אי אפשר לעמוד בפני
סוזן אליזבת פיליפס
₪ 37.00
תקציר
לוסי יוריק, בתה של נשיאת ארצות הברית לשעבר, עומדת להינשא לטד בודין – האהוב בבניה של העיירה ויינט שבטקסס. מג חושבת שזה רעיון רע מאוד, והיא נחושה להציל את חברתה משיברון לב בטוח.
כך, כשלוסי בורחת ברגע האחרון, מג הופכת לאישה השנואה ביותר בעיירה, שם נתקעה עם מכונית מתה, ארנק ריק וחתן זועם במיוחד. אבל מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות? שתתאהב במי שאי אפשר לעמוד בפניו, האחד והיחיד? לא סביר במיוחד. לא סביר בכלל.
ספרי רומנטיקה, ספרים לקינדל Kindle, ספרים מתורגמים
מספר עמודים: 399
יצא לאור ב: 2013
הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן דביר
קוראים כותבים (19)
ספרי רומנטיקה, ספרים לקינדל Kindle, ספרים מתורגמים
מספר עמודים: 399
יצא לאור ב: 2013
הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן דביר
פרק ראשון
רבים מתושבי וַיינֶט, טקסס, חשבו שטד בּוֹדין עומד להתחתן עם אישה שלא ראויה לו. הרי אמה של הכלה כבר לא מכהנת כנשיאת ארצות הברית. קורניליה יוריק סיימה את כהונתה בבית הלבן לפני יותר משנה. וטד בודין הוא בכל זאת טד בודין.
תושבי העיירה הצעירים רצו שיתחתן עם כוכבת רוק בינלאומית, אבל כבר היתה לו הזדמנות לעשות את זה, והוא החליט לא לנצל אותה. גם כוכבת הוליוודית שהיא פאשוניסטה היתה מתאימה להם. אבל רובם חשבו שהיה צריך לבחור במישהי מעולם הספורט המקצועני, או ליתר דיוק מאיגוד הגולף המקצועני לנשים. אלא שלוּסי יוריק אפילו לא שיחקה גולף.
זה לא מנע מהסוחרים המקומיים להטביע את פרצופיהם של טד ולוסי על מהדורה מיוחדת של כדורי גולף. אבל בגלל הגומות שבכדורים נראו בני הזוג פוזלים קלות, ולכן רוב התיירים שגדשו את העיירה בתקווה לזכות בהצצה בחגיגות שעמדו להתקיים בסוף השבוע ביכרו את מגבות הגולף, המחמיאות יותר. רבי־מכר אחרים היו הצַלחות והספלים שהנציחו את דיוקנו של הזוג המאושר ויוצרו בהמוניהם על ידי ארגון הגמלאים של ויינט. כל ההכנסות ממכירתם נועדו לשיקום הספרייה הציבורית של העיירה, שניזוקה קשות בשרֵפה.
מאחר ששניים מהשחקנים הגדולים בעולם הגולף המקצועני נולדו בוויינט, מראות של סלבריטאים המתהלכים ברחוב הראשי לא היו זרים לתושביה, אבל משהו בסדר הגודל של נשיאת ארצות הברית לשעבר היה חדש גם עבורם. כל מלון ומוטל ברדיוס של שמונים קילומטרים היה מלא עד אפס מקום בפוליטיקאים, בספורטאים, בכוכבי קולנוע ובראשי מדינות. סוכני השירות החשאי צצו מכל עבר, והרבה יותר מדי עיתונאים תפסו כיסאות בר יקרי ערך במסעדת "רָאוּסְטאֶבָּאוּט". אך היות שהכלכלה המקומית התבססה על ענף ייצור אחד ויחיד — כוכבי גולף, נקלעה העיירה לקשיי נזילות מסוימים, ותושביה קידמו בברכה את הרווחים הצפויים. חברי ארגון ה"קִיוָואניז" הפגינו חשיבה יצירתית יתרה ומכרו כיסאות פלסטיק שהציבו מול הכנסייה הפְּרֶסְבִּיטֶריאנית בעשרים דולר למושב.
הציבור בכללותו נתקף הלם כשהתברר שהכלה מעדיפה חתונה בעיירה הטקסנית הקטנה על אירוע המוני מגודר ומאובטח היטב בוושינגטון, אבל טד היה נער כפר טקסני כל־כולו, והמקומיים מעולם לא העלו על דעתם שיינשא בשום מקום אחר מלבד ויינט. הוא גדל והפך לגבר לעיניהם הבוחנות, והם הכירו אותו היטב, כפי שהכירו את בני משפחותיהם שלהם. איש בעיירה לא מצא מילה רעה לומר, או אפילו לחשוב, על טד בודין. אפילו חברותיו לשעבר לא יכלו אלא להחניק אנקות חרטה סמויות. כזה מין גבר היה טד בודין.
מֶג קוֹרַנְדָה היתה ללא ספק בת למשפחת אצולה הוליוודית, אבל היתה גם מרוששת, חסרת בית ונואשת, ולכן לא בדיוק במצב הרוח המתאים לגלם תפקיד של שושבינה בחתונתה של חברתה הטובה ביותר. בייחוד מפני שחששה שחברתה עומדת לעשות את הטעות הגדולה ביותר בחייה אם אכן תינשא לבנה האהוב ביותר של ויינט, טקסס.
לוסי יוריק, הכלה לעתיד, פסעה הלוך ושוב על פני השטיח בסוויטה שלה ב"וויינט קאנטרי אִין", אשר נכבש לחלוטין על ידי בני משפחתה המהוללת למשך אירועי החתונה. "הם לא אומרים לי את זה בפרצוף, מג, אבל כולם בעיירה הזאת חושבים שלטד מגיע משהו טוב יותר!"
לוסי נראתה כל כך מדוכדכת עד שמג רצתה לחבק אותה, ואולי רצתה להתנחם בחיבוק בעצמה. היא נדרה שלא תוסיף על מצוקתה של חברתה את הצרות הפרטיות שלה. "האיכרים הסתומים האלה הגיעו למסקנה מעניינת בהחלט, אם מביאים בחשבון שאת בסך הכול הבת הבכורה של נשיאת ארצות הברית לשעבר. לא בדיוק אף אחת."
"הבת המאומצת שלה. אני רצינית, מג. האנשים בוויינט ממש חוקרים אותי. בכל פעם שאני יוצאת מהבית." זה לא היה בדיוק מידע חדש, מאחר שמג דיברה עם לוסי בטלפון כמה פעמים בשבוע, אבל שיחות הטלפון לא חשפו את קמטי המתח שככל הנראה קבעו לעצמם משכן מעל גשר אפה הקטן של לוסי. מג שיחקה באחד מעגילי הכסף שלה, שהיו או לא היו חלק מהאוצר של שושלת סוּנְג — כלומר, אם בחרה להאמין לדבריו של נהג הריקשה שמכר לה אותם בשנגחאי, או לא. "אני בטוחה שאת לא פחות טובה מתושביה הנפלאים של ויינט."
