מדריך מטרופוליס: ירושלים

היה היה

התקופות הקדומות

במחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס ירושלים מוזכרת בתעודות אבלה. במאות ה־18 וה־19 לפנה"ס היא מוזכרת בכתבי המארות המצריים. במאה ה־14 לפנה"ס היא מוזכרת במכתבי אל עמארנה.

996 לפנה"ס — הבית הראשון

דוד כובש את העיר היבוסית ירושלים ומכתיר אותה לבירת ממלכתו. כ־50 שנה לאחר מכן בונה בנו שלמה את בית המקדש הראשון. המקדש עומד על תילו יותר מ־450 שנה עד שנבוכדנצר השני, מלך בבל, כובש את ירושלים, מחריב את בית המקדש ומגלה את תושבי העיר לבבל.

551 לפנה"ס — הבית השני

השבים מגלות בבל בונים את בית המקדש השני. פריחה דתית ורוחנית בירושלים בזמן שלטון בית תלמי המצרי. המלך הסלובקי, אנטיוכוס השלישי, כובש את העיר ומתחיל תהליך של התייוונות המפלג את העם ומוביל למרד החשמונאים. לקראת סוף התקופה כובשים הרומאים את העיר. המלך הורדוס מבצר את העיר, מרחיב ומפאר את המקדש ובונה ארמונות ובנייני פאר.

בסביבות שנת 30 לספירה נצלב ישו. בסוף תקופת הבית השני, בעקבות המרד הגדול של היהודים ברומאים, טיטוס מחריב את ירושלים ואת בית המקדש בשנת 70, שנותר מאז בחורבנו.

135 לספירה — התקופה הרומית

לאחר חורבן העיר יושב בה חיל מצב רומי המורכב מהלגיון העשירי. אנשיו מתחילים בבניית עיר רומית על חורבות ירושלים. בשנת 130 הקיסר הרומי אדריאנוס מבקר במזרח ומכריז על הקמת עיר חדשה על חורבות ירושלים שתיקרא איליה קפיטולינה. העבודות על בניית העיר החדשה מתעכבות עקב פרוץ מרד בר כוכבא. עם סיום המרד בשנת 135 מתחדשות העבודות ובירושלים קמה עיר רומית.

335 — התקופה הביזנטית

בזמן שלטונו של הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס הגדול הופכת ירושלים מעיר פגאנית לעיר נוצרית. אמו של הקיסר, הלנה, נוצרייה אדוקה, מגיעה לעיר ומאתרת את המקומות הקדושים לנצרות. במצוות הקיסר נבנות בעיר כנסיות גדולות ומפוארות ההופכות את ירושלים למרכז עלייה לרגל לאלפי צליינים נוצרים מרחבי האימפריה. על היהודים נאסר להתיישב בעיר.

614 — הכיבוש הפרסי

צבאות פרס פולשים לאימפריה הביזנטית וכובשים את ארץ ישראל ומצרים. יחד עמם נמצאים גם גדודים של יהודים. הכנסיות והמנזרים בירושלים נהרסים ונשרפים. בשנת 628 מצליח הקיסר הביזנטי הראקליוס להביס את הצבא הפרסי ולאלצו לסגת מארץ ישראל וממצרים. השלטון הביזנטי מתחיל בשיקומה של העיר.

638 — התקופה המוסלמית הקדומה

המוסלמים בראשות החליף עומר פורצים לתוך האימפריה הביזנטית וכובשים את מצרים, ארץ ישראל וסוריה. ירושלים הופכת למוסלמית. החליף האומיי עבד אל מאלכ בונה בשנת 691 את כיפת הסלע ובנו אל וליד בונה את מסגד אל אקצא. מסביב להר הבית קמים ארמונות פאר מוסלמיים. השלטון האומיי מתיר ליהודים להתיישב בירושלים. בשנת 750 עוברת העיר לשלטון בית עבאס, ובשנת 969 לשלטון הפאטימים ממצרים.

1099 — הכיבוש הצלבני

גייסות מסע הצלב הראשון כובשים את ירושלים וטובחים באוכלוסייה המוסלמית והיהודית. הצלבנים משקמים את כנסיית הקבר, הופכים את מסגדי הר הבית לכנסיות ומקימים מנזרים וארמונות בירושלים. בשנת 1187, בעקבות התבוסה בקרב קרני חיטין, נופלת הממלכה הצלבנית בידיו של צלאח א־דין, אשר מטהר את המסגדים ומתיר ליהודים לשוב ולהתיישב בעיר. החל מימיו מוקמים מדרסות, מסגדים חדשים ואכסניות לעולי רגל מוסלמים בעיר.

