נֶהֱגָה בחשכה

ו.י.

מי אתה, ראפולס?

ראפולס

מה?

ו.י.

מי אתה?

ראפולס

אני בנאדם. אני חיים הקיימים על פני האדמה.

ו.י.

הו!

ראפולס

מה הו?

ו.י.

אתה נמצא לבדך לעתים קרובות?

ראפולס

כן. אמא חוזרת הביתה רק בערב.

ו.י.

מהעבודה?

ראפולס

כן.

ו.י.

מה אתה עושה כשאתה לבדך?

ראפולס

משחק לגו ורואה טלוויזיה.

ו.י.

היית רוצה שמישהו בכל זאת יהיה לצדך?

ראפולס

לפעמים.

ו.י.

אתה זוכר איך שוחחנו בקיץ?

ראפולס

מהמ.

ו.י.

אז עכשיו אני כבר שואלת.

ראפולס

הו, סופסוף! אני אוהב לענות לשאלות.

ו.י.

אתה זוכר שדיברנו על מלחמה?

ראפולס

Yes.

ו.י.

Yes?

ראפולס

Yes. נו, אז תשאלי.

ו.י.

מאיפה אתה יודע על מלחמה?

ראפולס

מה זאת אומרת מאיפה אני יודע על מלחמה? השאלה לא מנוסחת כל כך טוב.

ו.י.

מיד אנסח. בקיץ אמרת שאנשים מאוד סובלים במלחמה. סובלים לא רק אלה שנהרגים, אלא גם אלה שמאבדים את יקיריהם. מאיפה אתה יודע?

ראפולס

נו, למשל, אנשים יוצאים למלחמה. הם מתים. אז מה נשאר לאחרים לעשות? רק לבכות.

ו.י.

אני שואלת שאלות קשות מדי?

ראפולס

את שואלת אותי שאלות קשות. אני אענה בשמחה, הרי החיים ממשיכים.

ו.י.

האם אנשים יכולים לאבד אחד את השני לא רק במלחמה?

ראפולס

כן.

ו.י.

אז הרי גם אני שואלת, כמוך. כיצד?

ראפולס

כך, כי הם הולכים לאיבוד. כאן צריך לכתוב "נ' נקודה", "נ' נקודה". וכולי, וכולי. הרי החיים ממשיכים הלאה.

ו.י.

אתה יודע, ראפולס, שאתה מתנהל כמו אדם מבוגר חזק מאוד, שמשאיר את כל צרותיו לעצמו. האם המבוגרים גם כן מתנהגים איתך ככה?

ראפולס

השאלה מנוסחת לא משהו. מתנהגים איך?

ו.י.

בדיוק כמוך. לא מעמיסים את הצרות שלהם על אחרים.

ראפולס

לפעמים כן. לפעמים גם לא. אבל אני מאוד אוהב שאלות כמו מה מוצא חן בעיניך, מה אתה אוהב.

ו.י.

לשאלות כאלה כל אחד יכול לענות.

ראפולס

לא כל אחד.

ו.י.

למה?

ראפולס

בגלל שיש כאלה שלא מכירים את עצמם.

ו.י.

ואתה מכיר את עצמך?

ראפולס

כן.

ו.י.

באיזה אופן?

ראפולס

באופן טבעי.

ו.י.

טבע טוב.

ראפולס

כן. הייתי זב חוטם קטן ושמנמן. ילדון קטנטן.

ו.י.

ואיך גדלת?

ראפולס

יום הולדת אחרי יום הולדת, יום הולדת אחרי יום הולדת. ואז גדלתי. אני כבר בן תשע.

ו.י.

היית רוצה שאמא ואבא יגורו ביחד?

ראפולס

כן. תרשמי: "הוא אמר זאת בהחלטיות ובדעה צלולה."

ו.י.

כנראה, בגלל זה אתה חולם את החלום המפחיד הזה שלך?

ראפולס

בגלל מה?

ו.י.

בגלל שהם לא ביחד.

ראפולס

יכול להיות. אבל עכשיו אני לא חולם אותו.

ו.י.

אתה רוצה לפעמים לספר למישהו על הסיוטים שלך?

ראפולס

אני רוצה. אבל לא לכל אחד.

ו.י.

מיהו האדם שהיית יכול לספר לו?

ראפולס

אמא.

ו.י.

ככל שאני מכירה אותך, אתה לא מספר לה הרבה מאוד דברים.

ראפולס

איך? אני מספר לה הכל.

ו.י.

