אני יכול לעשות הכל

בְּכָל פַּעַם שֶׁדְּרוֹר עוֹבֵר לְיַד

אַרְגַּז הַכֵּלִים שֶׁל אַבָּא

עוֹמֵד, מִסְתַּכֵּל, מֵהַפַּטִּישׁ מִתְפַּעֵל.

כְּשֶׁמּוֹשִׁיט יָד, שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אַבָּא

"לֹא לָגַעַת בַּכֵּלִים".

בַּיּוֹם שֶׁעָבַר עִם אִמָּא לְיָד חֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים

נֶעֱצַר דְּרוֹר וְהִצְבִּיעַ – "אֶת הַפַּטִּישׁ הַזֶּה

אֲנִי רוֹצֶה" אָמַר.

אִמָּא קָנְתָה, וְהוּא הָיָה מְאֻשָּׁר.

אֶת הַפַּטִּישׁ אָהַב,

כִּי הוּא חָזָק וּבוֹנֶה,

וְלַכֵּלִים שֶׁל אַבָּא דּוֹמֶה.

בְּעֶזְרָתוֹ חִבֵּר קְרָשִׁים,

דָּפַק מַסְמֵרִים,

עַד... שֶׁנִּסָּה לִבְנוֹת מְטוֹסִים.

וְאָז...

לֹא הִתְחַבְּרוּ הַקְּרָשִׁים.

"אֲנִי לֹא אוֹהֵב אֶת הַפַּטִּישׁ הָזָה"

בַּכַּעַס קָרָא.

עָזַב אוֹתוֹ, וְיוֹתֵר לֹא נָגַע.

גַּם לְצַיֵּר לֹא אָהַב,

לֹא הִצְלִיחַ לְצַיֵּר אִישׁ

כְּמוֹ שֶׁל נִיר.

שָׁמַע אֶת הַיְּלָדִים בַּגַּן אוֹמְרִים:

"קִשְׁקוּשׁ בַּלָּבוּשׁ".

אֲבָל אִמָּא – בְּכָל זֹאת הִתְגַּעְגְּעָה

לְצִיּוּרִים שֶׁלּוֹ וּבִקְּשָׁה צִיּוּר.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ טוֹב" אָמַר.

"אַתְּ יוֹדַעַת יוֹתֵר טוֹב".

"אִמָּהוֹת יוֹדְעוֹת הַכֹּל".

"אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת כְּמוֹ אִמָּא"?

"כֵּן"! אָמַר.

"יֵשׁ לִי אַבְקַת קְסָמִים מְיֻחֶדֶת,

וְגַם לַחַשׁ שֶׁעוֹזֵר".

"רוֹצֶה לַנָּסוֹת"? דְּרוֹר חִיֵּךְ,

"עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ".

דְּרוֹר עָצַם מִיָּד אֶת עֵינָיו.