"זה פשוט מתסכל כל כך," אמרה לוסי. "הם משתדלים לא לחשוף את מה שמתרוצץ להם בראש, אבל אני לא יכולה ללכת ברחוב בלי שמישהו יעצור אותי וישאל אם אני יודעת במקרה באיזה שנה טד זכה באליפות הגולף לחובבים של ארצות הברית, או כמה זמן עבר בין קבלת התואר הראשון לקבלת התואר השני שלו — שאלה מכשילה, כי הוא עשה אותם במסלול משולב."
מג נשרה מהלימודים בקולג' לפני שסיימה אפילו תואר אחד, ולכן השלמת שני תארים יחד נראתה לה מטורפת בהחלט. ועדיין, גם לוסי עצמה יכלה להיות אובססיבית משהו. "זאת פשוט חוויה חדשה בשבילך, זה הכול. את כל כך רגילה שכולם מלקקים לך."
"אין שום סכנה כזאת, תאמיני לי." לוסי דחפה תלתל שיער חום בהיר אל מאחורי אוזנה. "במסיבה בשבוע שעבר מישהי שאלה אותי בטבעיות רבה, כאילו כולם מנהלים שיחות חולין כאלה מעל כדורי גבינה, אם אני יודעת במקרה מה האיי־קיו של טד, ולא היה לי מושג, אבל הנחתי שגם לה אין, אז אמרתי מאה שלושים ושמונה. אבל הו, לא... מתברר שעשיתי כמובן טעות איומה ונוראה. מתברר שטד קיבל מאה חמישים ואחת בפעם האחרונה שהוא נבחן. ולפי מה שהברמן אמר, אם לא היתה לו שפעת, הוא היה מוציא הרבה יותר."
מג רצתה לשאול את לוסי אם היא באמת שקלה את עניין הנישואים כמו שצריך, אבל בניגוד למג, לוסי מעולם לא עשתה שום דבר פזיז.
הן נפגשו בקולג' כשמג היתה סטודנטית שנה ראשונה מרדנית, ולוסי היתה סטודנטית שנה שנייה שקדנית, אך בודדה. מאחר שגם מג גדלה בבית עם הורים מפורסמים, היא הבינה את חשדנותה של לוסי בכל הנוגע לחברויות חדשות, אבל השתיים התחברו בהדרגה, למרות ההבדלים המהותיים באופיין, ולמג לא נדרש זמן רב לראות את מה שכל היתר החמיצו. מתחת להחלטתה הנחושה של לוסי יוריק שלא להביך את משפחתה בשום אופן, פעם לִבה הסוער של יצרנית שערוריות בקנה מידה אֶפּי, גם אם הופעתה החיצונית לא הסגירה שום רמז לכך.
לוסי, בזכות תווי פניה השֵדוֹנִיים וריסיה הסמיכים כריסים של ילדה קטנה, נראתה צעירה משלושים ואחת שנותיה. היא הניחה לשערה המבריק, החום־בהיר, לגדול ללא הפרעה מאז ימי הקולג', ולפעמים הרחיקה אותו מפניה באמצעות מגוון סרטי קטיפה שמג לא היתה מתקרבת אליהם גם באיומי אקדח, ממש כפי שלעולם לא היתה בוחרת ללבוש את השמלה הצמודה והקלאסית בצבע כחול־ירוק בהיר וחגורת משי שחור עבה, כמו שלוסי לבשה. היא עצמה עטפה את גופה הארוך והרזה בשכבות על גבי שכבות של בד משי דקיק בגוונים של אבני חן, שפיתלה וקשרה על כתף אחת. היא נעלה סנדלי וינטג' שחורים בסגנון גלדיאטור — מידה ארבעים וארבע — שנקשרו במעלה שוקיה, ובין שדיה נח תליון בעל פיתוחי כסף שיצרה מנרתיק עתיק לאחסון אגוז בֵּטֶל ללעיסה. היא קנתה אותו פעם בשוק במרכז סוּמַטְרָה. לעגילי שושלת סונג — המזויפים ככל הנראה — התאימה ערמת צמידים שקנתה בשישה דולר ברשת טִי־גֵ'יי מקס ועיטרה בעצמה בחרוזים אפריקניים. האופנה זרמה בדמה.
באפיק נחל עקלקל, נהג לומר דודה, אופנאי צמרת ניו יורקי.
לוסי סובבה את ענק הפנינים הצנוע שענדה לצווארה. "טד הוא... הוא הדבר הכי קרוב לגבר מושלם שהיקום יצר אי־פעם. תראי את מתנת החתונה שלי! איזה מין גבר מביא לארוסתו כנסייה?"
"מרשים, אני חייבת להודות." מוקדם יותר לקחה לוסי את מג לראות את כנסיית העץ הנטושה שעמדה בקצה משעול צר בפאתי העיירה. טד קנה אותה כדי להציל את המבנה מפני הריסה, ואחר כך התגורר בה במשך כמה חודשים, בזמן שבנו את ביתו הנוכחי. אף שהמקום לא היה מרוהט כעת, זה היה בניין ישן ומקסים, ומג לגמרי הבינה מדוע לוסי אוהבת אותו.
"הוא אמר שכל אישה נשואה זקוקה למקום פרטי משלה כדי לשמור על השפיות. היית מסוגלת לדמיין לעצמך דבר מתחשב יותר?"
מג חשבה על פירוש ציני יותר. גבר נשוי ואמיד לא היה מעלה בדעתו אסטרטגיה טובה יותר אם תיכנן להקים לעצמו היכל גברים פרטי משל עצמו.
"די מדהים," אמרה. "אני כבר מחכה לפגוש אותו."
היא קיללה את סדרת המשברים האישיים והכלכליים שמנעה ממנה לעלות על טיסה כבר לפני חודשים כדי לפגוש את ארוסה של לוסי. הדברים התגלגלו באופן שאילץ אותה להחמיץ את כל מסיבות הכלה שנערכו לכבודה ולנהוג מלוס אנג'לס בגרוטאה שקנתה מהגנן של הוריה כדי להגיע לחתונה.
לוסי פלטה אנחה עמוקה והתמקמה על הספה לצדה של מג. "כל עוד שטד ואני נחיה בוויינט, אני אף פעם לא אהיה מספיק טובה."
מג לא יכלה לעמוד עוד בדחף העז לחבק את חברתה. "תמיד היית מספיק טובה, והרבה יותר מזה. כל חייך. הצלת את עצמך ואת אחותך מילדוּת במשפחות אומנה, ועשית את זה לבד. הסתגלת לחיים בבית הלבן כאילו נולדת לזה. ובכל מה שקשור לשכל... הרי יש לך תואר שני."
לוסי זינקה ממקומה. "שקיבלתי רק אחרי שהשלמתי את הראשון."
מג התעלמה מפיסת הטירוף הזאת. "העבודה שלך בהגנה על זכויות ילדים משנה חיים, וזה נחשב הרבה יותר מאיי־קיו אסטרונומי, לפחות לדעתי."
לוסי נאנחה. "אני אוהבת אותו, אבל לפעמים..."
"מה?"
לוסי נופפה בכף ידה, שציפורניה המטופחות נצבעו לא מכבר בגון ורוד חיוור — ניגוד חד לירוק־אזמרגד שהיה הצבע המועדף על מג בימים אלו. "זה טיפשי. רגליים קרות של הרגע האחרון. לא חשוב."
