הרפתקאות דוד אריה 4: בקוטב המערבי

דּוֹד אַרְיֵה שׁוֹכֵחַ הַכֹּל

בְּיוֹם רְבִיעִי הַכִּתָּה שֶׁלִּי הֶעֶלְתָה טֶקֶס עַל זְהִירוּת בַּדְּרָכִים מוּל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר. אֲנִי הָיִיתִי אָמוּר לַעֲלוֹת לַבָּמָה בְּסוֹף הַטֶּקֶס וּלְהַגִּיד, "יַחַד נִשְׁמֹר עַל כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת!" הַתַּפְקִיד לֹא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, אֲבָל הַמּוֹרָה אָמְרָה שֶׁהוּא מְאוֹד חָשׁוּב כִּי הוּא בְּעֶצֶם מְסַכֵּם אֶת כָּל הַטֶּקֶס. כָּל הַשָּׁבוּעַ יָשַׁבְתִּי עִם אִמָּא וְשִׁנַּנְתִּי אֶת הַמִּלִּים שֶׁאֲנִי אָמוּר לְהַגִּיד. גַּם בַּחֲזָרוֹת שֶׁעָשִׂינוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר חָזַרְתִּי עַל הַמִּשְׁפָּט פַּעַם אַחַר פַּעַם.

אֲבָל בְּיוֹם רְבִיעִי, בִּזְמַן הַטֶּקֶס, לֹא שַׂמְתִּי לֵב כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי לַעֲלוֹת לַבָּמָה. כֻּלָּם חִכּוּ. הַמּוֹרָה נִגְּשָׁה אֵלַי בִּמְהִירוּת וְלָחֲשָׁה, "צַפְרִיר, אַתָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת."

עָלִיתִי, נֶעֱמַדְתִּי מוּל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר, פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּה וְ... לֹא זָכַרְתִּי מָה אֲנִי אָמוּר לְהַגִּיד. בַּהַתְחָלָה עוֹד זָכַרְתִּי "בְּטִיחוּת", אֲבָל כְּכָל שֶׁהַזְּמַן עָבַר, זָכַרְתִּי פָּחוֹת — עַד שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי כְּלוּם. רַק הִבַּטְתִּי בַּקָּהָל. כֻּלָּם חִכּוּ שֶׁאֲדַבֵּר. כַּמָּה יְלָדִים צָחֲקוּ. גַּם אָחִי יִנּוֹן צָחַק אִתָּם.

הַמּוֹרָה הִתְכּוֹפְפָה, הִתְקָרְבָה לַבָּמָה וְלָחֲשָׁה לִי, "יַחַד נִשְׁמֹר עַל..." אֲבָל מֵרֹב לַחַץ לֹא שָׁמַעְתִּי מָה הִיא אוֹמֶרֶת. בַּסּוֹף הִיא לָקְחָה אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן וְאָמְרָה אֶת הַמִּשְׁפָּט בִּמְקוֹמִי. כֻּלָּם בַּקָּהָל צָחֲקוּ, וַאֲנִי בָּרַחְתִּי מִשָּׁם. רַצְתִּי וְרַצְתִּי וְרַצְתִּי, אֲבָל בַּסּוֹף הִגַּעְתִּי לְגֶדֶר בֵּית הַסֵּפֶר, וְלֹא הָיָה לִי יוֹתֵר לְאָן לָרוּץ. אָז הָלַכְתִּי חֲזָרָה לַכִּתָּה. הִתְבַּיַּשְׁתִּי נוֹרָא. רָצִיתִי פָּשׁוּט לְהֵעָלֵם. בַּכִּתָּה כֻּלָּם כָּעֲסוּ עָלַי שֶׁלֹּא זָכַרְתִּי אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי וְהָרַסְתִּי אֶת הַטֶּקֶס. וְלֹא עָזַר שֶׁהַמּוֹרָה נִסְּתָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם, וְגַם אוֹתִי.

בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה יִנּוֹן אָמַר, "מָה קָרָה לְךָ? כָּל הַשָּׁבוּעַ לָמַדְתָּ אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה — וּבַסּוֹף לֹא זָכַרְתָּ אוֹתוֹ?"

"שָׁכַחְתִּי."

"אֵיךְ שָׁכַחְתָּ? אֲפִלּוּ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ."

"גַּם אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ עַכְשָׁו!" אָמַרְתִּי. "אֲבָל כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַבָּמָה שָׁכַחְתִּי."

"אֵיזֶה בּוּשׁוֹת עָשִׂיתָ," אָמַר יִנּוֹן, וַאֲנִי שָׁתַקְתִּי.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ אֵלֵינוּ דּוֹד אַרְיֵה. יִנּוֹן הָיָה בְּחוּג כַּדּוּרֶגֶל, וְדוֹד אַרְיֵה וַאֲנִי הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּמִּרְפֶּסֶת.

