איחוד מחודש

פרולוג

לפני שנה, כנסיית ישו הגואל, ריו דה ז'ניירו

אנה דיאז עמדה לאחר לחתונתה. דבר צפוי לחלוטין בחתונה רגילה. אלא שזו לא הייתה חתונה רגילה. אלה היו נישואי שידוך בין שתיים מהמשפחות המיוחסות בברזיל.

היא הייתה המשכון בעסקה בין אביה, איל תקשורת, לבין המיליארדר קאיו סלזאר, יזם בתחום הטכנולוגיה. שמו המלא היה קאיו סלזאר דה בארוס, אבל הוא הפנה את גבו להון המשפחתי ולשושלת שלו שנים אחדות לפני כן. הוא הצליח בכוחות עצמו והקים אימפריה משלו.

הקשרים שלו ושמו, גם ללא "דה בארוס", היו בעלי משמעות רבה מאוד. אביה היה זקוק לקאיו סלזאר לעסקה ואילו סלזאר היה זקוק לאישה. הוא היה צריך להציג תדמית מיושבת ושמרנית יותר כדי להרחיב את עסקיו באירופה ובעולם.

אנה הבינה מדוע – הוא טיפח תדמית של נער שעשועים. הוא נותר תמיד בגבולות מכובדים – על הסף – אבל לא השאיר ספק כלשהו בכך שהוא – על פי דיווחים בלתי פוסקים במדורי הרכילות – מאהב מדופלם של נשים יפות. בו בזמן הוא נהנה מכל המאפיינים של עושר והצלחה בלתי נתפסים.

אנה הייתה מסוגלת להבין שתדמית כזו יכולה לקדם אדם בבמה העולמית עד גבול מסוים. שני דברים שכנעו אותה להסכים לנישואין הללו. דבר ראשון היא הצליחה להבטיח את עתידו של אחיה הצעיר והאהוב, ודבר שני, הנישואין אמורים להימשך שנה בלבד.

נראה שזה הזמן שסלזאר מסוגל להקדיש להצגתה של תדמית נהנתנית פחות.

בהתאם להסכם הממון, עליה ללוות את בעלה לאירועים חברתיים כדי לסייע לו בקידום המיתוג החדש שלו כגבר נשוי. אנה מתבקשת לעשות ככל יכולתה כדי שהאיחוד ביניהם ייראה אמין על ידי כך שתציג את עצמה כאישה נאמנה ומסורה. בציבור.

מאחורי דלתות סגורות, לעומת זאת, לא מצופה ממנה להמשיך את המשחק. היא תקבל חדרים ומרחב פרטיים. וימים חופשיים כאשר אין צורך בנוכחותה באירועים פומביים.

העמימות היחידה בהסכם הייתה ההשמטה של כל אזכור לגבי יחסי אישות בחדר המיטות. ליבה הלם לנוכח המחשבה הזו וזיעה קרה הופיעה על עורה. לא כי חששה מהרעיון או מצאה את ארוסה בלתי מושך. ההפך הוא הנכון.

מהרגע הראשון שהיא ראתה את קאיו סלזאר בבית אביה, כאשר הוא הגיע בפעם הראשונה לדון בענייני עסקים שבועות אחדים לפני כן, הוא היה טבוע בתודעתה באופן מטריד עד מאוד.

בהיותו גבוה, שרירי ובעל מבנה גוף רזה, הוא היה נאה ללא ספק. שערו הכהה היה מסופר בתספורת קצרה, אבל ארוכה מספיק כדי למסגר פנים קשוחות. גבות כהות מונחות מעל עיניים עמוקות ואף נשרי שיותר מרומז על השושלת המושלמת שלו שחוזרת אחורה עד הקונקיסטאדורים1 הפורטוגזים של ברזיל. פיו היה מפוסל וחזק. חושני. הלסת שלו הייתה קשה ובדרך כלל מכוסה בזיפים. עיניו היו כהות. המיניות שנשפכה ממנו הייתה חזקה ומתנשאת כך שהיה קל מאוד להאמין למוניטין שלו כנער שעשועים.

