בורדרליין

05/08/2000 1:31

התעוררתי בוכה.

10/08/2000 4:22

שאלתי אותו אם הוא רוצה לשחק איתי.

התעוררתי כשכעס מבעבע בי, לפני שהוא ענה.

12/08/2000 2:45

השמש כבר מזמן שקעה, אבל השינה רחוקה ממני. לא משנה עד כמה אני מנסה לעצום את העיניים ולהירדם, זה פשוט לא מצליח. ניסיתי לספור כבשים, כמו שאימא פעם הציעה, אבל אחרי עשרים, המספרים פשוט מתבלבלים. ניסיתי לחשוב מחשבות טובות, כמו שאבא אמר, אבל גם זה לא עבד.

הדלת נפתחת.

משהו לא טוב עומד לקרות.

זה ברור לי.

אולי אם אעמיד פנים שנרדמתי, כלום לא יקרה. 

התעוררתי עם צמרמורות.

26/08/2000 3:20

הדלת נפתחת.

הוא נכנס לחדר שלי.

הוא לא אמור להיות פה! למה הוא נכנס? אולי אם אקרא לאימא, היא תשמע ותעזור.

היא אוהבת אותי למרות הכול. או לפחות כך נדמה לי.

הפה שלי פתוח, אני מנסה לצעוק, אבל לא יוצא לי שום קול.

שמישהו יעזור לי.

התעוררתי בבהלה.

30/08/2000 1:52

אין טיפת אור.

חושך מוחלט, כזה שגורם לכל חפץ בחדר להיראות מאיים.

גם למצמץ לא עוזר.

אני לא רואה כלום, אפילו לא את הדובי הגדול שלצד מיטתי.

הדלת נפתחת.

הוא עומד בפתח.

הגודל שלו מסגיר אותו מייד, אפילו בחשכה.

למרות העובדה שנצמדתי לצד המיטה ועצמתי עיניים, הוא לא מוותר. הוא נכנס ומתקרב אליי. מבקש שאהיה בשקט. הוא מאיים שיפגע באימא אם לא אקשיב לו.

אני רוצה לצעוק, לצרוח, אבל שום קול לא יוצא.

התעוררתי כשחולצתי ספוגה במים.

03/09/2000 4:11

אני במיטה.

השמיכה מגיעה לי עד הסנטר.

עושה כל שביכולתי על מנת שלא יבחין בי.

שיוותר.

שיתעלם.

אין לי מזל כזה.

הוא נכנס לחדר ומתיישב על קצה המיטה. ריח האלכוהול המוכר חודר לנחיריי וגורם לי לרצות להקיא. הלוואי שיכולתי לברוח.

הוא שולח יד מתחת לשמיכה ומלטף את גופי הרועד. אני מנסה להתחמק מידיו המיובלות, ללא הצלחה.

התעוררתי כשליבי דוהר.

04/09/2000 2:42

הידיים שלו עליי.

נוגעות בי.

זה לא בסדר. ממש לא בסדר.

אנשים לא אמורים לגעת בי ככה. הוא לא אמור לגעת בי ככה.

כשידו הגסה מפשילה את המכנסיים שלי, כל גופי מנתר בבהלה. זה לא עוצר אותו.

הפחד מזדחל לכל פינה בגופי.

אני בוכה.

זה לא גורם לו להפסיק. 

התעוררתי כשדמעות מכסות את לחיי.

05/09/2000 5:10

כשעיניי עצומות וגופי רועד הוא נוגע בי.

הכול כל כך לא בסדר.

אני בוכה.

הדמעות מרטיבות את הכרית הירוקה שלי עם הציורים של הפרצופים המחייכים, זו שתמיד גורמת לי להרגיש טוב יותר. לעולם לא אחייך שוב.

זה לא בסדר. הוא לא אמור להיות כאן. כל זה לא אמור לקרות.

התעוררתי עם לב שבור.

הלוואי שיכולתי לא לישון שוב לעולם. 

אני כבר לא רוצה להיזכר.