אבל על החלום היא לא ידעה.

ראפולס

היא ידעה. אולי רק לא זכרה. כמו שגם אני לא זוכר הרבה דברים.

ו.י.

לפי מה שנראה לך, האם המבוגרים פוחדים ממשהו?

ראפולס

כן.

ו.י.

ממה, לדעתך?

ראפולס

ממה הם פוחדים? מסיוטים. שאני לא פוחד מהם.

ו.י.

אולי תוכל להסביר. כמו שאתה אומר: תשובה שמנוסחת גרוע.

ראפולס

זה כי אין מה להסביר. הם פוחדים מסיוטים.

ו.י.

ומה זה סיוט?

ראפולס

הסיוט הוא אויבו של האדם.

ו.י.

אני עדיין לא מבינה.

ראפולס

המבוגרים פוחדים. הילדים לא פוחדים. נגיד, אני לא פוחד מהסיוט.

ו.י.

איך למדת לא לפחד ממנו?

ראפולס

אני ממש התגברתי עליו.

ו.י.

איך?

ראפולס

בחלומות. חשבתי שאם זה מה שבאמת יהיה, אז יותר טוב לא לפחד.

ו.י.

שיזרקו אותך מהמרפסת?

ראפולס

לפעמים מהמרפסת, לפעמים דרך החלון בחדר המדרגות.

ו.י.

אתה מאמין באגדות?

ראפולס

לא. לא. כן. כן. אני מאמין לכל דבר. מאמין שגם הבית מדבר, גם הצעצועים מדברים.

ו.י.

אתה מדבר עם הצעצועים?

ראפולס

לא, הם מדברים ביניהם בלילות, כשאני לא יודע.

ו.י.

לו היית קוסם והיית יכול לשנות הכל כמו שאתה רוצה, מה היית עושה?

ראפולס

הייתי עושה שמהשמיים יֵרד גשם של ממתקים וכסף. אבל כסף במטבעות של סנט. ושכולנו נגור ביער.

ו.י.

מי זה כולנו?

ראפולס

כל האנושות. בג'ונגל.

ו.י.

למה בג'ונגל?

ראפולס

כי זה מעניין. ושנפליג באוניות.

ו.י.

הרי גם עכשיו אנחנו מפליגים לפעמים.

ראפולס

באוניות מפרש.

ו.י.

אה.

ראפולס

ושיהיו המון המון רוחות רפאים.

ו.י.

ומה היית רוצה לשנות בחייך?

ראפולס

שלא יהיו סיוטים. שאף אחד לא יפחד מכלום. והייתי רוצה שיהיו שני עולמות. אחד ישן, והשני לגמרי חדש. מהעולם הישן היינו יכולים לטוס לעיר החשמלית.

ו.י.

וכלב היית רוצה?

ראפולס

כן.

ו.י.

איזה?

ראפולס

דלמטי, כמו זה.

ו.י.

שאמשיך לשאול?

ראפולס

כן.

ו.י.

השאלות יהיו רציניות.

ראפולס

Oh my God!

ו.י.

לו אבא ואמא היו ילדיך, כיצד היית מתנהג איתם?

ראפולס

אני?

ו.י.

אתה.

ראפולס

קודם כל, לא הייתי מפנק אותם.

ו.י.

מה זאת אומרת, לא היית מפנק?

ראפולס

הייתי קונה ממתקים לא מתי שבא להם, אלא מתי שהייתי רוצה בעצמי לתת להם איזה מתנה. אם יהיה איזה סרט טוב, אבל סרט טוב לילדים, הייתי לוקח אותם. והיינו חיים יפה.

ו.י.

מה זה אומר לחיות יפה, ראפולס?

ראפולס

לגור בבית יפה. לא לכעוס.

ו.י.

היית משוחח איתם, מקשיב להם?

ראפולס

כן.

ו.י.

באיזה אופן?

ראפולס

כזה, שהייתי מקשיב.

ו.י.

כשהם היו מבקשים ממך לשוחח?

ראפולס

כן.

ו.י.

ואתה מבקש מאבא להקשיב לך?

ראפולס

כן.

ו.י.

והוא מקשיב?

ראפולס

כן. מהמ. כן. מהמ. כן. מהמ. כן.

ו.י.

ואמא?

ראפולס

כן. ולא. לא, לא. כן. כן. כן. כן.

ו.י.

השאלה הקשה האחרונה. אני נשבעת לא לשגע אותך יותר.

ראפולס

עם שאלות קשות?

ו.י.