דאגתה של מג גברה. "לוסי, אנחנו החברות הכי טובות כבר שתים־עשרה שנים. אנחנו מכירות את הסודות האפלים ביותר אחת של השנייה. אם יש בעיה..."
"לא ממש בעיה. אני פשוט עצבנית בגלל החתונה ובגלל כל תשומת הלב שכל העניין הזה מקבל. העיתונאים האלה נמצאים בכל מקום." היא התיישבה על קצה המיטה ומשכה כרית אל החזה, ממש כפי שנהגה לעשות בקולג' כשמשהו הציק לה. "אבל... מה אם הוא טוב מדי בשבילי? אני חכמה, אבל הוא חכם יותר. אני יפה, אבל הוא מהמם. אני מנסה להיות בן אדם הגון, אבל הוא פחות או יותר קדוש."
מג השתדלה לדכא את הזעם שהחל להשתולל בקרבה. "שטפו לך את המוח."
"שלושתנו גדלנו עם הורים מפורסמים. את, אני וטד... אבל טד הרוויח את הכסף שלו בעצמו."
"זאת לא השוואה הוגנת. את עובדת בארגון ללא מטרות רווח, לא בדיוק נקודת הזינוק הטבעית של מולטי־מיליונרים." אבל ללוסי לפחות היתה היכולת לכלכל את עצמה, הישג שמג מעולם לא הצליחה לרשום לזכותה. היא היתה עסוקה מדי בטיולים ליעדים נידחים, באמתלה שהיא לומדת נושאים סביבתיים מקומיים וחוקרת מלאכות יד אותנטיות כשלמעשה פשוט היתה עסוקה בלעשות חיים. היא אהבה את ההורים שלה, אבל לא אהבה את הצורה שבה פשוט הפסיקו לפרנס אותה, בבת אחת. ולמה עכשיו? אולי אם היו עושים את זה כשהיתה בת עשרים ואחת, ולא שלושים, לא היתה מרגישה כמו כישלון כזה היום.
לוסי השעינה את סנטרה הקטן על קצה הכרית, כך ששוליה עטפו את לחייה מכל צד. "ההורים שלי סוגדים לו, ואת יודעת איך הם היו עם כל הבחורים שיצאתי איתם קודם."
"ממש לא עוינים בגלוי, כמו ההורים שלי עם כל אחד שאני יוצאת איתו."
"זה בגלל שאת יוצאת עם אפסים ברמה בינלאומית."
מג לא יכלה להתווכח. רשימת האפסים כללה עד לאחרונה גולש סכיזואיד שפגשה באינדונזיה ומדריך חתירה אוסטרלי עם בעיה חמורה של שליטה בכעסים. נשים רבות לומדות מהטעויות שלהן. התברר שהיא לא אחת מהן.
לוסי השליכה את הכרית הצידה. "טד עשה את ההון שלו כשהיה בסך הכול בן עשרים ושש. הוא המציא איזושהי מערכת תוכנה גאונית שעוזרת לרשויות מקומיות למנוע בזבוז אנרגיה. זה צעד גדול בדרך ליצירת רשת כלל־ארצית חכמה. עכשיו הוא כבר יכול לסנן את העבודות שמגיעות אליו. הוא בוחר לעצמו רק את ההצעות שממש מעניינות אותו. כשהוא בבית, הוא נוהג בטנדר פורד ישן עם מערכת דלק הידרוגנית שהוא בנה בעצמו, שלא לדבר על מערכת מיזוג האוויר הסולארית וכל מיני דברים אחרים שאני לא מבינה בהם שום דבר. יש לך מושג קלוש כמה פטנטים רשומים על שמו? לא? טוב, גם לי אין, למרות שאני בטוחה שכל מוכר מכולת במקום הזה יודע. והכי גרוע, שום דבר לא מכעיס אותו. שום דבר!"
"הוא נשמע כמו ישו. רק עשיר וסקסי."
"תיזהרי, מג. בעיירה הזאת, מי שמתבדח על חשבון ישו עלול למצוא את עצמו עם כדור בראש. לא נראה לי שיצא לך לראות אי־פעם כל כך הרבה חיילים חמושים בצבא האמונה." הבעת פניה המודאגת של לוסי רימזה שהיא חוששת לחטוף כדור בעצמה.
הן כבר היו צריכות לצאת אם רצו להגיע בזמן לחזרה הגנרלית לחתונה, ומג הבינה שתם זמן הרמיזות המעודנות. "איך הסקס שלכם? היית נורא קמצנית בפרטים בכל מה שקשור לנושא הספציפי הזה, אם לא מחשיבים את ההתנזרות המטומטמת של שלושה חודשים שגזרת על עצמך."
"אני רוצה שליל הכלולות שלנו יהיה מיוחד." לוסי נשכה את שפתה התחתונה. "הוא המאהב הכי מדהים שהיה לי בחיים."
"טוב, זאת לא בדיוק הרשימה הכי ארוכה בעולם."
"הוא אגדי. ואל תשאלי אותי איך אני יודעת את זה. הוא מאהב החלומות של כל אישה. לא־אנוכי בהגדרה. רומנטי. זה ממש כאילו הוא יודע מה האישה רוצה לפני שהיא עצמה יודעת." היא נאנחה עמוקות. "והוא שלי. לכל החיים."
לוסי בהחלט לא נשמעה מאושרת כמצופה ממנה לאור העובדה המשמחת. מג משכה את ברכיה תחת גופה. "חייב להיות בו דבר אחד רע לפחות."
"כלום."
"כובע בייסבול עם המצחייה אחורה. ריח הפה שלו בבוקר. משיכה סודית לקִיד רוֹק. חייב להיות משהו."
"טוב..." מבט של חוסר אונים הבזיק בעיניה של לוסי. "הוא מושלם. זה מה שרע בו."
עכשיו הכול היה ברור. מג הבינה. לוסי לא יכולה להסתכן ולאכזב את האנשים היקרים ללבה, ועכשיו בעלה לעתיד הפך לאדם נוסף שהיא חייבת לענות על ציפיותיו.
אמה של לוסי, נשיאת ארצות הברית לשעבר, בחרה את הרגע הזה בדיוק כדי לשרבב את ראשה בפתח הדלת. "בנות, הגיע הזמן ללכת."
מג זינקה מהספה. אף על פי שגדלה בין סלבריטאים, יראת הכבוד שחשה בנוכחות הנשיאה קורניליה קֵייס יוריק מעולם לא פחתה.
תווי פניה האריסטוקרטיים והרוגעים של נילי יוריק, שערה הצבוע בגוני חום־דבש וחליפות המעצבים שהפכו לסימן ההיכר שלה הופיעו באלפי תצלומים, אך רק אחדים מהם הראו את האדם האמיתי שמסתתר מאחורי סיכת הדש של דגל ארצות הברית. רק אחדים חשפו את פניה האמיתיות של האישה המורכבת שנמלטה פעם מהבית הלבן באישון ליל ויצאה להרפתקה חוצת יבשת שהובילה אותה בסופו של דבר אל לוסי ואל אחותה, טרייסי, כמו גם אל בעלה האהוב, העיתונאי מאט יוריק.
