באבאשובה

א ויהי לעת ליל ערב והלבנה לקתה בדם; והינה בא ליל ירח הדמים. ב אלו הם ימי טראמפ; הוא דונאלד ג'ון טראמפ, המכהן בארצות הברית. ג ויחיו יושבי הארץ בימי טראמפ כמאה ועשרים שנה. ד ובימים ההם כיהן בנימין נתניהו בארץ ישראל, והיא בת שבעים שנה. ה ותשכון ישראל לבטח, ואויביה לא הניחו לה מסביב. ו וישראל שנואה מכל הארצות, ויחמדוה אויביה. ז ויחיו היהודים בארץ ישראל; וישגשגו ויצליחו בדרכם. ח והעם מפולג ומפורד ותשרור שנאה ביניהם. ט והעיר עזה נמצאת תחת שלטון חמאס; ויפגעו בארץ ישראל כשני עשורים, והממשל דומם כאבן. י והינה הלבנה לקתה בדם, ולא שבו לאלוהיהם. יא כי האלוהים פגע בהם, ואותו לא זכרו. יב ויכפרו באלוהים ויסורו מדרכו; ונביא אין עוד בארץ. יג ואני בן עשרים ושבע שנה; בן זכר בן זקונים. יד אדם תמים דורש אל האלוהים; שוחר צדק ושלום, חוכמה ואהבה. טו את שמי לא ידעתם; כמלאך אסתיר פניי מכם. טז ואנוכי יושב במדבר ורוח אלוהים נופלת על פניי. יז ותנח יד יהוה עליי ותנחני כי עתה דבר יהוה בפי.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: לך אמור אל עמי ישראל את דברי הנבואה הזאת. ב את מצוותיי שכחו; את תורתי עזבו. ג שירתכם לעג לי; תפילתכם נטל לי. ד לבתי מוות הלכתם; ובבתי קברות התפללתם. ה ותעשו מעשי גילולים; ותזרקו נרות לאש. ו אל מעשיכם בזתי; עבודתכם זרה לי. ז תפילה אינה לי; ושפתכם לא נאה. ח ידיכם זבו דם; תפילת שקץ נדמה. ט וארא את מעשיכם; ותעל אליי החמה. י ואשמע את תפילתכם; ותעל אליי הלבנה. יא סרורה דרככם; אביכם שכחתם. יב הסתר אסתיר פניי מכם; לא קיבלתי את תפילותיכם. יג ותעל חמתי באפי; ותקלל אתכם יצירתי. יד השמש תכה כתנור; והלבנה לדיראון עולם. טו החמה תכה באש; הסהר יכה בדם. טז הקללה מוטלת; תשובה וחוזרת. יז תורתי עזבתם; אנוכי אעזבכם. יח תוכחה עין לא ראתה; אמת אוזן לא שמעה. יט פניכם חזיתי; וכלבים ראיתי. כ ככלבים חייתם; וככלבים מתֶּם. כא בתשובה אתגלה; בחטא אסתתר. כב בטוב תשמיע קול בריאתי; ברע תקלל אתכם יצירתי. כג קוללה דרככם; שובו לאביכם. כד בבכייה אין תומך; בדיכאון אין מקשיב. כה ותתפללו אליי ואין מענה; ותבכו אליי ואין עונה. כו לא שמעתם לקולי; סרתם מדרכי. כז ואמרתם ביניכם; ובהסתר שמעתיכם. כח אחיה כי מחר אמות; אמות כי מחר אחיה. כט אלוהים עזב; אלוהים מת. ל ומוכיח אין בארץ; ונביא אין עוד בארץ. לא ואשמע את תפילתו; ואקשיב אל תחינתו. לב אליו לא שמעתם; אליי לא הקשבתם. לג בן אדם הוא; ופה יש לו. לד שובו אליי; ואשובה אליכם. לה אביכם אני; בניי אתם. לו אחים אתם; אחיות אתן. לז סורו לדבריי בניי; ואסורה אני אליכם. לח אתם תהיו לי לבנים; ואני אהיה לכם לאב.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: ככל הדברים אשר ציוויתי אותם בתורתי לא עשו, וירבו פשעיהם על הארץ ויזנו מאחריי וממצוותיי; ונביא לא נותר בארץ. ב את מצוותיי שכחו; בדרך סרורה הלכו. ג בניי סרו וזנו עם הנשים; ובנותיי סרו וזנו עם הגברים. ד ארץ משחיתה; ארץ מושחתת. ה ידחוך בלצון; ותחתיי זנו. ו פיך לשעשוע; ודבריי להבל. ז בארץ שכוחת אל עמדת; בארץ שטן דרשת. ח שטן היללו; ובליבם שנאוני. ט באשליה חיו; ולבבם לדמיון. י שטן עבדו; עבדי עבדו. יא שטן יצרו; ולשטן