פתח דבר
השמאל הציוני, תנועת העבודה, שהיה הכוח ההגמוני והשולט לפני הקמת המדינה וכשלושים שנה לאחר הקמתה ־ אותו הכוח שהקים יישובים, בנה משק, עיצב חברה, הוביל מאבקים מדיניים ששיאם היה הקמת המדינה, כונן צבא שניצח במלחמת העצמאות, קלט עלייה המונית וגם עשה שגיאות רבות וחמורות במהלך פעולתו לכינון ריבונות יהודית בארץ ישראל ־ הוא עתה כוח משני, אם לא שולי, בהוויה החברתית והפוליטית של ישראל. השפעתו המעשית והאידאולוגית על מציאות זו היא קטנה והסיכוי לשינוי מצב זה הוא מעורפל, במקרה הטוב.
ספר זה מיועד לאנשי שמאל שאינם חוששים להגדיר את עצמם ככאלה, למרות אווירת ה"אנטי שמאל" השוררת היום בחלקים נרחבים של החברה הישראלית. כותב שורות אלה משוכנע, כמו כלל אנשי השמאל, כי הדרך בה מובילים קברניטי המדינה הקודמים והנוכחיים את המדינה מסוכנת לעתידה כמדינה דמוקרטית, מודרנית ומתקדמת, ואולי גם לעצם קיומה. עם זאת, שלא כאנשי שמאל מסוימים אינני סבור שהכל אבוד ואין מה לעשות. תמיד יש מה לעשות וחשוב שהעשייה תהיה מושכלת, מתאימה למטרות ולתנאים גם יחד. בספר זה אני מנסה לבדוק אם יש באפשרותו של השמאל הישראלי לשוב ולהיות כוח מוביל בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית ואם כן, איזה שמאל הוא צריך להיות וכיצד יתווה ויחשב את דרכו כדי להגיע למעמד זה.
כדי לדון ברצינות במצב השמאל וסיכוייו יש לפרוס יריעה רחבה ושלמה ככל האפשר. דיונים חלקיים יש לנו בשפע והם לא קידמו במאום את הבנת מצבו החמור של השמאל, קל וחומר את המעשה הנחוץ לשם התחדשותו. במבוא מוצג השמאל בישראל, כמיעוט לא גדול שאם לא ישתנה מיסודו, סיכוייו לגדול עד להיותו כוח מוביל הם קלושים. בחלק הראשון מוצגים מצבה הבעייתי של ישראל במערכות החוץ וברוב מערכות הפנים, העדרה של מנהיגות ראויה ואי היכולת של המחאה והחברה האזרחית לשנות מיסודם מצבים אלה באמצעות פעולותיהם הפרטניות. בחלק השני אני בוחן כיצד הגיע השמאל הציוני ־ תנועת העבודה ־ לעמדת מיעוט שכזאת. הסברים חלקיים רבים לכך ניתנו, אבל למיטב ידיעתי, לא נסקרו עד כה התהליכים המבניים והתרבותיים בכללותם וכן פעולת הגומלין ביניהם כדי להבין באופן מעמיק מה קרה כאן. בהמשך נסקרת החברה הישראלית המפוצלת למגזרים שבחלקם עוינים זה את זה ומוצג תהליך התחזקות הדת בישראל. בחלק השלישי, 'הבחנות פוליטיות', אני בוחן את הגורמים להזדהות פוליטית, לתמיכת רוב הציבור היהודי בימין, את הסוגיה 'מה בין שימוש בכוח פוליטי לבין התחדשותו' והאם השמאל הישראלי לכל סעיפיו אכן מתחדש. התשובה כיום לשאלה זו היא שלילית. בחלק הרביעי ־ ובו ניסיון להתוות אסטרטגיה פוליטית החורגת מן המקובל בתחום זה ־ אמשיך לדון בשאלה האם השמאל הישראלי מתחדש ואדון בדרכים להתחדשות אמת של השמאל עד לשובו להוביל את המדינה והחברה. בספר משולבים קטעים תאורטיים מתחום הסוציולוגיה הפוליטית, המיועדים להעמיק את הבנת המציאות הפוליטית הישראלית ואת מקורות חולשתו של השמאל.
ספר זה נכתב במאי 2014. ככל ספר העוסק באקטואליה פוליטית, עם יציאתו לאור הוא עלול להיות לא מעודכן בפרטים שונים, מהם חשובים, בעיקר במדינה כישראל, שקצב ההתרחשויות בה, בתחומי החוץ והפנים, מהיר מאד. עם זאת, מגמות היסוד בחברה ובפוליטיקה מאריכות ימים מעבר לתמורות השוטפות. כך, למשל, מגמת ההצבעה למפלגות מרכז שאינן שורדות לאחר קדנציה אחת או שתיים, מגמה שקיימת בפוליטיקה הישראלית מאז ימי ד"ש בשנות השבעים ועד, ככל הנראה, ימי מפלגת יאיר לפיד.
אני מקווה שאנשי שמאל רבים יקראו ספר רחב יריעה זה ויעקבו אחרי חוט המחשבה שבו, כי כל תשובה חפוזה וחלקית תוביל שוב למבוי סתום.
קוראים כותבים
There are no reviews yet.