האגרות משה

חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ וְתוֹצְאוֹתָיו

רַבִּי מֹשֶׁה הָיָה מַנְהִיגָם שֶׁל רִבְבוֹת יְהוּדִים, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, אוּלָם הוּא הָיָה קֹדֶם כֹּל מֶלֶךְ עַל עַצְמוֹ וְעַל תְּחוּשׁוֹתָיו.

הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא אֵרַע בְּאַחַת הַשָּׁנִים, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל דְּרָשַׁת שַׁבָּת הַגָּדוֹל. הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין עָמַד עַל הַבִּימָה וְנָשָׂא דְּרָשָׁה מֻפְלָאָה, בָּהּ שָׁזַר הֲלָכָה וְאַגָּדָה יַחַד. וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם חָלְפָה עֲוִית שֶׁל כְּאֵב עַל פָּנָיו.

לְאַחַר מִכֵּן הִתְבָּרֵר, כִּי בְּאוֹתָם רְגָעִים לָקָה הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין בְּהֶתְקֵף לֵב. כְּפִי שֶׁסִּפֵּר לְאַחַר מִכֵּן, חָשׁ כְּאִלּוּ לִבּוֹ נֶאֱחָז בִּצְבָת וְנֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ. אוּלָם לַמְרוֹת הַכְּאֵב הַנּוֹרָא, הִמְשִׁיךְ הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין בַּאֲמִירַת הַדְּרָשָׁה עַד תֻּמָּה.

לְאַחַר מִכֵּן הֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים, וְהֻחְלַט לְהַשְׁתִּיל בּוֹ קוֹצֵב לֵב. בְּרַם, כַּעֲבוֹר שָׁבוּעַ הִתְבָּרֵר כִּי הַטִּפּוּל הָרְפוּאִי נִכְשַׁל וְכִי יֵשׁ לְבַצְּעוֹ שׁוּב.

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הָרַב הָיוּ טְרוּדִים בַּהֲבָנַת הַמַּצָּב הָרְפוּאִי, אוּלָם הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין עַצְמוֹ הָיָה אָחוּז בְּחֶשְׁבּוֹן אַחֵר בְּתַכְלִית.

"עָלַי לְהָבִין מַדּוּעַ בָּאוּ עָלָיו יִסּוּרִים אֵלּוּ?" הִרְהֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. הוּא הֵחֵל לַעֲרֹךְ עִם עַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ לְאָחוֹר, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

וּלְפֶתַע נֶעֶצְמוּ עֵינָיו. הוּא נִזְכַּר, כִּי בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד בַּחֵידֶר, שָׁאַל הָרַבִּי קֻשְׁיָה חֲזָקָה, וּשְׁנַיִם מִן הַתַּלְמִידִים יִשְּׁבוּהָ. אֶחָד מֵהֶם הָיָה הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין. הָרַבִּי שָׁמַע אֶת תֵּרוּצֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַתַּלְמִידִים וְקָבַע כִּי תֵּרוּצוֹ שֶׁל מוֹיְשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין מֻבְחָר יוֹתֵר.

"חוֹשְׁשַׁנִי", שָׂח הָרַב פַיְנְשְׁטֵיין לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהִקִּיפוּ אֶת מִטָּתוֹ, "כִּי מָצָאתִי אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּי". הוּא סִפֵּר לָהֶם עַל כָּל אוֹתוֹ מִקְרֶה שֶׁאֵרַע בְּיַלְדוּתוֹ, לִפְנֵי קָרוֹב לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְאָמַר: "אֶפְשָׁר שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָרַב הֶעְדִּיף אֶת תֵּרוּצִי עַל פְּנֵי תֵּרוּצוֹ שֶׁל חֲבֵרִי, נִכְנְסָה הֲנָאָה בְּלִבִּי, וְהָיָה בָּזֶה מִשּׁוּם הַלְבָּנַת פָּנִים, שֶׁנֶּהֱנֵיתִי בְּכָךְ שֶׁהִתְעַלֵּיתִי עַל פְּנֵי חֲבֵרִי...".

הָרַב סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וּפָנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּבְגֵוָם שֶׁל הַנּוֹכְחִים עָבְרָה צְמַרְמֹרֶת. לְפֶתַע הֵבִינוּ עַד הֵיכָן מַגַּעַת נְקִיּוּת נַפְשׁוֹ שֶׁל רַבָּם...