0
0 הצבעות
1

אנשי פינות

אסתי ג' חיים

 37.00  27.00

תקציר

בניחוח פפריקה חריפה כותבת דבורי שטרן את תולדות משפחתה, משפחת מהגרים, החיה על פי תהום – עד להגעתה של אסתר־נייני מהונגריה באישון ליל, ב־1969.

אסתר־נייני – פרועה, מהודרת, צחקנית – מביאה עמה יופי, חיוניות ומשב רוח של הערים הגדולות במרכז אירופה, ומפיחה רוח חיים חדשה בקרב כל בני הבית, ובעיקר בדבורי, שעד אז בילתה את רוב זמנה בדמיונות ובהתבוננות.

קוראים כותבים (1)

  1. אביגייל

    אנשי פינות

    “הנה,כל קרובי המשפחה,כוונתי לאלה שלא שרדו,מתים כבר יותר משישים שנה.אנו יודעים את סיפור מותם,אך דבר לא מסיפור חייהם.” מתוך הספר.

    דבורי שטרן כותבת את תולדות משפחתה,משפחת מהגרים החיה על פי תהום עד להגעתה של אסתר נייני דודה צבעונית וצחקנית המפיחה רוח חיים חדשה במשפחה.

    ואולם,בואה פותח גם תיבות פנדורה שהיו נעולות ומעצים את המתחים במשפחה.

    הספר אנשי פינות נגע אצלי בנקודה רגישה כדור שני לניצולי שואה. לא כולם יודעים וחשוב שזה יחדור לתודעה של כולנו. בהרבה מצבים הדור השני חי את חיי הדור הראשון,חייהם של הניצולים.

    במילים עדינות ומדוייקות מתארת הסופרת אסתי ג. חיים את החיים כדור שני. ההורים שאיבדו חלקם את דעתם ובריאותם, ,רגעים קטנים של אושר לצד שנים רבות של סבל,כאב ובושה.תיאורי בישול,ריחות וטעמים לצד תיאורי עוני,מריבות והתבגרות אחרת משאר הילדים.

    תיאורים נפלאים של ארץ ישראל בתקופה אחרת,רחובות וחנויות שכבר אינם,משפחה שאיננה ובחורה אחת שגדלה בצל השואה ומנסה בכל כוחה לספר את סיפור המשפחה מצד אחד ולשמור על חייה שלה מצד שני.