משימה עולמית 20: צמח האלמוות מהאזור המפורז

 1

כְּבָר מִזְּמַן לֹא קָרָה לִי שֶׁבְּאֶמְצַע צֶ'אט בְּפֵייסְבּוּק, מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי הִתְחִיל לִרְעוֹד. מוּבָן שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁבְּאֹפֶן דֵּי דּוֹמֶה הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל מֵאָז כְּבָר גֻּיַּסְנוּ לְהַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, וְלִפְנֵי כָּל מְשִׂימָה הוּא בָּחַר לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ מַפְתִּיעָה אַחֶרֶת לָצוּץ. לָכֵן, בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין שׁוּם קֶשֶׁר בֵּין הוֹפָעָה אֶפְשָׁרִית שֶׁלּוֹ לְבֵין הָרִקּוּד הַמּוּזָר שֶׁל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. וְרַק כְּשֶׁעַמּוּד הַפֵייסְבּוּק שֶׁלִּי נֶעֱלַם וּבִמְקוֹמוֹ נִצְבַּע הַצָּג בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם, יָדַעְתִּי שֶׁזֶּהוּ זֶה, וְנִדְרַכְתִּי.

וּבֶאֱמֶת, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לִפְנֵי שֶׁיָּצָאנוּ לְיַפָּן [מְשִׂימָה עוֹלָמִית 1], עָלוּ פָּנִים שֶׁל אָדָם מִתּוֹךְ מַיִם כְּחֻלִּים שֶׁל יָם. אָז, כְּלוֹמַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא הוֹפִיעַ, הוּא הִרְכִּיב מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ. הַפַּעַם הוּא הָיָה לְלֹא מִשְׁקָפַיִם. אָז לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ וְלֹא יָדַעְתִּי מִי הוּא. עַכְשָׁיו זִהִיתִי אוֹתוֹ מִיָּד. הֲרֵי נִפְגַּשְׁנוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים עִם הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי.

"שָׁלוֹם הָאַבִּיר," שָׂמַחְתִּי לִקְרָאתוֹ.

"שָׁלוֹם אֲבִיגַיִל אוֹפִיר," הוּא הֵשִׁיב.

"יֵשׁ לְךָ מְשִׂימָה חֲדָשָׁה בִּשְׁבִילֵנוּ, אוֹ שֶׁזֶּה בִּקּוּר יְדִידוּתִי?" שָׁאַלְתִּי.

"גַּם וְגַם," הוּא עָנָה.

"גַּם וְגַם?"

"יֵשׁ לִי מְשִׂימָה וְזֶה גַּם בִּקּוּר יְדִידוּתִי," הוּא חִיֵּךְ, "אֲנִי מַחְשִׁיב אוֹתָךְ וְאֶת תּוֹם בְּתוֹר יְדִידִים שֶׁלִּי."

"תּוֹדָה עַל הַמַּחְמָאָה," הַדְּבָרִים שֶׁלּוֹ בֶּאֱמֶת רִגְּשׁוּ אוֹתִי, "לְאָן אַתָּה מִתְכַּוֵן לִשְׁלוֹחַ אוֹתָנוּ הַפַּעַם?"

רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַבִּיר נָע וְהוּא הִבִּיט יָמִינָה וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאלָה. מֵעָלָיו נִרְאֲתָה צִפּוֹר קְטַנָּה, שֶׁכְּאִלּוּ יָצְאָה מִתּוֹךְ עָנָן.

"עוֹד מְעַט תֵּדְעִי," הָאַבִּיר הִתְעַלֵּם מֵהַצִּפּוֹר. "אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאַתְּ מְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבוֹת לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּךְ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ לְהָשִׁיב לִשְׁאֵלָה אַחַת שֶׁלִּי," הוּא הֶעֱבִיר אֶת כַּף יָדוֹ בְּשַׂעֲרוֹתָיו הַקְּצוּצוֹת, "שָׁמַעְתְּ פַּעַם עַל צִמְחֵי אַלְמָוֶת?"

"צִמְחֵי אַלְמָוֶת?" הָיִיתִי מֻפְתַּעַת, "כְּאִלּוּ, צְמָחִים שֶׁחַיִּים לָנֶצַח? לֹא נוֹבְלִים בִּכְלָל?"

"לֹא," הָאַבִּיר הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ, "הַכַּוָנָה הִיא שֶׁאִם אוֹכְלִים אוֹתָם, חַיִּים לָנֶצַח."

