וחורף אחד

בוא אלי בחלום

בּוֹא אֵלַי, לַמֵּד אוֹתִי

בָּרַגְלַיִם שֶׁעָזְבוּ כְּהֶרֶף עַיִן מַעֲקֵה חַלּוֹן.

בַּזְּרוֹעוֹת, שֶׁהָפְכוּ לִכְנָפַיִם. בּוֹא אֵלַי בַּחֲלוֹם.

צִפּוֹר כְּלוּאָה מֵאֲחוֹרֵי סוֹרְגִים.

כִּתְאוֹמֵי הַנֶּפֶשׁ, שְׁנֵי יְלָדִים

פּוֹסְעִים בְּשׁוּלֵי הַשְּׁבִילִים.

לַמֵּד אותי

עַל הַבְּדִידוּת בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת,

בְּמַרְצָפוֹת אַלִּימוֹת, בֵּין זָרִים.

בּוֹא בַּחֲלוֹמִי,

לַמֵּד אוֹתִי מַה לֹא עָשִׂינוּ

וּמַה כָּעֵת עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.