מכניסים את המוח לכושר

"החטאים הגדולים של העולם מתרחשים במוח, אבל שם מתרחש גם כל השאר... הצבע האדום של הפרג, הריח הנפלא של התפוח, השיר העָרֵב של העפרוני, האהבות שלנו, השנאות שלנו – הכול מתרחש במוח."

אוסקר וויילד

המוח שלכם מעורב בכל דבר שאתם עושים. זהו עקרון היסוד הראשון של מרפאות אמן. תחושת העונג, שאתם חשים כאשר אתם מתעוררים בבוקר חבוקים בזרועותיו של בן הזוג שלכם, נוצרת במוח. המוח הוא זה שמכוון את הדחף שלכם לעשות אהבה ואת הרצון בקרבה גופנית. כאשר אתם מתכוננים ליום חדש, מתלבשים, אוכלים, מדברים עם בני המשפחה שלכם או נוהגים ברכב, תוך כדי שיחה בטלפון הסלולרי, אתם מבצעים את הוראותיו של המוח שלכם. הפעולות שאתם מבצעים במהלך היום: ניהול עסק, תכנון טיולים, הערכת עובדים, קיום פגישות, השתתפות בארוחות רשמיות והתכתבויות בדואר אלקטרוני – הן פרי עבודתו המאומצת של המוח שלכם. כאשר אתם עוזבים את המשרד, משחקים טניס, מרימים משקולות ומתבדחים עם חברים כדי להירגע מעט אחרי יום עבודה מתיש, המוח שלכם עדיין שולט בכם. גם ההנאה שאתם חשים למראה השקיעה, העזרה לילדים בשיעורי הבית והכנת ארוחת הערב הן תוצאה של הפעילות המוחית הבלתי נלאית שלכם. ללא ספק, המוח הוא מרכז השליטה והבקרה של חייכם.

העבודה שלנו במרפאות אמן מבוססת על תשעה עקרונות פשוטים. הבנה מעמיקה של עקרונות אלה תניח את היסוד לשכלול תפקודי המוח שלכם ולהכנסתו לכושר מצוין. עקרונות אלה הם פרי מחקר מעמיק בתחום הדימות, שמתנהל במרפאות אמן זה 15 שנה. במבט ראשון העקרונות שלנו נראים פשוטים, אך אל תטעו. אם תשלבו אותם בחיי היומיום שלכם, הם ישנו כמעט את כל מה שתעשו וישרתו נאמנה את בריאותו של המוח שלכם.

בכל רגע נתון תפקודי המוח שלכם קובעים את מחשבותיכם, את הרגשתכם, את מעשיכם ואת הדרך שבה אתם מתקשרים עם הסביבה שלכם. רוב האנשים מודעים לכך שהמוח הוא איבר ההתנהגות, אך מעטים בלבד מבינים זאת ברמה הרגשית והעמוקה יותר. אנחנו מקדישים זמן וכסף לטיפוח השיער, העור, הבגדים והבתים שלנו, יותר מאשר לטיפול במוח שלנו. לאחר שהתבוננתי ביותר מ-30 אלף בדיקות הדמיה של המוח, הגעתי למסקנה שדרך הפעולה של המוח שלנו משפיעה עלינו ועל מה שאנו עושים. מכישורים ספורטיביים ועד לתפקודים הוריים, ממיומנויות בתחום הניהול ועד לפעילויות פנאי, ממסוגלות חברתית ועד לכישרון אומנותי, מיכולת נהיגה ועד לסוג המוזיקה המועדף עלינו – הכול מכוון על-ידי המוח. אם תבחנו את ההתנהגות האנושית בתחום היחסים הבין-אישיים, בית הספר, העבודה, הדת או הספורט, תגיעו למסקנה שתפקודי המוח שולטים בכל היבטיה.

ניקח לדוגמה ארבעה תחומי התנהגות נפוצים: אימהות, ניהול עסקים, פגישות רומנטיות וצפייה באירוע ספורטיבי – ונבחן אותם מבעד לעדשה של העיקרון הראשון שלנו.