"יֵשׁ צְמָחִים כָּאֵלֶּה?" הִתְפַּלֵּאתִי.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," הָאַבִּיר הֵשִׁיב. "אֲבָל מָה שֶׁאֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ, זֶה שֶׁמֵּאָז שֶׁבְּנֵי־הָאָדָם קַיָּמִים, הֵם תָּמִיד חִפְּשׂוּ תְּרוּפוֹת פֶּלֶא שֶׁיַּאֲרִיכוּ אֶת הַחַיִּים וִירַפְּאוּ אֶת כָּל הַמַּחֲלוֹת. בְּסִין לְמָשָׁל, בַּמֵּאָה הַשְּׁלִישִׁית לִפְנֵי הַסְּפִירָה, כְּלוֹמַר לִפְנֵי כְּאַלְפַּיִם וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, נָפוֹצוּ שְׁמוּעוֹת עַל נְזִירִים שֶׁחָיוּ בִּמְקוֹמוֹת מְבוֹדָדִים קָרוֹב לְצֶמַח אַלְמָוֶת כָּזֶה וּבִזְכוּתוֹ הֵם לֹא מֵתוּ. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה שָׁלַט בְּסִין הַקֵּיסָר הַצָּהוֹב, וְכַאֲשֶׁר הוּא שָׁמַע שֶׁצֶּמַח כָּזֶה הֻנַּח עַל פְּנֵי אָדָם מֵת, וְהַמֵּת קָם לִתְחִיָּה, הוּא שָׁלַח אֶת עוֹזְרוֹ אֶל עֵמֶק שֶׁנִּקְרָא 'עֵמֶק הַשָּׂטָן' וְדָרַשׁ מִמֶּנּוּ לְהָבִיא לוֹ אֶת הַצֶּמַח. הַצֶּמַח הַזֶּה שֶׁבּוֹ מְדֻבָּר הוּא לְמַעֲשֶׂה פִּטְרִיָּה שֶׁנִּקְרֵאת לִינְג זִי."

"זֶה אוֹמֵר שֶׁהַמְּשִׂימָה הַבָּאָה שֶׁלָּנוּ הִיא בְּסִין?" נִחַשְׁתִּי.

הָאַבִּיר חִיֵּךְ.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, מָה קָרָה לָךְ?" הָאַבִּיר שָׁאַל, "אֵין לָךְ סַבְלָנוּת?"

כִּמְעַט אוֹטוֹמָטִית שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי הַיְּמָנִית קָדִימָה וְכִסִּיתִי אֶת פִּי. כָּעַסְתִּי עַל עַצְמִי עַל כָּךְ שֶׁמִּהַרְתִּי לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת בִּפְזִיזוּת כָּזֹאת. יָדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט בְּכָל מְשִׂימָה זוֹ הַטַּעֲנָה שֶׁמַּשְׁמִיעִים נֶגְדִּי, שֶׁאֲנִי קִצְרַת־רוּחַ וְחַסְרַת סַבְלָנוּת.

"מִצְטַעֶרֶת," הִתְנַצַּלְתִּי.

הַצִּפּוֹר שֶׁהֵגִיחָה קֹדֶם מִתּוֹךְ הָעֲנָנִים הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה אֶל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַבִּיר. כְּכָל שֶׁהִיא הִתְקָרְבָה, הִיא נִהְיְתָה גְּדוֹלָה וְצִבְעוֹנִית יוֹתֵר.

"הַפִּטְרִיָּה לִינְג זִי הָיְתָה רַק דֻּגְמָה לְצֶמַח אַלְמָוֶת," הָאַבִּיר הִבְהִיר. "יֶשְׁנָם עוֹד צְמָחִים שֶׁמְּיַחֲסִים לָהֶם סְגֻלּוֹת אַלְמָוֶת, וּבֵינֵיהֶם גַּם הַצֶּמַח שֶׁלָּנוּ, כְּלוֹמַר הַצֶּמַח שֶׁקָּשׁוּר לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה שֶׁלָּכֶם. שָׁמַעְתְּ פַּעַם עַל הַגִ'ינְסֶנְג?"

"גִ'ינְסֶנְג?" אִמַּצְתִּי אֶת הַזִּכָּרוֹן.

"כֵּן."

"שָׁמַעְתִּי עַל תֵּה כָּזֶה..." קְצָת הִסַּסְתִּי.