קוננו. יב אורי בלבבכם; וחושך יעטפכם. יג בחולייכם ביקשוני וארפאכם; בחוזקכם זניתם וחליתם. יד רשעים בששון יחיו; צדיקים בשיבה ימותו. טו לרשע אתן ים; ואגדעהו בחייו כעץ. טז ולרשע אתן אגם; ואגדעהו בחייו כעציץ. יז לצדיק אתן ים; ואגדעהו בחייו כעץ. יח ולצדיק אתן אגם; ואגדעהו בחייו כעציץ. יט לבינוני אתן אדמה וזרע לשתול עץ; ופירותיך קטוף וקח. כ לבעל התשובה אתן טיפה מן הים; ואגדעהו בחייו כזרע. כא סבלכם לאבן נגף; ובשמחתכם גאלתיכם. כב וביער רשע רשעתו ושב; אזכיר צדקותיו. כג וביער צדיק צדקתו וסר; אזכיר רשעותיו. כד אבן חייכם; גאולה לנשמתכם.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: למה תחשבוני כי רצוני במות החי? וכי איזה רצון זה הוא לי? ב למה תחריבו את עולמי? ואת נחלתי למה תהרסו? ג לא יישא עוד אדם אל אדם נשק ולא ילמדו מלחמה. ד לא ילמד עוד אדם את אדם מרחץ דמים כי הדם הוא הנפש. ה שמרו על נחלתכם מפני אויביכם; ואם קרוא יקראו אליכם למלחמה, קראו אליה בשלום; ואם הלכו נגדכם למלחמה, הילחמו בהם והכניעום. ו דברו בשלום, כי תחת הבשר כולנו אדם; עור, עצמות, גידים ובשר. ז כי דרך המלחמה היא לא דרכו של אלוהים, כי אם דרכו של קין אשר הרג את הבל אחיו. ח כי האלוהים אינו אל של רוצחים, כי אם אל של תפילות ושבח; כי קדוש הוא. ט שנאה נפשו מעשיכם ומאס בתפילותיכם עד בשובכם מן הרעה הזאת. י סורו ממעשיכם בית ישמעאל; סורו מן הדם כי רבו הדמים על הארץ. יא למה תכפישו את שמו ותעשו דמים למענו? ומדוע את עולמו אשר ברא השחַתם במעשיכם? יב בושו והיכלמו מדרכיכם, בית ישמעאל.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: לך ואמרת אל בני האדם את אשר ציוויתיך. ב צו את בני האדם; סורו מן הדם ומבשר נפש כל־חי, ולכו והיטהרו לפני יהוה אלוהיכם ואל תקיזו עוד את דמי אחיכם ואחיותיכם. ג כי רבו הדמים על הארץ, כי ידע האדם רק רע כל היום, כסדום ועמורה דמינו; ושמו חיללנו ואחר שרירות ליבנו הרע הלכנו. ד אני אתן את תורתי בקרבכם, ועל לבבכם אכתבנה; כי זוהי הברית החדשה אשר אעשה עימכם ועם האלוהים. ה את תורתי תחרטו על לבבכם, ואת תורת הנביא משה תישאו על ידיכם. ו תורה חדשה אורה לכם; וידעו כל העמים כי האלוהים אב לכל העמים. ז מורה אני לכם תורה חדשה כי סר עולמו מדרכו האמיתית והנכונה של האלוהים. ח תורתי לא כשאר התורות אשר כתובות בתמיהה ויש לשים את הדעת עליה ולתת לה פירוש; כי דבריי ברורים כצפיחית דבש. ט כל תורה אשר למד האדם בעולם הזה, תהא הבל לפני תורתי.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: לך אמור אל עמי ישראל את אשר דיברת. ב והינה הקאתי דם על הארץ ודמי נפשי מוקזים על הארץ; והינה רבו הימים ויציפו את הארץ בדם. ג ואשא תפילה לפני יהוה אלוהים בבכי ובנשיאת כפיים. ד אתה מקבל כל אדם בתשובה אך אין אתה מקבל תחפושת אדם לפניך. ה חטאינו כים מכסים; אנא נקה אותנו מפשעינו ונהיה כולנו טהורים אוהבי אדם. ו וירד גשם על הארץ וינקה את הארץ מן הדם. ז ותאמר אליי הלבנה: ראה כמה דם שפכתם; היאך יקבל אתכם אביכם לגן עדן?! ח ואומר אל יהוה האלוהים: חטאנו ורבו פשעינו, אנא מחל לנו ונשוב מחטאינו לבל נפגע באחינו ובאחיותינו. ט ותשיב אותי הלבנה בלובן אורה ותחייך. י ותאמר אליי החמה: ראה כמה דם שפכתם; היאך יקבל אתכם אביכם לגן עדן?! לגיהינום תלכון! יא ואומר אל יהוה האלוהים: חטאנו ורבו פשעינו, אנא מחל לנו ונשוב מחטאינו לבל נפגע באחינו ובאחיותינו. יב ותשיב אותי החמה בחום אורה ותחייך. יג כי האלוהים מוחל לאדם אם שב מפשעיו; ואם לאו, לא מוחל על עוונותיו. יד אל תחשבו שאם זקנתם ונשאתם תפילה רבה או תשירו שירים לפניו, האלוהים מוחק עוונותיכם וסולח לכם; מאומה לא נסתרה מעיניו.