אריה
לוקה ואני נכנסנו לבניין הלבנים המוזנח שבו שכן מכון הכושר של הפמיליה, משפחת המאפיה ששלטה בניו יורק וברוב החוף המזרחי. שם, מאחורי דלת פלדה חלודה, ישב על המשמר אחד מחייליו של לוקה, גבר בגיל העמידה שהיה שקוע בניקוי אקדחיו. אנשים מבחוץ לא היו רצויים, לא שנראה לי שמישהו אי פעם הגיע לכאן בטעות. הרי בכל זאת לא היה מדובר באזור מסביר הפנים ביותר בניו יורק.
המאבטח הזדקף בכיסאו כשהבחין בקאפו שלו. עם הזמן התרגלתי למבטי הכבוד והיראה שעורר לוקה אצל אחרים. גם אם הוא לא היה ראש אחת ממשפחות המאפיה הידועות לשמצה בארצות הברית, די היה בקומתו התמירה ובשריריו המאיימים כדי להפיל אימה על רוב האנשים. על אחת כמה וכמה האכזריות הנוקבת בעיניו האפורות. הן התרככו אך ורק כשהביט בי.
ידו של לוקה נחה על מותני בקלילות כשהוביל אותי על פני החייל שלו לעבר החלל המרכזי של המכון, אולם ענק שהוסב למקום שבו אנשיו של לוקה התאמנו ותִרגלו את מיומנות הלחימה שלהם. היו שם זירת אגרוף, מכשירי כושר מסוגים שונים, בובות לאימוני סכין ואגרוף, ופינה עם מזרנים שבה כמה גברים התגוששו ביניהם. הם קידמו את פנינו בידידותיות, אך פרט לזאת בקושי העיפו מבט לעברנו. עכשיו לא הרגשתי כמו בתקופה שלוקה הביא אותי לכאן כדי ללמד אותי להתאגרף. רוב הגברים כנראה עדיין חשבו שזה מוזר או לא הולם, אבל ידעו שלא כדאי להם להביע את דעתם בנושא.
בעולם שלנו, גברים העדיפו נשים צייתניות וחסרות ישע. נשים שקל יותר לשלוט בהן. איש לא רצה אישה שמסוגלת להגן על עצמה, על אחת כמה וכמה מפני בעלה. לא שקיים בעולם אימון אגרוף שייתן לי סיכוי כלשהו מול לוקה. אחותי ג׳יאנה תמיד קראה לו חיה, והיא צדקה. אהבתי את כוחו, את עוצמתו, וכן — אפילו את הקטלניוּת שבו. כשצפיתי בו מתאגרף, תמיד הצטברה רטיבות בין רגליי. הרמתי את עיניי אל בעלי, אל כתפיו הרחבות, אל לסתו הנחושה, אל שערו השחור. הוא הביט בעיניי, עיניים אפורות שבהן בערה אותה אש שכבר הרגשתי מבעבעת בקרבי. שפתיו התעקלו באותו ספק חיוך מוכר, ואז הוא דחק אותי בעדינות אל חדר ההלבשה. הוא היה מיועד לגברים בלבד, שכן הייתי האישה היחידה שהגיעה למקום, אבל אף אחד לא היה מטורף מספיק כדי להיכנס כשאשתו של הקאפו התלבשה. לוקה היה בן זונה רכושני, כפי שניסח זאת ברהיטות אחיו מתיאו.
התקרה הנמוכה של חדר ההלבשה תמיד עוררה בי תחושה מעט קלסטרופובית וריח הזיעה בדרך כלל החריף אותה. אבל היום הסיחה את דעתי התשוקה הבוערת בין רגליי, שרק גברה מאז התעוררתי כשזקפת הבוקר של לוקה ננעצת בשיפולי גבי. לוקה סגר את הדלת מאחורינו, חלף על פניי ושמט את תיק הספורט על ספסל העץ לפני שפנה אליי ופשט את חולצתו מעל ראשו. הוא חשף סנטימטרים על גבי סנטימטרים של בטן וחזה מסותתים להפליא. רציתי ללקק בלשוני כל רכס ורכס. לפי המבט על פניו של לוקה, ראיתי שהוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש. ניגשתי לספסל, הוצאתי את בגדי האימון שלי מהתיק והעמדתי פנים שאני מתעלמת מבעלי היהיר. ברור שזה היה כמעט בלתי אפשרי. יש אנשים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם, ולוקה היה אחד מהם. הוא הוריד את המכנסיים והתחתונים. הזין שלו כבר היה זקור חלקית והוא לא טרח להסתיר זאת או להתלבש. הוא ניסה להתגרות בי. הוא ידע איך הוא משפיע עליי. לפעמים בקושי הצלחתי להתאפק לא להסתער עליו בפומבי.
