אסופת המשך

לא זכיתי לקבל הערות ממוקדות על האסופה הראשונה. רק אחת תפסה את עיניי, שכן תואמת היא את הרגשתי: "עדיף לך לכתוב פרוזה, כך תהיה יותר חופשי להתבטא ולא טרוד בענייני מבנה וחריזה."

כהרגלי הרהרתי בנושא, ואומנם מצאתי שאני משקיע את רוב הזמן בעת כתיבת שיר, בשמירה על המבנה, המנגינה, המצלול והחריזה, בתקווה לא לאבד בדרך את המוטיב העיקרי סביבו השיר נבנה! קשה לי להיפרד מכתיבת שירים, הם מאתגרים שבעתיים מכתיבת פרוזה, ובעיקר מתקשה לשחרר את אהבת התרגום שלי. אך ניסיתי לקבל את עצת חברי, מה עוד שהיא משתלבת היטב עם נטייתי להגיב על אירועים ומצבים הדורשים תגובה (בעיקר כאשר הם מכעיסים אותי!).

אי לכך אסופת ההמשך כוללת כבעבר: שירים, מעט תרגום, ולצדם גם קטעי פרוזה משני מינים: קטעי הגות או תגובה לאקטואליה, יחד עם כתיבה חופשית על מצבים סאטיריים או ראויים לטיפול! תקוותי שתיהנו משניהם, וכרגיל אשמח לקבל תגובותיכם עם הערות בונות ועצות מחכימות!

avram.mem@gmail.com

אברהם מטקוביץ