דּוֹד אַרְיֵה שָׁאַל, "צַפְרִיר, הַכֹּל בְּסֵדֶר?"

"הָאֱמֶת, לֹא," אָמַרְתִּי.

דּוֹד אַרְיֵה שָׁתַק, אֲבָל לְפִי הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ יָדַעְתִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לָדַעַת מָה לֹא בְּסֵדֶר.

"עָשִׂינוּ הַיּוֹם טֶקֶס בְּבֵית הַסֵּפֶר. הָיָה לִי מִשְׁפָּט אֶחָד לְהַגִּיד, אֲבָל כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַבָּמָה שָׁכַחְתִּי הַכֹּל."

"שָׁכַחְתָּ הַכֹּל?" אָמַר דּוֹד אַרְיֵה. "הַכֹּל הַכֹּל?"

"הַכֹּל. לֹא זָכַרְתִּי כְּלוּם."

"גַּם לִי זֶה קָרָה פַּעַם," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

"כְּשֶׁהוֹפַעְתָּ בְּטֶקֶס?"

"לֹא, זֶה קָרָה כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בְּהַר הַחֹרִים בַּקֹּטֶב הַמַּעֲרָבִי."

"הַר הַחֹרִים? מָה קָרָה לְךָ שָׁם?" שָׁאַלְתִּי.

"שָׁכַחְתִּי הַכֹּל. אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה. "פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּקֹּטֶב הַמַּעֲרָבִי, סִפְּרוּ לִי עַל הַר הַחֹרִים. אָמְרוּ שֶׁבָּהָר הַזֶּה יֵשׁ אֵינְסְפוֹר חֹרִים וּבוֹרוֹת, וְשֶׁאִם מְחַפְּשִׂים בָּהֶם, אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹצָרוֹת. הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לָהָר מִיָּד. לָקַחְתִּי אִתִּי צֵדָה לַדֶּרֶךְ: כּוֹבַע, נַעֲלֵי הֲלִיכָה, מַפָּה, מֵימִיָּה וּמְלָפְפוֹן חָמוּץ לְמִקְרֶה שֶׁאֶהְיֶה רָעֵב. רָצִיתִי מְאוֹד לִמְצֹא אוֹצָר. אֲבָל כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְהַר הַחֹרִים, גִּלִּיתִי שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ הֲמוֹן חֹרִים וּבוֹרוֹת, וְלֹא יָדַעְתִּי בְּאֵיזֶה חֹר אוֹ בּוֹר כְּדַאי לִי לְחַפֵּשׂ.

"הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלִי. הֵצַצְתִּי בְּבוֹר אֶחָד וְשָׂמַחְתִּי לִמְצֹא בּוֹ מַטְבֵּעַ זָהָב. "אִם בַּבּוֹר הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מַטְבֵּעַ זָהָב, כַּנִּרְאֶה יֵשׁ בְּהַר הַחֹרִים עוֹד הַרְבֵּה אוֹצָרוֹת!" אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. הִכְנַסְתִּי אֶת מַטְבֵּעַ הַזָּהָב לַכִּיס וְהִמְשַׁכְתִּי לְחַפֵּשׂ. עָבַרְתִּי מֵחֹר לְבוֹר וּמִבּוֹר לְחֹר וְחִפַּשְׂתִּי, אַךְ לֹא מָצָאתִי שׁוּם דָּבָר. הַבּוֹרוֹת הָיוּ חֲשׁוּכִים וְרֵיקִים. אֲבָל כְּשֶׁהֵצַצְתִּי לַבּוֹר הָאַחַד־עָשָׂר, רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ — תֵּבָה עֲנָקִית. יָרַדְתִּי לְתוֹךְ הַבּוֹר וְהִגַּעְתִּי אֶל הַתֵּבָה. טִפַּסְתִּי עָלֶיהָ וְגִלִּיתִי שֶׁהִיא מְלֵאָה לִבְנֵי זָהָב גְּדוֹלוֹת וּמְנַצְנְצוֹת. רָקַדְתִּי בַּמָּקוֹם מֵרֹב שִׂמְחָה! מָצָאתִי אוֹצָר עָצוּם! הָיָה בַּתֵּבָה הַגְּדוֹלָה זָהָב כֹּה רַב שֶׁיָּכְלוּ לְהִתְעַשֵּׁר מִמֶּנּוּ אֲנָשִׁים רַבִּים. אֲבָל זֹאת בְּעֶצֶם הָיְתָה הַבְּעָיָה," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

"מָה הַבְּעָיָה? נִשְׁמָע לִי אוֹצָר מְעֻלֶּה! כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זָהָב," אָמַרְתִּי.

