שנת ההתפתחות

 

המקום שבו אני מיישם את מנגנון הריבית דריבית הוא קרן ההשתלמות. יתרון נוסף שלה הוא שאין בה מס על רווחים כלל (כלומר קרן השתלמות פטורה ממס על רווחי הון עד תקרה מסוימת וזאת הטבה מדהימה). לצערי רבים מתפתים להשתמש בקרן ההשתלמות לקניית רכב, סגירת חובות וכדומה (או בקיצור, לצריכה) במקום לתת ליהלום הזה לגדול וליהנות ממנגנון הריבית דריבית והפטור ממס על רווחים ולהגיע בטוחים יותר כלכלית לפנסיה.

קרן השתלמות סולידית במסלול כללי בדרך כלל תיתן על טווח רחוק ממוצע שנתי של 3%—4%, וקרן השתלמות מנייתית לטווח רחוק של 20 שנה ומעלה תיתן ממוצע שנתי גבוה יותר, גם אם בדרך יהיו נפילות. לכן החלטתי לא לפדות את קרנות ההשתלמות עד הפנסיה וליהנות ממנגנון הריבית דריבית ומנכס נוסף שיהיה לי ולמשפחתי לפנסיה. כיוון שאני בן 33 ומכוון להשקעה של יותר מ-30 שנה, בחרתי במסלול מנייתי. ייתכן שכאשר אהיה קרוב יותר לפנסיה ואשקול להשתמש בכסף זה אוריד את רמת הסיכון ואעבור למסלול סולידי יותר. קיימת גם אופציה למתקדמים של ניהול עצמי של קרן ההשתלמות עם דמי ניהול נמוכים אך עשו זאת רק אם למדתם את הנושא לעומק. (השתתפתי בקורס בנושא והתחלתי לבצע זאת לאחרונה).

• תמיד תשקיעו קודם כול בעצמכם — זאת ההשקעה הכי טובה בעולם (ג'ים רוהן)

ידע הוא כוח ולכן תשקיעו בעצמכם ותתפתחו כל הזמן. רכשו מיומנויות נוספות, למדו נושאים חשובים. אל תהססו להשקיע כסף בעצמכם, זאת ההשקעה הטובה ביותר והיא תחזיר את עצמה פי כמה וכמה.

זכרו שידע ללא יישום הוא חסר תועלת, ולכן הקפידו ליישם את מה שאתם לומדים. היום כל המידע נגיש, יש קורסים דיגיטליים ובזום וקל להתמכר ללמידה בלי יישום. שימו לב שאתם מקפידים לקחת איזושהי נקודה ליישום מכל קורס שהשתתפתם בו או ספר שקראתם. קרה לי פעמים רבות שההרצאה או הספר חידשו לי משהו קטן בלבד אך משמעותי ביותר, והיישום של החידוש הזה נתן לי מתנה גדולה. אחד הטיפים הגדולים שאני מיישם הוא לאתר מישהו שכבר הגשים את החלום או הגיע למטרה שאני רוצה להשיג וללמוד ממנו איך הוא עשה את זה, מאילו טעויות להימנע ועוד. זה יחסוך לכם טעויות רבות שנכתבו בדם אצל אחרים וייתן לכם בהירות גדולה יותר איך להשיג את המטרה. אני מקפיד לקחת לפחות משהו אחד קטן שאני מתחייב ליישם מכל קורס או ספר עיוני שאני לומד.

לפני שאפרט את הצעדים הפרקטיים של בניית תקציב, אחד הטיפים הגדולים ביותר שהייתי ממליץ למי שרוצה לנהל תקציב משפחתי הוא לקיים תיאום ציפיות משפחתי. חשוב לעשות זאת לפני שנכנסים לתהליך, מכיוון שהתהליך סיזיפי וקשה בהתחלה, והוא עלול לא להצליח אם לא עושים אותו בהרמוניה ומתוך תחושת מטרה משפחתית משותפת של בני הזוג.

 

תיאום ציפיות משפחתי

 

לפני שאני ואשתי התחלנו לבנות תקציב, קיימנו שיחה רגועה אחרי שהילדים נרדמו ובאווירה טובה. בשיחה הזו החלטנו ביחד שלא מצמצמים דברים שקשורים לילדים (חוגים, רופאים פרטיים במידת הצורך וכדומה) ובדקנו מה חשוב ממש לכל אחד מאיתנו והוא לא רוצה לוותר עליו ומנגד — מה לדעתנו אפשרי לצמצם. תיאום ציפיות זה גרם לכך שהיינו מסונכרנים וכל אחד כיבד את מה שחשוב לאחר. השיחה הזו רתמה את שנינו לתהליך בצורה מעולה עם מטרות זהות.

חשוב מאוד לבצע תיאום ציפיות ולסכם שבני הזוג נמצאים ביחד בתהליך, מתוך מטרה משותפת, ומבטיחים זה לזה לא לשפוט או לבקר אלא לכבד את הדברים שחשובים לצד השני.

אנחנו אנשים שונים ולגיטימי שדבר שחשוב לי ייראה זניח לבת זוגתי ולהפך (לדוגמה לי חשוב לנגן בגיטרה ולאשתי זה נראה זניח, אבל היא מכבדת את זה שזה חשוב לי ועושה לי טוב). עלינו לכבד זה את זה ולמצוא את הנקודות ששנינו מסכימים עליהן שעלינו לצמצם ולהיות צוות מנצח.

נוסף על כך, האמינות מאוד חשובה. לכן פתחתי עם אשתי קבוצת ווטסאפ משפחתית. בכל חודש אנחנו רושמים כל הוצאה שנעשתה במזומן, על מנת לזכור לאן המזומן "הלך". מעקב כזה יכול לחסוך "עיגולי פינות" או הסתרות זה מזה.