נילי התבוננה בהן. "לראות את שתיכן יושבות ככה יחד... נדמה לי שרק אתמול הייתן סטודנטיות בקולג'." פרץ דמעות סנטימנטלי ריכך את עיני הפלדה הכחולות של מנהיגת העולם החופשי לשעבר. "מג, תמיד היית חברה טובה כל כך של לוסי."
"מישהו היה צריך לעשות את זה."
הנשיאה חייכה. "אני מצטערת שהורייך לא יכולים להיות כאן." מג לא הצטערה על כך. "הם לא יכולים לסבול את הרעיון להיפרד לזמן ארוך מדי, וזה היה הזמן היחיד שאמא יכלה לעזוב את העבודה כדי להצטרף לאבא כשהוא מצלם בסין."
"אני מצפה בכיליון עיניים לסרט החדש שלו. הוא תמיד בלתי צפוי כל כך."
"אני יודעת שהם מאוד מצטערים שהם לא יכולים לראות את לוסי מתחתנת," השיבה מג. "במיוחד אמא. את יודעת כמה היא אוהבת אותה."
"בדיוק כמו שאני אוהבת אותך," אמרה הנשיאה, באדיבות יתרה, מפני שלעומתו לוסי, מג גדלה להיות אכזבה אדירה. עכשיו, על כל פנים, לא היה הזמן המתאים לשקוע במחשבות נוגות על כישלונות העבר ועל עתידה העגמומי. עכשיו היה הזמן להרהר עמוקות בתחושה הגוברת והולכת שחברתה הטובה ביותר עומדת לעשות את הטעות הגדולה בחייה.
לוסי החליטה שיהיו לה ארבע שושבינות בלבד, שלוש אחיותיה ומג. כולם נקבצו לפני המזבח בזמן שהמתינו לבואם של החתן והוריו. הולי ושרלוט, בנותיהם הביולוגיות של מאט ונילי, התגודדו בקרבת הוריהן לצד טרייסי בת השמונה־עשרה, אחותה למחצה של לוסי, ואחיהן האפרו־אמריקני המאומץ בן השבע־עשרה, אַנְדְרֶה. מאט הצהיר פעם במסגרת הטור הקבוע והפופולרי שכתב בעיתון, ש"בכל הנוגע לאילנות יוחסין משפחתיים, אנחנו מגזע מעורב־אמריקני". מחנק עמד בגרונה של מג. אף שהרגישה נחותה להחריד יחסית לאחֶיה שלה, ברגע המסוים הזה היא התגעגעה אליהם.
לפתע פתאום נפתחו שערי הכנסייה לרווחה בקול גדול. והנה הוא ניצב מולם, צלליתו על רקע קרני השמש השוקעת. תיאודור דֵיי בודין.
תרועת חצוצרות הידהדה ברחבי האולם. חצוצרות אמיתיות, לא פחות ולא יותר, פצחו בנגינת מזמור הללויה.
"ישו המזוין," לחשה מג.
"אני יודעת," לחשה לוסי בחזרה. "דברים כאלה קורים לו כל הזמן. הוא אומר שזה סתם צירוף מקרים."
למרות כל מה שלוסי סיפרה לה, מג עדיין לא היתה מוכנה בשום אופן למפגש הראשון עם טד בודין. היו לו עצמות לחיים שעוצבו בשלמות, אף ישר וחף לחלוטין מכל פגם, ולסת מרובעת למשעי, כמו של כוכב קולנוע. הוא נראה כאילו יצא מתוך שלט חוצות בטַיימס סְקְוֶור, אם כי ללא הגינונים האופייניים לדוגמן צמרת.
הוא פסע לאורך המעבר המרכזי בצעדים ארוכים ונינוחים, ובשערו החום־כהה ניצוצות של נגיעות נחושת. אור היקרות שזרם מבעד לחלונות הוויטראז' הצבעוניים הטיל לרגליו אבני חן בשלל צבעי הקשת, ממש כאילו שטיח אדום שגרתי פשוט אינו טוב מספיק לכפות רגליו של גבר כזה. מג בקושי הבחינה בהוריו המפורסמים שפסעו כמה צעדים מאחוריו. היא לא הצליחה להתיק את מבטה מבעלה לעתיד של חברתה הטובה ביותר.
הוא בירך את משפחתה של כלתו בקול נמוך, נעים לאוזן. צלילי החצוצרות מהחזרה שנערכה בתא המקהלה מעל ראשיהם גאו בקרשנדו אדיר, הוא נפנה להביט בהן, ומג חשה כאילו חטפה אגרוף בבטן.
העיניים האלה... בצבע ענבר מוזהב עם נגיעות דבש, מעוטרות במסגרת בגון אבן האש. עיניים שבערו בהן תבונה אינסופית ותפיסה חדה כתער. עיניים חודרות ונוקבות. שעה שניצבה מולו, הרגישה כיצד טד בודין מתבונן היישר לתוכה ומבחין מיד בכל הדברים שעמלה קשה כל כך להסתיר: שאין לה כיוון בחיים, שהיא לא משתלבת, שהיא לא מצליחה בשום אופן לתבוע לעצמה מקום משלה בעולם.
שנינו יודעים שאת כישלון, אמרו עיניו, אבל אני בטוח שתצאי מזה יום אחד. ואם לא... טוב, נו, למה כבר אפשר לצפות מילדת הוליווד מפונקת להחריד?
לוסי ערכה ביניהם היכרות. "...כל כך שמחה ששניכם נפגשים סוף־סוף. החברה הכי טובה שלי ובעלי לעתיד."
מג תמיד התגאתה בהתנהגותה הקלילה והמלוטשת בכל אירוע רב־משתתפים. היא נחרדה לגלות שהיא בקושי מסוגלת לחלץ מעצמה ניד ראש סמלי ועלוב.
"אם אפשר לקבל את תשומת לבכם בבקשה..." אמר הכומר.
טד לחץ את ידה של מג וחייך אל כלתו, שנשאה אליו את פניה. חיוך מלא חיבה, מרוצה, שלא סדק ולו לרגע את הריחוק שנשקף מעיני הנמר שלו. חרדתה של מג גברה. היא לא ידעה אילו רגשות בדיוק רוחש הגבר הזה ללוסי, אבל היתה בטוחה לחלוטין שהתשוקה היוקדת שחברתה הטובה ראויה לה לא נמנית עמם.
הוריו של החתן אירחו את סעודת החזרה, ברביקיו ראוותני למאה מוזמנים שנערך בקאנטרי קלאב המקומי, מקום שייצג את כל הדברים השנואים על מג — עשירים לבנים ומדושני עונג, שמרוכזים בשתייה ובסביאה עד כדי כך שהם לא טורחים להקדיש ולו הרהור חולף לנזק שמסלול הגולף שלהם, אפוף הרעלנים הכימיים ומכלה מקורות המים, מסב לכדור הארץ. אפילו ההסברים של לוסי, שזהו בכל זאת מועדון פרטי למחצה בלבד, ושכל מי שרוצה יכול לשחק בו, לא שינו את דעתה. אנשי השירות החשאי השגיחו שנחיל העיתונאים יישאר מחוץ לשערים, עם קהל הסקרנים שהתקבץ שם בתקווה להגניב הצצה בפנים מוכרות.
