0
0 הצבעות
0

נעים מאוד – אני בתוך אישון

סיגיזמונד קרז׳יז׳נובסקי

 44.00  28.00

תקציר

“כמה השתקפויות זעירות אנחנו מפזרים בעיניים זרות,” הרהרתי כהרגלי, בשעה שהלכתי לאורך הרחובות האטומים הנטושים – ומה אם אאסוף אותן, את כל הבבואות הזעירות ממקומות מושבן באישונים זרים, לכדי עם שלם של ה”אני״ השונים המוקטנים שלי… כמובן, הם קיימים כל עוד אני מביט בהם, אך הרי גם אני קיים, כל עוד מישהו, איני יודע מי, מביט בי. עוצם את עיניו ו… מה זה ההבלים האלה. אבל אם אלה הבלים, אם איני חזיונו של מישהו אחר, אלא עצמי לכשעצמי, אזי גם ההוא, שבאישון, גם הוא עצמו לכשעצמו”.
בתוך אישון * האצבעות הנמלטות * אוטוביוגרפיה של גופה * המרפק הלא נשוך * אוסף הסדקים * שלושים שקלי כסף * קטגוריית השכל השלושה-עשר

אוסף של 7 סיפורים סוריאליסטיים-מסתוריים פרי עטו של סיגיזמונד קרז’יז’נובסקי. הם נכתבו במוסקבה בשנות העשרים של המאה שעברה ונחשבו כיצירות חתרניות ונועזות לזמנן. שבעה סיפורים מרהיבים, כל אחד ייחודי ומרתק, מעידים על וירטואוזיות הכתיבה של קרז׳יזנובסקי, על דמיון עשיר וחסר הגבולות, על הומור שחור משחור וקורטוב של אירוניה עוצרת נשימה.
כתיבתו של קרז׳יז׳נובסקי, כמעט על גבול האגדה, התאפיינה בעיסוק בנושאים ורעיונות פילוסופיים ולא פחות מכך במשמעות של החיים בעולם הזה ובעולם ״האחר״. פרדוקס רודף פרדוקס, מציאות מדומה או דמיון מציאותי – הכל יש כאן למכביר.
בשנים האחרונות נוצרה התעניינות מחודשת במכלול יצירותיו של סיגיזמונד קרז’יז’נובסקי והוא התגלה מחדש כסופר בלתי רגיל שהקדים את זמנו. יצירתו מתכתבת יותר עם יצירותיהם של פו ובורחס מאשר עם המציאות הסובייטית של תקופתו. הוא היה אמן הפרדוקסים שמצא את עצמו לכוד בפרדוקס של חייו.

מיהו אותו איש קטן שנמצא ״בתוך האישון״, והאם הוא לבד בעולם? מה עלה בגורלן של אצבעות יד אחת שהחליטו להיפרד מידו של פסנתרן מהולל ולמצוא את ״האני״ שלהן? עיתונאי שהגיע לעיר הגדולה, שוכר חדר בקומה עליונה של בניין דירות – כיצד גופה יכלה לספר את סיפורה, אל עף שהיא כבר לא בעולמנו? הטרלול העולמי שנוצר כאשר אדם אחד מנסה, שמא מצליח, לנשוך את המרפק שלו. ומה יקרה עם כל הסדקים בעולם ייעורו לחיים?
סיגיזמודנד דומיניקוביץ’ קרז’יז’נובסקי (11.2.1887 – 28.12.1950) הוא אולי הסופר הרוסי המקורי ביותר של המאה ה-20 שרק מעטים שמעו עליו – הצנזורה הסובייטית השכיחה אותו לחלוטין, והוא התגלה לעולם מחדש רק בשנות התשעים של המאה הקודמת.
קרז’יז’נובסקי נולד בקייב למשפחה ממוצא פולני. באוניברסיטה למד משפט ופילוסופיה. בתחילת שנות ה-20 החל להרצות באוניברסיטת קייב על תיאטרון ומוזיקה, ולאחר מכן גם באוניברסיטת מוסקבה. את יתר זמנו הקדיש לכתיבה.
מרבית כתביו, רובם סיפורים קצרים, התפרסמו לאחר מותו – אם בשל בעיות ממון (מו”ל שפשט רגל) או בעיות פוליטיות (הצנזורה הסובייטית). ב-1941, כשהיה קרזִ’יז’נוֹבסקי בן 54, זכה סוף-סוף קובץ של סיפוריו לתאריך פרסום – אולם אז העולם היה טרוד במלחמת העולם השנייה, שמנעה אפילו את פרסומו של זה. במאי 1950 לקה בשבץ מוחי ואיבד את יכולת הדיבור. הוא מת בתום אותה שנה, ומקום קבורתו אינו ידוע. כתביו אוחסנו בדירת אלמנתו, אנה בובשק. היא ניסתה לפרסם אותם ללא הצלחה בסוף שנות החמישים. ב-1976 גילה חוקר הספרות ואדים פרלמוטר את כתביו של קרזִ’יז’נוֹבסקי, וב-1989 פרסם סיפור ראשון פרי עטו. רק בין השנים 2001-2008 ערך ופרסם לבסוף פרלמוטר מהדורה של כל כתבי קרזִ’יז’נוֹבסקי בחמישה כרכים.

קוראים כותבים

אין עדיין חוות דעת.