הודו כי טוב

שירים הם לפעמים

געגועים

לדבר מה שלא קרה מעולם

לריחות של ים ושל רוח

לצליל טיפות של גשם,

לקולך.

יש בי געגוע.

חולם הייתי חלום

מתוק ומר.

ועת פקחתי את עיניי

לאור השקיעה

עָלֶה על הגבעה.

מציאות גדולה

מכל חלום

פרושה לרגליי.

נצנוץ הנרות על הנהר

איני יודע די

אני בוחן

את מראות וקולות

העיר הנושמת, החיה.

קול התופים מרעיד לבבות

עשן שְרפה עולה מן הנהר

קול שופר מנסר במרחק

מחול הילדות המרקדות.

אני יושב

על גגו של עולם.

העיר נושמת. חיה.