וכאלה היו שם בהמונים, ולא רק מצד הכלה. אמו ואביו של החתן היו מוכרים בעולם כולו. דאלאס בודין היה אגדת גולף מקצועני מהלכת על שתיים, ואמו של טד, פרנצ'סקה, היתה אחת המראיינות הראשונות והטובות ביותר בתחום הבידור בטלוויזיה. קהל של אנשים עשירים ורבי־השפעה התפרש מהאכסדרה האחורית של בניין המועדון, שנבנה בסגנון טרום־מלחמת האזרחים, ועד תלולית הגולף הראשונה — פוליטיקאים, אלילי קולנוע, כוכבי־העל של עולם הגולף המקצועני ונציגות מקומית ממגוון גילאים ומוצאים אתניים: מורים בבית הספר המקומי ובעלי חנויות, מכונאים ושרברבים, הספּר המקומי, ואופנוען אחד, בעל חזות מאיימת במיוחד.
מג צפתה בטד מפלס את דרכו בתוך הקהל. הוא היה מאופק ובלתי מתבלט, ובכל זאת היה נדמה שזרקור בלתי נראה עוקב אחריו בכל אשר ילך. לוסי הילכה לצדו, וכמעט רטטה מרוב מתח שעה שאורחים עצרו אותם שוב ושוב כדי לברך ולשוחח. בתוך כל זה, שלוותו של טד לא הופרעה כלל, ואף שהמקום המה מרחש פטפוטים עליזים, מג גילתה שהיא מתקשה מאוד להשאיר את החיוך על פניה. יותר מכול הוא נראה לה כאדם המוציא לפועל מבצע שתוכנן בקפידה, ולא כגבר מאוהב ערב חתונתו.
בדיוק כשסיימה שיחה צפויה מראש עם מגיש חדשות טלוויזיה בדימוס, שציין שהיא לא דומה כלל לאמה היפהפייה להדהים, טד ולוסי הופיעו לצדה. "מה אמרתי לך?" לוסי חטפה ממלצר חולף את כוס השמפניה השלישית שלה. "הוא לא נהדר?"
מבלי להגיב למחמאה בחן טד את מג בעיניים שראו הכול, אף שהיה ברור שלא ייתכן שביקר אפילו במחצית המקומות שמג היתה בהם.
את קוראת לעצמך אזרחית העולם, לחשו העיניים האלה, אבל זה בסך הכול אומר שאת לא שייכת לשום מקום.
היא ידעה שהיא חייבת להתמקד בבעיה של לוסי ולא בבעיות שלה, ושהיא חייבת לעשות משהו מהר. אז מה אם תצטייר כגסת רוח? לוסי רגילה לסגנון הבוטה שלה, ודעתו הטובה של טד בודין חשובה בעיניה כקליפת השום. היא נגעה בקשר הבד שעל כתפה. "לוסי שכחה לציין שאתה גם ראש העיר ויינט... ולא רק הקדוש המקומי."
הוא לא נראה כנהנה מהמחמאה, וגם לא נפגע או נרתע לשמע ההערה השנונה. "לוסי מגזימה."
"לא נכון," אמרה לוסי. "אני נשבעת לך שהאישה הזאת שעומדת ליד ארון הגביעים כרעה ברך כשעברת לידה."
טד חייך, ומג עצרה את נשימתה. החיוך האטי הזה שיווה לו חזות נערית מסוכנת, אבל מג לא נכבשה בקסמה ולו לרגע. היא צללה פנימה ללא היסוס. "לוסי היא החברה היקרה ביותר שיש לי — האחות שתמיד רציתי — אבל יש לך מושג כמה הרגלים מעצבנים יש לה?"
פניה של לוסי קדרו, אבל היא לא ניסתה כלל לעצור את שטף השיחה, ובחירה זו היתה רועמת יותר מכל שינוי נושא.
"הפגמים שלה מזעריים בהשוואה לשלי." גבות עיניו היו כהות יותר משׂער ראשו, אבל ריסיו היו חיוורים וקצותיהם עטורים זהב, כאילו נטבלו באבק כוכבים.
מג עשתה צעד קטן לעברו. "ומה בדיוק הפגמים האלה?"
לוסי נראתה מעוניינת לשמוע את תשובתו, לפחות כמו מג.
"אני יכול להיות די נאיבי," אמר. "לדוגמה, נתתי שיגררו אותי לכיסא ראש העיר, גם אם ממש לא רציתי את התפקיד."
"אז אתה אדם שאוהב לרַצות את הסביבה." מג אפילו לא ניסתה לטשטש את הנימה המקטרגת. היא קיוותה שתצליח לערער אותו קצת.
"אני לא בדיוק מרַצה סדרתי," הוא אמר במתינות, "פשוט נתפסתי לא מוכן כשהשם שלי הופיע על פתקי ההצבעה. הייתי צריך לצפות את זה."
"אתה כן סוג של מרצה סדרתי," אמרה לוסי בהיסוס. "לא עולה בדעתי אפילו אדם אחד שלא מרוצה ממך."
הוא נישק אותה על אפה. כאילו היתה חיית מחמד. "העיקר שאת מרוצה ממני."
מג זנחה את גבולות השיחה המנומסת הרחק מאחור. "אז אתה מרצה סדרתי ונאיבי. מה עוד?"
טד לא מיצמץ. "אני משתדל לא להיות משעמם, אבל לפעמים אני כנראה מפליג בנושאי שיחה שלא תמיד מעניינים את כלל המאזינים."
"חנון," סיכמה מג.
"בדיוק," אמר.
לוסי נותרה נאמנה. "לא אכפת לי. אתה אדם מאוד מעניין."
"אני שמח שאת חושבת ככה."
הוא לגם מהבירה שלו והמשיך להגיב לגסותה של מג בעניין מנומס. "אני מבשל איום ונורא."
"זה נכון!" פניה של לוסי נהרו כאילו גילתה מכרה זהב.
עליצותה הגלויה שיעשעה אותו, והחיוך הממזרי שב והאיר את פניו. "ואני גם לא מתכוון לקחת שיעורי בישול, כך שתצטרכי לחיות עם זה."
פניה של לוסי לבשו מבע חולמני משהו, ומג הבינה שמלאי הפגמים הקטנים של טד רק מעצים את קסמו. היא שינתה בזריזות את כיוון התקיפה. "לוסי זקוקה לגבר שיאפשר לה להיות עצמה, לא?"
"אני לא חושב שלוסי זקוקה לגבר שיאפשר לה להיות משהו," הוא סתר אותה בשקט. "יש לה נוכחות כמו שהיא."
המילים הללו הוכיחו למג סופית כמה מעט הוא מכיר את האישה הזאת שהוא מתכנן להינשא לה. "לוסי לא היתה אדם בזכות עצמה מאז גיל ארבע־עשרה, כשפגשה את הוריה לעתיד," ירתה מג. "היא מורדת. היא נולדה לגרום צרות, אבל היא לא מחוללת שערוריות כי היא לא רוצה להביך את האנשים שהיא אוהבת. אתה מוכן להתמודד עם זה?"
הוא קטע את השיחה וניגש ישר לעניין. "נראה לי שיש לך ספקות מסוימים בקשר ללוסי ואלי."
לוסי אימתה כל אחד מחששותיה של מג כששיחקה עם הפנינים המזעזעות שלה במקום להסתער קדימה ולהגן על החלטתה להינשא.
