המדריך היהודי 4: חג הפסח – חלק ג’

תְּפִילּוֹת עֶרֶב הַחַג

תְּפִילּוֹת "מִנְחָה" וְ"עַרְבִית"

בסיום טקס הדלקת הנרות מזדרזים הגברים וילדי המשפחה לבית הכנסת להשתתף תפילות ערב החג הנמשכות כשעה וחצי. נדגיש כי הנשים במשפחה רשאיות כמובן להשתתף בתפילות. מתפללים "מִנְחָה" רגילה אך ללא "תַּחֲנוּן" וּ"נְפִילַת אַפַּיִם". לאחר דרשה קצרה מפי רב בית הכנסת, מתפללים "עַרְבִית שֶׁל חַג" בלחנים מיוחדים לחגים. סדר התפילה זהה לתפילת "עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת", למעט שינויים ותוספות לכבוד החג המופיעים במחזורי התפילה.

עֶרֶב חַג וְשַׁבָּת

בערב פסח החל בערב שבת, מוסיפים לפני תפילת "עַרְבִית" חלק מתפילות "קַבָּלַת שַׁבָּת" על פי מנהגי עדות ישראל. במנהגים רבים אומרים רק את תפילות אלו: "מִזְמוֹר לְדָוִד", "לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה", "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת".

תְּפִילַּת "הָעֲמִידָה" לַחַג

לפני התפילה אומרים את הפסוק המיוחד לחג:

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

בתפילת "הָעֲמִידָה" מוסיפים את "בִּרְכוֹת הַחַג", בנוסח הזהה לתפילות "עַרְבִית", "מִנְחָה" וְ"שַׁחֲרִית" הנאמרות בחג.

נוּסָח בִּרְכַּת הַחַג

"וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵנוּ בְּאַהֲבָה (בְּשַׁבָּת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת (בְּשַׁבָּת: יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶה) וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בְּשַׁבָּת: בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם".

"וְהַשִׂיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵנוּ אֶת בִּרְכַּת מועֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ: (בְּשַׁבָּת: אֱלֹהֵנוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִּמְנוּחָתֵנוּ), קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, וְשַׂמְחֵנוּ בִּישׁוּעָתְךָ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעַבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵנוּ (בְּשַׁבָּת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן (שַׁבָּת) וְמוֹעֲדֵי קָדְשָׁךְ, וְיִשְׂמְחוּ בָּךְ יִשְׂרָאֵל מְקָּדְשֵׁי שִׁמְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת) וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". (הנוסח המלא מופיע במחזורי התפילה לחג)

עֶרֶב חַג וְשַׁבָּת

בערב פסח החל בערב שבת אומרים גם את פסוקי הברכה לשבת:

"וָיְכֻלוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".

סִיּוּם הַתְּפִילָּה

לכבוד החג אומרים "הַלֵּל שָׁלֵם" כמפורט קודם, ובסיום התפילה שרים את הפיוט "אָדוֹן עוֹלָם" בלחן מסורתי:

"אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא. לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כָּל, אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא. וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכָּל, לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא. וְהוּא הָיָה, וְהוּא הֹוֶה, וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה. וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה. בְּלִי רֵאשִׁית רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעז וְהַמִּשְׂרָה. וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה. וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא. בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה. וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי ה' לִי וְלֹא אִירָא".

"אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה', בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה". (מַסֶּכֶת "בְּרָכוֹת")