איך הכסף עובד עלינו

הקדמה

מפעם לפעם צצה ברשתות החברתיות או במהדורות החדשות סצינה שנראית כאילו צולמה במהלך שעשועון טלוויזיה: שטרות כסף שנפלו באקראי ממשאית נוסעת, או מתוך מזוודה עמוסה שנפתחה בטעות, מתעופפים באוויר הפתוח, מעל ראשיהם של העוברים והשבים. בבת אחת, כאילו קיבלו הוראה מבמאי נסתר, נושאים כולם את עיניהם אל־על, ושולחים את ידיהם לעבר השטרות. ואז מתחילה סחרחורת אמוק, מי יצליח לתפוס כמה שיותר שטרות לפני האחרים, לפני שהרוח תישא את כל הכסף הלאה, לרחוב אחר. ובמשך כמה דקות קצרות אין שום משמעות בעולם לְדבר — פרט למחשבה כמה שטרות אפשר לתפוס ולתחוב בכיסים או לאחוז ביד בלי שיעופו.

לרוב אנחנו קצת יותר מודעים לעצמנו, ומנסים לנהוג בשליטה עצמית. אבל למעשה אנחנו משחקים במשך שנים את המשחק המשונה הזה, והוא משחק בנו. רובנו חושבים הרבה על כסף: כמה יש לנו, כמה חסר, איך נשמור עליו, איך נשיג עוד; וכמובן שאנחנו תוהים מה קורה בעניין הזה בקרב מקורבינו, החברים והקולגות. וקשה לא לחשוב על כסף: חשבונות, חופשות, לחץ, הקניות במכולת, הפנסיה, המפלגה שמצביעים לה — כסף נוגע בכל היבטי החיים. ומדי יום הוא נוגע בעוד ועוד היבטים — העולם הפיננסי מתקדם, הביטוחים והמשכנתאות "משתכללים", תוחלת החיים עולה — וכולם מביאים איתם מורכבות נוספת לאתגרים הכלכליים של חיינו.

רובנו חושבים הרבה על כסף, ואם החשיבה המרובה הזאת הייתה עוזרת לנו, זה היה נהדר. אבל היא לא. חשיבה פיננסית קלוקלת היא מסימני ההיכר של המין האנושי. אנחנו יצורים שמצטיינים בסוג כלכלה שמחובר עמוק לחבלה־עצמית. גם בזה מוֹתר האדם מהבהמה.

רוצים דוגמה? חִשבו על השאלות הבאות:

האם זה משנה אם שילמתי במזומן או באשראי? זה הרי אותו סכום, לא?

לא. למעשה, מחקרים הראו שכאשר אנחנו משלמים בכרטיסי אשראי, אנחנו נוטים לקנות דברים יקרים יותר, ולהשאיר טיפים נדיבים יותר — ולשכוח כמה הוצאנו. אנשים שהתבקשו לנחש כמה כסף הוציאו דקות קודם לכן, נקבו בחלק מהמקרים בסכום שנמוך מההוצאה האמיתית. זה קרה בעיקר כאשר — כן כן — הם שילמו באשראי.

לאיזה מנעולן תעדיפו לשלם 400 שקל — לזה שפורץ את הדלת בחמש דקות או לזה שעבד שעה?

מתברר שרוב האנשים יהיו מרוצים יותר דווקא מהמנעולן האיטי, אולי כי האיטיות הופכת אותו זול יותר בחישוב של תעריף לשעה. אבל מה יקרה אם, לאורך אותה השעה, הוא ייכשל כמה וכמה פעמים, ורק לאחר יזע ודמעות יצליח לפרוץ את המנעול, ובסוף גם יגבה 450 שקל? שוב, באופן מפתיע, הרוב ירגישו שהם מקבלים ערך רב יותר ממנעולן כזה מאשר מעמיתו שעושה את העבודה ברגע ומצליח לפרוץ את המנעול בניסיון אחד, אף על פי שהערך המוסף היה מופע חובבנות מתסכל.

האם אנחנו חוסכים מספיק לפרישה?

תלוי. האם אנחנו יודעים באיזה גיל נפסיק לעבוד, כמה נצבור עד אז ומה יהיו הוצאותינו, אז ועד סוף ימינו? לא? בכלל לא? תכנון הפרישה הוא רעיון כה מאיים, שאנחנו פשוט נמנעים ממנו. בישראל מצבנו — יחסית למדינות העולם — עוד סביר, אבל גם רבים מאיתנו צפויים לחוות קושי כלכלי גדול בזמן הפרישה.

וכמה טוב אנחנו מנצלים את הזמן שלנו?

האם קרה לכם שהשקעתם זמן רב יותר בחיפוש אחר חניון זול מאשר אחר משכנתה זולה יותר?

לא זאת בלבד שחשיבה רבה על כסף לא מועילה בהכרח למצב הפיננסי שלנו — היא גם משנה אותנו, לעומק, ובאופנים מטרידים.1 כסף הוא מהסיבות הנפוצות לגירושין2 והגורם מספר אחת לבעיות מתח.3 טרדות שקשורות בכסף מקשות על פתרון בעיות מכל סוג.4 סדרת מחקרים הראתה שעשירים, בעיקר כאשר הם חושבים על עושרם, נוטים להתנהגות פחות מוסרית מהממוצע.5 באחד הניסויים, העלתה צפייה בתצלומים של שטרות כסף ומטבעות את ההסתברות שאנשים יגנבו ציוד משרדי או ישקרו כדי להשיג עוד כסף.6 מחשבות על כסף עושות לנו דברים לא טובים.

