0
0 הצבעות
3

חנות הספרים

פנלופי פיצ'ג'רלד

 44.00

תקציר

בעיירת חוף אנגלית קטנטנה במחוז סאפולק הנידח, בשנת 1959, ניגשת לסניף הבנק המקומי אשה לא צעירה, במטרה לבקש הלוואה לצורך הקמת מיזם פרטי שלא יוצא לה מהראש.

ובכן, פלורנס גרין מתכוננת לפתוח חנות ספרים דווקא, וזאת בכפר בו אין אפילו תחבורה ציבורית, שלא לדבר על בית קולנוע, מכבסה, או מקום בו ניתן לאכול פיש אנד צ’יפס. אך מאחר שזהו ספר על נחישות אנושית, אהבת חיים וספרים טובים, פלורנס רוכשת בניין ישן, נטוש ורדוף רוחות בשם “הבית הישן”, והופכת אותו לחנות הספרים הראשונה בסאפולק.

המיזם העסקי של פלורנס פוגש בהתנגדות אילמת של גורמים בקהילה, המנסים לחבל במאמציה. המאבק השקט מגיע לשיא כשהחנות מציעה למכירה את “לוליטה” מאת נבוקוב, והאדמה בעיירה רועדת.

“חנות הספרים” זכה לשבחים רבים עם צאתו לאור ונכלל ברשימה הקצרה לפרס מאן בוקר בשנת 1978, ואף זכה לעיבוד קולנועי נפלא בשנת 2017. זהו מעדן ספרותי מלא עוצמה ועושר פנימי.

זהו תרגום ראשון לעברית של יצירה מאת פנלופי פיצ’ג’רלד, יורשת מובהקת של ג’יין אוסטן ואחת הסופרות הבריטיות החשובות במחצית השניה של המאה העשרים, שאף נבחרה בשנת 2008 על-ידי מגזין טיים לאחת מהסופרים הבריטים הגדולים ביותר מאז שנת 1945. יצירתה משלבת הומור, הרפתקה, אהבה לספרים, והיא כולה שיר הלל לעצמאות נשית.

“מכל הסופרים באנגלית במאה האחרונה, היא הראשונה שיכולה לטעון לגדולה” ספקטטור

“לקרוא ספר של פיצ’ג’רלד זה כמו לעלות על מכונית בוהקת, כשבאמצע הדרך מישהו ישליך את ההגה דרך החלון” סבסטיאן פולקס

“פנלופי פיצ’ג’רלד היא היורשת הבכירה ביותר של ג’יין אוסטן, בגלל דיוקה ויכולת ההמצאה שלה” א.ס. בייאט

קוראים כותבים (3)

  1. yaelhar (verified owner)

    חנות הספרים

    בשנת 1959 – השנה בה מסופר הסיפור – לא היה ברור מאליו שאשה במיטב שנותיה – ללא גבר שיתמוך בה, שימו לב – יכולה להקים ולנהל בעצמה עסק כלשהו. ובעיירה הנידחת הזאת שולטת גישה אולטרה-שמרנית. פלורנס נתקלת בכל מיני מכשולים והעובדה שהיא מקרוב באה – חיה במקום רק שמונה שנים – אינה מועילה לה במיוחד. העיירה הזעירה, זניחה ופרובינציאלית מכילה בתוכה מיקרוקוסמוס שלם, כמו חידקים בטיפת מים.

    פנלופי פיצג’רלד ילידת 1916 הפכה סופרת בגיל 60 וכתבה מספר רומנים שזכו להערכה. היא מצליחה באופן תמציתי וללא דרמה, כביכול, להמחיש דמויות, סביבה, כללים וקודים המשמשים את האנשים במקום. הכתיבה הטובה ומלאת ההומור יוצרת סיפור קריא והתאורים מצליחים להמחיש את המסופר.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=106516

  2. איילת (verified owner)

    חנות הספרים

    ספר חמוד מאד בעיירה קטנה, שקטה וכפרית אך הומה ורוחשת ככל מקום המאוכלס בבני אדם.
    תחככים ומזימות יחד עם ספר שאין בו הכברת מילים מיותרות.
    נהניתי מאד!

  3. איריס

    חנות הספרים

    “ב- 1959 לא הייתה בהרדבורו שום חנות פיש-אנד-צ’יפס, לא הייתה בה מכבסה ולא היה בה קולנוע, למעט הקרנה אחת בערב פעם בשבועיים. הצורך בכל אלה הורגש היטב, אך איש לא חשב לפתוח בה חנות ספרים; ואיש לא העלה על דעתו שמרת גרין שוקלת לפתוח חנות שכזאת.” (עמ’ 8)

    הנה כי כן, הגברת פלורנס גרין החליטה לפתוח חנות ספרים בעיירה די נידחת. הגב’ גרין, אשה באמצע שנותיה, שזה מכבר התאלמנה, והחנות שבה עבדה נסגרה, החליטה לרכוש בית ישן (מאד), ומט לנפול, שיש אומרים שיש לו רוח רפאים משלו, בכל אופן, יש כל מיני תופעות בלתי מוסברות ורעשים בלתי מוסברים, בכל מיני שעות. להפוך את הבית למקום מגורים ולפתוח בו חנות ספרים.

    תוכנית שכזו יכול שתראה נמהרת לכל מיני אנשים, על אחת וכמה וכמה שבין ההחלטה לבין הביצוע עוברת תקופה קצרה בלבד. בניגוד, למשל, לגב’ גאמרט, הנחשבת לסוג של אצולה מקומית, שנשואה לגנרל בדימוס ויש לה אחיין בפרלמנט, ויש לה כל מיני קשרים עם שאר האצולה הכפרית באזור, ויש לה גם תוכנית להפוך את הבית הישן למרכז תרבות, שאין ספק שהרדבורו זקוקה לשכזה, אלא שתוכניות אשר כאלה דרכן להמשך הרבה מאד זמן, ותקציבים לא מגיעים מיד, וצריך להחליט ולחשוב (או להיפך) ואז לבדוק; וכך מתמהמהות להן תוכניות טובות ואפילו מצוינות שישרתו מצוין את הציבור הרחב.

    קניית הבית הישן על ידי הגב’ גרין שמה לאל את תוכניותיה של גב’ גאמרט, והיא נוקטת בכל אמצעי שביכולתה כדי לערער את מעמדה של הגב’ גרין ושל חנות הספרים שלה.

    ההתנגדות מצד הגב’ גמארט, והאמצעים שהיא נוקטת מביאים לא פעם את הגב’ גרין לפקפק בהחלטתה לפתוח את חנות הספרים, בנוסף על ההרהורים שעברו בה לא פעם, האם בכלל יש הגיון בפתיחת חנות ספרים במקום כה מרוחק.

    “‘אני לא בטוחה שגברים שופטים טוב יותר מנשים,’ אמרה פלורנס, ‘אבל הם מבלים הרבה פחות זמן מהן בחרטה על מה שהחליטו.'” (עמ’ 97)

    על המאבקים להחזיק את החנות, להשאר בקשרי ידידות עם חברי וחברות הקהילה שהיא חיה בה, על הקשיים בניהול עסק בתקופות שאינן דווקא תקופות של שפע. כל אלה, בשפה חסכונית ומשתמעת, בספר הצנום והחביב הזה.

    https://irisganor.com/3829/