"הַרְבֵּה זָהָב? הֲמוֹן זָהָב! יוֹתֵר מִדַּי זָהָב! הָאוֹצָר הָיָה גָּדוֹל מִדַּי. נִסִּיתִי לְהָרִים אֶת הַתֵּבָה, אֲבָל הִיא לֹא זָזָה. נִסִּיתִי לִדְחֹף, לַהֲדֹף, לְהָנִיף, לִגְרֹר, לִמְשֹׁךְ. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה הִתְאַמַּצְתִּי, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָזִיז אֶת הַתֵּבָה עֲמוּסַת הַזָּהָב אֲפִלּוּ מִילִימֶטֶר אֶחָד. הַבּוֹר הָיָה עָמֹק וְתָלוּל, וְהַתֵּבָה הָיְתָה כְּבֵדָה.

"אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, 'אִם אֲנִי לֹא יָכוֹל לָקַחַת אִתִּי אֶת הַתֵּבָה כֻּלָּהּ, לְפָחוֹת אֶקַּח אִתִּי לְבֵנָה אַחַת שֶׁל זָהָב.'

"נִסִּיתִי לְהָרִים אֶת אַחַת הַלְּבֵנִים. אָמְנָם הַלְּבֵנָה הָיְתָה קְטַנָּה יַחֲסִית לַתֵּבָה כֻּלָּהּ, אֲבָל גַּם אוֹתָהּ לֹא הִצְלַחְתִּי לְהָרִים אוֹ לְהָזִיז. הִיא הָיְתָה כְּבֵדָה מְאוֹד. לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. מָה הַטַּעַם בָּאוֹצָר אִם אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת אוֹתוֹ?

"חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי עַד שֶׁעָלָה בְּרֹאשִׁי רַעְיוֹן: 'אֲנִי אֶחְזֹר לָעִיר וְאָבִיא לְכָאן טְרַקְטוֹר אוֹ כִּרְכָּרָה וַחֲבָלִים וְאֶגְרֹר אֶת הַתֵּבָה מִתּוֹךְ הַבּוֹר!'

"יָצָאתִי מֵהַבּוֹר וּמִיָּד עָצַרְתִּי בַּמָּקוֹם. הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה פָּשׁוּט," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה וְהֵרִים אֶת גַּבּוֹתָיו.

"לָמָּה?" שָׁאַלְתִּי.

"הִבַּטְתִּי סְבִיבִי וְרָאִיתִי אֵינְסְפוֹר חֹרִים וּבוֹרוֹת. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה שׁוֹנֶה מֵרֵעֵהוּ, אֲבָל כֻּלָּם הָיוּ גַּם דּוֹמִים. אִם אֵלֵךְ לָעִיר, כְּשֶׁאֶחְזֹר לְכָאן, לֹא אֵדַע בְּאֵיזֶה בּוֹר נִמְצָא הָאוֹצָר. הַבּוֹר שֶׁבּוֹ הָאוֹצָר הָיָה דּוֹמֶה מְאוֹד לַהֲמוֹן בּוֹרוֹת אֲחֵרִים. חָשַׁבְתִּי, 'אֲנִי חַיָּב לְסַמֵּן אֶת הַבּוֹר שֶׁבּוֹ הָאוֹצָר כְּדֵי שֶׁאֵדַע לְזַהוֹת אוֹתוֹ כְּשֶׁאֶחְזֹר.' הִבַּטְתִּי סָבִיב, חִפַּשְׂתִּי וְהִנֵּה רָאִיתִי מַמָּשׁ לְמַרְגְּלוֹתַי אֶבֶן גְּדוֹלָה בְּצֶבַע כָּחֹל. 'אֵיזֶה יֹפִי! זֶה הַפִּתְרוֹן!' חָשַׁבְתִּי. 'אֲנִי אָשִׂים אֶת הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה הַזֹּאת בְּפֶתַח הַבּוֹר. כְּשֶׁאֶחְזֹר אֵדַע שֶׁהָאוֹצָר נִמְצָא בַּבּוֹר שֶׁלְּיָדוֹ הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה.' וְכָךְ עָשִׂיתִי. הִנַּחְתִּי אֶת הָאֶבֶן בְּפֶתַח הַבּוֹר וְהִתְחַלְתִּי לִצְעֹד חֲזָרָה לָעִיר.

