הדרך שלך ממחלה להחלמה

כשרוני רגב התקשרה אליי וסיפרה לי שהיא עובדת על ספר שיורכב מפרקים שייכתבו על-ידי אנשים שונים, מטפלים מתחום הרפואה המשלימה, רופאים ותזונאים, על דרכים שונות לריפוי מחלת הסרטן ולמניעתה באמצעים לא תרופתיים, מיד נרתמתי למשימה לכתוב את פרק המבוא.

בעבודתי בתחום הסרטן יש לי 20 שנות ניסיון, במסגרת בית הספר לרפואה וטרינרית הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית ברחובות. בשיתוף עם אשתי, ד"ר רבקה זוסמן, פיתחנו שיטה חדשה לאבחון סרטן כבר בשלבים המוקדמים של המחלה. השתמשתי בשיטה זו לריפוי הסרטן ולמניעתו בחיות מעבדה. פרסמתי יותר ממאה מאמרים מדעיים וחמישה ספרים בתחום אבחון הסרטן, ריפויו ומניעתו. ספרי האחרון הוקדש להשוואת שיטות שונות למניעת הסרטן. לא מפתיע שקיבלתי את הצעתה של רוני רגב לכתוב מבוא בחפץ-לב.

ראשית, כמדען בתחום, אני מברך ומכיר בצורך הרב בספר כזה, בעיקר בגלל ריבוי בתחלואת סרטן, שאנו עדים לה בשנים האחרונות (ראו מאמריהם של פרדי טל ותומר סיברון). המחקרים מצביעים על כך שמחלת הסרטן מתחילה בנפש האדם. בדרך-כלל פורצת המחלה עקב טראומה נפשית. מובן שכל אדם מקבל ומתמודד עם טראומות בחיים באופן שונה, אך ברור שהאדם יכול להתגבר בעצמו על המחלה (ראו מאמרו של ריי מאור).

פרופסור דוד סרואן-שרייבר אמר שתאי סרטן נמצאים בגופו של כל אדם, אבל לא כולם חולים בסרטן. התפתחות הגידול הסרטני קשורה בשינויים באיזון החומרים בגוף. כתוצאה מהפרת האיזון, חלק מהתאים "משתגעים" ומתחילים להתרבות ללא ביקורת. במקום למות הם מתחלקים ללא סוף, ועם הזמן הופכים לתאים אגרסיביים, חודרים לזרם הדם, עוברים לאיברים השונים ובונים גרורות.

מספר גורמים נמצאו כזרז אפשרי להתפתחות מחלות הסרטן. לדוגמה:

קרינת שמש בלתי מבוקרת עלולה לגרום להתפתחות סרטני עור.

עישון הוכח כאחד הגורמים הוודאיים להתפתחות סרטן הריאות והקיבה.

בשר אדום או מטוגן מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס.

מכאן ברור שמספיק לנקוט באמצעי זהירות התנהגותיים, כמו להיזהר מקרינת יתר של השמש, להפסיק או להימנע מעישון אקטיבי או פסיבי, להמעיט במזון שהוכן "על האש", וכבר מורידים את הסיכונים לחלות בכמה סוגי סרטן.

אבל לא מספיק להימנע ממצבים מסוכנים. חשוב בנוסף לנקוט בפעולות יזומות. לדוגמה, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים (ראו מאמריהם של שרון צור, יעל שחם ומרדכי הוכברג) הוכחה כגורם מגן מפני התפתחות סוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן המעי הגס, סרטן השד ואחרים. השמנה הוכחה כגורם מעלה סיכון להתפתחות מחלות הסרטן, ולכן כדאי לשאוף להורדת המשקל ולאיזונו לאורך זמן.

ניתן להעלות מודעות ולנקוט באמצעים פשוטים נוספים, כגון צריכה יומית של 3-2 גרעינים של פרי המשמש או תפוחי עץ, כפי שהראתה ד"ר ארנסט קרבס עוד בשנת 1951. בתוך גרעינים אלה נמצאת כמות מספקת של ויטמין B17 אשר הודגם כמעכב התפתחות עד לאפופטוזה (הרג) של תאים סרטניים. למי שרוצה ללמוד יותר על כך, אני מציע לקרוא את ספרו של ד"ר גריפין (Edward Griffin, The world without cancer, 1974). באותה מידה נמצאה השפעה אנטי סרטנית לצריכה קבועה של פירות וירקות העשירים בפיטו-כימיקלים, שנמצאים בכמות גבוהה בפירות יער, בתות שדה, ברימון, וכן בברוקולי, בעלים ירוקים, בבצל סגול ועוד.

