להרגיש את הפחד ובכל זאת… לעשות

1 מה מפחיד אותך... ולמה?

אני אתמודד עם זה

עוד מעט אני מתחילה ללמד כיתה חדשה את נושא הפחד. הכיתה ריקה. אני מחכה לקבוצת התלמידים החדשה שאמורה להגיע. החששות שהיו לי פעם בקשר להוראת השיעורים הללו הפסיקו להטריד אותי מזמן. לימדתי את הקורס הזה פעמים רבות, ואני מכירה את התלמידים שלי עוד לפני שפגשתי אותם, כולם כמוני וכמוך – כולם עושים כמיטב יכולתם וכולם לא בטוחים שהם מספיק טובים. אין יוצאים מן הכלל.

כאשר התלמידים נכנסים לכיתה אני יכולה להרגיש את המתח באוויר. הם מתיישבים במרחק רב זה מזה עד שמחוסר מקום הם נאלצים למלא את המושבים הפנויים במרווחים שביניהם. הם לא מדברים זה עם זה, אלא יושבים מתוחים בציפייה. אני אוהבת את האומץ שלהם להודות שחייהם אינם מתנהלים כפי שהם רוצים שיתנהלו, והנוכחות שלהם בשיעור מעידה על כך שהם מוכנים לעשות משהו בעניין.

אני מתחילה בסבב שבו כל תלמיד ותלמידה מתבקשים לספר לקבוצה מה הדבר שקשה להם להתמודד איתו בחיים. הם מספרים את סיפוריהם:

דון רוצה לשנות את תחום עיסוקו העיקרי, קריירה של ארבע-עשרה שנה, ולהגשים את חלומו להיות אומן.

מארי-אליס היא שחקנית שרוצה לפענח מדוע היא מוצאת כל מיני תירוצים לא לגשת לאודישנים.

שרה רוצה לצאת מקשר נישואין שנמשך חמש-עשרה שנה.

טדי רוצה להתגבר על הפחד שלו מהזדקנות. הוא בסך הכול בן שלושים ושתיים.

ג'ין היא אזרחית ותיקה שרוצה להתעמת עם הרופא שלה – הוא מתנהג אליה כאילו היא ילדה ואף פעם לא עונה לה בתשובות ישירות.

פטי רוצה להרחיב את העסק שלה, ולא מצליחה לאזור אומץ כדי לעבור לשלב הבא.

רבקה רוצה להיות מסוגלת לדבר בפתיחות עם בעלה על דברים שמטרידים אותה.

קווין רוצה להתגבר על פחד מפני דחייה שמקשה עליו להזמין בת זוג לפגישה רומנטית.

לורי רוצה להבין למה היא לא מאושרת אף על פי שיש לה כל מה שאפשר לבקש בחיים.

ריצ'ארד הוא פנסיונר ומרגיש חסר תועלת. הוא פוחד שחייו הגיעו לסיומם.

וכך הלאה, עד שכל סיפור וסיפור נשמע.

מה שקורה במהלך סבב הסיפורים מרתק אותי בכל פעם מחדש. כאשר כל אחד ואחת חולקים את מה שמעיק על לבם, האווירה בכיתה מתחילה להשתנות. המתח נרגע במהירות וניכרת תחושת הקלה.

ראשית, תלמידי מתחילים להבין שהם לא היחידים בעולם שמרגישים פחד. שנית, הם מתחילים לראות כיצד אנשים נעשים נעימים יותר כאשר הם חולקים את רגשותיהם. הרבה לפני שאחרון הדוברים מסיים את סיפורו, תחושה של חמימות ואחווה מתפשטת בחדר. הם לא זרים עוד.

אף על פי שהמצבים המתוארים והרקע של כל אחד ואחת בכיתה שונים ומגוונים מאוד, לא נדרש זמן רב כדי לקלף את השכבות החיצוניות של כל סיפור וסיפור ולפתוח ערוץ שמחבר אותם אל המהות האנושית שלהם. המכנה המשותף לכולם הוא העובדה שהפחד מונע מהם לחוות את החיים כפי שהיו רוצים לחוות אותם.