"יָפֶה!" הָאַבִּיר דַּוְקָא נִרְאָה מְרֻצֶּה, וּבִכְלָל לֹא הִבְחִין בַּצִּפּוֹר שֶׁהִתְקָרְבָה אֵלָיו. "שֹׁרֶשׁ הַגִ'ינְסֶנְג בֶּאֱמֶת מְשַׁמֵּשׁ לְתֵה, אֲבָל אֶת הַתֵּה שֶׁאַתְּ מַכִּירָה מְפִיקִים מֵהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַצֶּמַח הַתַּרְבּוּתִי."

"אֲהָהּ," לֹא הָיָה לִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְהַגִּיד.

"סְגֻלּוֹת הָאַלְמָוֶת הַחֲזָקוֹת בֶּאֱמֶת מְיֻחָסוֹת רַק לַגִ'ינְסֶנְג שֶׁצּוֹמֵחַ בָּר בֶּהָרִים," הָאַבִּיר הִמְשִׁיךְ. "הַבְּעָיָה הִיא שֶׁבַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, רֹב צִמְחֵי הַבָּר הָאֵלֶּה נֶעֶקְרוּ וְנִגְנְבוּ, וְהַיּוֹם קָשֶׁה מְאוֹד לִמְצוֹא אוֹתָם. כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּעַטִּים שֶׁעֲדַיִן צוֹמְחִים פֶּרֶא, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמּוּכָנִים אֲפִלּוּ לַהֲרוֹג בִּשְׁבִילָם."

"לַהֲרוֹג?" נִדְהַמְתִּי.

"הֵם שָׁוִים הֲמוֹן הֲמוֹן כֶּסֶף," הָאַבִּיר הִדְגִּישׁ.

"בָּרוּר."

הַצִּפּוֹר עָצְרָה. הִיא נֶעֶמְדָה בָּאֲוִיר מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַבִּיר בְּאֹפֶן מוּזָר בְּיוֹתֵר, כְּאִלּוּ יֵשׁ אֲדָמָה מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ. הַמַּקּוֹר שֶׁלָּהּ הִזְכִּיר מַקּוֹר שֶׁל תֻּכִּי. גַּם הַצְּבָעִים הָעַזִּים שֶׁלָּהּ הִזְכִּירוּ צְבָעִים שֶׁל תֻּכִּי.

"טוֹב, אָז זֹאת הָיְתָה הַהַקְדָּמָה," הָאַבִּיר עֲדַיִן לֹא הִבְחִין בַּצִּפּוֹר, "וּמֵהָרֶגַע הַזֶּה וְעַד שֶׁתּוֹם לֵוִי יַגִּיעַ אֵלַיִךְ וְתֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ, יֵשׁ לָךְ כַּמָּה שָׁעוֹת לִלְמוֹד קְצָת יוֹתֵר אֶת הַנּוֹשֵׂא. זֶה כַּמּוּבָן רַק בִּתְנַאי שֶׁאַתְּ מִתְעַנְיֶנֶת בַּנּוֹשֵׂא. בְּכָל מִקְרֶה אֲנִי מְאַחֵל לָךְ הַצְלָחָה, אֲבִיגַיִל אוֹפִיר. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתְּבַצְּעִי הֵיטֵב אֶת כָּל מָה שֶׁיּוּטַל עָלַיִךְ," וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לְהָגִיב, שָׁקַע רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאַבִּיר בְּתוֹךְ הַמַּיִם וְהַצִּפּוֹר נוֹתְרָה לְבַדָּהּ. עַכְשָׁיו הִיא הֵנִיעָה אֶת כְּנָפֶיהָ. לְרֶגַע הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהִיא מַבִּיטָה בִּי, אֲבָל מִיָּד הִיא הִתְרוֹמְמָה בְּקַו יָשָׁר לְמַעְלָה, וְחָזְרָה וְנִבְלְעָה בֵּין הָעֲנָנִים.

צֶבַע הַתְּכֵלֶת שֶׁמִּלֵּא אֶת מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב הִתְחִיל לְהִתְפּוֹגֵג וּבִמְקוֹמוֹ הוֹפִיעָה תְּמוּנָה שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ שֶׁהִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ. הוּא הִסְתּוֹבֵב לְאַט לְאַט, וְתוֹךְ כְּדֵי סִיבוּב הוּא נִהְיָה שָׁטוּחַ. קַו שָׁחוֹר חָצָה אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וְקַו שָׁחוֹר נוֹסָף חָצָה אוֹתוֹ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל. בִּזְכוּת הַנִּסָּיוֹן שֶׁצָּבַרְתִּי בִּמְשִׂימוֹת קוֹדְמוֹת, יָדַעְתִּי שֶׁמִּיָּד יֵעָלְמוּ שְׁלוֹשָׁה רְבָעִים שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הַשֶּׁטַח יִתְפֹּס רֶבַע אֶחָד.

