1
קסבייר לורן, מנהל בכיר, יושב הראש ובעל המניות העיקרי של חברת אקס-אל למותגי יוקרה, אשר הלוגו המצועצע שלה קישט פעמים רבות מספור את רכושם של העשירים והמפורסמים, ישב ועבר על הדוא"ל שלו במחשבו השולחני. המילים שכתב לו ארמנד בדוא"ל מלונדון ריצדו על המסך שמולו.
היא אשת חלומותיי, קסב – היא עדיין לא יודעת את זה, אבל אני עומד להתחתן איתה!
לסתותיו של קסבייר התהדקו. לרגע מהורהר וקודר אחד בהה בקו השמיים המחשיך של פריס, שער הניצחון נראה מבעד לחלונות משרדי אקס-אל שהשקיפו על כיכר הכוכבים. הוא אמור היה לעזוב עכשיו את משרדו ולחזור לדירתו, להחליף בגדים ולהתכונן לקחת את מדליין לאופרה – ומייד אחר כך בחזרה לדירתה לסופו המענג של הערב. הסידור התאים לו. מדליין דה סרסי, כמו כל שאר הנשים שבחר לבלות איתן את שעות הפנאי שלו, ידעה למה הוא מצפה ממערכת היחסים וסיפקה את הסחורה – בת לוויה מתוחכמת באירועים החברתיים הרבים שמעמדו דרש ממנו להופיע בהם, ואז, בפרטיות, תענוג, מתוחכם באותה מידה, בעל טבע אינטימי. אינטימי באופן פיזי. אינטימיות רגשית היה דבר שקסבייר לא חיפש ולא רצה. הוא לא היה מישהו שנותן ללבו לשלוט בראשו והוא הודה בכך מתוך מודעות עצמית כנה.
שלא כמו אחיו.
פניו של קסבייר קדרו. ארמנד תמיד נתן ללבו לשלוט בראשו – ובפעם האחרונה שזה קרה, זה היה אסון. חסר שיפוט לחלוטין, נלכד ברשתה של אישה אשר ניצלה את טוב לבו ללא כל ייסוריי מצפון וסיפרה לו על סבתה המתגוררת בבית אבות יוקרתי שהיא צריכה לשלם בעבורו והוסיפה סיפור על בית יתומים לילדים אפריקנים שטענה שהיא עובדת בו. ארמנד הגיב בנדיבות – עד שקסבייר, הרגיל להגן על אחיו הצעיר, דאג לברר על האישה. הוא גילה שהיא שיקרה בלי בושה על מנת לזכות באהדתו של ארמנד ובכספו.
ארמנד התעורר מאשליותיו. אך אמונתו בטוב ליבם של אנשים באופן כללי – ובמיוחד בזה של נשים – לא התערער. ועכשיו הוא חושב להתחתן.
עם מי? מי הייתה אשת חלומותיו? ארמנד לא אמר דבר על האישה שהוא מתכנן לשאתה. קסבייר קרא במהירות את השורות האחרונות של המייל.
הפעם אני נזהר, קסב, כמו שהיית רוצה שאעשה. היא בכלל לא יודעת שיש לי קשר אליך או לאקס-אל – בכוונה לא סיפרתי לה. אני רוצה שזו תהיה הפתעה נהדרת!
אך ההקלה שחש למקרא שורות אלו, שהצביעו על כך שארמנד החל לחשוב בראשו, התפוגגה והפכה לאות מבשר רע כשהמשיך לקרוא.
אני יודע שיהיו בעיות, אבל לא אכפת לי שהיא לא הכלה המושלמת שאתה חושב שמגיעה לי – אני אוהב אותה וזה צריך להספיק...
קסבייר בהה במסך בעגמומיות. זה לא טוב – כלל וכלל. ארמנד הודיע מראש שיהיו בעיות ושהכלה שלו לא מושלמת.
אך הוא עדיין דיבר על נישואים.
בהלה אחזה בקסבייר. אם הוא מתכוון להתחתן איתה, והאישה הזו תתברר כאסון כמו הקודמת, הפעם יהיה הרבה יותר קשה לנפץ את אשליותיו.
גם יקר יותר – ארמנד לא היה טיפוס שישקול הסכם ממון. נכון, ארמנד היה רק אחיו למחצה ולכן לא ירש את החברה שייסד סבו של קסבייר, שעל שמו הוא נקרא – קסבייר לורן. חברה שהצליחה מאוד – רווחית מאוד – חברה בינלאומית של מותגי יוקרה. הלוגו האקסקלוסיבי של אקס-אל העניק יוקרה ומעמד חברתי לכל מי שהיה ברשותו משהו מן הפריטים הרבים מספור והיקרים להחריד, משעונים ועד למזוודות, שהחברה ייצרה. אך ארמנד לא היה רק מנהל בכיר בעל משכורת שמנה באקס-אל, אלא איש עשיר בזכות עצמו. אביו, לוסיאן בקו, התחתן עם אמו של קסבייר לאחר שהתאלמנה בגיל צעיר כשקסבייר היה רק ילד קטן. ארמנד היה דג שמן בעבור כל אישה שחיפשה בעל עשיר.