פשטתי את הג׳ינס והחולצה ואז פתחתי את החזייה והסרתי אותה לאט, בידיעה שלוקה צופה בי עכשיו. מבטו כמעט חרך נתיב על פני עורי והתעכב על הפטמות שהתקשו תחת עיניו הבוחנות. הפניתי אליו את גבי והורדתי את התחתונים באיטיות. רכנתי קדימה והבלטתי את הישבן כדי שלוקה יראה היטב מה הוא מעולל לי. התחתונים שלי הגיעו רק עד ברכיי כשחשתי את לוקה מאחוריי. אחת מידיו עטפה את כתפי והנמיכה אותי למטה עד שידיי הושטו להישען על הספסל. ידעתי שהתנוחה הזאת מספקת לו שדה ראייה משופר. לוקה חיכך שתי אצבעות בפתח שלי לפני שפיזר את הרטיבות על קפליי והדגדגן. נרעדתי וכבשתי גניחה. לא רציתי שאנשיו ידעו מה אנחנו עושים, אם כי חלק ממני נדלק מהאפשרות שניתפס על חם. לוקה הכניס את קצה אצבעו לתוכי והוסיף אצבע נוספת. ניסיתי להניע את ישבני כדי לגרום לו לחדור לתוכי עד הסוף, אבל ידו שהייתה מונחת על כתפי ריתקה אותי למקומי. שלחתי אליו מבט נרגז מעבר לכתפי, בתקווה שיקלוט את הרמז.
הוא השיב אליי מבט יציב בעיניים רעבות אך נחושות. הוא רצה להביא אותי עד לסף פיצוץ, לגרום לי להתחנן לעוד. הידקתי את שפתיי, נחושה לנצח במשחק. הושטתי את ידי ואחזתי בזקפה של לוקה לפני שהספיק לעצור בעדי. הוא התפתל בכף ידי. ליטפתי לאט באגודלי את הקצה וכיסיתי אותו בטיפות הזרע הראשונות. לוקה פלט נהמה שקטה והכניס את אצבעותיו לתוכי עד הסוף. זעקה כמעט נפלטה מפי, אבל במקום זאת שמטתי את ראשי קדימה ונשפתי ארוכות דרך האף. לוקה עיקל את אצבעותיו בתוכי והצמיד את מפרק אצבעו לדגדגן שלי. הוא נע באיטיות. למרות כוונותיי, התחככתי בו, לפחות ככל שאחיזתו בכתפי אפשרה.
הידקתי את אחיזתי בזין שלו והתחלתי לשפשף אותו לכל אורכו. אצבעותיו של לוקה בתוכי האיצו. הרגשתי שאני מתקרבת לאורגזמה. זרועותיי החלו לרעוד ונשימתי התגברה. ואז, בלי התראה, לוקה משך את אצבעותיו מתוכי והרפה ממני. רגליי כמעט כשלו. התרוממתי, הסתובבתי והבטתי בו בכעס.
“באנו לכאן כדי ללמד אותך להגן על עצמך. אולי התסכול שאת מרגישה עכשיו ייתן לך את המוטיבציה שדרושה ללחימה."
חציתי את המרחק בינינו וירדתי על ברכיי. לוקה הושיט את ידיו כדי לאחוז בראשי ולעצור אותי, אבל לשוני יצאה וליקקה את טיפות הזרע מקצהו לפני שהספיק לעשות זאת. לאחר מכן, הוא העביר את אצבעותיו בשערי וגנח בשקט. הכנסתי רק את קצהו לפי בשעה שידי שפשפה את איברו. ככה הוא אהב שאני מענגת אותו. לפעמים הייתי נסוגה כדי ללקק את החלק התחתון של הזין מלמטה עד למעלה. לוקה התחיל להניע את מותניו, סימן מובהק שהוא עומד לגמור. בצליל פקיעה קולני נתתי לזין שלו להיפלט משפתיי וקמתי. “וזה אמור להסיח אותך מספיק כדי שאני אוכל להחטיף לך כמו שצריך," אמרתי בחיוך זדוני.
“אריה," נהם לוקה. “אל תשאירי אותי לעמוד ככה."
“לפי מה שאני רואה, עומד לך יפה מאוד."
לוקה ניסה לתפוס אותי, אבל אני זינקתי לאחור ותפסתי את בגדי ההתעמלות לפני שרצתי לקצה השני של חדר ההלבשה. לוקה לא רדף אחריי אבל פניו עטו הבעה של נמר הצופה בטרפו. הוא נראה סקסי כל כך, שנדרש ממני איפוק רב כדי לא להתנפל עליו. במקום זאת לבשתי בנחת את מכנסי ההתעמלות הקצרים ואת הגופייה. לוקה צפה בי ללא הרף.
