כי קרוב

עִשׂיִתי את כּל הָטֻּעיּוֹת הֶאְפָשִׁריּוֹת
קַרְבתּי את הַלַּהב אל הגּוּף
פֶּניָה שׁל הַאָיָּלה נְבּטוּ אַלי.
עָתּה יַדעִתּי: עוֹד רַגע. היא אוֹ אִני.
שַמְתּטי את הַמֲּאֶכֶלת
מָבָּטהּ טַבע בֵּעיַני, הגּוּף
שׁב לנֹשׁם
השֶדה גַבהּ ליַער וִהיא נְמְלטה
אל עְצָמהּ
כָּתִמיד

ספר שיריה השלישי של ענת שרון בלייס עורך חשבון נפש נוקב עם העולם, האהוב והילד, והוא נטוע בלב ליבו של הטבע הפתוח והחשוף — ההר, השדה, העץ והאיילה המתנועעת בו. התמונות המשפחתיות והזוגיות חוזרות אל ימי בראשית היחסים, ומהדהדות תמונות בראשתיות אחרות בשפה מקראית ותלמודית שחודרת את השקט והופכת בו עוד ועוד, פורעת את שלוות נפשם של הקוראים.
ענת שרון בלייס היא כלת פרס היצירה לסופרים עבריים ע”ש לוי אשכול, פרס ברנשטיין לשירה עברית ופרס אקו”ם בעילום־שם. הגישה תכניות ספרות ותרבות ב”קול ישראל” וכיום היא מגישה ועורכת ב”כאן תרבות”, תאגיד השידור. חיה בעמק יזרעאל. ספריה הקודמים: צדו של המרחק (קשב לשירה, 2013), האדמה היא מרחק (הקיבוץ המאוחד, 2004)