היא בחנה אותו בחשאי כאשר הוא הגיע לפגישה עם אביה, אחת מתוך סדרה של פגישות חשאיות. בכל פעם הוא הגיע ללא פמליה, דבר יוצא דופן בקרב האנשים שנהגו להגיע אל אביה. הוא יצא, גבוה ורזה, ממכונית הספורט הנמוכה שלו כשהוא לבוש במכנסי ג'ינס דהויים וחולצת פולו בעלת שרוולים קצרים. ברור היה שהוא לא מרגיש חייב להיראות רשמי, ודבר זה סקרן את אנה וריגש אותה באותה מידה.

היא הופתעה מתגובתה הכה עוצמתית אליו. היא לא דמיינה מעולם את עצמה נמשכת לסוג כזה של נער שעשועים נאה, בייחוד כשהוא היה תוצר של אותו עולם מיוחס וציני כמו כל הגברים שלצידם היא גדלה: אביה ואחיה הגדולים.

אחיה הצעיר, פרנסיסקו, היה שונה. שונה מאוד. לכן היא אהבה אותו כל כך. עד כדי שהסכימה לנישואי שידוך.

אבל משהו בקאיו סלזאר קרא לה לפני שהייתה מסוגלת להכחיש או לעצור זאת. ברמה עמוקה ובסיסית מאוד, במקום שבו היא הסתירה את חוסר הביטחון שלה לגבי חוסר הניסיון שלה עם גברים. או נכון יותר, הניסיון האפסי שלה.

היא גדלה בבית שבו הייתה מוקפת בגברים, דבר שגרם לה להסתיר את עצמה ואת נשיותה, להתפוגג ברקע. ללא אימא ואחיות, הרגישה תמיד שונה בין חבריה לספסל הלימודים – היא נותרה מחוץ לעניינים הנשיים המסתוריים שהיא הייתה אמורה להבין אבל לא הבינה. לצד המופנמות הטבעית שלה, זו הייתה הסיבה לכך שהיא עדיין בתולה בגיל עשרים ושתיים, כשהיא עומדת לצעוד במעבר אל עבר בעלה, שאולי ידרוש את זכויותיו.

היא ידעה שאם קאיו סלזאר אכן ידרוש את זכויותיו כבעלה, זה יהיה לשם הרשמיות בלבד, או אולי הכרח חוקי כדי שהיא לא תוכל לעזוב בטרם עת. לא כי הוא רוצה בכך. היא ממש לא הטיפוס שלו. מצאו חן בעיניו דוגמניות גבוהות, ארוכות רגליים, דומות לסוסי מרוץ, ולא נשים בגובה ממוצע, בעלות קימורים לא אופנתיים ומחסור חמור בסגנון.

כאילו קרא את מחשבותיה, אביה, שעד אז דיבר בטלפון, סיים לבסוף את שיחתו והצטרף אליה במסדרון הכנסייה.

מבטו הקר והקודר, אפילו היום, כאשר הוא מוסר אותה, סרק אותה מלמעלה למטה. "את נראית כמו רווקה זקנה בשמלה הזו. את רוצה שסלזאר יחליט שהוא עשה טעות ענקית?"

אנה נאבקה בכעס שגרמה לה תודעתה העצמית. היא בחרה בשמלה הזו בכוונה תחילה כי היא כיסתה אותה מהצוואר עד בהונות רגליה ומכתפיה עד פרקי ידיה. היא רצתה להעביר מסר ברור שאין להתייחס אליה כאל משכון מיני, נוסף להיותה משכון לנישואין. ברגע זה היא חששה יותר מכול מפני ההשפלה שבהבנתו של בעלה לעתיד שהיא משועבדת לו באופן צפוי וחסר אונים כמו כל אישה אחרת על פני כדור הארץ. היא חששה שהוא יבין שהיא רוצה אותו בתשוקה בוערת שהפתיעה אותה והבהילה אותה באותה מידה.