התרחיש הזה חוזר על עצמו בכל כיתה שאני מלמדת בנושא הפחד. בשלב זה אולי נשאלת השאלה כיצד קורס אחד יכול להתאים למגוון רב כל כך של פחדים כפי שניכר מן הסיפורים של המשתתפים בשיעור – נראה כי לכל אחד צרכים שונים לגמרי. נכון. בהחלט נראה כי הצרכים שונים לגמרי, עד אשר מעמיקים קצת ובוחנים את הסיבה שטמונה בבסיס הפחדים שלהם – ושל כל אחד ואחת מאיתנו.

ניתן לחלק את הפחד לשלוש רמות. הרמה הראשונה היא הסיפור שעל פני השטח, כמו הסיפורים שהצגתי קודם לדוגמה. את הרמה הזו של הפחד ניתן לחלק לשני סוגים: פחד ממצבים שפשוט "קורים" ופחד ממצבים המותנים בפעולה. הנה רשימה חלקית של פחדים ברמה הראשונה המחולקים לפי שני הסוגים הללו:

פחדים ברמה 1

פחדים ממצבים שפשוט "קורים"

הזדקנות

נכות

פרישה

להיות לבד

הילדים עוזבים את הבית

אסונות טבע

שינוי

מוות

מלחמה

מחלה

אובדן של אדם יקר

תאונות

אונס

פחדים ממצבים המותנים בפעולה

חזרה לבית הספר

קבלת החלטות

שינוי קריירה

יצירת חברויות

סיום או יצירה של מערכת יחסים

ביקור אצל רופאים

הערכה עצמית

הפחתה במשקל

להתראיין

נהיגה

דיבור בפני ציבור

לטעות

אינטימיות

יש לך אולי עוד כמה פחדים להוסיף לרשימה. כפי שרמזתי קודם, אינך לבד בהזדהות עם חלק מהפחדים הרשומים כאן, או אפילו עם כל הפחדים הרשומים כאן. יש לכך סיבה. אחת התכונות הערמומיות של הפחד היא שהוא נוטה לחלחל לתחומים רבים בחיינו. לדוגמה, כאשר פוחדים מיצירת חברויות חדשות, מן הסתם פוחדים גם מהשתתפות במסיבות, ממערכות יחסים אינטימיות, מניסיון להתקבל לעבודה וכן הלאה.

המצב מתבהר כאשר מעמיקים אל הרמה השנייה של הפחד, שהיא אחרת לגמרי מהראשונה. ברמה השנייה הפחדים אינם קשורים למצבים, אלא מערבים את האגו.

פחדים ברמה 2

דחייה

הצלחה

כישלון

פגיעות

מעילה באמון

חוסר אונים

גנאי

פגיעה בדימוי האישי

פחדים ברמה השנייה קשורים למצבים פנימיים של הנפש ולא למצבים חיצוניים. הם משקפים את הערך העצמי ואת היכולת להתמודד עם העולם. זה מסביר את התופעה של הפחד הכללי. כאשר הפחד הוא מפני דחייה, יש לו השפעה כמעט על כל תחום בחיים – חברים, קשרים אינטימיים, ראיונות עבודה וכן הלאה. דחייה היא דחייה – בכל מצב. במקרים כאלה הבחירה היא להגן על עצמך וכתוצאה מכך, להגביל מאוד את עצמך. מתחיל תהליך של הסתגרות מפני העולם שבחוץ. כדאי לעיין שוב ברשימת הפחדים ברמה 2 ולבחון באיזה אופן כל אחד מהם יכול להשפיע על תחומים רבים בחייך.

הרמה השלישית מתייחסת כבר לעצם העניין – הפחד הגדול מכולם, הפחד שבאמת "תוקע". מוכנים?

הפחד ברמה 3

אין לי יכולת להתמודד עם זה!