מג חתרה קדימה. "ברור שאתה בחור נהדר." היא לא הצליחה לשוות לדבריה צליל של מחמאה. "אבל מה אם אתה יותר מדי נהדר?"
"אני חושש שאני לא מבין."
חוויה חדשה ללא ספק בשביל בחור מבריק כמוך. "מה אם..." אמרה מג, "...אתה קצת יותר מדי טוב בשבילה?"
במקום למחות, הדביקה לוסי על פניה את חיוך הבית הלבן שלה וגילגלה את החרוזים בין אצבעותיה כאילו היו מחרוזת תפילה.
טד צחק. "אם היית מכירה אותי קצת יותר טוב, היית מבינה עד כמה זה מגוחך. עכשיו אם תסלחי לי, אני רוצה שלוסי תפגוש את ראש השבט שלי בצופים." הוא החליק את זרועו סביב כתפיה של לוסי ומשך אותה משם.
מג הרגישה צורך להתעשת ונמלטה לשירותי הנשים, אלא ששם נקלעה למארב מצד ברז כיבוי קטן בדמות אישה, עם תסרוקת קצוצה בצבע ארגמן והמון איפור שנמרח בקפידה. "אני בֶּרדי קִיטְל," אמרה וסקרה את מג בהינף ריסים כבדי מסקרה. "את בטח החברה של לוסי. את בכלל לא דומה לאמא שלך."
ברדי היתה ככל הנראה בשנות השלושים המאוחרות לחייה, מה שאומר שהיתה ילדה קטנה בתור הזהב של קריירת הדוגמנות של פְלוֹר סָאוָואגָר קוֹרַנְדה, אבל האבחנה שלה לא הפתיעה את מג. כל מי שידע משהו על סלבריטאים שמע על אמא שלה. פלור קורנדה זנחה את עולם הדוגמנות לפני שנים רבות כדי להקים את אחת מסוכנויות השחקנים החשובות באמריקה, אבל עבור הציבור הרחב היא תמיד תהיה "נערת הזוהר".
מג מרחה על פניה את חיוך הבית הלבן של לוסי. "זה מפני שאמא שלי היא אחת הנשים היפות בעולם, ואני לא," אמרה. אמת ויציב, חרף העובדה שמג ואמה היו דומות בכמה וכמה מאפיינים גופניים, בעיקר הבלתי מוצלחים שבהם. מג ירשה את גבותיה העבותות של "נערת הזוהר", כמו גם את כפות ידיה הגדולות, כפות רגליה הסְנפיריות, וכמעט את כל מאה ושמונים הסנטימטרים של אמה, פחות חמישה. אבל עור הזית, השיער הכהה וכמה מאפיינים יוצאי דופן שירשה מאביה מנעו ממנה לטעון ולו למקצת מיופייה המרהיב של אמה, אם כי עיניה היו שילוב מעניין של ירוק וכחול ושינו את צבען בהתאם לאור. למרבה הצער, היא לא ירשה לא את הכישרון ולא את השאפתנות ששני הוריה ניחנו בהם למכביר.
"את נאה בדרכך, אני מניחה." ברדי העבירה את ציפורן אגודלה המטופחת על אבזם תיק הערב השחור שלה, המעוטר באבני קריסטל. "די אקזוטית. כיום קוראים לכל אחת שנעמדת מול המצלמה דוגמנית צמרת. אבל 'נערת הזוהר' היתה הדבר האמיתי. וזה פשוט מדהים, איך שהיא הפכה את עצמה לאשת עסקים מצליחה כל כך. בתור אשת עסקים בעצמי, אני מאוד מעריכה נשים כאלה."
"כן, היא באמת מדהימה." מג אהבה את אמא שלה, אבל זה לא מנע ממנה לייחל שפלור סאוואגר קורנדה תמעד מדי פעם — תאבד לקוח חשוב במיוחד, תקלקל משא ומתן של מיליונים, תצמיח חצ'קון. אבל אמא שלה כבר קיבלה את מנת המזל הרע שלה כשהיתה צעירה מאוד, לפני שמג נולדה, והותירה את בתה לשאת לבדה בתואר הכישלון המשפחתי המפואר.
"אני מניחה שאת יותר דומה לאבא שלך," המשיכה ברדי. "אני נשבעת לך שראיתי כל אחד מהסרטים שלו. חוץ מהמדכאים."
"כמו האחד שהוא קיבל עליו אוסקר?"
"טוב, את זה ראיתי."
אביה של מג היה איום משולש. שחקן בעל שם עולמי, מחזאי זוכה פרס פּוליצר וסופר רבי־מכר. עם הורים מצליחים עד אימה שכאלה, מי יכול להאשים אותה שיצאה כזאת דפוקה? שום ילד לא יכול לעמוד בציפיות של מורשת כזאת.
חוץ משני האחים הקטנים שלה...
ברדי סידרה את כתפיות שמלתה השחורה הצמודה, שהתהדרה במחשוף בצורת לב והיתה הדוקה מעט יותר מדי סביב מותניה. "החברה שלך לוסי היא מותק של דבר." זה לא נשמע כמו מילות שבח. "אני מקווה שהיא מעריכה את מה שהיא מקבלת בטדי."
מג השתדלה בכל מאודה לשמור על קור רוח. "אני בטוחה שהיא מעריכה אותו בדיוק כמו שהוא מעריך אותה. לוסי היא אדם מיוחד מאוד."
ברדי קפצה על ההזדמנות להיפגע. "היא לא מיוחדת כמו טד, אבל ברור שהיית צריכה לחיות כאן כדי להבין את זה."
מג לא התכוונה להיכנס לתחרות השמצות עם האישה הזאת, ולא משנה עד כמה התחשק לה לעשות את זה, ולכן הקפידה שהחיוך לא יסור לרגע מעל פניה. "אני חיה בלוס אנג'לס. אני מבינה הרבה מאוד."
"אני רק אומרת שזה שהיא הבת של הנשיאה לא אומר שהיא יותר טובה מטד מאיזושהי בחינה, וזה בטח לא אומר שכולם הולכים לתת לה יחס מיוחד. הוא הבחור הכי מוצלח בטקסס. היא תצטרך להרוויח את הכבוד שלנו."
מג נאבקה כדי לרסן את עצמה. "לוסי לא צריכה להרוויח את הכבוד של אף אחד. היא אישה טובת לב, אינטליגנטית ומתוחכמת. טד הוא בן המזל מביניהם."
"את אומרת שהוא לא מתוחכם?"
"לא, אני בסך הכול מדגישה —"
"אולי בעינייך ויינט לא נראית כמו משהו מיוחד, אבל שתדעי לך שזאת דווקא עיירה מתוחכמת מאוד, ואנחנו בהחלט לא אוהבים שאנשים מבחוץ באים ומותחים עלינו ביקורת רק כי אנחנו לא תותחים גדולים מוושינגטון." היא סגרה את ארנקה בנקישה. "או סלבריטאים מהוליווד."
"לוסי היא לא —"
"כאן אנשים צריכים להוכיח את עצמם. אף אחד פה לא הולך לנשק את התחת של מישהי רק מפני שיש לה הורים חשובים."