במקביל לדיאטה, עולה בקהילה הרפואית בשנים האחרונות תשומת לב רבה למצבו הרוחני של החולה (ראו, למשל, במאמרים של בועז בן-אורי וג'נט מיכאיל). בספרות המדעית מתפרסמים תיאורי מקרה של חולי סרטן המתגברים על מחלתם בעצמם, במקביל או ללא עזרה תרופתית. בשנים האחרונות התפתחה הרפואה המשלימה ושמה את הדגש בהיבט המניעתי של המחלה באמצעות השגת רווחה גופנית, נפשית, רוחנית וחברתית. לגישה זו אנו מוצאים עדויות רבות בספרות הקדומה, כדוגמת כתביו של אל-ראזי, רופא ערבי מהמאה התשיעית, שמצוטט במאמרו של ד"ר נאדר בוטו: "אם המחלה חזקה מכוחו הטבעי של החולה, לרופא לא נותר דבר לעשותו. אם חיוניות החולה חזקה מהמחלה, הטבע עצמו יספק את התרופה ואין שום צורך בהתערבות הרופא. אבל אם המחלה וכוחו הטבעי של החולה שווים, אזי נחוץ רופא כדי לחזק את חיוניות החולה. כלל זה תופס רק כאשר הרופא יודע כיצד לעזור לטבע להסיר את המכשולים מדרכו".

מילת המפתח בתהליך הריפוי היא נטילת אחריות מצד החולה עצמו. האחריות להחלמה נמצאת בידי החולה, לא בידי הרופא. ד"ר לואיס מרקס כתב שרופא אינו מרפא את החולה, אלא ממליץ לו איך להתגבר על מחלתו. רוני רגב לקחה את העיקרון הזה כאשר היא עצמה החליטה להחלים מסרטן שפגע בה — ללא תרופות, וכך אמרה לרופא האונקולוג: "אני הרופא הראשי ואתה הרופא המלווה, והרופא הראשי מחליט: לא כימותרפיה ולא הקרנות". בלי טיפולים אונקולוגיים כלשהם ורק בדרך שהיא בחרה, דיאטה ועבודה רוחנית, מתוך ההבנה הבטוחה — "אני בריאה כבר עכשיו" — היא הצליחה לגבור על מחלתה ולהבריא. כיום יש יותר רופאים אשר מוכנים ללוות את החולה בגישה זו, והמלצתם כוללת בעיקר פעולות בתחום התודעה וההבנה של המחלה.

מאחר שהיום ידוע כיצד המוח שלנו פועל, הוכח שהוא מקבל את המחשבה ואת הדמיון כמציאות חיים, וכך יכול להפוך את הדמיון למציאות חדשה. רוני רגב הצליחה ליצור לעצמה מציאות בריאה ומאושרת גם לנוכח האתגר הקשה שהייתה נתונה בו. כוחו של דמיון מודרך והרבה אמונה פנימית — הופכים חזון למציאות. הדרך הנכונה והקלה ביותר לשמור על הבריאות לאורך זמן היא על-ידי שמירה על איזון הגוף והנפש — דרך המניעה של המחלה.

רוב האנשים מתנהלים מתוך הרגלים הפוגעים בבריאותם, בעיקר בתחום התזונה והחשיבה. בלי לדעת, הם יוצרים מצב שגורם למחלה, ואז מבקשים מהרופא שיוציא אותם מהמצב שאליו הגיעו דרך התנהגותם, מחשבתם ומעשיהם הלא מודעים. הם מצפים שהרופא ייקח אחריות על מצבם. אבל האמת היא שעלינו לקחת אחריות על מצב בריאותנו ולבקש את עזרת הרפואה כתוספת. לחיות מתוך שמחה! כמו שמסופר בספר זה — זוהי הדרך למניעת כל מחלה וגם למניעת מחלת הסרטן.

חולי סרטן מסוג מסוים מקבלים תרופות זהות, אותה תרופה לאותה מחלה. יחד עם זאת, השפעתן של התרופות על החולים ועל החלמתם תהיינה שונות לגמרי אלה מאלה, מאחר שכל אדם שונה מרעהו. לכן גם הטיפול חייב להיות אישי לכל אדם. כל חולה מגיב אחרת לאותן תרופות ולאותם טיפולים וזקוק לדרכי טיפול שונות להחלמתו. זאת אחת הסיבות לכך שעלינו להיות הרופאים של עצמנו, על מנת לכוון ולבחור לעצמנו את דרך הריפוי המתאימה לנו ביותר, ומי אם לא אנחנו נעשה זאת טוב יותר מכל אדם אחר. כפי שניתן לראות מתוכן הפרקים בספר, הרוב המוחלט של הכותבים מתאר את חשיבות התזונה ואת תגובת החולים למחלה. רוני רגב לקחה על עצמה יוזמה חשובה ואמיצה: בהתבסס על הניסיון האישי שלה, היא החליטה ללקט מאמרים של אנשי מקצוע בעלי תפיסת עולם זהה לשלה, לספר אחד שלם. אני מאחל שכל אחד ימצא, בין אוסף המאמרים בספר זה, תשובות שתסייענה לו במניעת המחלה ובהתמודדות איתה.

אני חושב שספר חשוב זה רצוי שיימצא בכל בית!