אפשר לשאול, "זהו זה? זה כל העניין?" אני יודעת שזה מאכזב ובוודאי ציפית למשהו הרבה יותר דרמטי, אבל זאת האמת לאמיתה:

בשורש כל הפחדים שלך מצוי הפחד

שאין לך יכולת להתמודד

עם מה שהחיים צופנים עבורך.

אפשר לבחון זאת. פחדים ברמה 1 בפרשנות זו:

אין לי יכולת להתמודד עם המחלה.

אין לי יכולת להתמודד עם הטעות.

אין לי יכולת להתמודד עם הפיטורין.

אין לי יכולת להתמודד עם ההזדקנות.

אין לי יכולת להתמודד עם המצב של להיות לבד.

אין לי יכולת להתמודד עם לעשות מעצמי צחוק.

אין לי יכולת להתמודד עם להשיג עבודה.

אין לי יכולת להתמודד עם האובדן שלו/שלה.

אין לי יכולת להתמודד עם פשיטת רגל... וכן הלאה.

פחדים ברמה 2 בפרשנות זו:

אין לי יכולת להתמודד עם המחויבויות הנדרשות להצלחה.

אין לי יכולת להתמודד עם כישלון.

אין לי יכולת להתמודד עם דחייה... וכן הלאה.

מכאן שהפחד ברמה 3 הוא פשוט, "אין לי יכולת להתמודד עם זה!"

לאמיתו של דבר:

לו ידעת שיש לך יכולת

להתמודד עם כל דבר הנקרה בדרכך,

מה יכול היה להפחיד אותך?

התשובה היא: כלום!

אני יודעת שאין בכך כדי לגרום לך לקפוץ מרוב אושר עדיין, אבל מדובר כאן בתובנה בעלת חשיבות רבה. המשמעות של הדבר היא שיש לך יכולת להתמודד עם כל הפחדים שלך ללא צורך לשלוט בדבר בעולם שמסביבך. הידיעה הזו אמורה לספק הקלה עצומה. אין עוד צורך לשלוט במה שעושים בן או בת הזוג שלך, החברים שלך, הילדים שלך או הבוס שלך. אין צורך לשלוט במה שקורה במהלך ריאיון, בעבודה, בקריירה החדשה שלך, במה שקורה עם הכסף שלך או בהשקעות שלך בשוק המניות.

כל מה שנדרש ממך לעשות כדי לצמצם את הפחדים הוא לפתח אמון רב יותר ביכולת שלך להתמודד עם כל מה שנקרה בדרכך!

אני חוזרת ומדגישה את הרעיון כי הוא עד כדי כך משמעותי. מרגע זה ואילך בכל פעם שיתעורר בך הפחד, עליך רק להזכיר לעצמך שהסיבה לכך היא בסך הכול הרגשה לא מספיק טובה עם עצמך. אחר כך אפשר להמשיך ולהשתמש בכלים המפורטים בספר זה, אשר יסייעו לך להתחזק. המשימה שלפניך ברורה לחלוטין, אין שום סיבה להתבלבל.

לעתים קרובות אני נדרשת להסביר למה אנחנו כל כך קטני אמונה בכל הקשור לעצמנו. אני לא ממש יודעת את התשובה לכך. אני יודעת שיש פחד בריא שמקורו בחושים הטבעיים שלנו, והוא מבטיח שנהיה ערניים ונישמר מפני סכנות. כל פחד אחר – הפחד אשר מעכב את הצמיחה האישית שלנו – אינו ראוי ואף הרסני, וייתכן כי מקורו בהתניה שלנו.

בכל חיי לא שמעתי אימא שאומרת לילדיה היוצאים אל בית הספר, "תשתדלו להסתכן היום כמה שיותר, אהובים." סביר יותר להניח שהיא תעביר להם מסר של, "תשמרו על עצמכם, אהובים." האזהרה הזו משדרת מסר כפול: העולם בחוץ ממש מסוכן, ו... אין לכם יכולת להתמודד. אימא, למעשה, אומרת, "אם משהו יקרה לכם, אני לא אוכל להתמודד עם זה." כלומר, היא מעבירה לילדיה את חוסר האמון שלה ביכולת שלה להתמודד עם הנקרה בדרכה.

