מעבר לאופק המחשבה

חוקרים רבים מציגים ממצאים תואמים המצביעים על 'מקור' ¯ תרבות ראשונית וקדומה, שהחזיקה בידע רב שמלווה אותנו מאז ועד היום. ממצאים אלה מתפרסים על פני העולם כולו ומוכיחים על סנכרון שהיה קיים בין מקומות שלא היה יכול להיות ביניהם קשר בתקופה שבה בני האדם היו ציידים-לקטים בלבד. אף שאין תמיד אישוש מדעי לגבי טענות שמוצגות, הן בוודאות מאתגרות את צורת החשיבה המקובלת וקוראות תיגר על הצורה שבה אנו רגילים להסתכל על ההיסטוריה ומקומנו בעולם וביקום.

בעולם הרוח המורים מציעים תשובות לאותן חידות, שאיתן מתמודד המדע והעולם המודרני. הם מספרים על ידע עתיק וחשוב שעובר במשך דורות ונשמר בחירוף נפש בשל חשיבותו, שמלמד את האדם איך להגיע להגשמה עצמית, זאת אף על פי שרבים מבעלי הכוח בעולם מנסים למחוק את הידע, כדי לשמר את מעמדם וכוחם ולשמור על מצב שבו החברה האנושית תלויה בהם. במשך השנים, בעקבות אירועים רבים, האנושות התרחקה מאותם מקורות ונוצרו חוסר הבנה, פילוג, וראיית עולם שגרמו קשיים חדשים: ניתוק חברתי, ניתוק מהטבע, הרס הטבע למטרות אנוכיות, ניתוק מעצמנו, דיכאון, נטיות אובדניות, הסתמכות על כימיקלים ועוד דברים שליליים רבים.

בעולם הגלובלי של היום, כאשר המידע נגיש משהיה אי פעם, באפשרותנו לקשר בין אירועים ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה. תרבויות שונות סביב העולם מספרות סיפורים דומים לגבי שאלות גדולות שמעסיקות את האנושות מאז ומעולם. שאלות כמו: הבריאה, אנשים בעלי יכולות על טבעיות, מבנים עצומים ובעלי משמעות מתקופות קדומות, מפגשים עם ישויות כאלה ואחרות ואירועי טבע משמעותיים שהתרחשו (כמו המבול הגדול). האם הדברים מתקשרים זה לזה?

המידע שמובא בספר זה מורכב ממקורות רבים מההיסטוריה ומהידע האנושי במטרה אחת: לזקק את מה שחשוב ולהשאיר בצד את מה שטפל, תוך הבאת דוגמאות שיעזרו להעביר את הרעיונות.

חכמים רבים לימדו אותנו במשך השנים דברים רבים על היקום ועל עקרונות החיים, והכול כדי לסייע לאנושות לעזור לעצמה, אך במשך הזמן לא מעט דברים התעוותו. תורות שונות מבוססות אחת על האחרת ומלמדות את אותם דברים, אולם במקום לפעול יחד נוצרו שסעים ענקיים ומלחמות בין אנשים הפועלים מתוך מניעים אישיים ומצדיקים אותם על ידי אותן תורות. קל להגיד שישו היה יהודי, ולכן לטעון שהנצרות בעצם מבוססת על היהדות, אבל כאשר מצליבים רעיונות ומקורות, מגלים שהנצרות לא נובעת רק מהיהדות אלא גם לנצרות וגם ליהדות יש מקורות קדמוניים עתיקים הרבה יותר, שמשפיעים על שתי הדתות ועל כל הדתות הנוספות, כמו: היוגה, הבודהיזם, ההינדואיזם, האסלאם, זֵן ותרבויות נוספות. זוהי נקודה חשובה שלא כולם יודעים או מייחסים לה חשיבות.

הידעתם שהייתה תקופה בשנותיו הצעירות של ישו, שלא מוזכרת בברית החדשה ולא ידעו היכן הוא היה? תקופה זו נקראת "השנים האבודות של ישו". יש כמה עדויות שבתקופה זו היה ישו במצרים בהודו ובטיבט, למד מהתרבויות המקומיות ותרגל קרייה יוגה. בשנים האחרונות אנשים מהמערב שהיו במקומות אלו מעידים שראו בכתבים ישנים, עדויות להימצאותו של ישו באותם אזורים. העדויות האלה תואמות את מה שסופר על ישו על ידי פראמהאנסה יוגננדה בספר "אוטוביוגרפיה של יוגי", ובמה שמסופר עליו בספר "הסודות האבודים של אטלנטיס" ובמקורות רבים נוספים.