מג לא ידעה אם ברדי מדברת עליה או על לוסי, וכבר לא היה לה אכפת. "הייתי בעיירות קטנות בכל העולם, והאנשים במקומות שאין להם שום דבר להוכיח תמיד מקבלים זרים בברכה. רק במקומות העלובים — בערים שאיבדו את זוהרן מזמן — כולם רואים בכל פנים חדשות איום."
גבותיה המשורטטות בגוון חום זהבהב של ברדי נורו אל מצחה. "אין אפילו דבר אחד עלוב בוויינט. אז זה מה שהיא חושבת באמת?"
"לא, זה מה שאני חושבת באמת."
פניה של ברדי התכרכמו. "טוב, זה מסביר הרבה."
הדלת נפתחה לרווחה לפתע, ונערה בעלת שיער ארוך, חום בהיר, הציצה פנימה. "אמא! ליידי אמה והאחרות רוצות אותך לצילומים."
ברדי ירתה במג מבט עוין אחרון ויצאה מהחדר במרוצה, להוטה לחזור על השיחה בפני כל מי שיסכים להאזין לה.
מג העוותה את פניה. היא ניסתה לצאת להגנתה של לוסי, אבל גרמה נזק במקום להביא תועלת. עכשיו חיכתה בקוצר רוח שסוף השבוע הזה ייגמר. היא קשרה מחדש את השמלה על כתפה, העבירה את אצבעותיה בתסרוקתה הקצרה והמשוגעת ואילצה את עצמה לחזור ולהצטרף למסיבה.
שעה שקהל האורחים פשט כארבה על שולחנות הברביקיו וקולות צחוק מתגלגל נישאו באוויר מכיוון האכסדרה, היתה מג היחידה שלא נראתה עליזה וצוהלת. כאשר מצאה את עצמה לבד עם אמה של לוסי, ידעה שהיא חייבת לומר משהו, אבל אף שבררה את מילותיה בקפידה, השיחה לא התנהלה כפי שקיוותה.
"את בעצם רומזת שלוסי לא צריכה להתחתן עם טד?" אמרה נילי יוריק בקול ששמרה עבור מפלגת האופוזיציה.
"לא בדיוק. פשוט —"
"מג, אני יודעת שאת עוברת תקופה קשה, ואני באמת מצטערת על זה, אבל אל תניחי למצבך הרגשי להטיל צל על אושרה של לוסי. היא לא יכלה לבחור לעצמה מישהו טוב יותר מטד בודין. אני מבטיחה לך, הספקות שלך חסרי בסיס. ואני רוצה שתבטיחי לי שתשמרי אותם לעצמך."
"איזה ספקות?" אמר קול בעל שמץ מבטא בריטי.
מג הסתובבה וראתה את אמו של טד עומדת לידה.
פרנצ'סקה בודין נראתה כמו ויוויאן לי בת זמננו בזכות פנים דמויות לב אפופות בענן שיער בצבע מהגוני ושמלת מעטפת בגוון ירוק־טחב שחבקה את גזרתה החטובה עדיין. במהלך שלושת העשורים שבהם שודרה התוכנית "פרנצ'סקה היום" בשעות של צפיית שיא, היא קראה תיגר על בּרבּרה ווֹלטרְס כמלכת הראיונות בתחום הבידור. ואף שוולטרס היתה העיתונאית הטובה מבין השתיים, התוכנית של פרנצ'סקה היתה מהנה בהרבה לצפייה.
נילי יישרה את ההדורים במהירות. "רגליים קרות של שושבינה...פרנצ'סקה, זה ערב פשוט משגע. אני לא יכולה לתאר לך עד כמה מאט ואני נהנים."
פרנצ'סקה בודין לא היתה טיפשה כלל וכלל. היא מדדה את מג במבט צונן ואז הובילה את נילי משם בכיוון קבוצת אנשים שכללה את ברז הכיבוי אדום השיער משירותי הנשים ואת אֵמָה טְרָאוֵולֶר, אשתו של השושבין של טד, קֵנִי טראוולר, כוכב־על נוסף בעולם הגולף המקצועני.
לאחר מכן מג חיפשה ומצאה את האורח היחיד שחֶברתו נראתה בלתי הולמת בעליל — אופנוען שטען שהוא אחד מחבריו של טד. אבל אפילו הסחת הדעת בדמות מארז שרירים מעוצב היטב לא הצליחה לעודד את רוחה. למעשה, האופנוען העלה בדעתה כמה מאושרים היו הוריה אם אי־פעם היתה מביאה הביתה מישהו שמזכיר אפילו במעט את טד בודין.
לוסי צדקה. הוא מושלם. ואין פחות מתאים ממנו לחברתה.
לא משנה כמה פעמים סידרה והתפיחה את הכריות, לוסי פשוט לא הצליחה למצוא תנוחה נוחה. אחותה טרייסי היתה שקועה בשינה דוממת לצדה, לאחר שהתעקשה שיישנו הלילה באותה המיטה. הלילה האחרון שנהיה בו רק שתי אחיות... ועדיין, המחשבה על החתונה המתקרבת לא העציבה את טרייסי. היא השתגעה על טד ממש כמו כל האחרים.
האימהות של לוסי וטד היו אחראיות לשידוך ביניהם. "הוא פשוט מדהים, לוסי..." אמרה נילי. "חכי שתפגשי אותו."
והוא אכן היה פשוט מדהים... מג לא היתה צריכה לטעת את כל הספקות האלה בראשה. הבעיה היא שהספקות הללו כבר התרוצצו שם חודשים, חרף כל ניסיונותיה להדוף אותם ממוחה באמצעות טיעונים הגיוניים למכביר. האם יש אישה שפויה בדעתה שלא היתה מתאהבת בטד בודין? הוא מסחרר לחלוטין.
לוסי בעטה מעליה את הסדינים. הכול באשמת מג. היא בילבלה אותה לגמרי. אף על פי שהיתה חברתה הטובה, לוסי לא היתה עיוורת למגרעותיה. מג היתה מפונקת, חסרת מנוח וחסרת אחריות, ותמיד חיפשה תשובות לכל השאלות על פסגת ההר הבאה במקום בתוך עצמה. היא היתה גם הגונה, אכפתית, נאמנה, והחברה הטובה ביותר שהיתה ללוסי מעולם. כל אחת מהן מצאה את דרכה שלה לחיות בצִלם של הורים מפורסמים — לוסי התאימה את עצמה למסגרת בשלמות, ומג התרוצצה כאחוזת תזזית ברחבי העולם והשתדלה בכל כוחה להתחרות איכשהו במורשתם האימתנית.
מג לא הכירה במעלותיה שלה — באינטליגנציה הגבוהה שירשה מהוריה, אך מעולם לא השכילה ללמוד כיצד לנצלה לתועלתה האישית; בחזות הארוכה והצנומה, יוצאת הדופן, שבזכותה נראתה מרתקת בהרבה מנשים אחרות, בעלות יופי שגרתי וצפוי יותר. מג היתה טובה בהמון דברים, ולכן הגיעה למסקנה שהיא בעצם לא ממש טובה בשום דבר. היא החליטה שהיא פשוט לא מספיק טובה, ואף אחד — לא הוריה, לא לוסי — לא הצליח לשכנע אותה שההפך הוא הנכון.