אני זוכרת עד כמה רציתי אופניים ואיך אמי סירבה לקנות לי זוג. תשובתה לכל תחנוני היתה זהה תמיד: "אני אוהבת אותך יותר מדי. אני לא רוצה שיקרה לך משהו." אני פירשתי זאת כך: "את לא מסוגלת להתמודד עם רכיבה על אופניים." היום, כאשר אני קצת יותר גדולה וחכמה, אני מבינה שהיא אמרה לי בעצם: "אם משהו יקרה לך, אני אתמוטט."

אותה אימא מגוננת-מדי-שלי שכבה במחלקת טיפול נמרץ לאחר ניתוח קשה, מחוברת לצינורות מהאף ומהגרון. כאשר נאמר לי כי עלי לצאת משם, לחשתי באוזנה – בלי לדעת אם היא בכלל שומעת אותי – שאני אוהבת אותה ושאחזור אחר כך. כאשר צעדתי אל עבר הדלת, שמעתי קול חלוש מאחור אומר... "שמרי על עצמך". גם מתוך הטשטוש של ההרדמה היא המשיכה לשגר אלי אזהרות מפני חשכת הסכנה. אני יודעת שהתנהגות כזו מאפיינת את מרבית האימהות. בהתחשב במספר הפעמים שנאלצנו להתמודד עם מתקפת האזהרות של הורינו, מפתיע שאנחנו בכלל מסוגלים לצאת מהדלת החוצה!

בנוסף להקשרים מובהקים לכאורה כמו אלה, ייתכן מאוד כי הסיבה לפחד מקורה בעניין אחר, אבל האם באמת חשוב כל כך מניין נובעים הספקות העצמיים שלנו? אני חושבת שלא. הגישה שלי אינה מעודדת חקירה של למה ואיפה במרחבים המוטרדים של הנפש. לעתים קרובות לא ניתן להבין מהן באמת הסיבות לדפוסים שליליים, וגם אם היינו יודעים את הסיבות, אין בכך כדי לשנות את אותם הדפוסים. אני מאמינה שאם משהו מטריד אותך, אפשר פשוט להתחיל מהמקום שבו נמצאים, ולעשות את הדרוש כדי לשנות את המצב.

במקרה זה, הידיעה כי לא מוצאת חן בעיניך העובדה שחוסר האמון שלך בעצמך מונע ממך להשיג את ההישגים הרצויים לך בחיים, מאפשרת מיקוד ברור, ואולי אפילו חד וחלק, בשינוי הנדרש. אין סיבה לבזבז אנרגיה מיותרת בתהייה מדוע. זה לא משנה. מה שחשוב הוא להתחיל לפתח אמון בעצמך עד לשלב שבו יתאפשר לך לומר:

לא משנה מה יקרה, בכל מצב, יש לי יכולת להתמודד!

אני יכולה לשמוע את הספקנים באשר הם אומרים, "אוי, באמת, אז איך מתמודדים עם שיתוק, או עם מוות של ילד, או עם סרטן?" אני מבינה את הספקנות. גם אני הייתי פעם בין הספקנים. אני מציעה להמשיך לקרוא בספר ולראות מה יתגלה. זאת הזדמנות לשפר את סיכויי ההצלחה בעזרת הכלים שבספר. תוך כדי קריאה בספר יתאפשר לך להתקרב יותר ויותר אל רמה של ביטחון עצמי אשר בסופו של דבר תגרום לך להבין שיש ביכולתך להתמודד עם כל דבר אשר נקרה בדרכך. אלה המילים שצריכות ללוות אותך בכל מצב בחיים – הן אולי המילים החשובות ביותר שיזדמן לך לשמוע בחייך:

יש לי יכולת להתמודד!