"פָּחַדְתִּי שֶׁאֶשְׁכַּח מַהוּ הַסִּימָן שֶׁהִשְׁאַרְתִּי, לָכֵן חָזַרְתִּי וְדִקְלַמְתִּי לְעַצְמִי, 'הַבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה, הַבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה, הַבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה'. הָיִיתִי כָּל כָּךְ שָׁקוּעַ בַּדִּקְלוּם שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב לְבוֹר קָטָן בַּדֶּרֶךְ. דָּרַכְתִּי בְּתוֹכוֹ, מָעַדְתִּי וְנָפַלְתִּי אַרְצָה. חָטַפְתִּי מַכָּה בָּרֹאשׁ וְהִתְעַלַּפְתִּי!" אָמַר דּוֹד אַרְיֵה וְהֶחְזִיק עַכְשָׁו אֶת הָרֹאשׁ כְּאִלּוּ הַמַּכָּה שֶׁקִּבֵּל בְּהַר הַחֹרִים עֲדַיִן כּוֹאֶבֶת לוֹ.

"דּוֹד אַרְיֵה, מָה קָרָה לְךָ אַחֲרֵי זֶה? הִמְשַׁכְתָּ לִשְׁכַּב שָׁם?" שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן שָׁכַבְתִּי שָׁם. הֲרֵי הָיִיתִי מְעֻלָּף. אֲנִי רַק יוֹדֵעַ שֶׁיַּלְדָּה אַחַת מָצְאָה אוֹתִי — יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁשְּׁמָהּ פּוּגָ'ה. פּוּגָ'ה הָיְתָה לְבוּשָׁה שִׂמְלָה מְרֻפֶּטֶת, מְלֵאָה חֹרִים וּמְלֻכְלֶכֶת. הִיא לֹא צִפְּתָה לִרְאוֹת אִישׁ שֶׁשּׁוֹכֵב כָּךְ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. הִיא הֵבִינָה שֶׁקָּרָה לִי מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב, לָכֵן נִגְּשָׁה אֵלַי. הִיא נִעְנְעָה אוֹתִי מְעַט וּפָקַחְתִּי עֵינַיִם.

"'סְלִיחָה, אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה?' שָׁאֲלָה אוֹתִי פּוּגָ'ה.

"אֲנִי עָנִיתִי לָהּ בִּצְוָחָה — 'בָּה!'

"'קִבַּלְתָּ מַכָּה?' שָׁאֲלָה פּוּגָ'ה.

"'בָּה!' עָנִיתִי לָהּ.

"'אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?' שָׁאֲלָה פּוּגָ'ה.

"'בָּה!' צָוַחְתִּי בִּתְשׁוּבָה.

"'אֵיפֹה אַתָּה גָּר?' שָׁאֲלָה פּוּגָ'ה.

"'בָּה!' קָרָאתִי.

"לֹא מְשַׁנֶּה מָה שָׁאֲלָה אוֹ אָמְרָה הַיַּלְדָּה, אֲנִי עָנִיתִי, 'בָּה!'"

"אֲבָל, דּוֹד אַרְיֵה," שָׁאַלְתִּי. "לָמָּה עָנִיתָ כָּכָה עַל כָּל מָה שֶׁהַיַּלְדָּה שָׁאֲלָה אוֹתְךָ?"

"עָנִיתִי כָּכָה כִּי אִבַּדְתִּי אֶת הַזִּכָּרוֹן בִּגְלַל הַמַּכָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי בָּרֹאשׁ. שָׁכַחְתִּי הַכֹּל. שָׁכַחְתִּי אֵיךְ קוֹרְאִים לִי, מֵאֵיפֹה בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. שָׁכַחְתִּי אֵיךְ מְדַבְּרִים. שָׁכַחְתִּי אֵיךְ הוֹלְכִים וְאֵיךְ אוֹכְלִים. שָׁכַחְתִּי מָה הֵם בְּנֵי אָדָם וּמָה הֵן חַיּוֹת. שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי דּוֹד אַרְיֵה. שָׁכַחְתִּי אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלִּי. וְכַמּוּבָן, שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי אֶת הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה וְאֶת הָאוֹצָר. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת הוּא לִשְׁכַּב וְלִצְוֹחַ 'בָּה!'

"לְמַזָּלִי, פּוּגָ'ה הֵבִינָה שֶׁאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה, הִיא הִתְאַמְּצָה וְהֵרִימָה אוֹתִי וְגָרְרָה אוֹתִי כָּל הַדֶּרֶךְ עַד הַבַּיִת שֶׁלָּהּ וְשֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ. אֲבָל, צַפְרִיר, הָאֱמֶת, אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהָיִיתָ קוֹרֵא לַבַּיִת שֶׁלָּהֶם 'בַּיִת'," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה וְכִוֵּץ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.

"לָמָּה? מָה הָיָה מְיֻחָד בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם?" שָׁאַלְתִּי.

