בבא אלעזר
הרב אברהם אוחיון
₪ 16.00
תקציר
עשרים וחמישה סיפורי מופת ממסכת חייו המופלאה של הגאון הקדוש והחסיד, המקובל האלוקי רבי אלעזר אבוחצירא זצוק”ל.
נִפְרָדִים מִבַּבָּא אֶלְעָזָר – הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה פָּשְׁטָה כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְאֻחָרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ לֵיל שִׁשִּׁי, ז”ך בְּתַמּוּז התשע”א. הַגָּאוֹן הַמֻּפְלָא, הֶחָסִיד הַצַּדִּיק הַמְקֻבָּל, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצִירָא, הַמְכֻנֶּה “בַּבָּא אֶלְעָזָר״, נִסְתַּלֵּק לְבֵית עוֹלָמוֹ. הַדְּמָעוֹת שָׁטְפוּ אֶת הַלְּחָיַיִם, וְהָרְבָבוֹת שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בָּרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי בֵּית מִדְרָשׁוֹ בִּבְאֵר שֶׁבַע, לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים לְעַכֵּל אֶת הֶחָלָל הֶעָצוּם שֶׁנִּפְעַר עִם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁל בַּבָּא אֶלְעָזָר.
מֵאָז פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַ”בַּבָּא סָאלִי״, בְּד׳ בִּשְׁבָט שְׁנַת תשמ”ד, קִבֵּל עָלָיו רַבִּי אֶלְעָזָר אֶת עֹל הַהַנְהָגָה. הוּא הִסְתַּגֵּר בְּבֵיתוֹ שֶׁבִּרְחוֹב קַפְרִיסִין שֶׁבִּבְאֵר שֶׁבַע, וּבְמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים יָצָא מִמֶּנּוּ רַק כַּמָּה פְּעָמִים בּוֹדְדוֹת. אוּלָם מִשָּׁם, מִן הַבַּיִת שֶׁבִּבְאֵר שֶׁבַע, יָצְאָה אוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל.
הֲמוֹנִים הִגִּיעוּ מִדֵּי יוֹם אֶל הַבַּיִת, לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּבַבָּא אֶלְעָזָר, עַל אַף שֶׁשָּׁרוּי הָיָה לָרֹב בְּצוֹמוֹת וּבְתַעֲנִיּוֹת, הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַבָּאִים בִּמְאוֹר פָּנִים וּבְחִיּוּךְ רָחָב. הוּא הָיָה מְבָרֵךְ וּמַנְחֶה, מְנַוֵּט וּמְיַעֵץ, וּבְעִקָּר מִתְפַּלֵּל וּבוֹכֶה, עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעַל הַפְּרָט. כֻּלָּם זָכוּ אֶצְלוֹ לְיָד אוֹהֶבֶת, לִרְחִימָאִיּוּת אַבָּהִית, וּלְמִלּוֹת נֶחָמָה וְעִידוּד.
עַתָּה הִגִּיעוּ הַהֲמוֹנִים הַלָּלוּ אֶל בֵּיתוֹ, לֹא לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ, כִּי אִם לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל מוֹתוֹ. עַד אוֹתוֹ לֵיל שִׁשִּׁי הָיָה בַּבָּא אֶלְעָזָר בּוֹכֶה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וּבְאוֹתוֹ לֵיל שִׁשִּׁי בָּכָה כְּלַל יִשְׂרָאֵל עָלָיו, עַל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁכָּבָה בְּפֶתַע פִּתְאוֹם.
אֵין סָפֵק שֶׁבְּהִסְתַּלְּקוּתוֹ הַפִּתְאוֹמִית כִּפֵּר בַּבָּא אֶלְעָזָר עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ. בְּוַדַּאי הָיְתָה הִסְתַּלְּקוּתוֹ בִּבְחִינַת קָרְבַּן צִבּוּר שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ, לְכַפֵּר עַל הַכְּלָל. מְקֹרָבָיו מְסַפְּרִים, כִּי קֹדֶם אוֹתוֹ מִקְרֶה מְזַעֲזֵעַ רָמַז בַּבָּא אֶלְעָזָר כִּי דְּבַר מָה עָתִיד לִקְרוֹת.
בְּלֶכְתּוֹ הִצְטָרֵף בַּבָּא אֶלְעָזָר לַכַּמָּה וְכַמָּה מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ וְנִטְבְּחוּ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. דּוֹד זְקֵנוֹ שֶׁל בַּבָּא אֶלְעָזָר, רַבִּי דָּוִד עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, נִרְצַח בְּמָרוֹקוֹ בִּידֵי הַשַּׁלִּיט הָאַכְזָר, רַבִּי מַצְלִיחַ מָאזוּז נִרְצַח בִּידֵי עַרְבִי שָׁפָל בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, גְּדוֹלִים וּקְדוֹשִׁים נִטְבְּחוּ, נֶהֶרְגוּ וְנִשְׂרְפוּ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, רַק מִשּׁוּם הֱיוֹתָם יְהוּדִים. וּבַבָּא אֶלְעָזָר הִסְתַּלֵּק אַף הוּא בְּשָׁעָה שֶׁמָּסַר אֶת כָּל כֻּלּוֹ לַהֲמוֹנִים, בְּעֵצָה, בְּרָכָה וְתוּשִׁיָּה.
אֶת זִכְרוֹ וְהַנְהָגוֹתָיו נִשָּׂא בְּלִבֵּנוּ לָעַד, מִדְּרָכָיו נִלְמַד, בְּאָרְחוֹתָיו נִצְעַד, וּבְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ נֶחֱזֶה בְּנֹעַם זִיו פָּנָיו, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.
ציורים: שרה קונופניצקי
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.