1260 — הממלוכים

לאחר תקופה קצרה שבה העיר חוזרת לידי הנוצרים, כובשים את העיר הממלוכים, עבדים שנחטפו בילדותם וחונכו כחיילים מוסלמים. הממלוכים, שמרכז שלטונם במצרים, בונים מדרסות ובתי אמידים בעיר. נסיכים מוסלמים, המכונים אמירים, שהשלטון כבר לא חפץ ביקרם, הוגלו ממקום שלטונם לירושלים ובונים בה ארמונות, ופעמים רבות גם קברים. בשנת 1267 מגיע הרמב"ן לירושלים ומחדש את היישוב היהודי בעיר. מספר היהודים בעיר נשאר מצומצם.

1517 — השלטון העותומני

הסולטן התורכי סלים הראשון מביס את הממלוכים וכובש את ארץ ישראל ומצרים בשנת 1517 בשנת 1538 גדול הסולטנים העותומנים, סולימאן המפואר, משקם את חומות העיר. בימיו נהנית ירושלים מפריחה ושגשוג, אך לאחר מותו של סולימאן האימפריה הגדולה שהקים מתחילה להידרדר ויחד עמה מצבה של ירושלים. תהליך ההידרדרות יימשך 400 שנה.

1839 — ייסוד הקונסוליה הבריטית

הקונסוליה הזרה הראשונה בעיר, סנונית ראשונה לנוכחות המעצמות הזרות בירושלים, מגיעה בשנת 1839 ומתמקמת ליד שער יפו. לאחר מלחמת קרים (1856-1853) מתגברת נוכחות המעצמות הזרות בירושלים, המהוות גורם מרכזי בהתפתחותה של העיר העתיקה והחדשה. בשנת 1860 מקים משה מונטפיורי את משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות. מתחיל תהליך של יציאה מהחומות של נוצרים, יהודים וערבים. המעצמות הנוצריות מקימות מנזרים, כנסיות, בתי ספר ובתי חולים באזורים נרחבים מסביב לעיר, המוסלמים מקימים בתי מידות שיתפתחו לשכונות נאות מצפון לשער שכם, והיהודים מקימים שכונות חדשות ממערב לעיר ולאורך רחוב יפו.

1914 — מלחמת העולם הראשונה

עם תחילת המלחמה אוכלוסיית ירושלים מונה 70 אלף נפש, רובם יהודים (כ־45 אלף נפש). הרכב היישוב היהודי בירושלים עובר מהפך כאשר רובו הופך כעת אשכנזי.

1917 — המנדט הבריטי

לאחר שנות רעב, מחסור ופגיעה קשה באוכלוסייה הבריטים כובשים את העיר ושולטים בה עד למלחמת העצמאות. הבריטים רואים חשיבות גדולה בשימור בנייניה ההיסטוריים של העיר העתיקה ובשימור מקומה כגרעין ההיסטורי של העיר. עם כניסתם לעיר הם מביאים מתכנני ערים בעלי שם עולמי להתקין תכנית מתאר לירושלים שתשמר את מעמדה המיוחד. הבריטים אוסרים על הרס או שינוי דמותם של מבנים בתוך העיר העתיקה ומחוקקים צווים ותקנות לשימור המבנים העתיקים בעיר. מסביב לעיר מוקמת רצועת הגנה שנאסרת בה הבנייה, ומוטל איסור על בנייה לגובה בתוך העיר ומסביב לה במקומות שיפגעו במעמדה המיוחד של העיר העתיקה. החברה למען ירושלים מתחילה בשיקום החומות, בחפירות ובעבודות לשיפור חזותה של העיר העתיקה. במרכז ירושלים מקימים הבריטים מרכז מנהלי ושלטוני הכולל בית דואר, משרדי ממשלה, מדפיס ממשלתי ועוד. על הרכס שמדרום לאגן העיר העתיקה מוקם "ארמון הנציב" — כיאה למרכז שלטון אימפריאלי. בו בעת מתמקמים בירושלים המוסדות הלאומיים היהודיים שעבורם נבנה מתחם מרשים בראש רחביה. שכונות רחביה מתפתחת כשכונה יהודית יוקרתית בעוד ששכונות מדרום לה, קטמון ואחרות, מתפתחות כשכונות מגורים יוקרתיות לאצולה הערבית של העיר ולקציני ופקידי השלטון. ירושלים הופכת לעיר המרכזית והגדולה בארץ.