האם זה מה שחיפשה כלתו המיועדת של ארמנד? ברור שארמנד לא חשב כך. המילים האחרונות במייל שכתב היו נוקבות.
קסב – הפעם תבטח בי. אני יודע מה אני עושה ואתה לא יכול לשנות את דעתי. בבקשה על תתערב הפעם – זה יותר מדי חשוב לי.
קסבייר נאנח עמוקות. הוא רצה לבטוח בארמנד – אבל מה אם אחיו טועה? מה אם אישה נוספת חסרת מצפון הצליחה לעוור אותו ולמנוע ממנו לראות את טבעה האמיתי? לבו של אחיו יישבר – שלא לדבר על עלותם של הגירושים המכאיבים ומצוקת הוריו של ארמנד.
לא, הוא לא יכול לקחת את הסיכון. לא על חשבון אושרו של אחיו. הוא צריך לברר מי זו האישה הזו והאם אחיו בטוח איתה. בחוסר רצון, אך בנחישות קודרת, הושיט את ידו אל הטלפון שהיה מונח על שולחנו. הוא יערוך כמה בירורים חשאיים. צוות האבטחה של החברה נתן דין וחשבון רק לו – ואם יגיד להם לשים את אחיו תחת מעקב לזמן מה, הם יניחו שהדבר נעשה למען ביטחונו של ארמנד. תנועותיו לא יחשפו בהכרח את זהותה של האישה שבאופן מדאיג הייתה רחוקה מלהיות "הכלה המושלמת", ואשר ארמנד הודה מראש שיהיו עמה "בעיות".
כשהמתין לאחראי האבטחה שלו שיענה, קסבייר יכול היה לחוש את המחשבות המתגבשות במוחו. אולי הוא מגזים בתגובתו, אולי הוא דואג לחינם.
הוא קיווה שכך הדבר – הוא ממש קיווה.
אך בתוך עשרים וארבע שעות ידע שתקוותיו היו לשווא. כשהביט בעגמומיות בתיק המסמכים הפרוש לפניו, שזה עתה נשלח על ידי צוות האבטחה שלו, ידע בוודאות – וודאות גמורה – שיש בעיה.
ארמנד צדק – הנערה לא הייתה "הכלה המושלמת". פיו של קסבייר נקפץ. אך מצד שני, כל אדם ששכל בראשו לא היה חושב אחרת על נערה שעובדת כמארחת בקזינו בסוהו.
ולא ניתן היה להפריך את העובדה שזה מה שהייתה. ארמנד נצפה עוזב את משרדי אקס-אל בלונדון בסוף יום העבודה ותופס מונית לרובע בדרום לונדון שאף אחד לא היה בוחר להתגורר בו מרצונו החופשי. שם הכניסה אותו אישה צעירה לדירת מרתף בבניין מגורים וקיבלה את פניו בחמימות. הוא נשאר שם עד לשעות הערב המאוחרות ואז ליוותה אותו האישה החוצה. אז חיבק אותה ארמנד בפתח הדלת ולחש לה מילים רכות על אוזנה. מאותו רגע הושם מעקב גם על האישה הצעירה, שיצאה מן הדירה חצי שעה לאחר מכן. הצוות עקב אחריה לסוהו, עד לקזינו ששמו הוזכר בתיק המסמכים וחקירה נוספת אישרה שהיא עובדת שם בתור מארחת.
קסבייר זרק על שולחנו את הדוח הכתוב בשפה עילגת. בטנו התכווצה. זו הייתה האישה שארמנד התכוון להתחתן איתה? להביא הביתה אל משפחתו? להיות לו אם ילדיו?
האם השתגע לחלוטין?
הוא שאף חדות ופתח את המעטפה שעליה היה רשום שם אחד בלבד: ליסה סטפנס.
הוא שלף תמונה ובחן אותה. מה היה בליסה סטפנס הזו שכישף את אחיו?
כשהביט בתמונה, גברה הפתעתו. כמו גם ייאושו הקודר. אחד מאנשי צוות האבטחה שלו צילם את הנערה בקזינו, לכאורה בחשאי. היא לא יכלה להיראות נורא יותר.