המפגש המשמעותי היחיד שלה עם סלזאר עד כה – לפני ארבעה שבועות בלבד – הבזיק בראשה. אביה גרר אותה מולו והציג אותה כמו סוסה לבדיקה. סלזאר אפילו לא הסתכל על אביה כשאמר בקצרה, "השאר אותנו לבד."

אם היה מדובר במצב אחר, אנה אולי הייתה מעריכה את מראהו הקומי של רודולפו דיאז כאשר הורו לו לצאת מחדר הקבלה שלו. אביה היה ערמומי וחכם והוא ידע שהסכמתו של סלזאר לקחת ממנו את בתו היחידה והבעייתית הייתה טובה מכדי להפסיד אותה, אז הוא בלע את כעסו ועזב אותם.

אנה רתחה מזעם לנוכח המחשבה שהיא מועברת מאביה אל בעלה כמו רכוש פרטי בימי הביניים. אבל קאיו סלזאר הסתכל עליה במשך דקה ארוכה בטרם אמר, "האם את רוצה לראות את העולם, אנה? כי זה מה שאני מציע לך. אני לוקח את החברה שלי לזירה הבינלאומית. כל מה שאני צריך זו אישה שתעמוד לצידי, שתשלים אותי מבלי לבלוט."

אנה הייתה המומה מעט מכנותו ומן העובדה שהוא אינו מנסה לפלרטט איתה כדי לשכנע אותה. היא התעכבה כדי לחדד את מחשבותיה ולדחות את שאריות כעסה, ובאופן מפתיע גם את החץ שפגע בה על כי לא זכתה ולו למתקפת הקסם הבסיסית ביותר של נער השעשועים המפורסם.

היא הייתה מבועתת מכך שהוא ישים לב לאופן שבו הימצאות בקרבתו משפיעה עליה, והשיבה במרירות, "יש בובות מתנפחות משוכללות מאוד כיום. היית יכול לחסוך לעצמך זמן והרבה כסף לו רכשת אחת כזו לנישואי הנוחות שלך."

עיניו הכהות הבזיקו לשמע תשובתה. היא התנחמה מעט מכך שתשובתה הפתיעה אותו.

הוא דיבר באיטיות. "אה, אבל בובה מתנפחת לא חונכה לנווט בחברה הגבוהה כפי שאת חונכת, אנה. כל אחד רוצה משהו... אז מה הדבר שאת רוצה או צריכה, שיגרום לנישואין האלה להיות... נעימים יותר?"

ולכן היא עושה זאת.

למען אחיה הקטן, ובסופו של דבר – היא לא יכלה להכחיש זאת – גם למען עצמה. למען החופש שלה עצמה.

אנה הביטה על אביה כעת ואמרה, "אם תמשיך לעכב אותנו, סלזאר יחליט לחזור בו מהעסקה הזו לא בגללי."

אביה הזעיף פנים, אך הנהן לעברו של השמש, אשר בתורו סימן למישהו, ואנה שמעה את "מארש החתונה" מאת מנדלסון מתחיל להתנגן. היא התכוננה בעוד הדלתות נפתחות והביטה לאורך המעבר אל המקום שבו עמדה הדמות הגבוהה של הגבר שלו היא עומדת להינשא. זר מוחלט, אם כי כבר הצליח לחדור אל מתחת לעורה באופן שהטריד אותה מאוד.

 

קונקיסטאדור (Conquistador) – כובש. חייל שהשתתף בכיבוש חלקים מאמריקה הלטינית שהיו חלק מהאימפריה הספרדית או הפורטוגזית במאות ה-15 וה-16 לספירה. [הערת המתרגמת]