"הָאִמָּא, הָאַבָּא וְהַיַּלְדָּה גָּרוּ בְּתוֹךְ אַרְגַּז קַרְטוֹן בְּצַד הַדֶּרֶךְ. הֵם הָיוּ עֲנִיִּים מְאוֹד. הֵם הָיוּ אֶבְיוֹנִים. לֹא הָיָה לָהֶם כִּמְעַט שׁוּם דָּבָר. לֹא הָיוּ לָהֶם טֵלֵוִיזְיָה אוֹ מְקָרֵר אוֹ תַּנּוּר אוֹ טֵלֵפוֹן, לֹא שֻׁלְחָן, לֹא כִּסֵּא, לֹא סַפּוֹת, לֹא שְׁטִיחִים. אֲפִלּוּ תְּמוּנוֹת לֹא הָיוּ לָהֶם. הָיָה לָהֶם רַק אַרְגַּז קַרְטוֹן שֶׁבּוֹ הֵם גָּרוּ. לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה רַק בֶּגֶד אֶחָד. הַשִּׂמְלָה הַקְּרוּעָה הָיְתָה הַבֶּגֶד הַיָּחִיד שֶׁל פּוּגָ'ה, לָכֵן הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ מְרֻפֶּטֶת וּמֻכְתֶּמֶת. הָיוּ בַּשִּׂמְלָה הֲמוֹן חֹרִים, אֲבָל לֹא הָיוּ לְפּוּגָ'ה מַחַט וְחוּט. לָכֵן הִיא סָתְמָה אֶת הַחֹרִים בְּמַסְטִיקִים שֶׁמָּצְאָה בָּרְחוֹב. הֲרֵי לֹא הָיָה לָהּ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֲפִלּוּ מַסְטִיק!

"כְּשֶׁפּוּגָ'ה הִגִּיעָה לְבֵיתָהּ, פָּנְתָה לְהוֹרֶיהָ וְאָמְרָה, 'אִמָּא, אַבָּא, הָאִישׁ הַזֶּה צָרִיךְ עֶזְרָה.' הִיא הִתְכַּוְּנָה אֵלַי.

"'עֶזְרָה? שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לוֹ?' שָׁאֲלָה הָאִמָּא בְּזַעֲזוּעַ. 'בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר הֵבֵאת חָתוּל בְּלִי זָנָב, וְהוּא בָּרַח כִּי לֹא הָיוּ לָנוּ שׁוּם שְׁאֵרִיּוֹת לָתֵת לוֹ. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הֵבֵאת כֶּלֶב פִּסֵּחַ, וְהוּא עָזַב כִּי לֹא הָיָה לָנוּ אֹכֶל לָתֵת לוֹ, וְעַכְשָׁו הֵבֵאת לְפֹה בֶּן אָדָם שָׁלֵם?'

"'בֶּן אָדָם שָׁלֵם וְדֵי שָׁמֵן!' הִכְרִיז הָאַבָּא בְּכַעַס.

"'אֵין לָנוּ מָה לֶאֱכֹל!' אָמְרָה הָאִמָּא. 'אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲזֹר לוֹ?'

"'אַל תִּדְאֲגוּ,' אָמְרָה פּוּגָ'ה לְהוֹרֶיהָ. 'אֲנִי אֶתֵּן לוֹ מֵהָאֹכֶל שֶׁלִּי. אֲנִי אֲטַפֵּל בּוֹ.'

"'תִּזְרְקִי אוֹתוֹ מִפֹּה!' אָמְרָה הָאִמָּא.

"'רֶגַע, חַכּוּ שְׁנִיָּה,' אָמַר הָאַבָּא. 'אֲנִי רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים. אוּלַי הוּא יַסְכִּים לָתֵת לָנוּ לֶאֱכֹל מֵהֶם?' הָאַבָּא נִגַּשׁ אֵלַי וְשָׁאַל, 'אַתָּה מוּכָן שֶׁנֹּאכַל מֵהַמְּלָפְפוֹנִים הַחֲמוּצִים שֶׁלְּךָ?'

"'בָּה!' עָנִיתִי.

"'אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד, הַמְּלָפְפוֹנִים שֶׁלִּי — שֶׁלָּכֶם,' אָמַר הָאַבָּא.

"'וַאֲנַחְנוּ נִתֵּן לוֹ מֵהָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ, נָכוֹן?' שָׁאֲלָה פּוּגָ'ה.

"'מָה פִּתְאוֹם!' קָרָא הָאַבָּא.

