איך לצאת מבולמיה בלי לספר לאמא

לפני הכל אני רוצה להגיד לך שאת לא אשמה. אין שום דבר לא בסדר בך או במה שאת עושה כדי לאפשר לעצמך לעבור את היום בשלום. העולם מטורף, ואנחנו משלמות בגופינו את המחיר. השאלה היא אם נשלם אותו לנצח או שיש סיכוי להשתחרר מכל הנטל הזה ולהתחיל לנשום בשקט. להתחיל לחיות בנעימות ובאהבה את החיים שבא לנו לחיות.

איך להקיא אני לא צריכה לספר לך. קודם כל כי למה שאכניס גוף בריא למיטה חולה, ודבר שני החברוֹת שלך בטח כבר סיפרו לך...

אני גם לא אומרת שזה יהיה קל "לצאת מזה", כי אם זה היה קל אז לא היינו רואים אלפי בנות מאבדות יום יום צלם אנוש ומסוחררות במעגל הזה של בוקר טוב - אכילה – הקאה- אכילה – הקאה – אכילה – הקאה – ו...כן הנה בא עוד אחד – אכילה – הקאה – לילה טוב.

זה קורה לבנות (ובנים) בכל הגילאים, מ11, 14, 23 ועד 35, 48 ויותר... אנשים חסרי אונים, בחרדה, קולטים שהם מזמן יצאו משליטה. והאנשים סביבם, אימהות של ילדות בולימיות, חברים של בחורה בולימית, ילדים של אימא בולימית, שמחכה כבר שהם יצאו מהבית כדי לאכול ולהקיא... זה כל כך עצוב שזה מצמרר ממש.. כל אלה נאלצים לראות מישהו שהם אוהבים הורס את עצמו.

אולי את אחת מאלה שמצליחות לעשות את זה מתחת לאף של כולם. אף אחד לא יודע, ואף אחד כביכול לא צריך להתמודד עם זה, חוץ ממך... רק את זו שמסתובבת כמו חייזר במחתרת, משחקת את עצמך נוכחת ולמעשה נשאבת כל הזמן אל מאחורי הקלעים של החיים, מתחבאת.

אז אם את כרגע חיה בתחושה שאין מי שיכול לעזור לך, הספר הזה נותן לך צ׳אנס לעשות את זה בכוחות עצמך.