עונות קסומות

טרה בת העשר גרה בתל אביב עם הוריה. הדבר שהיא הכי אוהבת בעולם הוא גיבורות־על. היא אוהבת לקרוא ולצפות בסרטים ובסדרות על גיבורות־על, וגם לצייר אותן.

רוב הבנות בכיתה של טרה מעדיפות נסיכות דיסני, ולכן אפילו בחג פּוּרים טרה היתה הבת היחידה בכיתה שהתחפשה לספַּיידר־גירְל, הבת של ספיידרמן מהקומיקס.

כשתגדל, טרה חולמת להיות אָמנית קוֹמִיקס, להמציא גיבורות חדשות שילדות כמוה יֵהָנו מהן. בינתיים היא ציירה במחברת שלה את "ילדת הקומיקס". ילדת הקומיקס היא גיבורת־על שהופכת כל דבר שהיא מציירת במחברת שלה לאַלְמוֹתִי. האויב של ילדת הקומיקס הוא יצור בשם "מַחַקִי".

מחקי הוא בעל כוחות קֶסם, הוא לובש בגדים לבנים וּגלימה לְבנה, והוא גם מסוגל לעוף. מחקי רוצה למחוק את כל העולם. ובכוח שיש לו הוא מסוגל למחוק כל דבר שֶׁיַלְדת הקומיקס מציירת.

ערב אחד נרדמה טרה על מחברת הציורים שלה, וכשהתעוררה שָׂמה לב שהעולם שהביטה בו הפך לְשונֶה, לצבעוני יותר. גם העיניים הבהירות שלה שהשתקפו במראה נראו לה גדולות ובוהקות יותר, כמו אבני ירקן ירוקות, ושְׂערה החום נצץ ואפילו האדים מעט. גם החדר כולו נראה מצויר.

מבחוץ ראתה את עֲלֵי השַׁלכת כתומים ואדומים, צונחים באיטיות על האדמה הלחָה הרכָּה. כשהלכה לכיוון המטבח הבחינה שגם השיער של אבא שלה השתנה. הוא הפך משחור לכחול ונוצץ.

אביהָ הביט בה בחום, ואמר בחיוך רחב, "בוקר טוב חמודה, הכנתי לנו ארוחת בוקר."

להפתעתה, המילים שיצאו מפיו הופיעו מול עיניה בתוך בועה שריחפה מעל לראש שלו. טרה היתה מאושרת כי הבינה שהצליחה להפוך את כולם לדמויות קומיקס, אפילו את אבא שלה. הרי רצתה תמיד להיות גיבורה מִסֵפר וקיוותה שהנֵה סוף־סוף תרגיש שייכת לעולם שסביבה.

היא התיישבה לצד אביהָ ואכלה בתיאבון, ואחרי שסיימה את ארוחת הבוקר הטעימה והבריאה יצאה לבית הספר.

גם היום עצמו עבר כסרט מצויר. אפילו השיעורים היו מעניינים יותר, והמשחקים בזמן ההפסקות היו מהנים מאוד. טרה ציירה צעצועים וכדורים מעופפים, שהפכו מייד לאמיתיים, והילדים בכיתה שתמיד התרחקו ממנה, רצו פתאום להתקרב אליה ולשחק איתה. היא הרגישה שייכת.

לקראת סוף יום הלימודים החל בית הספר להיצבע לפתע בצבעים של שחור ולבן והתרוקֵן מילדים. טרה נדרכה ומייד הבינה את הסיבה – מחקי הרשע כנראה נמצא בקרבת מקום.

היא הזדרזה וציירה לעצמה חליפה בצבעים של כחול, אדום ולבן, כמו של רוב גיבורי־העל שהעריצה. היא מיהרה להחליף את התלבושת האחידה של בית הספר לחליפה המצוירת ויצאה לחפש את מחקי הרשע ברחבי בית הספר.

בחצר האחורית גילתה כי במקום שבו עמד מגְרש הספורט ניצבת לה טירה גדולה ושחורה. בִּזְריזוּת שִׁרְבְּטָה לעצמה כנפיים והתעופפה למעלה, אבל ברגע שנחתה על הקרקע נכלאה בכלוב שקוף.

והנֵה מולה ניצב ילד עם שיער בהיר שנָצץ באור הצהריים. הוא לבש בגדים לבנים והיה עטוף בגלימה לבנה.

"ידעתי שתגיעי, ילדת הקומיקס. לא תוכלי לעצור אותי. כל מי שצחק עלי שאני מוזר ושונה, ילד שרק קורא ספרים במקום לשחק בכדורגל כמו כל הילדים, יְשלם על כך!" אמר בחיוך מרושע.

ועוד לפני שטרה הספיקה להשיב לו, התרומם ועף החוצה ובידו מחק ענקי.

זה היה מחקי.

לשמחתה, הפנקס היה אצלה, וטרה פתחה אותו ומיהרה לצייר חֶרֶב לייזר. בעזרת החרב היא הצליחה לחתוך את קירות הזכוכית של הכלוב, יצאה ועפה לַכיוון של מחקי.

מחקי כבר הספיק למחוק את בית הספר. לא נותר דבר מסביב לטירה. נראה שכעת הגיע התור של יתר חלקי העיר להימחק על ידו. טרה חיפשה בעיניה עד שגילתה אותו עומד על הר וצופה במתרחש.

"עוד מעט הכול יֵחָרב וכל מי שהקניט אותי ישלם על כך!" אמר. טרה שמה לב שהוא כועס אבל מעיניו ניבּטו עצב וכאב.

"תקשיב מחקי, גם אני לא כמו כולם, זה בסדר... ואם תאפשר לי, נוכל להגן זה על זה ולהיות חברים," אמרה והתקרבה לעברו באיטיות.

מחקי לא נראה בטוח כלל.

"מה שמך באמת?" שאל בהיסוס.

"שמי האמיתי הוא טרה."

"לי קוראים רון," לחש, והמבע המרושע נמחק לגמרי מפניו.

טרה הושיטה לו יד, והוא לחץ אותה בזהירות.

והנֵה בִּן רגע חזרו העיר ובית הספר להֵיראות. הם החלו להיצבע מחדש בצבעים. ועוד לפני שטרה הבינה מה קורה, הפכה העיר כולה מציאותית ולא מצוירת. היא חזרה להושיט את ידה אל רון, והוא שאל: "טרה, את לא כועסת על האחרים שלא מקבלים אותך כמו שאת?"

טרה חשבה רגע. "זה עצוב לי, ואני מקווה שיום אחד יקבלו אותי. כל הסוּפר־גיבורים היו שונים, כל אחד בדרכו, לכן גם אתה וגם אני שונים. זה גם מה שגורם לנו להיות כל כך מיוחדים ונהדרים. אני מרגישה שהחברים האמיתיים שלי הם הגיבורים והגיבורות מהסיפורים שאני קוראת ומהסרטים שאני רואה. ועכשיו גם אתה חבר שלי."

רון הנהן וחייך אליה.

למחרת בהפסקה התיישבה טרה ליד רון והראתה לו את הציורים החדשים שציירה במחברת שלה, וביניהם את סיפור הקומיקס החדש שכתבה: "ילדת הקומיקס וחברהּ מחקי מצילים את העולם".