"לְמַזָּלִי, פּוּגָ'ה לֹא הִקְשִׁיבָה לְהוֹרֶיהָ. מִדֵּי יוֹם נָתְנָה לִי חֲצִי מִמָּה שֶׁאָכְלָה: כָּל יוֹם הָיוּ אוֹכְלִים פּוּגָ'ה וְהוֹרֶיהָ תַּפּוּחַ אֲדָמָה אֶחָד. הֵם הָיוּ אוֹפִים אוֹתוֹ בִּמְדוּרָה, מְחַלְּקִים אוֹתוֹ לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים שָׁוִים וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ עִם מְלָפְפוֹן חָמוּץ. כָּל יוֹם פּוּגָ'ה הָיְתָה נוֹתֶנֶת לִי חֵצִי מִפְּרוּסַת תַּפּוּחַ הָאֲדָמָה שֶׁקִּבְּלָה וְחֵצִי מֵחֲתִיכַת הַמְּלָפְפוֹן הֶחָמוּץ שֶׁקִּבְּלָה. אֲבָל הִיא לֹא רַק נָתְנָה לִי אֹכֶל. הִיא גַּם הִזְכִּירָה לִי," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת, הִזְכִּירָה לְךָ?" שָׁאַלְתִּי.

"הִיא הִזְכִּירָה לִי אֶת כָּל מָה שֶׁשָּׁכַחְתִּי. כָּל יוֹם הִיא לִמְּדָה אוֹתִי דְּבָרִים שֶׁשָּׁכַחְתִּי:

"בַּהַתְחָלָה לֹא זָכַרְתִּי אֵיךְ אוֹכְלִים. נִסִּיתִי לְהַכְנִיס אֶת הָאֹכֶל לָאֹזֶן בִּמְקוֹם לַפֶּה. פּוּגָ'ה הֶאֱכִילָה אוֹתִי, וּלְאַט־לְאַט נִזְכַּרְתִּי אֵיךְ אוֹכְלִים.

"בַּהַתְחָלָה לֹא זָכַרְתִּי אֵיךְ הוֹלְכִים. פָּשׁוּט זָחַלְתִּי עַל הַגַּב. פּוּגָ'ה הֵרִימָה אוֹתִי וְלִמְּדָה אוֹתִי לָלֶכֶת מֵחָדָשׁ — צַעַד אַחַר צַעַד.

"לֹא זָכַרְתִּי שׁוּם דָּבָר! אֲפִלּוּ אֶת אַרְבַּע הַשְּׂעָרוֹת הָאֲהוּבוֹת שֶׁלִּי שָׁכַחְתִּי! פּוּגָ'ה הִזְכִּירָה לִי. 'תַּחְזֹר אַחֲרַי,' אָמְרָה. 'אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. אַרְבַּע שְׂעָרוֹת...' וַאֲנִי חָזַרְתִּי אַחֲרֶיהָ וּלְאַט־לְאַט לָמַדְתִּי מֵחָדָשׁ אֶת הַדְּבָרִים וְהַמִּלִּים שֶׁשָּׁכַחְתִּי.

"לְבַסּוֹף נִזְכַּרְתִּי. יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר, לֶאֱכֹל, לָלֶכֶת. נִזְכַּרְתִּי שֶׁאֲנִי דּוֹד אַרְיֵה וְנִזְכַּרְתִּי מֵאֵיפֹה בָּאתִי וְנִזְכַּרְתִּי בְּכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלִּי. כָּךְ הִבְרֵאתִי מֵהַמַּכָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי בָּרֹאשׁ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בַּכֹּל.

"יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּדַרְכִּי. פָּנִיתִי לְפּוּגָ'ה וְאָמַרְתִּי לָהּ, 'תּוֹדָה! תּוֹדָה לָךְ, פּוּגָ'ה! אַתְּ הִצַּלְתְּ אֶת חַיַּי! אִלּוּ לֹא הָיִית אוֹסֶפֶת אוֹתִי לְבֵיתֵךְ, הָיִיתִי שׁוֹכֵב בְּהַר הַחֹרִים וְאַף אֶחָד לֹא הָיָה מוֹצֵא אוֹתִי. בִּזְכוּתֵךְ נִזְכַּרְתִּי בְּכָל מָה שֶׁשָּׁכַחְתִּי.'

"אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁמִּלִּים וּבְרָכוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ. רָצִיתִי גַּם לַעֲזֹר לְפּוּגָ'ה. חָשַׁבְתִּי, 'אֵיךְ אוּכַל לַעֲזֹר לְפּוּגָ'ה שֶׁעָזְרָה לִי?' חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי, עַד שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת הַיָּד שֶׁלִּי לַכִּיס, מִשַּׁשְׁתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַשֶּׁהוּ. הוֹצֵאתִי אֶת הַיָּד מֵהַכִּיס וְגִלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ לִי מַטְבֵּעַ זָהָב. לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ הַמַּטְבֵּעַ הִגִּיעַ לַכִּיס שֶׁלִּי. לֹא זָכַרְתִּי שֶׁמָּצָאתִי אוֹתוֹ בְּהַר הַחֹרִים, וְלֹא זָכַרְתִּי כְּלָל וּכְלָל אֶת הָאוֹצָר שֶׁמָּצָאתִי שָׁם!