לוסי קברה את פניה עמוק בתוך הכרית והשתדלה להרחיק ממחשבותיה את זיכרון הרגע האיום ההוא בערב, כששבו למלון ומג משכה אותה לחיבוק. "לוס, הוא נפלא," לחשה לה. "הוא כל הדברים שאמרת. ואסור לך להתחתן איתו בשום אופן."
אבל אזהרתה של מג היתה חסרת משמעות לעומת הדברים שאמרה היא עצמה בתשובה. "אני יודעת," שמעה את עצמה לוחשת בחזרה. "אבל אני עומדת לעשות את זה בכל זאת. כבר מאוחר מדי לסגת."
מג ניערה אותה בחוזקה. "לא מאוחר מדי. אני אעזור לך. אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי לעזור."
לוסי התנתקה מבין זרועותיה ומיהרה אל חדרה. מג לא מבינה. היא ילדת הוליווד, היכן שהשערורייתי נחשב נורמלי וצפוי, אבל לוסי היא ילדת וושינגטון, ומבינה ללבה השמרני של אמריקה. הציבור מעורב עד מעל לראש בחתונה הזאת, המוני אנשים צפו בילדי משפחת יוריק מתבגרים ואימצו אותם אל לבם חרף משובות נעוריהם והמשגים הרבים שעשו. עיתונאים מכל העולם הגיעו הנה כדי לסקר את החתונה הזאת, ולוסי לא יכולה לבטל הכול מסיבות שהיא עצמה לא מבינה עד תום. וחוץ מזה, אם טד באמת לא היה הגבר הנכון עבורה, מישהו בטח היה שם לב ואומר משהו, לא? ההורים שלה? טרייסי? וטד, שרואה דברים בבהירות, בטח היה מבין את זה בעצמו, לא?
המחשבה על שיקול הדעת של טד, שאינו מכזיב לעולם, הרגיעה אותה מספיק כדי שתיסחף לשינה טרופה, חסרת מנוחה. אולם למחרת אחר הצהריים תחושת הרגיעה התפוגגה לחלוטין.
ליאור –
אי אפשר לעמוד בפני
סיפור מסוג הרומן הרומנטי אבל עם תוספת עלילה ועניין. במרכז הסיפור אישה נחושה ולא מפונקת שמצליחה בזכות עצמה להתקדם, למרות הקשיים שעומדים בפניה.
Nehama –
אי אפשר לעמוד בפני
אחד הספרים הכי מצחיקים שקראתי בתקופה האחרונה.נכון שכתוב בסגנון רומן רומנטי ,אבל התיאורים מסביב ,של הדמויות ,הסביבה,הסיטואציות ההזויות,מביאים את הספר הזה לדרגה של סאטירה.הלוואי שיתורגמו עוד ספרים של הסופרת הזאת,
לימור –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר שכתוב בסגנון הרומן הרומנטי אך העלילה מושכת את הקורא, יש המון הומור בספר שלא פעם מעלה חיוך. אני נהנתי וממליצה
Karina –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר קליל וסקסי, הדמויות מתוארות בצורה כל כך מציאותית כמובן שהספר הינו רומן רומנטי אבל יש עלילה
מורן –
אי אפשר לעמוד בפני
בפרק הראשון לא הבנתי למה הוא כל-כך מומלץ והיה חי קשה להמשיך…לאחר מכן העלילה מתחילה לזרום. מצחיק, קליל ורומנטי .
יפעת –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר חביב מאוד, רומן רומנטי עם תוספת תיבול של עוקצנות והומור, ספר זורם וקליל שכייף לקרוא, מומלץ לחובבי הז’אנר וגם לכאלה שלא.
לי (verified owner) –
אי אפשר לעמוד בפני
רומן רומנטי מקסים. ספר זורם, דמויות עמוקות. עלילה שנונה ומצחיקה. סיפור מקסים על אישה חזקה שלומדת להכיר את עצמה. מומלץ בחום.
נטלי –
אי אפשר לעמוד בפניי
חומד של ספר… מצחיק, מרגש… אכן כתוב בסגנון הרומן המאד רומנטי… אבל כייפי לקריאה, עלילה נחמדה – סך הכל ספר נחמד ביותר.
שירית –
אי אפשר לעמוד בפניי
ספר מעולה !! מצחיק ומשעשע שלא יכולתי לעזוב לשניה . סופרת מעולה שכותבת המון באנגלית וחבל שלע מתרגמים עוד ספרים שלה. לקרוא בדחיפות !! מומלץ מאוד.
דניאל –
אי אפשר לעמוד בפניי
מעולה ונפלא!! חובה לקרוא. ספר קליל , מצחיק ומשעשע , כתוב היטב ומתורגם באופן יוצא מן הכלל. לא לחכות , לקנות ולקרוא מייד.
שרית –
אי אפשר לעמוד בפניי
יואו איזה ספר מקסים ,!!משעשע , מצחיק משולב עם סיפור אהבה נהדר. סופרת מצויינת וכדאי שיתרגמו עוד ספרים שלה.. לקנות ולקרוא
גלי –
אי אפשר לעמוד בפני
מקסים ביותר שווה שווה לוסי יוריק, בתה של נשיאת ארצות הברית לשעבר, עומדת להינשא לטד בודין – האהוב בבניה של העיירה ויינט שבטקסס. מג חושבת שזה רעיון רע מאוד, והיא נחושה להציל את חברתה משיברון לב בטוח.
כך, כשלוסי בורחת ברגע האחרון, מג הופכת לאישה השנואה ביותר בעיירה, שם נתקעה עם מכונית מתה, ארנק ריק וחתן זועם במיוחד. אבל מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות? שתתאהב במי שאי אפשר לעמוד בפניו, האחד והיחיד? לא סביר במיוחד. לא סביר בכלל.
שירית –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר מצחיק ושנון. כתוב בצורה מצויינת. הדמויות והסיטואציות מצחיקות וקסומות שהופכות את הספר לנפלא. מומלץ מאוד
שיר –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר מקסים !! מצחיק ושנון. לא הצלחתי להפסיק לקרוא. דמויות כתובות היאב , אישה מצחיקה ולא מתפשרת. עלילה זורמת.. לקנות ולקרוא!!
חנה –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר חמוד, קליל ומשעשע שכתוב בצורה רהוטה. עלילה קצת שונה מהז’אנר הסטנדרטי וזה מה שמוסיף לעיניין
גלית –
אי אפשר לעמוד בפני
ספר חמוד, קליל ומצחיק שכתוב בצורה מצוינת ורהוטה. עלילה קצת שונה מהז’אנר הסטנדרטי וזה מה שמוסיף לעיניין.
אהבתי מאד וממליצה למי שאוהב שעשועים
רונית –
אי אפשר לעמוד בפני
מקסים סקסי עם עלילה מאוד חמודה רעיון מאוד יפה כל העלילה בספר התפתחה וזרמה לי במאוד לפעמים יש דעה קדומה על מישהוא ואחרי שרואים את התמונה המלאה הכל משתנה ממולץ ביותר ספר מדבים לדעתי אהבתי מאוד מאוד ממולץ
לאה אלבון (verified owner) –
אור לוי (verified owner) –
מעולה, שנון ספר שכיף לקרוא