קרח נמס

אליק ואסין סיים את הוודקה שבכוסו וחיכה שהזמזום יגיע אל מוחו. כלום. הלילה לא יספיק אלכוהול כדי ליהנות קצת. כדי להרגיש משהו.

או שאולי יהיה צורך באישה לשם כך. ומשום שזה היה הדבר הבא על סדר היום שלו, הוא החליט פשוט לדלג על האלכוהול.

אליק התרחק מהבר ופילס דרכו בין הגופים הדחוסים על רחבת הריקודים. המוזיקה היתה כה קולנית שם, הבסים כה כבדים עד שהוא הרגיש אותם בדמו. לא תהיה שום אפשרות לנהל עם מישהי שיחה כאן. ולו לא היתה בעיה עם זה. הוא לא חיפש שיחה.

לא נדרש לו זמן רב כדי לאתר אישה שכמוהו לא היתה מעוניינת בשיחות.

הוא התקרב אל הבלונדינית שבשולי רחבת הריקודים. היא חייכה. כן, הוא מצא את השעשוע שלו להערב. אין ספק בזה.

הוא התקרב אליה והיא הושיטה את ידה, אצבעותיה מתחככות בחזהו. ישירה. זה מצא חן בעיניו. אולי היא תהיה אפילו מהסוג שלא רוצה לחכות כדי להשיג חדר במלון.

הכיס שלו זמזם והוא הכניס יד פנימה ולפת את הטלפון שלו. מניסיונו, נשים לא אהבו להיזנח בשביל שיחת טלפון, אבל אם ההצצה שלו בצג תבריח אותה, מישהי אחרת תופיע בתוך דקות ספורות. הוא לא ירצה להיכנס לבד למיטה הלילה. זה לא יקרה.

הוא הוציא את הטלפון מכיסו וראה מספר לא מזוהה. כל מי שהצליח להתקשר אליו ממספר לא מוכר היה חשוב.

הוא הרים אצבע כדי לסמן לאישה שהוא רוצה שתחכה. אולי היא תחכה. ואולי לא. לא היה לו ממש אכפת.

הוא ענה לשיחה ממש לפני שפתח את הדלת והצמיד את הטלפון לאוזנו בעודו יוצא אל הרחוב ההומה במרכז בריסל. קבוצת נשים חלפה על פניו ונעצה בו מבטים מזמינים. הוא אולי יפקח עין ויראה לאיזה מועדון הן הולכות במקום לחזור פנימה אל הבלונדינית שמחכה לו.

הוא קירב את הטלפון אל אוזנו. "ואסין."

ופתאום הרצפה לא היתה יציבה כל-כך תחת כפות רגליו. הוא נאלץ לתהות אם הוודקה מתחילה סוף-סוף להשפיע. אם זו הסיבה שהוא מרגיש שהבניינים סוגרים עליו. הסיבה למתח בחזהו. אם זה מה שגורם לו לשמוע דברים. אם הוא מדמיין את מה שהאישה מעבר לקו אומרת.

אבל לא. הוא לא דמיין. כן, הוא היה אליק ואסין. כן, הוא היה באזור ארצות הברית לפני למעלה משנה.

הוא עמד דומם רגע וחיכה שהקרקע תחזור ותתייצב תחת רגליו. הכול התפוגג סביבו. המועדונים. הנשים. והוא כבר לא זכר מדוע הוא שם, ברחוב חשוך בבריסל.

רק שיחת הטלפון היתה קיימת.

אדרנלין הציף את עורקיו. הרטט שהיה חסר לו כל הלילה. הוא לא יקפא. הוא לא היה אדם מהסוג הזה. הוא יפעל.

אליק סיים את השיחה, ותחב את ידיו לכיסים בעודו מתרחק במהירות מהמועדון בצעדים שהיו כבדים וקולניים על הרצפות. הוא היה מוכרח להגיע לשדה התעופה. הוא היה מוכרח להגיע למעבדה כדי שיוכל להשיג אישור.

הוא הוציא את הטלפון מכיסו וחיפש את המספר של סעיד. חברו יֵדע מה לומר. הוא יֵדע מה להגיד לו.

כי זו לא היתה הוודקה. זו היתה פשוט האמת. הוא ידע זאת עמוק בעצמותיו.

הוא היה אבא.