שוליית הקוסמת

בהתחלה הוא היה רק נוּ. הוא זכר איך הקוסמת הייתה קוראת לו: "נוּ, נוּ".

הוא הפך להיות נוֹח ביום שבו התחיל לעבוד כעוזר במופע של הקוסמת הגדולה מוֹמבִּיזָאן. הקוסמת הגדולה היא שהעניקה לו את האות הנוספת.

נוֹח היה שוליה צעיר מאוד, צעיר מהמקובל, אך הוא היה רציני ומסור. הוא השתדל לשרת את הקוסמת בצורה הטובה ביותר והקפיד להכין את כל ציוד המופע בזמן, לבשל, לנקות, לחשב חישובים כאשר היה בכך צורך ולהזכיר לקוסמת מה ששכחה.

נוֹח חיכה ליום שיקבל את האות הבאה בשמו, אבל הימים חלפו וגם החודשים והשנים, והוא נשאר נוח. שלוש אותיות וזה הכול.

לפני כל מופע היה צריך נוח להשרות את כדורי הזהב במים, לפרום את המחושים של פרפרי זנב הסנונית, להדק את הרצועות של המצנח, להבריש את הגלימה של הקוסמת, לספור את גרגרי האורז בשעון הזכוכית ועוד ועוד. בזמן הזה נאסר עליו להיכנס לחדרה של הקוסמת. "אני זקוקה לחוסר ריכוז מוחלט", הייתה אומרת. נוח לא ידע מה עושה הקוסמת בחדר בזמן ההכנות הארוכות למופע. הוא רק ידע שכשהיא יוצאת היא אחרת, עיניה רכות כמו שלוליות והיא לא מזהה אותו.

אחרי כל מופע היה עליו לגלגל את הצפרדעים הירוקות בחזרה לכדורי זהב, לטוות את הגלמים מסביב לפרפרי זנב הסנונית, לשחרר את הרצועות של המצנח, לקפל את הגלימה המשתרעת בסדר הקיפולים המדויק שיהפוך אותה שוב לממחטה קטנטנה, לספור את גרגרי האורז שמעולם לא שינו את מספרם.

בכל פעם אותו דבר, ובכל פעם היה צריך להזכיר לקוסמת את מה ששכחה. פעם שכחה לרכוס את השמלה, פעם שכחה מה זה מלח, ולפעמים שכחה דברים אחרים. דברים גדולים.

נוח השתפר. הידיים שלו התחזקו. האצבעות שלו נעשו זריזות ומדויקות יותר. העיניים שלו התרגלו לחשכה של אחורי הקלעים. הוא נותר קטן ורזה ואילו הלסת שלו הפכה לריבועית מכך שחשק שיניים בכל פעם שחשב להתייאש או שרצה לבכות מעייפות או מתסכול.

אבל הוא עדיין נשאר נוח.

יום אחד אמרה לו מומביזאן: "הערב צפוי לנו קהל גדול במיוחד, צחצח את כדורי הזהב כך שיבריקו, האכל את הפרפרים בעלים הרכים ביותר, אל תחסיר אף גרגר אורז ומתח היטב את הרצועות, בפעם שעברה הן היו רפויות מדי".

"ואם אעשה את כל זה", שאל נוח כמעט בלי קול, "האם תוסיפי אות לשמי?"

"לא", ענתה מומביזאן, "זה עדיין לא יספיק". לחייו של נוח האדימו, אבל הבעת פניו לא השתנתה.

הוא ניגש למלאכה ללא חשק. ממטלה למטלה חש מתוסכל יותר, כועס יותר. במקום לצחצח את כדורי הזהב, זרק ותפס אותם באוויר, מבזבז בכוונה את הזמן. הוא אהב להתאמן בזריקת כדורים באוויר כשמומביזאן לא ראתה.

הוא שפשף בכוח את הכדורים ומעך בטעות את אחד הפרפרים. מחשבתו נדדה והוא היה צריך להתחיל את הספירה של גרגרי האורז פעמיים.

כל טעות שעשה הגבירה את חוסר הסבלנות שלו והובילה לטעות נוספת. ההכנות נמשכו ונמשכו. המחשבות שלו הפכו לרשת עכביש סבוכה, וברגע אחד נלכד בה רעיון. רעיון אסור. מסוכן. נוח ניסה לשכוח מהרעיון הזה. הוא ניסה לגרש אותו מראשו, אבל רשת העכביש לא הרפתה.