הרמתי גבה והנדתי בראשי אל זקפתו. “חשבתי שאנחנו הולכים להתאמן."
לוקה צחק והניד בראשו. “מה קרה לביישנית שאיתה התחתנתי?"
“השחתת אותה," אמרתי בחיוך.
לוקה לבש טרנינג שחור וחולצה לבנה צמודה. התקרבתי אליו ופתאום הרגשתי חסרת ביטחון. האם לדעתו הפכתי ישירה מדי?
“אתה מעדיף אותה?" שאלתי וניסיתי להישמע מתגרה, אבל נכשלתי כישלון מרהיב.
“אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת," אמר לוקה. הוא תפס בזרועי ומשך אותי אליו ואז נישק אותי בכוח.
הוא התנתק ממני וקימט את מצחו. “זה נשמע ממש נדוש."
חייכתי. “אתה מתרכך."
“עוד נראה. בואי נזוז לפני שאבטל את האימון שלנו ואבצע בך את זממי כאן על הספסל."
זה לא נשמע נורא, אבל לוקה לקח את ידי והוציא אותי מחדר ההלבשה, כנראה כדי להוכיח לי כמה יכולת האיפוק שלו חזקה.
ניגשנו ישירות למזרני ההיאבקות, כמו תמיד. כשעמדנו זה מול זה, עיניי נדדו בלי להתכוון אל מפשעתו של לוקה, אבל הבליטה נעלמה. זה לא היה אמור לאכזב אותי עד כדי כך. הרי הקאפו לא יכול להסתובב עם זקפה גלויה מול חייליו. עיניו של לוקה הבזיקו אבל הוא לא חייך את החיוך ששמר לי כשהיינו לבד. פניו נותרו עם המסכה הנוקשה שהוא עטה כמעט תמיד ליד חייליו. לא ידעתי למה בכירים חשבו שהפגנת רגש שאינו כעס או שנאה היא מעין חולשה. לוקה סימן לי לתקוף אותו. כרגיל, ניסיתי להנחית מכה, וזה היה בלתי אפשרי בגלל הרפלקסים שלו וניסיונו בקרבות. הניסיון השלישי השטיח אותי על הגב ולוקה גהר מעליי. ידו התחככה בתלולית שלי מבעד למכנסיי הקצרים, בנגיעה קלה שבקלות, אבל ברקים חלפו בגופי.
זה לא קרה בטעות. עיניו של לוקה הביעו הכול. הנחתי לו להקים אותי על רגליי ודאגתי שכשאעבור על פניו, מותני תתחכך במפשעתו.
לאחר מכן היה ברור שאימון הלחימה שלנו הפך למשחק שיקבע מי מאיתנו יטריף יותר את השני בנגיעות חשאיות. שאר הגברים במכון הכושר נראו אדישים למעשינו, או שידעו היטב שלא כדאי להם לשים אלינו לב יותר מדי. גופי התפוצץ מרוב תשוקה כשלוקה סיים את האימון שלנו. רציתי לגרור אותו איתי לחדר ההלבשה, גם אם זה אומר שאפסיד במשחק הקטן שלנו. אבל אחד הגברים ניגש אלינו כשלצידו נער צעיר.
לוקה הביט בי בהתנצלות. “הוא חניך חדש. אני אצטרך לדבר איתו ועם אבא שלו לרגע."
חייכתי. “אני אלך להתקלח."
זה היה הדבר האחרון שרציתי, אבל זו תהיה גסות רוח מצד לוקה להיעלם בלי לומר מילה. חייכתי אל האיש והנער כשהסתלקתי. כשנכנסתי לחדר ההלבשה וסגרתי את הדלת מאחוריי, נאנחתי. תחתוניי נדבקו לעורי ולא רק מזיעה. לאחר שהטיתי אוזן לקולות כדי לוודא שאני לבד, התפשטתי, לקחתי מגבת וניגשתי אל תאי המקלחות. הפעלתי את המים הקרים ונכנסתי מתחת לזרם בניסיון לנשום אוויר. הקור לא עזר לתשוקה שלי. לא ידעתי אם מקלחת קרה פעלה כך על כולם או שזו רק אגדה אורבנית. הגברתי את המים החמים וניסיתי להירגע. משחתי את גופי בג׳ל הרחצה, אבל כשאצבעותיי התחככו בקפליי, לא התאפקתי. מי יודע כמה זמן לוקה ייעדר? הייתי זקוקה לפורקן עכשיו. ברגע שנגעתי בדגדגן שלי, גלשתי על הקיר ונשפתי בעיניים עצומות. הייתי כבר קרובה. כל הנגיעות המתגרות הביאו אותי אל הקצה. שפשפתי את עצמי במהירות ורגליי החלו לרעוד. אלוהים, כמה הייתי קרובה.
