0
0 הצבעות
5

הבנות

אמה קליין

 44.00

תקציר

סוף שנות השישים הסוערות בצפון קליפורניה. איווי, מתבגרת צעירה פוגשת בשיטוטיה בעיר קבוצת ילדות–פרחים, שהמבוגרת והדומיננטית מכולן, סוזאן, פורשת עליה את חסותה. מוקסמת מתחושת השחרור והחופש שהן מקרינות וסקרנית לגבי אורח חייהן, מחליטה איווי להתלוות אליהן לחווה נחבאת בין ההרים. שם, ביחד עם צעירים וצעירות נוספים, מתנהלת קומונה שבראשה עומד מנהיג כריזמטי. נואשת להשתייך ולמצוא לעצמה מקום בעולם, איווי מחזקת את קשריה עם אנשי הקומונה ואינה מבחינה כיצד כל יום שעובר עליה בכת הדוגלת באהבה חופשית, למעשה מקרב אותה להתפרצות אלימה ורצחנית שתכה את ארצות–הברית בהלם.
היום, כאישה בת 40 הממשיכה לתהות על מקומה בעולם, משקיפה איווי ממרחק שנים על אותו מפגש גורלי על תוצאותיו ההרסניות ומנסה להבין אותו. היא תוהה על המבנה החברתי והשיטה שאיפשרו אותו, על הכוח שאדם מאבד כשהוא מבקש למצוא אותו אצל אחרים, ועל הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לתמרן נפש לא מגובשת, המשתוקקת בכל מאודה להכרה.
אמה קליין בת ה–27, שפרצה כמטאור לעולם הספרות, כתבה את הספר בהשראת קורותיה של הכת הנודעת לשמצה “משפחת מנסון”.
“הבּנות” כבש את רשימות רבי–המכר, זכה בביקורות מהללות ונבחר על ידי מגזינים חשובים לאחד הספרים הטובים ביותר לשנת 2016.

“ספר ביכורים נדיר… המלנכוליה של המבוגר, הרפלקציה שלו על האירועים, והלך הרוח של הנערה – ארוגים לעילא זה בזה.” וושינגטון פוסט
ספר החודש של אמזון, יוני 2016.

קוראים כותבים (5)

  1. גדעון

    הבנות

    קראתי על הספר הזה בכתבה בארץ, והסקרנות התעוררה בי. הספר הזה מספר את סיפורה של אחת הנשים שהשתתפו בקומונה הרצחנית הזו, ומנקודת מבטה אפשר לנסות להבין מה בדיוק הלך שם. מרתק

  2. קורן

    הבנות

    ‘הבנות’ הוא בהחלט ספר שונה מכל מה שקראתי עד היום. כתיבה מאוד סוחפת ועלילה מפתיעה. מומלץ!

  3. yaelhar

    הבנות

    ספר הביכורים הזה מנסה לבחון את דמות “המצטרפת בת העשרה לכת” ומה היא מוכנה לעשות כדי להשתייך. טכניקה דומה אימצה ג’יליאן קנטור בספרה “כל שעה חשובה” – דמות מומצאת שמספרת את הסיפור האמיתי. במקרה הזה הדמות מטה את הסיפור לכיוון בנות בגיל ההתבגרות, ומנסה לגרום לקורא להזדהות עם איווי, ילדה בת 14, פעמים רבות מכמירת לב. היא ילדה לא מקובלת במיוחד, חייה משמימים: קיץ אינסופי, זמן פנוי שאין במה למלא אותו. חייה העתידיים נראים כהמשך של אותו שיממון, כמו החיים של אמה שאיווי מבקרת בחומרה והופכת, כמה צפוי, לבת דמותה כבוגרת.

    הספר כתוב די טוב, ניכוש חלק ניכר מהתאורים של חייה ומחשבותיה של איווי היו הופכים אותו למהודק ומחודד יותר. והמסקנה? אין. בנות בגיל ההתבגרות ימשיכו לחפש לעצמן מודלים חדשים להזדהות איתם, ובפועל להפוך לדמות דומה לאם שגידלה אותן. חבל שאי אפשר לעקוף את התהליך, לדלג על גיל ההתבגרות ולהפוך מילדה לאשה בין לילה. זה גם היה עוזר להורים לישון טוב יותר בלילה.

  4. דן

    הבנות אמה קליין

    הבנות של אמה קליין זכה לדי הרבה כתבות אוהדות ששלהבו את ההייפ ובנו סט של ציפיות שלא קל לעמוד בהם, למזלי נתתי לאבק לשקוע וניגשתי לקרוא את הספר (ששכן בספריה הדיגיטלית שלי זמן רב) לאחר שאספתי עוד כמה ביקורות מאוזנות יותר בגודרידס

  5. דן

    הבנות אמה קליין

    (המשך) דבר ראשון ששמים לב אליו הוא שאמה קליין יודעת לבנות סיפור, יודעת לתאר דברים בזווית לא שגרתית ויודעת לבנות אהדה לגיבורה שלה. חברו את זה לתקופה מעניינית למקרה רצח שעדיין מעורר עניין לאחר 40 שנה וקיבלתם ספר שקשה לעמוד בו