1948 — מלחמת העצמאות

ירושלים היהודית נמצאת תחת מצור במשך חודשים ארוכים, ועוד יותר מכך הרובע היהודי בעיר עתיקה. הלגיון הערבי נכנס לעיר העתיקה ובסוף מאי 1948, הרובע היהודי נכבש ומגני הרובע נופלים בשבי. עם סיום המלחמה, בסוף נובמבר 1949, העיר מחולקת בין ישראל לירדן. העיר העתיקה נמצאת כולה בתחומי ירדן. הירדנים בולמים את התפתחותה של ירושלים הירדנית על חשבון פיתוח עמאן והגדה המזרחית של הירדן. התיירות הענפה לירושלים נפגעת והעיר הופכת לעיר מחוז פרובינציאלית. הצד הישראלי נותר כעיר גבול קטנה. מוסדות השלטון הישראלי אמנם נמצאים בירושלים אבל מוקד הפעילות הכלכלית והשלטונית עובר לתל אביב. מסביב לעיר נבנים שכונות חדשות — הרחק במערב — ומאוכלסות בעיקר בעולים חדשים.

1967 — מלחמת ששת הימים ולאחריה

לאחר מלחמת ששת הימים מזרח ירושלים מסופחת למדינת ישראל. שכונת המוגרבים שבחזית הכותל המערבי נמחקת ומתחילות פעולות לשיקום הרובע היהודי וחפירות ברובע ומסביב להר הבית. בד בבד עם פעולות אלה מתחילות הקרן לירושלים והקרן לפיתוח מזרח ירושלים בפעולות להפיכת העיר העתיקה לעיר תיירות בינלאומית. בשטחים הגדולים שנוספו עתה לעיר נבנות שכונות חדשות עצומות ממדים. אל ירושלים מסופחת אוכלוסייה כפרית פלסטינית גדולה וירושלים הופכת לעיר הגדולה ביותר בארץ — אך גם בין העניות ביותר. שכונות צפון העיר עוברות תהליך של התחרדות, כאשר קהילות חרדיות רבות מתמקמות בשכונות האלה. חלק מהאוכלוסייה החילונית והדתית עוזב את העיר ועובר להתגורר בפרברים, חלקם מרוחקים מאוד מהעיר.

האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים, שנהנית מההטבות של התושבות הישראלית מחזקת את זהותה הפלסטינית מוסלמית ובעיר פורצים מאבקים אלימים וקשים, שזוכים לכינוי האינתיפאדה הראשונה והשנייה. בין לבין העיר יודעת תקופות של רגיעה ותקופות של מתח ואלימות על רקע טרור פלסטיני והתנגדות לכיבוש.

מה צופן העתיד?

ירושלים היא עיר רב־תרבותית אמתית. בתוך המגוון הגדול של האוכלוסייה מתפתחת יצירתיות וחדשנות, נבנים מוסדות ומפעלי מחקר בתחומים החדשים ביותר של הקדמה הטכנולוגית. יחד עם זאת, ירושלים היא עיר בפשיטת רגל. היא אינה מסוגלת לספק את השירותים הנדרשים לאוכלוסייתה ברמה גבוהה ונדרשת להזרקה תקציבית מסיבית ממשלתית כל שנה. ההתעלמות רבת השנים מהאוכלוסייה הפלסטינית הגביר עוד יותר את השנאה ואת התקפות הטרור. לאחרונה ההתנגדות הזו מתחילה להשתזר עם תהליכי ההקצנה המוסלמית העוברים על כל העולם הערבי. מצד שני האוכלוסייה החרדית בירושלים מצויה במצוקת דיור, שמתבטא בעזיבה של משפחות חרדיות צעירות. האוכלוסייה החילוניות והדתית המסורתית של ירושלים מרגישה שהעיר מאבדת את הגיוון התרבותי שהיה בה בעבר.

ירושלים חייבת למצוא מחדש את זהותה כמקום שבו שבטי מדינת ישראל יכולים לדור יחדיו. חייבים לבנות לפתח תשתיות עבור האוכלוסייה הערבית בעיר על מנת להוריד את רמת התסכול והזעם, חייבים למצוא פתרונות לאוכלוסיה החרדית כמו גם האוכלוסייה הדתית מסורתית והחילונית. חייבים להקים מרכזי תעסוקה חדשים, חממות של התחדשות וחדשנות שיספקו פרנסה מרתקת לתושבי העיר וייצרו ארנונה גדולה יותר עבור העירייה. מעל לכול חייבים לעשות את זה מהר. בעוד שנים ספורות תיפתח הרכבת המהירה בין ירושלים לתל אביב. עשרים וכמה דקות נסיעה. על מנת שירושלים לא תהיה העיר העתיקה של תל אביב, המקום שמגיעים אליו לטייל בלבד, ירושלים צריכה להתחדש, והיא צריכה לעשות את זה מהר.