אֲבָל אֵיזֶה רֶבַע?

קֶרֶן אוֹר שֶׁנִּשְׁלְחָה מִקְּצֵה הַמָּסָךְ הֵאִירָה אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן הַיְּמָנִי שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ. שְׁנֵי הָרְבָעִים הַתַּחְתּוֹנִים נֶעֶלְמוּ (וּמִיָּד הִסַּקְתִּי שֶׁמְּדִינַת הַיַּעַד שֶׁלָּנוּ נִמְצֵאת בַּחֲצִי הַכַּדּוּר הַצְּפוֹנִי וְלֹא הַדְּרוֹמִי) וְאַחַר כָּךְ נֶעֱלַם גַּם הָרֶבַע הָעֶלְיוֹן הַשְּׂמָאלִי.

'טוֹב,' חָשַׁבְתִּי, 'דָּבָר אֶחָד כְּבָר בָּרוּר: אֲנַחְנוּ לֹא נוֹסְעִים לְאָמֶרִיקָה, לֹא לַצְּפוֹנִית (שֶׁנִּמְצֵאת בָּרֶבַע הָעֶלְיוֹן הַשְּׂמָאלִי) וְלֹא לַדְּרוֹמִית (שֶׁנִּמְצֵאת בָּרֶבַע הַתַּחְתּוֹן הַשְּׂמָאלִי) וְגַם לֹא לְאוֹסְטְרַלְיָה אוֹ לְאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית (שֶׁנִּמְצָאוֹת בַּחֵלֶק הַיְּמָנִי הַתַּחְתּוֹן).

מַמָּשׁ כְּמוֹ אָז, כְּשֶׁגֻּיַּסְנוּ לַמְּשִׂימָה בְּיַפָּן, גַּם הַפַּעַם הָרֶבַע הַיְּמָנִי הָעֶלְיוֹן שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ הוּאַר וְנִהְיָה גָּדוֹל יוֹתֵר. לְאַט לְאַט נִמְחֲקוּ מִמֶּנּוּ חֲלָקִים: מְדִינַת יִשְׂרָאֵל נֶעֶלְמָה, אֲפִלּוּ הוֹדוּ נִמְחֲקָה.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ בְּכָל זֹאת עוֹמְדִים לָטוּס לְסִין?

וְאִם לֹא לְסִין, אוּלַי שׁוּב לְיַפָּן?

הָאֶפְשָׁרוּת לַחְזוֹר וְלִפְגּוֹשׁ אֶת מִיצִ'יקוֹ שִׁמְּחָה אוֹתִי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבִּכְלָל לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁגַּם יַפָּן נִמְחֲקָה. בַּאְסָה! רַק לִפְנֵי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הָיְתָה הַמַּפָּה שֶׁל יַפָּן לְנֶגֶד עֵינַי, וּפִתְאוֹם הִיא פָּרְחָה לָהּ וּמִי שֶׁנִּשְׁאֲרָה הִיא הַשְּׁכֵנָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּהּ, קוֹרֵיאָה.

צְפוֹן־קוֹרֵיאָה אוֹ דְּרוֹם־קוֹרֵיאָה?

דְּרוֹם־קוֹרֵיאָה. אֵיזֶה מַזָּל!

יָדַעְתִּי שֶׁצְּפוֹן־קוֹרֵיאָה מֻחְרֶמֶת עַל יְדֵי מְדִינוֹת הַמַּעֲרָב, כִּי הִיא שַׁיֶּכֶת לְ"צִיר הָרֶשַׁע" וּמְאַיֶּמֶת לִפְגּוֹעַ בַּנֶּשֶׁק הַגַּרְעִינִי שֶׁלָּהּ בִּמְדִינוֹת שְׁכֵנוֹת. כְּשֶׁיָּצָאנוּ לַמְּשִׂימָה בְּסִינְגַפּוּר, תּוֹם וַאֲנִי דִּבַּרְנוּ עַל זֶה. אָז נָכוֹן שֶׁמִּצַּד אֶחָד זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֲוָיָה מְעַנְיֶנֶת לְהַגִּיעַ לִמְדִינָה שֶׁאַף אָדָם מַעֲרָבִי לֹא מַגִּיעַ אֵלֶיהָ. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה: בְּכָל זֹאת עָדִיף לָצֵאת לִמְשִׂימָה בִּמְדִינָה קְצָת יוֹתֵר יְדִידוּתִית, לֹא?