תורת דיני המשפחה

תודה לשופטים, לאנשי האקדמיה ולעורכי הדין שסייעו ותרמו

מהידע הרב שלהם לכתיבת הספר:

מנחם הכהן

(שופט בדימוס בית המשפט למשפחה בירושלים)

נתן נחמני

(שופט בדימוס בית המשפט למשפחה בתל אביב)

פרופ' עו"ד דב פרימר

פרופ' עו"ד יצחק כהן

עו"ד נסים שלם

עו"ד ד"ר יאיר שיבר

עו"ד ד"ר יואב מזא"ה

עו"ד ד"ר רונן דליהו

עו"ד ד"ר אמנון בן דרור

עו"ד אורי דון-יחייא

עו"ד אודליה חן

עו"ד זהר הר נוי

עו"ד יורם ירקוני

עו"ד טלי קזלו

עו"ד לימור סויסה

טוען רבני משה ליבוביץ

פתח דבר

העלייה התלולה בשיעור הגירושין בשנים האחרונות העצימה את חשיבותם של דיני המשפחה. יותר ויותר נשים וגברים מעורבים בעניינים הקשורים לסכסוכי אישות וזקוקים להדרכה ולהכוונה בפתרונם. כמוהם עורכי דין רבים שאינם בקיאים במלוא החוקים והפסיקה, על רבדיו הרבים של התחום.

עד כה לא יצא לאור ספר המקיף את כול דיני המשפחה. זהו הספר הראשון שנועד למלא את החסר בהיותו מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה רחב זה. הוא סוקר בצורה בהירה ותמציתית את שפע ההיבטים המגוונים של דיני האישות ומשמש מדריך מעשי־שימושי הן לציבור הנזקק והן לעורכי הדין.

החוקים בתחום הזה מתרבים, בחוקים הקיימים נערכים שינויים ולפסיקה העניפה נוספים נדבכים שלא פעם מרבים מבוכה. רוחות הזמן מנשבות ומשנות השקפות ואורחות חיים. והעוסקים בתחום, כמו גם בני זוג המצויים בסכסוך או זקוקים לפתרון משפטי, מתמודדים עם הבעיות והצרכים שהזמן גרמם.

הספר כתוב בצורת שאלות ותשובות ממוקדות המזקקות את הדין, את הפסיקה ואת הנושאים העיקריים כדי לאפשר למעיינים בו לקבל תשובות ברורות ומעשיות. בנושאים מרכזיים, במיוחד באלה שאין לגביהם פסיקה אחידה, שיבצתי דוגמאות מהפסיקה המאפשרות לקבל מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות.

הערות אחדות על שיטת העריכה והכתיבה:

בכול מקום שמוזכר תובע או נתבע, שופט, פקידת סעד וכד' - הכוונה גם לתובעת או נתבעת, לשופטת, לפקיד סעד וכד', ולהיפך. למניעת סרבול ולנוחות הקריאה נכתב לשון זכר או נקבה בלבד.

בית המשפט לענייני משפחה נכתב לפעמים, לצורך הקיצור ורהיטות הקריאה, בית המשפט למשפחה. כך גם חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) נכתב לעיתים ללא המילים בסוגריים. כיוצא כזה חוק יחסי ממון בין בני זוג נכתב לפעמים חוק יחסי ממון בלבד.

כאשר כתוב בית המשפט או השופט, הכוונה גם לבית הדין או לדיינים כשמדובר בחוקים ובתחומים שבהם קיימת סמכות מקבילה לבתי הדין הדתיים. בהתייחסות לבית הדין הרבני, הכוונה, במקרים המתאימים, גם לבתי הדין הדתיים האחרים במדינה: השרעיים, הדרוזיים והנוצריים.

שופטים ועורכי דין מרבים להשתמש במילים לועזיות בפסקי הדין ובכתבי הטענות. סברתי כי הגיעה העת להוציא לעז מהשיח המשפטי הכתוב ולעברת את המונחים לכבודה של השפה העברית, וכך נהגתי (לפעמים מיסגרתי את מילת הלעז בצמוד לתואמתה העברית). לקט לא ממצה:

למפרע במקום רטרואקטיבי. תכסיסנות או תחבולנות במקום מניפולציה. נוגע לעניין או מתאים או שייך במקום רלוונטי. אמת מידה או אבן בוחן במקום קריטריון. מדומה במקום וירטואלי. נוהג מקובל או כלל או חוק במקום נורמה.

אין במידע שבספר כדי לשמש ייעוץ או מתן חוות דעת משפטית. לקוראות ולקוראים הנזקקות והנזקקים לצעדים מעשיים מומלץ לקבל עצה מקצועית.