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: בבן ימין אל תבטחו, ובבן שמאל אל תאמינו; כי ממשה הנביא עבדי תבוא הגאולה. ב נבואה ניתנה לשוטים; דעת לסופרים. ג יראי יהוה ישבעו טוב; ואנשי חטא ישבעו דיראון. ד לכו בדרכי יהוה ותשבעו ממאכלות גן עדן. ה לכו בדרכי השטן ותשבעו ממאכלות גיהינום.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: הוי אוכלי הבשר ושוחטי החיות; סורו מדרכיכם הרעות. ב אל תאמרו, לא יכולנו לבלתי אכול הבשר; כי יכול אתם יכולים לו. ג ותאכלו את אשר הטיב האלוהים לאוכלו מיום ברא אותו. ד והיה כי תשוב מחטאתך, דע מה תעשה וכיצד תפעל. ה אכול את הדגה תחילה ואת הבשר דחה, כי צרתם קלה מצרת הבהמות. ו הבשר הרחק ואת הדגה אכול עד אשר אכלת מן הצומח לבדו. ז והיה ולא קיימת מצוותי עקב רפואתך, לך אל העני ותן לו מאכל מן הצומח. ח והמקיים; חיו יחיה חיי שמחה וששון, כעס יוסר מליבו וחולי ומכאוב מגופו.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: הוי עמי; הוי בניי; למה לא תזעקו אליי? ב שופטים דנו בעוול דלים. ג עורכי הדין יעקצו במרמה. ד שוטרים בכוח יאסרו אזרחים. ה סוהרים התייחסו בזלזול לאסורים. ו רופאים מכרו ברע תרופות. ז גננות הכו עוללים בעוז. ח מטפלים הרגו חוסיהם בגבורה. ט מצילים ישחקו במחשק עיניהם בהנאה. י הורים שכחו באוטו ילדיהם. יא מורות ביזו את תלמידיהם. יב תלמידים הרביצו לחבריהם. יג חברות עשקו בכוח את לקוחותיהם. יד מעסיקים יפטרו אתכם בביזה. טו נהגים ידרסו הולכי רגל במהרה. טז חמאס יטילו פחד בליבכם. יז השלטון כחומת אבנים דוממת. יח והשנאה את לבבכם אוכלת. יט ועל מי תחיו, ואל מי תבכו, רק אל אביכם שבשמיים.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: הוי עמי; הוי בניי; למה לא תשובו אליי? ב אל חטא תלכו, אל פשע תצעדו. ג אל זימה תגילו, אל זנות תשישו. ד למה תסורו מתורתי? למה תזנו מדרכי? ה הייתי לכם לאב; גאלתיכם מעבדות לחירות. ו למה תעזבוני? למה תזרקוני? ז דת ביקשתם; דם רציתם. ח תורתי לא דת; דם לא תורתי. ט תורתכם תורת דם, תורתי תורת שלום. י למה תדרשו בתורתי? למה תמרו את פי? יא ואשלח אליכם את עבדי לכרות ביני וביניכם ברית חדשה; לא כברית אשר כרתי את אבותיכם אשר הוצאתיכם מארץ מצרים; כי נתון אתן את תורתי בקרבכם, ועל לבבכם אכתבנה. יב אתם תהיו לי לעם, ואני אהיה לכם לאלוהים. יג והינה שליחי דחיתם, ובריתי לא כרתם ואין חוזה, והלכתם אחרי שרירות לבבכם הרע, וזניתם מאחריי להבליכם. יד ואבחר בו, ויציגני כי ליבו שלם עימי. טו ושמתי פי בשפתיו ודיבר, ולא האמנתם; ואמרתם נביא שקר הוא. טז ומדוע אדום מלדבר, הלוא אין ביניכם מוכיח על מעשיכם. יז מה האלוהים מחלה בעיניכם שכך זרקתם אותו מלבבכם? אויה לכם ישראל.