בלונדינית, שיער מסורק אחורנית, שכבת מייק-אפ בעובי סנטימטר, שפתיים ארגמניות ושמלת סאטן קטנטנה עם מחשוף עמוק.
תצוגה בוטה וגסה.
מה לעזאזל ארמנד מוצא בה?
חלחלה אחזה בו. איך ארמנד מסוגל בכלל לרצות אישה כזו?
עיניו של קסבייר הצטמצמו. האם אחיו ידע בכלל שהיא מארחת בקזינו בלונדון ברובע האורות האדומים הידוע לשמצה, בסוהו? הוא חש את הדם קופא בעורקיו. האם התגלית הזו היא רק קצה הקרחון?
הוא יכול היה להרגיש את דחייתו גדלה בתוכו וכלא אותה במאמץ מכוון. היה זה חיוני – לאושרם של אחיו והוריו – שהחלטה נכונה תתקבל בנוגע לליסה סטפנס. ההיגיון אומר שיש סיכוי – אף שהוא קטן ביותר – שמראה עיניים עשוי להטעות. היגיון, לא רגש.
האם יתכן שהנערה לא הייתה נוראה כפי שנראתה?
עיניו חזרו אל התמונה. חוסר האמונה שב ועלה בו – האם זו באמת האישה שאחיו רוצה לשאתה? עצם המחשבה על ארמנד מתחתן עם אישה שכזו, מציג אותה בפני אמם, בפני אביו, מביא אותה לווילה היפיפייה במנטון שבריביירה, שם ודאי תרגיש בבית, הייתה מקוללת. הוא לא יכול לסבול את המחשבה שיאלץ לראות את אחיו מתבלבל ואז מתפקח במרירות מאשליותיו.
הוא הביט מטה אל התמונה הדו ממדית של ליסה סטפנס וניסה לראות מעבר לה. הוא לא יכול לקרוא דבר בארשת פניה, האיפור שלה היה כמו מסכה, אך הבט אחד בהופעתה לא יכלה להסתיר.
את עיניה.
הן היו קשות. עיניים של אישה אשר יזהו את לבו הטוב של אחיו כחולשה שיש לנצלה. מילותיו של ארמנד הדהדו באוזני רוחו.
אני יודע מה אני עושה...
האם ידע? או שמא רק חשב שהוא יודע – כפי שכבר קרה בעבר, עד שהאמת הוצגה בפניו? אנחה רמה וכבדה חמקה מבין שפתותיו של קסבייר. הוא לא יכול לקחת את הסיכון. אם האישה שארמנד רוצה להתחתן איתה היא כל מה שהיא נראית בתמונה, אז הוא חייב להגן עליו מפניה.
אך כיצד יידע זאת?
הוא קם על רגליו באיטיות ופסע על פני המשרד הגדול בעל התקרות הגבוהות המסותתות והיפות והביט מבעד לחלון הגדול. זרם התנועה שאינו פוסק לעולם סביב שער הניצחון היטשטש מול עיניו.
הוא לא היה מצליח להביא את אקס-אל אל השיא שהיא נמצאת בו כרגע לולא היה ניחן בכושר שיפוט מעולה, לולא היה מסוגל לקבל החלטות ממולחות. מוחו האנליטי, קר הרוח היה מסוגל להעריך כל דבר, החל בזמן הטוב ביותר להשקת קו חדש של מוצרים ואיזה שוק בחו"ל יהיה זה שיניב הכי הרבה רווח בתקופה הקרובה, ועד לבחירת אחת ממכרותיו הרבות והלהוטות שתהפוך לידידתו האינטימית.
עכשיו, כשעמד בפני מה שבהחלט עשויה להיות מפלתם של נישואים אשר יהרסו את אחיו ויזעזעו את אמו ואת אביו החורג, ידע קסבייר שעליו לפעול באותו ריחוק על מנת להעריך את מצבו של ארמנד. ובסופו של דבר תמונה ודוח חקירה לא יספיקו בכדי שיוכל להגיע להכרעה בנוגע למשהו חשוב כל כך וגורלי כל כך, כאושרו של אחיו וכשלוותה של משפחתו.
הוא יהיה חייב לבדוק אותה. להיווכח בעצמו. לשפוט אותה בעצמו.
הייתה זו משימה שיש לבצעה. הוא אולי אינו מעוניין לבצעה, אבל הוא חייב. הוא יעשה כל מה שיידרש.
אחיו ראוי ללא פחות מזה.
באשר לליסה סטפנס... עיניו קדרו. ובכן, הוא יגלה בעצמו בדיוק למה היא ראויה. לאחיו כבעלה – או למשהו שונה לחלוטין.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.