בד"י

הקדמה

אליקים רובינשטיין

שופט בית המשפט העליון

ומשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס)

עולם המשפחה ה"רגילה" שהיכרנו מקדמת דנא, אותה משפחה של "אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך" (תהילים קכח, ג), משתנה לנגד עינינו במהירות מסחררת. שני תהליכים תרמו לכך: האחד חברתי, האחר טכנולוגי־רפואי בעיקרו.

המימד החברתי הוא התפרקות חלקית, אך משמעותית, של המשפחה המסורתית. לצד זו, אישה ואיש וילדיהם, נוצרים מבנים חדשים ומגוונים של משפחה: הזוגיות הלא רשמית (ידועים בציבור), המשפחה היחידנית והמשפחה הלהט"בית לגוניהן.

המימד הטכנולוגי־רפואי הוא יכולות הולדה חדשות שלא שיערון אבותינו, באמצעות הפריות מסוגים שונים, כך שסוגי המשפחה החדשים יכולים להיעזר בהן כדי להביא ילדים לעולם, בנוסף כמובן לסיוע הרפואי למשפחה ה"קלאסית" במקרים של קשיי התעברות.

ואם לא די באלה, חלו התפתחויות חברתיות־כלכליות נוספות ששינו במידה משמעותית את פני המשפחה. העובדה שכיום התרחב מאוד המצב ששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית, בניגוד למצב ה"קלאסי" שבו האיש מפרנס והאישה עקרת בית, משפיעה על דיני המשפחה, למשל דיני המזונות.

השינוי המתפתח והמבורך במעמדה של האישה והמאבק לשוויון בין המינים, שנשא פירות יפים גם אם לא הושלם, הולידו תוצאות משפטיות וכלכליות בנושאים שונים כמו רכוש, שכר, זכויות פרישה ועוד.

תופעה בולטת בעידן זה היא שיעור הגירושין ההולך וגדל הקשור, בין היתר, בעצמאות הכלכלית שהשיגו נשים בעבודתן מחוץ לבית. תופעה זו מעוררת שאלות באשר למשמורת ילדים (לרבות משמורת משותפת), זמני שהות, מזונות ועוד.

לכך מצטרף גם העולם ה"רגיל" של דיני המשפחה הנוגעים לעניין, אם למצבי משבר ואם לזכויות שלאחר פרידה וגירושין, וכן לזכויות שלאחר המוות, והרי כולנו בני חלוף. שאלות אלה עלולות להטריד אדם באשר הוא, בין שהוא מתעניין בנושא לשמו ובין בשל משברים משפחתיים שפקדו אותו.

מקום מיוחד בדיני המשפחה יש לסוגיית האימוץ, שהיא בעיניי, כשופט, הקשה מכול. שכן הפרדת קטינים מהוריהם הביולוגיים בשל חוסר מסוגלות הורית והצורך לדבוק בטובת הקטינים היא כחיתוך בקשר החי.

עולם דיני המשפחה מדדה בעקבות השינויים בעולם המשפחה, כמו גם אחרי ההתפתחות הטכנולוגית, ומתקשה להדביק את הפער במעשי חקיקה. בנוסף, המסכת המשפטית של דיני המשפחה מורכבת ומסובכת עד מאוד גם למשפטן, לא כול שכן למי שאינו מן המקצוע המשפטי. התמונה בעיני המתבונן היא, לא אחת, של עצים ללא יער ושל מבוכה ואי הבנות. מכאן חשיבות תפקידה של הפרשנות השיפוטית.

עו"ד בני דון-יחייא, משפטן מוכר המתמחה זה שנות דור ויותר בענייני משפחה וידיו רב לו גם בהנגשתם לציבור, ואשר הרים תרומה ייחודית גם בתחומי הפולקלור היהודי וחוכמת המסורת, בא למלא חסר זה בספרו הנוכחי.

עו"ד דון-יחייא נטל על עצמו להאיר את מגוון השאלות והמונחים בתחום דיני המשפחה באורח שווה לכל נפש, בלשון תמציתית ובהירה הפונה אל הקורא שאינו משפטן אך עשויה לסייע גם לאנשי משפט לבור את הדרך בה ילכו בכול עניין ועניין המובא לפניהם.

בעזרת ספר זה לא יהיו עוד ענייני המשפחה כספר החתום וכחדר האטום אלא יסייעו למתעניינים ולנזקקים למצוא את דרכם בסבך הסוגיות המשפחתיות־משפטיות. התוכן המפורט להפליא של הספר מעיד על ריבוי הנושאים, ובספר תשובות להם כשולחן הערוך לפני הנזקקים לו. יישר איפוא חילו של המחבר ויפוצו מעיינותיו חוצה.