את האור ולהראות שקדושה היא מציאות חיה? עד עכשיו התמקדנו בהתבוננות, אבל ההקשבה חשובה וחיונית להבנת המצב הנתון ולהבנת הצורך שזועק למענֶה. כשנשאלת השאלה מה עושה את האדם למנהיג, יש תכונה אחת שכמעט תמיד מוזכרת: הוא מאזין טוב. כדי להיעשות מאזין טוב דרושה מיומנות אמיתית. כשנפגוש מאזין טוב, אלה הסימנים שנמצא. מה עושה אדם למאזין טוב? לא קוטע. מגלה הזדהות: לא מותח ביקורת, לא מתווכח ולא מתנשא. יוצר תחושה פיזית של קרבה בלי לפלוש למרחב האישי. מתבונן בשפת הגוף של בן־שיחו ומראה בשפת הגוף שלו שהוא קשוב. מציע חשיפה עצמית שלו, אבל לא יותר מדי ולא כעבור זמן קצר מדי. מבין את נסיבות חייו של הזולת. מקשיב בכל ארבע הרמות: גוף, שכל, לב ונשמה. כמו ההתבוננות, גם ההקשבה מתחילה בחושים, בניסיון להבין ולספוג את סיפורו של האדם האחר בלי שיפוט ובלי דעה מוקדמת. כך תלכו מעבר למה ששמעתם ותוכלו לנתח את סיפורו בשכלכם. כמו כן תרגישו בליבכם את מה שהמילים מנסות להעביר - רוב האנשים מבטאים ברמת הרגש הרבה יותר ממה שמצביעה המשמעות המילולית של דבריהם. לבסוף, תנו למילים להדהד בנשמתכם, תנו להן לדגור בטרם תציעו עצה או תנקטו פעולה כלשהי. ההיררכיה של הצרכים כמוה כסולם, אבל כאן מדובר בבני־אדם - ישויות מורכבות בנסיבות הטובות ביותר. במקום סולם לטפס עליו, החיים מושיטים לנו כדור צמר שעלינו לפרום. מצבים חופפים זה לזה. התנאים משתנים כל הזמן. לכן עליכם להישאר גמישים, להתבונן ולהקשיב כדי לבחור בצורך האמיתי שעליכם לספק. מנהיגות היא דרך חיים - דרך שאתם יכולים לבחור בה עכשיו. המנהיג זורם עם החיים בטבעיות רבה ככל האפשר גם כשאיש אינו הולך אחריו. בכל צעד בדרך הוא נושא איתו דבר מה, ודבר זה מייחד אותו. לא מדובר בכריזמה, בביטחון עצמי, בשאפתנות או באגו. התכונות האלה מזוהות עם מנהיגים בולטים, אבל אף אחת מהן אינה מהותית. האלמנט המהותי הוא מודעות גוברת והולכת, שמתחילה בהתבוננות ובהקשבה. הלקחים שאפשר ללמוד מהתבוננות ומהקשבה הנהגה מהנשמה פירושה התבוננות והקשבה בארבע רמות: גוף, שכל, לב ונשמה. מרגע שאתם מודעים לחזון שלכם, הוא מניע ומוביל את כל מה שאתם עושים. כמנהיגים, עליכם להיענות להיררכיה של הצרכים, מהבסיסי ביותר עד לגבוה ביותר. מה לעשות היום הגיע הזמן להתחיל להחיל את החזון שלכם על הצרכים של אחרים. היום הביטו סביבכם על הקבוצה החשובה לכם ביותר - צוות בעבודה, המשפחה, קבוצת מתנדבים או בית־הספר. למה זקוקה הקבוצה שלכם? איזה מענה אתם יכולים לתת? (התמקדו במה שאתם רואים היום. בפרקים הבאים, לאחר שהצרכים הבסיסיים ביותר יבואו על סיפוקם, נדון בשאלה איך להוביל את הקבוצה לצרכים גבוהים יותר.) הצדדים החזקים הטבעיים שלכם יבואו לביטוי בתגובתכם לסיטואציה. הביטו ברשימה להלן וחשבו עד כמה תגובת המנהיג תואמת את התגובה שלכם: צורך: ביטחון, הגנה. תגובת המנהיג: אני חזק כשמדובר בהגנה על אחרים. אני שומר על קור רוח בשעת משבר. אני טוב במצבי חירום. צורך: הישג, הצלחה. תגובת המנהיג: אני יודע מה נחוץ כדי לנצח. אני יכול לתת מוטיבציה לאנשים. אני יכול לשכנע אותם להאמין בי. צורך: שיתוף פעולה. תגובת המנהיג: אני מתווך שיכול לראות את שני צידי המטבע. אני יציב ולא אימפולסיבי. אני יודע איך להוציא אנשים מתוך עמדותיהם המחופרות. צורך: עידוד, השתייכות. תגובת המנהיג: ההזדהות באה לי בקלות. אני מבין את טבע האדם. אני יודע איך לגרום לאנשים לסלוח ולראות את הצדדים הטובים זה בזה. התמודדות עם מצבים רגשיים אינה מביכה אותי. נוח לי עם זה. צורך: יצירתיות, התקדמות. תגובת המנהיג: אני יכול להניע אנשים לחשוב מחוץ לקופסה. אני יודע מה ממריץ אנשים יצירתיים. אני אוהב לבדוק אפשרויות חדשות. הלא־נודע אינו מפחיד אותי. צורך: ערכים מוסריים. תגובת המנהיג: יש לי תחושת שליחות. אני רוצה לרפא פצעים ישנים, ואני יכול לעזור לאנשים לראות את המטרה הגבוהה יותר שמחכה להם. אני רוצה לחלוק את ההבנה שלי לגבי הסיבה להיותנו כאן בעולם. צורך: הגשמה רוחנית. תגובת המנהיג: אני מרגיש שלם. אני משפיע על אחרים שרוצים לחוות את השלווה הפנימית שלי. השקט הפנימי שלי מדבר בקול רם יותר ממילים. אני מוביל בעצם נוכחותי. אחרים חושבים אותי לחכם. פרי ההתבוננות וההקשבה הוא שאתם עובדים מתוך החזון שלכם עצמכם. זאת תשוקתכם, לא מפני שהמצאתם אותה, אלא מפני שהיא באה מתוך מי שאתם באמת. כשאתם נכנסים לסיטואציה ונותנים מעצמכם כמו שאתם באמת, אתם צומחים ביחד עם האנשים שאתם עוזרים להם. זהו מיזוג של לבבות, של שכל ושל נשמות.