לוחות חירות

סיפור בריאת העולם, שבו התורה פותחת, ושאלות הקשורות בו העסיקו מאז ומעולם את מיטב המוחות של האנושות, החל מפילוסופים, תיאולוגים, אנשי דת ואף מדענים. בעשרות השנים האחרונות קיימת נטייה אצל אנשי מדע לנסות להסיק מסקנות על קיומו של האל באמצעות תיאוריות מדעיות.

דוגמה למדען שכזה היא סטיבן הוקינג, בתיאוריית המפץ הגדול שפותחה על ידו.

הוקינג מתיימר להסביר באופן מדעי את תהליך בריאת היקום מבלי להזדקק לקיומו של כוח עליון, ובכך למעשה הוא מטיל ספק בקיומו של אלוקים.

כמובן גם אם תיאוריה זו או אחרת תוכל להסביר את בריאת העולם ללא כוח עליון, אין הדבר מהווה הוכחה להיעדר כוח שכזה, ובזאת הוקינג בעצמו מודה.

זאת ועוד, הניסיון להסיק מסקנות על אלוקים באמצעות המדע מעיד על הבנה לקויה של המושג אלוקים. "הוכחת" קיומו או אי קיומו של אלוקים בשיטות מדעיות יוצאת מתוך ההנחה שאלוקים הוא אימננטי, דהיינו קיים רק ביֵש, בעולם הנתון תחת מגבלות של מקום וזמן, כפי שטען שפינוזה. התורה מכנה את אלוקים במקומות רבים ושונים ובאמצעות שמות שונים, ואכן בסיפור הבריאה מופיע שם האלוקים1. שם האלוקים מורה על קיום המצמצם את עצמו בטבע תחת מגבלות של זמן ומרחב. אלא שבתפיסה הדתית המושג אלוהים הוא רחב יותר.

לאלוקים יש עוד שם והוא שם י-ה-ו-ה2. שם זה מורה על אלוקים שאיננו נתון תחת מגבלות של זמן ומרחב אלא על אלוקים טרנסצדנטי, שקיומו חורג אל מעבר למציאות הקיימת. גבולות הגזרה של המדע הם המציאות הקיימת במגבלות של מקום וזמן, ולכן העיסוק באלוקים, כישות הקיימת גם מעבר ליש, הוא מחוץ לתחום התמחותה. תגליתו של הוקינג, מחדשת ומסעירה ככל שתהיה מבחינה מדעית, הינה חסרת משמעות מבחינה תיאולוגית.

דוגמה נוספת לניסיון לתאר תמונת מצב כי סיפור הבריאה של ספר בראשית נוגד את המדע, היא רעיון האבולוציה. אולם בסיס רעיון זה, המדבר על התפתחות ושכלול ההוויה, אינו זר ליהדות ומופיע גם במקורות יהודיים3.

במקור4, לתורת האבולוציה במקורה לא היה כל קשר לכפירה, והיא לא עמדה בסתירה לסיפור של בריאת העולם על ידי הבורא, גם לא הכחישה קיומו של תכנון תבוני המכוון את תהליך הבריאה. בתקופות מאוחרות יותר, מדענים אתיאיסטים חיפשו, בכל דרך וללא הצלחה, למצוא תימוכים מדעיים לרעיונות כפירה, אולם הם עשו זאת באופן מלאכותי וקשרו בין רעיון האבולוציה לרעיון של בריאה אקראית ולא מכוונת, למרות שאין כל הכרח בדבר. בעבר רוב רובם של המדענים היו אנשים מאמינים. מדענים כמו לייבניץ ופסקל עסקו במגוון תחומים והיו בקיאים לא רק במדע אלא גם במגוון תחומים, כאלה שלא קשורים למדע. אלה תרמו רבות באותם תחומים שבהם עסקו.

כיום הגישה הרווחת אצל אנשי מדע היא לזלזל בכל ידע שלא הושג בשיטות מדעיות. ראוי שנהיה מודעים לעובדה שבחלק לא מבוטל מזמנם אבות המדע המודרני היו אנשים שעסקו בנושאים שאין להם כל קשר למדע.

ניוטון5, אבי המדע המודרני, היה תלמידו של המתקשר גו'ן דיי (6John Dee), יועץ ומרגל של המלכה אליזבת. יחד הם עסקו באלכימיה, בחיפוש צפנים בכתבי הקדש, בקבלה ובתקשור. לעיסוקים אלו הייתה השפעה על תגליותיו. תורת הגרביטציה פותחה מתוך הניסיון של ניוטון להמציא דת חדשה המיוסדת על אמונה באחדות המוחלטת של הבריאה. כמובן, אל לנו לזלזל במדע, וחייבים להכיר בתרומתו לקידום האנושות והעולם שבו אנו חיים, אך לא פחות חשוב להכיר במגבלותיו, ומה הם הנושאים שבהם הוא אינו יכול לספק תשובה. האומות שאימצו את סיפור בריאת העולם על ידי אל שעשה זאת מרצונו החופשי, הן אלה שהרימו את 'דגל החופש' בעולם. ארצות הברית שעל שטר הדולר שלה מופיע המשפט "באלוקים מבטחנו" הפכה להיות חוד החנית של המלחמה למען החופש. מנגד, האידאולוגיות האתאיסטיות, שראו בבריאת העולם תהליך טבעי דטרמיניסטי, הן אלה שהיו הבסיס של התנועות הטוטליטריות ששעבדו והרגו עשרות מיליוני בני אדם. סיפור בריאת העולם הוא הבסיס שעליו עומדת חירות האדם.

1. ספר התניא, שער הייחוד והאמונה, פרק ו – הדן בסוגיית שם האלוקים, ״כיוון ששם אלוקים הוא שם מידת הגבורה והצמצום, ולכן הוא גם כן בגימטריא הטבע לפי שמסתיר האור שלמעלה המהווה ומחיה העולם, ונראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע״.

2. ספר התניא, שער הייחוד והאמונה, פרק ז – ״כי שם הויה מורה שהוא למעלה מן הזמן שהוא היה הווה ויהיה ברגע א׳ וכן למעלה מבחינת מקום, כי הוא מהווה תמיד את כל בחינת המקום למעלה מ-ד׳ סטרין.״

3. ספר התניא, בשער הייחוד והאמונה, מביא אדמו"ר הזקן את הפירוש על לפסוק: "כי עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה, שהאור האלוקי המאיר בשנה אחת נעלם בסוף השנה, ובמקומו מגיע בשנה שאחריה אור אלוקי נעלה יותר."

4. דרווין בפרק המסקנות בספרו "מוצא המינים" מדבר על תכנון תבוני.

5. On the Origin of Species by Means of Natural Selection, or the Preservation of Favoured Races in the Struggle for Life 1859 by Charles Robert Darwin.

6.. John Dee's Conversations with Angels: Cabala, Alchemy, and the End of Nature (Cambridge: Cambridge University Press, 1999), by Deborah E. Harkness.