קיימות דוגמאות נוספות הנוגעות לנרטיבים היסטוריים שמוכרים לציבור, אך בעיון ולמידה מתגלה, כי מה שידוע לנו אינו נכון או מעוות.

במהלך ההיסטוריה רבים השתמשו בכל האמצעים ובהם אמצעים קדושים, כדי להשיג רווח אישי כמו כוח, מעמד, טריטוריות ודברים רבים נוספים. אנשים הגיעו לעמדות כוח, רק כיוון שידעו לכתוב או לקרוא או משום שהיו מקושרים לעמדות מפתח. בצורה כזאת דברים רבים מתפרשים באופן כזה שאין להם קשר ללימוד המקורי והציבור מקבל מידע כוזב, שמרחיק אותו מהחיים אותם היה רוצה לחיות. בחומש בראשית מסופר על החטא הראשון של אכילת פרי עץ הדעת, אשר פורש לאחר מכן בדרכים רבות. פירוש מוכר בעולם הנוצרי הוא שידע נחשב כחטא, ולכן מי שרוצה ללמוד, להבין ולפרש בעצמו, חוטא כנגד הכנסייה והאל. לימודים מסוג זה ושמירת התודעה של הציבור בתוך מסגרת מסוימת, הם כלים חזקים לדיכוי התפתחות אישית וחשיבה עצמאית. הם תורמים לשמירה על מאזן הכוחות, לפיו הנמצא בעמדת הכוח יכול להמשיך לרכוש ידע ולחזק את מעמדו, בזמן שהאדם הפשוט אינו מודע כלל למידע העיקרי שבעלי הכוח לא רוצים שייחשף אליו. בצורה זו של שמירת התודעה הציבורית בתוך בועה, מידע מסוים הופך לטאבו במשך הזמן, ונדמה שהוא רחוק מהמציאות. ג'ון ד. רוקלפר שתרם מאות מיליונים למערכת החינוך האמריקאית והיה בעל השפעה רבה על צורת החינוך בבתי הספר, אמר: "אני רוצה אומה של עובדים, לא אומה של חושבים". יכול להיות שדברים שאנו מתקשים להאמין בהם הם מציאותיים, ומערכת האמונות שלנו היא שגורמת להם להישמע אחרת?

פעם בוצע ניסוי בפרעושים, שבו הכניסו קבוצת פרעושים לתוך צנצנת שביכולתם לצאת ממנה, וכיסו את הפתח. אחרי שלושה ימים שבהם הפרעושים היו סגורים בתוך הצנצנת, פתחו את המכסה. תחילה הפרעושים שהיו כלואים ניסו לקפוץ, אך נתקעו במכסה. לאחר שהמכסה נפתח הם כבר לא ניסו לקפוץ לגובה, כדי לצאת מהקופסה. הצאצאים של אותם פרעושים, גם כשהם נמצאים בשטח פתוח, לעולם לא יקפצו יותר מעל גובה המכסה שהונח על הוריהם. ניסוי זה הוא דוגמה חיה לפרדיגמה של אמונותינו, לדברים שאנו מקבלים כטבעיים ולגבולות שאנו מציבים סביב למציאות. המציאות נשארת יציבה, אלה הגבולות שלנו שמצטמצמים.