"'מָה זֶה חָשׁוּב מֵאֵיפֹה הַמַּטְבֵּעַ!' אָמַרְתִּי לְעַצְמִי. 'הָעִקָּר שֶׁאוּכַל לִקְנוֹת לְפּוּגָ'ה מַתְּנַת פְּרֵדָה.' מִהַרְתִּי אֶל הַשּׁוּק. חִפַּשְׂתִּי מַתָּנָה טוֹבָה לְפּוּגָ'ה. לְפֶתַע רָאִיתִי בְּאַחַד הַדּוּכָנִים שִׂמְלָה כְּחֻלָּה — שִׂמְלָה חֲדָשָׁה, נְקִיָּה, בְּלִי אַף חֹר.

"רָאִיתִי אֶת הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה וְהִרְגַּשְׁתִּי מוּזָר. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּמַשֶּׁהוּ, מַשֶּׁהוּ כָּחֹל, מַשֶּׁהוּ כָּחֹל וְחָשׁוּב.

"'מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?' שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי. אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר. 'טוֹב, זֶה כַּנִּרְאֶה לֹא בֶּאֱמֶת חָשׁוּב. הָעִקָּר שֶׁהַשִּׂמְלָה הַזֹּאת הִיא מַתָּנָה נֶהֱדֶרֶת לְפּוּגָ'ה!'

"קָנִיתִי אֶת הַשִּׂמְלָה בְּמַטְבֵּעַ הַזָּהָב וְחָזַרְתִּי לְבֵית הַקַּרְטוֹן שֶׁל פּוּגָ'ה. נָתַתִּי אֶת הַשִּׂמְלָה לְפּוּגָ'ה וְאָמַרְתִּי לָהּ, 'אַתְּ עָזַרְתְּ לִי. אַתְּ הִצַּלְתְּ אֶת חַיַּי. הַשִּׂמְלָה הִיא הַמְּעַט שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָתֵת לָךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפָּרֵד.'

"פּוּגָ'ה הִתְרַגְּשָׁה מְאוֹד. גַּם הוֹרֶיהָ שֶׁל פּוּגָ'ה שָׂמְחוּ. הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה הָיְתָה הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּנוּ לָהּ בְּחַיֶּיהָ. פּוּגָ'ה לָבְשָׁה אֶת הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ בַּשִּׂמְלָה, חָשַׁבְתִּי, 'כְּחֻלָּה... אֶבֶן כְּחֻלָּה... הָיְתָה אֶבֶן כְּחֻלָּה כְּמוֹ הַשִּׂמְלָה. אֲבָל מָה זֶה אוֹמֵר?' תָּהִיתִי. לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר. 'זֶה כַּנִּרְאֶה לֹא חָשׁוּב,' אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, נוֹפַפְתִּי לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְשָׁלוֹם וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם.

"אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְתִּי מִפּוּגָ'ה לֹא הִפְסַקְתִּי לַחְשֹׁב עַל אֶבֶן כְּחֻלָּה. חָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי וּלְפֶתַע אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, 'הַבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה... אֲבָל אֵיזֶה בּוֹר?' לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִזָּכֵר. 'זֶה כַּנִּרְאֶה לֹא חָשׁוּב,' חָשַׁבְתִּי וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה, הִשְׁתַּתֵּק וְלָגַם מִכּוֹס הַתֶּה שֶׁלּוֹ.

"רֶגַע! דּוֹד אַרְיֵה, לֹא נִזְכַּרְתָּ בַּבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה?" שָׁאַלְתִּי.

"הָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי, אֲבָל רַק אַחֲרֵי שָׁעָה נִזְכַּרְתִּי: 'הַבּוֹר עִם הָאֶבֶן הַכְּחֻלָּה! יֵשׁ בְּתוֹכוֹ אוֹצָר מֻפְלָא!' קָרָאתִי בְּקוֹל. רַצְתִּי חֲזָרָה אֶל בֵּית הַקַּרְטוֹן.

"'הַקְשִׁיבוּ!' קָרָאתִי. 'נִזְכַּרְתִּי אֵיפֹה יֵשׁ אוֹצָר מַדְהִים!'