יד חזקה אחזה בשורש כף ידי והסירה את ידי רגעים ספורים לפני שהגעתי לשיא. גנחתי בתסכול ועיניי נפקחו. לוקה עמד לפניי עירום, זקפתו מזדקרת ועיניו נוצצות מרעב. כמעט גמרתי מהמבט בעיניו. הוא הרים את ידי אל שפתיו וינק את אצבעותיי, אבל עיניו האפורות בערו לתוך עיניי באותה תשוקה שחשתי.
“זה התפקיד שלי," נהם.
רעדתי בעונג. הוא תפס את ירכיי והרים אותי. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו ואת רגליי סביב מותניו. לוקה מיקם את הפתח שלי מעל הזקפה שלו אבל לא הוריד אותי. שפתיו כבשו את שפתיי והוא לש את פלחי ישבני. חיככתי את הכוס שלי בשרירי הבטן שלו בתקווה שיתחיל לזוז. קצה איברו התחכך בקפליי ונשמתי עמוק. לוקה נהם לתוך פי אבל עדיין לא זז. ברור שהוא לא התקשה להחזיק אותי ביציבות.
שרטתי את גבו בציפורניי, התרחקתי מפיו ולחשתי באוזנו, “אני צריכה אותך עכשיו."
“את צריכה, מה?" מלמל לוקה ושפתיו ליטפו את צווארי. התחככתי בו שוב והרגשתי ששרירי הבטן שלו מתכווצים תחתיי. זה היה עינוי גם עבורו.
נישקתי את המקום מתחת לאוזנו. “אתה לא רוצה להיות בתוכי? אני ממש רטובה."
אצבעותיו של לוקה נדרכו על ירכיי. הוא תפס את שפתיי לנשיקה נוספת ואז התחיל סוף־סוף להנמיך את גופי. קצהו נכנס לתוכי ואז, באיטיות, שאר האיבר, עד שהוא מילא אותי עד הסוף. הטיתי את ראשי לאחור בגניחה ולוקה נאנק בשקט. נשארנו כך לרגע והתענגנו על תחושת האיחוד. כמעט סירבנו לזוז.
“פאק, מדהים להרגיש אותך, אריה," אמר לוקה בצרידות. רעדתי לשמע קולו וצמרמורת כיסתה את עורי למרות המים החמים.
לוקה תפס את ישבני והשעין את גבי על תא המקלחת לפני שהתחיל לצאת מתוכי. הוא עצר כשקצהו שוב על הפתח שלי. פערתי את פי במחאה, אבל לפני שהספקתי לומר מילה, הוא חדר עמוק לתוכי. נעצתי את אצבעותיי בכתפיו וזעקתי בעונג. לא עניין אותי אם מישהו שומע אותנו. התחושה הייתה מדהימה מדי.
לוקה כבש את פי והחריש את האנחה הבאה שלי כשחדר לתוכי במהירות ובכוח. גבי התחכך באריחים ואחיזתו של לוקה בישבני הייתה כמעט מכאיבה, אבל היא רק הגבירה את העונג. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו של לוקה כדי להזדקף עוד יותר. גופינו נצמדו זה לזה בכוח, עד שהרגשתי את ליבו של לוקה הולם בחזהו. עינינו ננעצו אלה באלה וידעתי שהמבט בעיניו היה מיועד אך ורק לי. נשימותיו היו כבדות ומהירות כשהלם בתוכי שוב, ואני התפרקתי. התכווצתי וגנחתי לתוך פיו, וכעבור כמה שניות הגיע גם הפורקן של לוקה. עדיין נאחזנו זה בזה כשהמים התקררו לאיטם. הורדתי את רגליי לרצפה למרות שלא ידעתי אם יצליחו להחזיק אותי. נשענתי על התא, ליתר ביטחון.
לוקה הרפה מישבני ורכן מעליי, מונע מהמים להתיז על פניי. הוא נישק אותי שוב, הפעם בעדינות, ועינינו נפגשו. בהתחלה, עיניו נראו לי קרות ומבעיתות, וידעתי שכך האחרים רואים אותן. אבל לא אני, לא עוד.
“על מה את חושבת?" מלמל לוקה. הוא סגר את המים במקלחת, אבל לא התרחק ממני.
“שאני אוהבת אותך."
לוקה הרים גבה. “על זה חשבת?"
“לא במילים המדויקות, אבל בסופו של דבר זו המסקנה תמיד," לחשתי. ואז אחזתי בצווארו של לוקה וקירבתי את שפתיו אליי לעוד נשיקה ארוכה.
אביה (בעלים מאומתים) –
נולדו לדם 8: ברית של דם
נחמד
הייתי רוצה שהסיפור של מאורו וסטלה יהיה יותר ארוך
וכל השאר סתם חוזר על עצמו כל הזמן