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: הוי עמי; הוי בניי; למה תעשו לפני תחפושות קודש? ב ולבשתם אותם, וזניתם מאחריי, ומדוע עוד לא הטלתם פתיל תכלת בציציותיכם?! ג וארא את מעשיכם, והינה סרתם אחר שרירות ליבכם הרע. ד לא דרכיי כדרכיכם ולא רצוני כרצונכם; כי אין רצוני במות החי. ה אל תקריבו לפניי קורבנות דם; שובו והקריבו לי את לבבכם. ו סורו מן הדם והיטהרו לפניי והיו קדושים ליהוה אלוהיכם; כי קדוש אני. ז שובו ורחצו בשרכם במים, והיו טהורים לפני יהוה אלוהיכם.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: ויהי בימים ההם והינה ישב עמי ישראל בשמחה בארצו ורם לבבו, ולא זכר עוד את אלוהיו. ב ויכתבו להם תורה חדשה אשר לא ציוויתי ואשר לא הגדתי, הקרויה בפיהם תורה שבעל־פה. ג ויפנו לאגדות, למדרשים, לסיפורים, לדברי חוכמה והיגיון ולהבלי רוח ולב. ד האלוהים אמר את דברו; ואתם אמרתם כי לעתיד לבוא יטהר אלוהים את החיות הטמאות. ה גם אם החזיר יעופף וידבר, החזיר לעולם ייקרא חזיר. ו בושו והיכלמו ממעשיכם, בית יהודה.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: הוי לבית ישראל, הוי לבית יהודה; מדוע עשיתם הרעה הזאת בישראל? ב בית יהודה הטו את שכלם אחר תורת האדם. ג בית יהודה הטו את לבבם מן האלוהים וילכו אחר אלילי בשר ודם ואת האלוהים עזבו. ד ברע פנו לרבנים לעצה, לא נשאו ידיהם לאלוהים בתפילה. ה כשחלו ביקשו מהם תרופה, וגזלו את ממונם. ו הרבנים שבו את העם בקסמיהם, ומכרו את האלוהים כמוצר בשוק. ז עשו תיקונים וטקסים לגאוותם ולריבוי ממונם, והילולות ומדורות למתים. ח לקברות צדיקים הלך העם, ואל עבודת אלילים פנו. ט לקבר שבאומן טסו, אך כשלו וחטאו. י על שמן זית כתבו את הבליהם, ובמים קדושים תלו את אמונתם. יא בחוטים וקמעות האמינו, וקלפים ושמות קודש מכרו. יב במנהגי הגלות האמינו, עם אחד ולא התאחדו. יג איש מזרחי שונא לאיש אשכנזי, והיכן האחדות?! יד ורבים עוד הם החטאים שעשו בית יהודה בארץ ישראל. טו ובית ישראל הטו את שכלם אחר הבלי חוכמה, רוממות רוח ולב. טז ויעשו בית ישראל הרע בעיני יהוה, ולא זכרו עוד את האלוהים. יז חשקיהם בכסף וזהב, ובבתיהם שמו את הפסלים כי לבבם אהב נוי ופאר. יח תכשיטים לנוי שמו על גופם בגאווה, למען יתקנאו אחרים. יט את אפם הרימו השמיימה, כי את החומר אהבו ואותו עבדו. כ הנשים יושבות בבתים ומרכלות יומם וליל על דברי הבל ורוח; ולא על דברי חוכמה ודעת. כא בעל מכה אשתו, וחיי המשפחה עוד מעט אבדו. כב את בני אתיופיה לא קיבלו, הפלו, ביזו ולא קיבלו כאחד מהעם. כג שוטרים הרגו את ילדיהם, והמדינה שותקת ודוממת לדמם. כד הזקנים חיו בעוני, והנכים חיו במכאוב. כה בושו והיכלמו ממעשיכם, בית ישראל.

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמור: אלו המצוות יהיו כאוצר הבא מארץ אופיר. ב סורו מן דם האדם; ונפש כל־חי, ולא תלמדו עוד מלחמה, כי זוהי דרך חיה. ג היזכו במים והסירו הרע מקרבכם, כי חיה רעה אינה אתם. ד לא תדקור, לא תירה, לא תהרוג, לא תמית, לא תאונן, לא תבכה, לא תזנה, לא תבגוד, לא תאנוס, לא תשדל. ה בכל הדרך הרעה לא תלכו כי רבים מאוד הם חטאי האדם. ו בתורת הנביא משה תלכו, ולדברי הנביאים תשמעו, ומדבריי תחכימו; ואת האלוהים תיראו.