"הָעֵינַיִם שֶׁל פּוּגָ'ה וְהוֹרֶיהָ נִפְקְחוּ לִרְוָחָה. 'הַרְאִי לִי אֵיפֹה בְּדִיּוּק מָצָאת אוֹתִי,' אָמַרְתִּי לְפּוּגָ'ה.

"פּוּגָ'ה לָקְחָה אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא מָצְאָה אוֹתִי. מַהֵר מְאוֹד הִבְחַנְתִּי בָּאֶבֶן הַכְּחֻלָּה שֶׁנָּחָה בְּפִתְחוֹ שֶׁל הַבּוֹר. נִכְנַסְנוּ פְּנִימָה וּמָצָאנוּ אֶת הַתֵּבָה וּבָהּ הַזָּהָב. פָּנִיתִי אֶל פּוּגָ'ה וְהוֹרֶיהָ וְאָמַרְתִּי לָהֶם, 'קְחוּ אֶת הָאוֹצָר. כֻּלּוֹ שֶׁלָּכֶם.'

"'בֶּאֱמֶת?' הִתְלַהֲבָה הָאִמָּא. 'תּוֹדָה לְךָ! עִם אוֹצָר כָּזֶה נוּכַל לֶאֱכֹל כָּל יוֹם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה בְּשַׁמֶּנֶת!'

"'מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת?!' קָרָא הָאַבָּא. 'עִם אוֹצָר כָּזֶה נוּכַל לְהִתְקַלֵּחַ בְּשַׁמֶּנֶת!'

"בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הוֹדוּ לִי בְּהִתְלַהֲבוּת, וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי."

"וְלֹא רָצִיתָ אֶת הָאוֹצָר לְעַצְמְךָ?" שָׁאַלְתִּי.

"תִּרְאֶה, רָצִיתִי לַעֲזֹר לַיַּלְדָּה שֶׁעָזְרָה לִי. וּבְכָל אֹפֶן, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לַהַרְפַּתְקָאוֹת הַבָּאוֹת עִם אוֹצָר כָּל כָּךְ כָּבֵד. וְאִם לֹא הָיִיתִי יוֹצֵא לְהַרְפַּתְקָאוֹת, לֹא הָיָה לִי מָה לְסַפֵּר לְךָ," עָנָה דּוֹד אַרְיֵה.

"אָז אוּלַי בֶּאֱמֶת טוֹב שֶׁלֹּא לָקַחְתָּ אֶת הָאוֹצָר," אָמַרְתִּי.

בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב אִמָּא אָמְרָה לִי, "לֹא נוֹרָא שֶׁלֹּא זָכַרְתָּ אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ. זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים."

"מוּל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר הוּא שָׁכַח!" אָמַר יִנּוֹן. "אֵיזֶה בּוּשׁוֹת!"

"תַּפְסִיק!" אָמַרְתִּי.

"זֶה לֹא בּוּשָׁה בִּכְלָל לֹא לִזְכֹּר," אָמְרָה אִמָּא. "גַּם אֲנִי פַּעַם שָׁכַחְתִּי אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי בְּטֶקֶס. זֶה קוֹרֶה. זֶה לֹא נוֹרָא."

"מוּל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר?" שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן," אָמְרָה אִמָּא.

אַבָּא נִכְנַס לַמִּטְבָּח. "אֲנִי לֹא זוֹכֵר אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלִּי. רָאִית אוֹתָם?" הוּא אָמַר לְאִמָּא וְחִפֵּשׂ.

"אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁדּוֹד אַרְיֵה שָׁכַח הַכֹּל כְּשֶׁהוּא הָיָה בַּקֹּטֶב הַמַּעֲרָבִי?" אָמַרְתִּי.

"דּוֹד אַרְיֵה שָׁכַח הַכֹּל?" הִתְפַּלֵּא אַבָּא וְהִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ.

"כֵּן. הוּא לֹא זָכַר אֲפִלּוּ אֵיךְ מְדַבְּרִים. אֲבָל יַלְדָּה קְטַנָּה אַחַת הִזְכִּירָה לוֹ הַכֹּל מֵחָדָשׁ," אָמַרְתִּי.

אַבָּא הִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם. "אֵיפֹה יָכֹלְתִּי לָשִׂים אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה?" הוּא אָמַר.

"אוּלַי גַּם לְךָ זֶה קָרָה?" אָמַרְתִּי לְאַבָּא. "כְּמוֹ לְדוֹד אַרְיֵה."

"בְּהֶחְלֵט יָכוֹל לִהְיוֹת," אָמְרָה אִמָּא וְהֵזִיזָה אֶת מַגֶּבֶת הַמִּטְבָּח. הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁל אַבָּא הָיוּ מִתַּחְתֶּיהָ.