קיימות אימהות מסוגים שונים. יש אימהות (כמו שלי...) חברותיות ולבביות, רגועות, משעשעות ואופטימיות, שיודעות ואוהבות ליהנות מהחיים. יש אימהות רציניות יותר, שאינן מוצאות את הזמן לשחק עם ילדיהן ונוטות להדגיש בכל הזדמנות דווקא את המגרעות שלהם. יש אימהות שדורשות שלמות מילדיהן, ויש כאלה שמהוות דוגמה אישית בעצמן. יש אימהות שמציקות לילדיהם ללא הרף וגורמות להם לפעול מתוך רגשות אשמה, ויש את אלה שמעודדות את הילדים ומשבחות אותם על כל מעשה חיובי שעשו. בסופו של דבר, ההתנהגות האימהית נקבעת על-ידי המוח. לאימהות רציניות יותר יש רמה מוגברת של פעילות בקורטקס הפרה-פרונטלי של המוח. הפעילות בקורטקס הפרה-פרונטלי (PFC) קשורה להצבת מטרות, לתכנון, לחשיבה מוקדמת ולשיפוט. רמות גבוהות של פעילות באזור זה גורמות להתנהגות מוכוונת מטרות. בקרב אימהות חברותיות, לבביות, אופטימיות ופחות רציניות ניתן למצוא רמה נמוכה יותר של פעילות בחלק זה של המוח. לאימהות המונעות על-ידי רגשות אשמה יש בדרך כלל רמה גבוהה יותר של פעילות במרכזים הרגשיים של המוח (המערכת הלימבית), שגורמת להן להתרכז בצדדים השליליים של סביבתן, כמו במגרעות של ילדיהן. מעטים מאיתנו מודעים לכך שההתנהגות של האימהות שלנו נקבעת על-ידי תפקודי המוח שלהן בכל רגע נתון.

כשם שהעולם שלנו מלא באימהות מסוגים שונים, כך ניתן למצוא בו גם טיפוסים שונים של מנהלי עסקים. כמה מההבדלים בין סוגי המנהלים השונים נובעים מאופייה של הפעילות המוחית שלהם. יש מנהלים שקטים ויש מנהלים מעוררי השראה, שיודעים לטעת מוטיבציה בעובדיהם. יש מנהלים שנוכחותם כמעט אינה מורגשת, ויש מנהלים המפגינים מעורבות יתר. יש מנהלים שמשיגים תוצאות בצעקות, וישנם אלה שמאמינים בכוחו של עידוד. יש מנהלים שנהנים לפטר עובדים, ויש מנהלים שממשיכים להעסיק עובדים ותיקים הרבה מעבר לרצוי. מנהלים בעלי רמות גבוהות של פעילות בקורטקס הפרה-פרונטלי הם טיפוסים מעורבים ומדריכים. במקרים קיצוניים הם יתערבו בפרטים הקטנים ביותר של העסק. לעומת זאת רמות נמוכות של פעילות באזור מוחי זה אופייניות למנהלים בעלי ראש פתוח, שנותנים לעובדיהם יד חופשית. במקרים קיצוניים נוכחותם אינה מורגשת.

בהמשך נרחיב על הרכס הסינגולטי הקדמי (Aanterior Cingulate Gyrus) שמונח לאורך החלק הקדמי של המוח. אם לנקוט לשון ציורית, אזור זה מתפקד כתיבת ההילוכים של המוח, המאפשרת לכם להיות גמישים ולתמרן בין המשימות השונות שלכם. פעילות תקינה בחלק זה של המוח מאפשרת למנהלים להפגין גמישות ולהסתגל לשינויים בסביבה העסקית שלהם. הסגנון הניהולי של אנשים בעלי פעילות יתר ברכס הסינגולטי הקדמי בא לידי ביטוי בהתנהגות נוקשה ובלתי גמישה. מנהלים מסוג זה נוטים להיצמד בעקשנות לדפוסי התנהגות קבועים שעבר זמנם. אף שהמוח מנהל את עסקינו, מעטים מאיתנו מודעים לחשיבותו בתהליך הניהול.