שמרו על כבוד הדדי ותחושה טובה, אתם יחד במשימה הזו. המטרה היא שהכול ייעשה באווירה טובה וכצוות, ולא להיות קיצוניים ולהפסיק לבלות או לקנות. המטרה היא למצוא את ההתנהלות הנכונה לטווח הרחוק, שתחזיקו בה מעמד לאורך זמן. התנהלות כזו שתוביל אתכם להשגת היעדים שקבעתם, אך שתוכלו גם ליהנות מהדרך ולהמשיך להקפיד על בילויים משפחתיים. אל תזניחו את חיזוק הקשר הזוגי והמשפחתי בדרך להשגת יציבות כלכלית, זה לא שווה את המחיר.

 

ומה עושים במשפחות שיש בהן תפיסות מנוגדות או שתחומי העניין של בני הזוג שונים?

קודם כול, זה בסדר גמור.

שנית, אני ממליץ לנסות לצמצם פערים. לדוגמה, אם אני אוהב מאוד הרצאות על התפתחות אישית אבל אשתי לא מתלהבת מהעניין — אפשר להזמין אותה להצטרף פעם אחת להרצאה, ואולי היא תאהב את זה יותר לאחר מכן.

ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. אני ואשתי ממש הפכים מבחינה כלכלית — היא שמרנית מאוד ואני אוהב סיכונים, למשל אני אוהב מסלולים מנייתים בקרנות השתלמות והיא מעדיפה מסלולים סולידיים. אך עם השנים למדנו למצוא את האיזון הנכון כדי ששנינו נהיה מרוצים.

לדוגמה: רציתי להשקיע בבורסה, אשתי חששה מהסיכון. היא הסכימה שאשקיע בבורסה סכום נמוך ממה שרציתי, וכך שנינו התפשרנו ומצאנו איזון נכון שנוכל לחיות איתו בשלום ולהיות מרוצים.

 

אז איך בונים תקציב?

כעת אציג לכם את השיטה שיישמנו. היא מאפשרת לנו לשלוט בכסף, להתכונן מראש להוצאות עתידיות, כגון נופש, ביטוחים, תקלות לא צפויות ברכב ועוד. עד היום אנחנו מקפידים לעבוד איתה.

שלב ראשון — נקודת המוצא

בשלב הראשון עלינו לרכז את כלל ההלוואות, חסכונות, יתרת עובר ושב, הכנסות וממוצע הוצאות בשלושת החודשים האחרונים על פי הקטגוריות שבטבלה מטה. רק אם נבין את המצב הנוכחי שלנו מבחינה כלכלית נוכל לבנות תקציב ולהציב מטרות מדויקות.

הדבר דומה למערכת ניווט — גם אם תזינו בה את היעד המבוקש, ללא נקודת המוצא המערכת לא תוכל להוביל אתכם אליו.

 

נוסף על כך, חשוב מאוד לא לשכוח להכניס לטבלה גם ממוצע חודשי של ההוצאות השנתיות הבאות: חופשה שנתית, מתנות לאירועים, ביטוחי רכב, טסט וטיפול שנתי לרכב ועוד. אלו הוצאות שחוזרות בכל שנה ולא בהכרח יופיעו לנו בבדיקה שנערוך על שלושת החודשים האחרונים, לכן חשוב לזכור להביא אותן בחשבון על ידי בדיקה של ממוצע חודשי.

 

כבר בשלב זה נגלה שבכמה קטגוריות ההוצאות גבוהות הרבה יותר משחשבנו.

וזה מצוין! אפילו רק בזכות עצם המודעות לכך נוכל לצמצם בסעיפים אלו בקלות. כשהתיישבתי לרכז את כל ההוצאות שלנו בטבלה כזו, נדהמתי לגלות שאנחנו נוסעים בכביש 6 ומשלמים יותר מ-1,000 ₪ בחודש רק בסעיף זה. לאחר מכן גיליתי שאנחנו אוכלים בחוץ ב-2000 ₪ בחודש. בזכות המודעות וכמה שינויים פשוטים שהחלטנו עליהם, כגון לא לעלות על כביש 6 כשההבדל הוא עד חמש דקות נסיעה ולאכול פחות בחוץ, חסכנו מאות שקלים בחודש בלי מאמץ גדול.

 

הכנסות חד־פעמיות — אל תשכחו להכניס לטבלה גם ממוצע של הכנסות חד־פעמיות שחוזרות בכל שנה, כגון תשלום דמי הבראה, משכורת 13 וכדומה.

הכינו לשלב זה את המסמכים האלו:

• תלושי משכורת

• מסמך שמפרט את ההלוואות

• חשבונות

• מסמכי פירוט אשראי

• מסמכי עו"ש שמראים הוצאות של כסף מזומן

• חסכונות (פיקדונות, קרנות השתלמות וכדומה)

 

ראו למטה דוגמה לטבלת תקציב שאני משתמש בה.

תרגישו בנוח להוסיף קטגוריות חדשות או לאחד קטגוריות שמבחינתכם יכולות להיכלל יחד, העיקר שיהיה לכם קל ונוח לעבוד עם הטבלה שתיצרו.

אני אישית אוהב לאגד נושאים משותפים כדי שהטבלה לא תהיה גדולה ומאיימת מדי. למשל, את כל הביטוחים הפרטיים המשפחתיים אני מאגד כקטגוריה אחת תחת הוצאות.

 

אני מנהל את זה באופן ידני באקסל שמכיל את הטבלאות שמופיעות בפרק זה, אך כדאי לדעת שיש היום אפליקציות שמתחברות לאתר הבנק ולכרטיסי האשראי ויכולות לנהל לכם באופן אוטומטי את ההוצאות על פי קטגוריות.