כן. אתה הרי גבר רציני.

ראפולס

בסדר, בסדר. אנא שאלי.

ו.י.

מה תפקיד הפסיכולוג בחייך?

ראפולס

הלב.

ו.י.

הפסיכולוג?

ראפולס

(מרכין את ראשו) מה, אמרתי יפה?

ו.י.

אולי אמרת יפה, אבל אני לא מבינה.

ראפולס

כי הרי גם אני לא הבנתי את השאלה.

ו.י.

האדם הזה חשוב לך?

ראפולס

איזה אדם?

ו.י.

הפסיכולוג.

ראפולס

אני לא מבין את השאלה.

ו.י.

אתה הולך לאדם כדי לשוחח איתו. האם זה עוזר לך?

ראפולס

כן. אני מבקר אצל פסיכולוג. מאיפה ידעת?

ו.י.

סבתא שלך אמרה.

ראפולס

סיפרה למה?

ו.י.

לא.

ראפולס

השבח לאל.

ו.י.

אבל למה אמרת "לב" בצורה מוזרה כל כך?

ראפולס

בגלל שהוא עוזר לי לענות לכל שאלות החיים שלי.

ו.י.

מהן שאלות החיים שלך?

ראפולס

כאלה שאני לא יכול לענות עליהן, והלב יכול לענות.

ו.י.

תגיד אחת לפחות.

ראפולס

הרבה מאוד שאלות. אבל כבר שכחתי אותן, כי כבר עניתי על כולן.

ו.י.

נו, רק אחת.

ראפולס

נו, למשל, האם אנחנו נמות אם בעוד כמה אלפי שנים יפול על כדור הארץ כוכב שביט?

ו.י.

ראפולס, אבל בעוד כמה אלפי שנים שנינו בכל מקרה כבר נהיה מתים.

ראפולס

כן כן. אבל אני רוצה לשאול על האנשים האחרים.

ו.י.

למה הם מטרידים אותך?

ראפולס

מטרידים.

ו.י.

נו, למה?

ראפולס

כי אני אוהב את כל האנשים.

ו.י.

למה אתה אוהב אותם?

ראפולס

בגלל שאני אוהב אותם. למה אני אוהב אותם, קשה להסביר. הנה, זאת בדיוק שאלת החיים.

ו.י.

שעליה רק הלב יכול לענות?

ראפולס

ככה נדמה לי. אני חושב ככה. אני לא יודע, מה אחרים חושבים.

ו.י.

והאנשים אוהבים אותך?

ראפולס

לא יודע. אחרים? כאלה שאני בכלל לא מכיר? מאיפה אני יודע.

ו.י.

ואלה שאתה מכיר?

ראפולס

כן. אוהבים. מאוד. מאוד.

ו.י.

מי הכי הרבה?

ראפולס

אמא. ואבא.

ו.י.

ואתה את מי הכי אוהב?

ראפולס

את אמא ואת אבא.

ו.י.

טוב, ועכשיו לשאלות שרצית. מה הצבע האהוב עליך?

ראפולס

תכלת. כחול בהיר.

ו.י.

אוכל?

ראפולס

פיצה.

ו.י.

איזה מקצוע בבית הספר?

ראפולס

ספורט. לא. אני מתנצל שאת נאלצת למחוק. ציור ומלאכה.

ו.י.

מי אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

ראפולס

מי להיות? אני עוד לא יודע. צייר או אדריכל.

ו.י.

תרצה להקים משפחה כשתגדל?

ראפולס

כן.

ו.י.

וילדים?

ראפולס

כן.

ו.י.

כמה?

ראפולס

שניים. לא. אחד. לא. שניים.

ו.י.

טוב, איזו מין שאלה אחרונה לשאול אותך?

ראפולס

אולי איזה מכונית אתה הכי רוצה שתהיה לך?

ו.י.

רוצה שתהיה לך מכונית?

ראפולס

כן, מאוד.

ו.י.

נו, איזו?

ראפולס

למבורגיני דיאבלו. אבל בלי גג.

ו.י.

ומה רע בגג?

ראפולס

עם גג, אבל שייפתח.

ו.י.

ומה אתה רוצה יותר, כלב או למבורגיני דיאבלו?

ראפולס

ברור שלמבורגיני.

ו.י.

אולי נאחל משהו אחד לשנייה?

ראפולס

שלווה, שמחה, הרבה רגעי אושר, שלא יהיו שום מכאובים בלב. אמן.

ו.י.

אני מצטרפת.