למין האנושי יש דרכים רבות "להתחבר", כמו שבתי בת ה-18 נוהגת לומר. אהבה, יחסים וזוגיות הם תוצאה של הפעילות המוחית שלכם, גם אם נדמה לכם שהדחפים המיניים נובעים ממקום נמוך יותר בגופכם. אנשים ביישנים נוטים לסמוך על המזל בכל הנוגע למציאת בן זוג או בת זוג. טיפוסים חברותיים ופתוחים יותר לא יהססו להיפגש עם מאות מועמדים פוטנציאליים כדי למצוא אהבה אמיתית. יש שיוצאים לפגישות רומנטיות מתוך תכנון ומחשבה מוקדמת, ויש כאלה שטכניקות החיזור שלהם פשוט נשלפות מהמותן. כמה מהאנשים סובלים מחרדת מחויבות ונמלטים על נפשם כאשר הם מבחינים בסימנים ראשונים של קשר מחייב. לעומתם אחרים נוטים להתחייב בקלות רבה מדי. יש שמוצפים ברגשות שליליים של קנאה וחוסר ביטחון, ויש כאלה שלא מסוגלים להעניק מעצמם לאחרים. למעשה, ההיבט הזוגי של חיינו סובב גם הוא סביב המוח. המוח שלנו גורם לנו לשים לב לבני זוג פוטנציאליים, להעריך את מידת ההתאמה שלהם אלינו, להיקשר אליהם, לאהוב אותם, לקרב אותם אלינו או להרחיק אותם מאיתנו. המוח מסייע לנו להעריך כנות, נאמנות ומהימנות. פעילות PFC (בקורטקס הפרה-פרונטלי) תקינה של המוח מאפשרת לנו למלא את המחויבויות שלנו ולהראות לבני הזוג שלנו שאנחנו נאמנים, מהימנים ומסוגלים להיות הורים טובים. רמות נמוכות יותר של פעילות באזור זה יגרמו לנו להיות ספונטניים ומשעשעים (פחות מחושבים( אך יגרמו לנו גם לאחר לפגישות, לפעול מתוך דחפים רגשיים ולהפעיל על בני הזוג שלנו לחצים לקיים יחסים כבר בשלב מוקדם של הזוגיות. לעתים קרובות אנו שופטים את בני הזוג שלנו על סמך המראה החיצוני. לעתים רחוקות בלבד אנו מקדישים מחשבה לתפקודי המוח שלהם. אני מאמין שמגמה זו תשתנה בשנים הבאות. מבחינתי, מי שיוצא עם אחת הבנות שלי במשך יותר מארבעה חודשים צריך לעבור בדיקת הדמיה של המוח כדי שאוכל להחליט אם הוא רשאי להמשיך להיפגש איתה. אני לא מתלוצץ. אני מתכוון לכך במלוא הרצינות...

קיימים גם טיפוסים שונים של אוהדי ספורט. גם כאן כמה מההבדלים ביניהם נובעים מתפקודי המוח שלהם. אני פוגש הרבה אוהדים במרכז סטייפלס בלוס אנג'לס ובאיצטדיון האיינג'לס באנהיים, וצופה בהם כאשר הם מעודדים את קבוצות הלוס אנג'לס לייקרס והאנהיים איינג'לס ברגעים של שמחה וברגעים של אכזבה. אחי ג'ים הוא אוהד מושבע. כאשר הוא חושב שהשופטים טועים, הוא לא מהסס לצרוח עליהם. לעתים קרובות הוא מותח ביקורת קולנית על המאמנים והמנהלים, כאשר הם מבצעים חילופים שאינם מוצאים חן בעיניו. יש אוהדים שקטים שאינם מחצינים את רגשותיהם, ויש אחרים שנראים כאילו הם עומדים להתפוצץ כשהקבוצה שלהם עושה טעות. יש אוהדים סלחנים, ויש כאלה שנוטרים טינה. יש אוהדים שאין להם פעילות PFC. אלו הם האוהדים שנוטים לזרוק חפצים למגרש. לעומת זאת יש אוהדים בעלי פעילות PFC מוגברת, שאינם מפסיקים לדאוג לאורך כל המשחק. יש אוהדים שמתנהגים בגסות כלפי כל אחד מאוהדי הקבוצה היריבה, ואחרים מתיידדים עם כל מי שיושב לידם. יש אוהדים שמגיעים למשחק כדי להיראות במקומות הנכונים (משחקי הכדורסל של הלייקרס נחשבים אירועים חברתיים), ולעומתם יש אוהדים שמזילים דמעה כאשר הקבוצה האהובה עליהם מפסידה. יש משפחות של אוהדים שבשבילם אירועים ספורטיביים הם הזדמנות לחזק את הקשרים המשפחתיים (בין אב לבן, למשל, או כמו במקרה שלי, בין אב לשתי בנותיו). כשם שהמוח קשור ליכולות ספורטיביות, כך הוא משפיע גם על ההתנהגות שלכם כאוהדים.

העיקרון הראשון, אם כן, כמו שאר העקרונות, הוא פשוט מאוד. המוח שלכם מעורב בכל אחד מתחומי החיים שלכם ובכל היבט של אישיותכם.