אז הכסף חשוב, אבל קשה לחשוב עליו ברציונליות. אז איך כן צריך לחשוב עליו? התשובה המקובלת היא שמומלץ ללמוד על כספים, או "לרכוש אוריינות פיננסית", למי שזקוק לשֵם מרשים. למרבה הצער, שיעורי אוריינות פיננסית, שמלמדים איך לממן רכישת רכב או משכנתה באופן חכם יותר, נוטים להתפוגג עם הזמן בלי להותיר חותם משמעותי. הם לא ישנו את דפוסי ההתנהגות והחשיבה שלנו. הם לא יפתרו את הבעיות העמוקות ביותר.

הספר הזה לא יהפוך את כולנו ל"אוריינים פיננסיים", ולא יכתיב כמה להוציא בכל פעם שפותחים את הארנק. הוא כן יצביע על הטעויות הכספיות שחוזרות אצלנו שוב ושוב, ושעולות לנו הכי הרבה. והוא יסביר למה. וכך, בפעמים הבאות שנפתח את הארנק, נבין טוב יותר מה באמת קורה לנו וסביבנו, ואולי, יש לקוות, נקבל החלטות טובות יותר מבחינתנו או לפחות נדע למה החלטנו אחרת.

בפרקים הבאים תפגשו כמה סיפורים על אנשים ועל כסף, וגם הסברים, מה המדע אומר עליהם. כמה מהסיפורים אמיתיים, וכמה, כמו בסרטים, מבוססים על מקרה אמיתי. אתם עומדים לפגוש אנשים סבירים, כלומר אנשים שלפעמים, כמו כולנו, הם קצת טיפשים. וכנראה תבחינו באנושיות שלהם, ובעיקר בקווי הדמיון בין חייהם לבין חיינו.

זה ספר על האופן שבו אנחנו חושבים על כסף, ועל כמה שהמחשבות האלה עולות לנו. הוא עוסק בפער שבין איך שנדמה לנו שאנחנו משתמשים בכסף, לבין מה שקורה בפועל. הוא עוסק באיך לחשוב אחרת על כסף, ולהשתמש בו נכון יותר. זה ספר על טעויות — ועל איך מתמודדים איתן. כמו בחיים, אף אחד לא מושלם בספר הזה, והפתרונות שנציג הם בדיוק בשבילנו, לא מושלמים — בדיוק כמונו.

האם לאחר שנקרא את הספר, נתנהג עם כספנו אחרת? ללא ספק. אולי. קצת. לכל הפחות, אפשר לקוות שההתוודעות לשלל הגורמים הנסתרים שמאחורי ההחלטות הכספיות שלנו תשפר קצת את מצבנו הפיננסי. והיא יכולה לעזור גם להחלטות הלא־פיננסיות שלנו. למה? כי הכוחות שמעצבים את חיינו הכספיים משפיעים על היחס שלנו לכל הדברים החשובים האחרים: ההחלטה לְמה נקדיש זמן, איזה צעד נבצע בקריירה, איך נתייחס לזולת, איך ננהג במערכת יחסים, איך נִשמח יותר, ובסופו של דבר — איך נבין את העולם סביבנו.

בקיצור, הספר הזה ישפר הכול. זה כבר שווה את ההחלטה לקנות אותו. לא?

1 Kathleen D. Vohs (University of Minnesota), Nicole L. Mead (Florida State University), and Miranda R. Goode (University of British Columbia), "The Psychological Consequences of Money," Science 314, no. 5802 (2006): 1154-1156.

2 Institute for Divorce Financial Analysts, "Survey: Certified Divorce Financial Analyst® (CDFA®) Professionals Reveal the Leading Causes of Divorce," 2013, https://www.institutedfa.com/Leading-Causes-Divorce/.

3 Dennis Thompson, "The Biggest Cause of Stress in America Today," CBS News, 2015, http://www.cbsnews.com/news/the-biggest-cause-of-stress-in-america-today/.

4 Anandi Mani (University of Warwick), Sendhil Mullainathan (Harvard), Eldar Shafir (Princeton), and Jiaying Zhao (University of British Columbia), "Poverty Impedes Cognitive Function," Science 341, no. 6149 (2013): 976-980.

5 Paul K. Piff (UC Berkeley), Daniel M. Stancato (Berkeley), Stéphane Côté (Rotman School of Management), Rodolfo Mendoza-Denton (Berkeley), and Dacher Keltner (Berkeley), "Higher Social Class Predicts Increased Unethical Behavior," Proceedings of the National Academy of Sciences 109 (2012).

6 Maryam Kouchaki (Harvard), Kristin Smith-Crowe (University of Utah), Arthur P. Brief (University of Utah), and Carlos Sousa (University of Utah), "Seeing Green: Mere Exposure to Money Triggers a Business Decision Frame and Unethical Outcomes," Organizational Behavior and Human Decision Processes 121, no. 1 (2013): 53-61.