שער לקבלה: נתיבות למיסטיקה יהודית – כרך...

אחד הגורמים המרכזיים בתהליך ארגון הידע המיסטי, המופיע באופן ברור בפרובנס ובספרד, הוא מחבר מזוהה של טקסט מיסטי, וביתר דיוק, מחבר שידוע רק משום שחיבר טקסטים מיסטיים, כלומר שסוג היצירה הבלעדית שלו הוא יצירה מיסטית. ייתכן שהיו מחברים כאלה גם באשכנז במאה השתים עשרה והשלוש עשרה (כמו ר' נחמיה בן שלמה הנביא מאֶרפוּרט שפעל במאה השלוש עשרה), אולם זהותם נותרה עלומה, והחומרים שאותם כתבו שובצו בכתבי יד שונים, ופעמים רבות נותרו אנונימיים, אף עד לימינו. כך למשל נחמיה בן שלמה הנביא - רק במאה העשרים ואחת החל משה אידל לחשוף את דמותו המלאה על סמך כתבי יד. אישים כמו ר' יהודה החסיד או ר' אלעזר מוורמייזא, בעל ספר הרוקח, מהדמויות המרכזיות שבחסידי אשכנז, חיברו אמנם גם הם חיבורים או קטעים השייכים למסגרת הכללית של תורת הסוד, אולם עיקר יצירתם היתה אחרת - מוסרית (ר' יהודה החסיד) או הלכתית ופרשנית (ר' אלעזר).2 לעומת זאת, בספרד כאמור החלה להתקיים באופן ברור ונחרץ התופעה של מחבר שהוא מיסטיקאי מובהק. תוך זמן קצר הבשילה תופעה זו, והופיעו מחברים של חיבורים מיסטיים ארוכים וברורים. בספרד נכתבו חיבורים קבליים משמעותיים, ותורות הקבלה הספרדית הלכו ונחשפו בשורה של חיבורים שמחבריהם ידועים. כפי שנראה בפרק זה, מדובר בחלק מתהליך מורכב: החיבורים הקבליים הראשונים, של ר' יצחק סגי־נהור, המכונה (בידי רבנו בחיי בן אשר) 'אבי הקבלה', היו קצרים ותמציתיים, אבל תלמידיו והמקובלים שלאחריו כבר כתבו יותר - באריכות ובפירוט רב יותר. השלב הכתוב הקבלי נוצר והתפתח בספרד, גם אם כאמור קדמו לו שלבים של העברת ידע קבלי בעל פה במקומות אחרים. יחד עם זאת היו גם בספרד עצמה מקובלים שהתנגדו לכתיבה ודרשו שהעברת הסודות תהיה בעל פה בלבד. נרחיב על כך בפרק הבא, בדיון על הרמב"ן.3

2 על חסידות אשכנז ראו פרק 5 בכרך ב.

3 השלב הכתוב מכונה במחקרים של משה אידל לעתים 'הפלטפורמה הספרותית'. ראו למשל: אידל, על תורת האלוהות, עמ' 145; אידל, פירושים לסוד העיבור, עמ' 49-5.