דוגמה פשוטה לעיוות המידע אפשר לראות בפירוש המשפט המופיע בתנ"ך: "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג, יט), שמתייחס למוסריות ולהרמוניה עם הטבע. פירוש הביטוי הוא שיש לאפשר לבעלי החיים להשלים את מחזור חייהם ולצוד אותם רק בגיל מבוגר, ללא גרימת סבל מיותר (באופן דומה לשמאנים). אולם לאורך השנים קיבל משפט זה את הצורה המוכרת של מנהגי הכשרות והתעשייה שעומדת מאחוריהם. הביטוי, שמטרתו הייתה ללמד דרך חיים של הרמוניה עם הטבע, קיבל פרשנויות רבות והורחק מכוונת המקור. היום הוא בא לידי שימוש פעמים רבות בצורה שאינה קשורה להתחשבות בסביבה

בהיסטוריה האנושית יש דוגמה רודפת ובלתי ניתנת למחיקה, לשימוש לרעה הבולטת ביותר בתנ"ך. היא נוצרה למען רווח אישי ומסתירה צל אפל שמטיל את השפעתו על החברה עד היום. מסעות הצלב, סדרה של קמפיינים צבאיים שהושקו בשם הנצרות, עומדים כתזכורת בולטת לעיוות ולמניפולציה של כתבי הקודש למטרות פוליטיות וחומרניות. במסווה של להט דתי אנשים ומוסדות רבי עוצמה החזיקו את התנ"ך כנשק והצדיקו מעשי אלימות, כיבוש והכנעה של אחרים במרדף אחר עושר, כוח ושליטה. ההדים לשימוש לרעה זה מהדהדים לאורך הדורות ומנציחים פילוג, איבה ודעות קדומות בעולם המודרני. מסעות הצלב משמשים עדות מצמררת להשלכות ההרסניות, שעלולות להיווצר, כאשר תורת האהבה, החמלה והאחדות בתנ"ך מתפתלות, כדי לשרת אג'נדות אישיות. זוהי תזכורת חגיגית לחשיבות המתמשכת של פרשנות טקסטים מקודשים בענווה, יושרה ומחויבות עמוקה לעקרונות האמיתיים שהם דוגלים בהם, כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה ולטפח חברה המושרשת בשלום והבנה אמיתיים.

אי אפשר להמעיט בהשפעה של מסעות הצלב על החברה, כפי שהיא היום. אירועי התקופה הותירו חותם מתמשך על התודעה הקולקטיבית, עיצבו עמדות חברתיות, מתחים דתיים ודינמיקה גיאופוליטית גם בימינו. השימוש לרעה בתנ"ך במהלך מסעות הצלב, זרע זרעים של חוסר אמון ואיבה בין קבוצות דתיות ותרבותיות שונות וטיפח מורשת של פילוג וסכסוך, שממשיך להיות מורגש באזורים שונים ברחבי העולם. ההשלכות של שימוש לרעה היסטורי זה בכתבי הקודש ניכרות במחיקה של ידע רב מתרבויות שונות, אפליה דתית, באלימות עדתית ובהנצחת סטריאוטיפים והטיות. בעקבות הידע הרב שנמחק, התאפשר לבעלי הכוח להכווין את התרבות בקלות יתרה, להפוך נושאים ותחומי התעסקות שלמים לטאבו. בספר “Isis Unveiled” חושפת הלנה בלווצקי עוולות שמהן סבל המין האנושי בעקבות מסעות הצלב. היא מתמקדת בחלקים של שריפת הספריות והחוכמה, ובידע הנרחב שהיה קיים ומקובל בתרבויות שונות לגבי תחומים שונים כמו: אלכימיה, גיאומטריה קדושה, שימוש בקול, רפואה עתיקה, ועוד. כך היה ניתן ליצור הפרדה ובלבול, לחלק את האנשים לעובדי יום ולילה, חושך ואור, לקרוע את החיבור שבין בני האדם ולשסות אותם זה בזה. מסעות הצלב תרמו לתחושת חוסר אמון דתי וספקנות, והובילו חלק לפקפק בכוונותיהם וביושרם של מוסדות הדת. חשוב לנו להכיר וללמוד מפרק אפל זה בהיסטוריה, בשאיפה לקדם דיאלוג, הבנה וכבוד בין אמונות ותרבויות שונות, כדי שנוכל לפעול לריפוי פצעי העבר ולבניית חברה הרמונית ומכילה יותר בעתיד.

ההיסטוריה האנושית מתקבלת בדרך כלל ללא הרבה התנגדות ומבוססת בחלקים גדולים שלה על תיאוריות שאינן תואמות את הממצאים. לדוגמה, המחשבה שהפירמידות נבנו כדי לשמש כקברים, אף שלא נמצאו בהן מומיות ושילידי איי הפסחא היו בעיקר ציידים-לקטים, כאשר באי הקטן אין כלל מקום ללקט ולצוד.

קיימות דוגמאות נוספות לעיוות המידע, שנוגעות להמצאות טכנולוגיות שיש להן פוטנציאל לשנות את חיינו, אך אינן נחשפות לעיני הציבור. ניקולה טסלה יצר מכשירים שיכולים לייצר אנרגיה נקייה לסביבה על ידי שימוש בכוחות טבעיים, אך המצאותיו לא השתלמו לבעלי ההון והוחרמו על ידי ה-FBI כשמת במפתיע. נורות שאינן נשרפות יוצרו כבר לפני עשרות שנים, אך אינן נמצאות בשימוש כיוון שיפחיתו רווח למייצרים.

אלה דוגמאות בודדות מיני רבות, שמדגימות עיוותים במידע שעבר במשך השנים וכתוצאה מכך באמונות של אנשים. כך אפשר לראות איך נוצרו מסורות וחוקים לאורך הזמן המבוססים על מידע שגוי, המרחיק מכוונת המקור ויוצר בלבול.

לאחר שרואים את העיוותים במידע המועבר במשך השנים, פעמים רבות קשה לבטוח במידע חדש ונוצרת סקפטיות. איך אפשר לדעת מה נכון ולמי להאמין?

היום יותר מאי פעם, יש לנו אפשרות להצליב מידע ממקורות שונים ולהגיע למסקנות בעצמנו, בלי להסתמך באופן עיוור על מקור מסוים. במהלך קריאת ספרים והקשבה להרצאות, ראיתי כיצד חכמים רבים שהצליחו להתעלות מעבר לאגו ולהתחבר לאלוהי, מעידים בדיוק על אותם דברים. הגעה למידע ולמסקנות שיש לנו ביטחון לגביהם היא אספקט חשוב שעוזר לנו להתפתח, אבל עדיין נשארת השאלה: איך אפשר לדעת שזה נכון?

התשובה לשאלה הזאת תמיד אחת: תבדקו בעצמכם. אחרי החלקים הראשונים של הספר בהם נחשף מידע רב, בחלק הרביעי מובאים תרגולים פרקטיים, שיעזרו להיווכח באמיתות הדברים.

אנשים מסוימים ירגישו אולי תחושות עמוקות של הזדהות עם חלקים מהכתוב תוך כדי קריאה, תחושה זו יכולה לנבוע מהתאמה עם ההכוונה של האינטואיציה ומיזוג לדרך ללא ההתנגדות - Path of least resistance, שעליה יפורט בהרחבה בהמשך.

לסיכום,

כבר שנים רבות שיש מידע רלוונטי רב בעולם, אך הוא לא ידוע לאנשים רבים, בין אם מדובר במידע עתיק וקדוש ובין אם מידע עדכני עם יישומיים טכנולוגיים. אנחנו רגילים לדחות רעיונות, עד שהם מוכחים על ידי המדע ומתקבלים בחברה. צורת החשיבה הזו היא זו שמגבילה אותנו מלהבין ולהתחבר למה שהמדע לא מסביר או מסביר לבעלי העמדה ושומר מהציבור הכללי.

כאדם שגדל בתרבות החילונית, הסתכלתי תמיד על הדת כצורת חיים מגבילה, וההבנה שאמונה המתבססת רק על עובדות מוצקות, היא המגבילה אותי מלהרגיש את מה שנמצא מולי – התפרשה אצלי ככאפה מעוררת.

המדע והדת, שניהם, עלולים להגביל אותנו בצורת החשיבה והדמיון ולקבע אמונות שנצברות לאורך החיים, בדרך כלל כאלה שנלמדו בילדות ושלא בדקנו מעולם. אולי כדאי לבדוק את נכונות דרכנו באימות המידע?

“המדע והדת אינם זה נגד זה, הם משלימים זה את זה. המדע נושא את הסבלנות והשאיפות האנושיות הכי גבוהות, בעוד שהדת מציעה לנו חזון ואוריינות"

מישאל גריס, חוקר מדעי אסטרופיזיקה.