פרק 1: ועזב איש את אמו ודבק באשתו — האומנם?
שבת בבוקר, חוף הצוק — הם צועדים בטור. בראש סבתא זיוה, אישה גבוהה זקופת קומה ומרשימה, בת 78. אחריה רואי, בנה, גבר בשנות הארבעים לחייו, הולך בגב מעט כפוף. ובמרחק־מה מאחוריהם שני ילדיו של רואי, תאומים בני 13. כולם יורדים בשביל אל החוף — סבתא, בנה ונכדיה.
ג'ני, גרושתו של רואי, יושבת במסעדת החוף עם בן זוגה החדש לארוחת בוקר — התאומים רצים אליה, קוראים 'אמא', מחבקים ומנשקים אותה ואת בן זוגה.
זיוה מחבקת את רואי בנה בפינת המסעדה — מחזה שגרתי? שגרת גירושין בריאה? ממש לא!
10 שנים לאחור
רואי, בן יחיד לאם יחידנית, גדל כבן תפנוקים. כל אשר חלם בלילה התגשם בבוקר.
זיוה, אמו, ילדה אותו מתרומת זרע, לאחר שבגיל 38 נואשה מלמצוא בן זוג. מאז לידת בנה הקדישה את כל כולה לגידולו. תמיד הסבירה שמרגע שרואי נולד, לא נדרשה עוד לשום מערכת יחסים נוספת בחייה — כל מהותה מוקדשת לו.
רואי היה כל עולמה. היא איתרגה אותו וניהלה אותו מיום לידתו ועד בכלל.
בצבא לא חתמה על אישור לשירות קרבי, למרות שרואי מאוד רצה.
ג'ני, בת למשפחה ישראלית המתגוררת בלוס אנג'לס, הגיעה ארצה במסגרת פרויקט "נעלה" ולמדה קלינאות תקשורת באוניברסיטת תל אביב.
ג'ני ורואי נפגשו באירוע חברתי וניצתה אהבה, הם הפכו לזוג.
בדייט הראשון סיפר רואי לג'ני על אמו הכול־יכולה, על זיוה — אמר שזו האישה של חייו — שהיא והוא זה חזית כוח "נגד העולם".
המפגש הראשון בין ג'ני לזיוה היה רגיל, אך המתח באוויר ניכר. זיוה הסבירה לג'ני כמה יקר לה רואי וכיצד נתנה לו את חייה. היא העבירה לג'ני "קורס מזורז" ברואי וסיפרה מה הוא אוהב ופחות אוהב.
ג'ני התרשמה כי זיוה מבליטה את חסרונותיו של רואי על־מנת שהיא תקבל רגליים קרות.
ג'ני ורואי עברו לגור יחד בדירה שכורה — זיוה רמזה (או ליתר דיוק קוננה), שכעת היא תישאר לבד.
זיוה הייתה מאוד פעילה במעבר הדירה — נסעה איתם לקניות, עיצבה את דירתם וסייעה כספית.
רואי החשיב מאוד את דעתה של אמו. היא עזרה להם להחליט איפה ישכרו דירה, איזה סלון ירכשו. למעשה, זיוה היא זו שקיבלה את כל ההחלטות מקטנה ועד גדולה, ובל נשכח — תרמה מכספה.
באמתלה של חברוּת טובה, רואי שיתף את אמו בזוגיות שלו על כל התרחשויותיה — רגעים יפים, מריבות, ויכוחים. בהתחלה ג'ני התפעלה ממערכת היחסים בין זיוה לרואי ואפילו קינאה קצת בקשר ההורי הזה, במיוחד מול הריחוק מהוריה שנמצאים בלוס אנג'לס, והיותה עצמאית לחלוטין ונטולת משפחה בישראל.
היא זוכרת בבירור את הרגע שבו הודיעו לזיוה שהם מתחתנים — אושר מהול באכזבה, שמחה מהולה בעצב ניכרו בתגובתה.
זיוה התגייסה לארגון החתונה, ולמעשה ג'ני והיא ניהלו את הדיאלוג (והוויכוחים) בעניין וקיבלו החלטות. בפעמים המעטות שרואי אמר את דעתו — ניכר כי זיוה מדברת מגרונו. ושוב, זיוה סייעה כספית גם בנושא החתונה.
אט־אט ובלי משים הרגישה ג'ני כי היא בעצם התחתנה עם זיוה. זיוה נהגה לדבר איתה ועליה כמה פעמים ביום. היא ידעה הכול על היחסים בינה לבין רואי — פתרה מריבות, נתנה טיפים, העירה לג'ני על המראה שלה ואף על היחסים האינטימיים שלה עם רואי.
נישואין לזיוה
לאחר הנישואין — זיוה עלתה מדרגה בהתערבותה. ג'ני ניסתה לשים גבולות, לדבר אל ליבו של רואי, ואף דיברה עם זיוה בעניין, במאמץ לאזן בין אהבתה של זיוה לרואי לבין היותו של רואי בעלה ובן זוגה.
כאשר נולדו התאומים, כבר היה מאוחר מדי. זיוה התייצבה מדי בוקר בבית המשפחה, הכינה ארוחת בוקר לרואי וסייעה לג'ני עם התינוקות באצטלה של יחסי חברוּת — למעשה היא הפכה לצלע שלישית דומיננטית בזוגיות הזו.
ג'ני הרגישה נשואה לזיוה. המצב הידרדר עד כדי כך שג'ני ״דילגה״ על רואי — סוגיות מהותיות בחיי הזוג והמשפחה הצעירה נסגרו בין ג'ני לזיוה.
ג'ני לא אהבה את המצב, בלשון המעטה. היא הייתה מתוסכלת, ומריבות סביב העניין הזה וסביב האינטנסיביות של זיוה בחייהם (שלא לומר אובססיה) הפכו לעניין שבשגרה.
אחר צהריים אחד, בתום עוד יום שבו זיוה שהתה בבית המשפחה והעבירה את ג'ני מִסדר לגבי אופן ניהולה את הבית ואת התאומים, ג'ני אזרה אומץ ואמרה לה שעם כל הערכתה לעזרה שלה, היא מעדיפה את השקט שלה. זיוה הפגועה התקשרה לרואי שהיה בעבודה והבהירה כדי שג'ני תשמע — "אשתך מגרשת אותי מהבית". רואי הגיע הביתה לא לפני שעבר אצל זיוה לקבל תדריך. הוא הגיע נחוש ואמר לג'ני שהיא פגעה מאוד בזיוה, ובכלל היא כפוית טובה אל זיוה שמוותרת על חייה בשבילם.
ג'ני הטיחה בו שהיא נישאה לו ולא לזיוה. חוץ מלקיים יחסי אישות עם זיוה, אמרה, הן מנהלות מערכת יחסים לכל דבר ועניין.
הודעת הווטסאפ שהגיעה בטעות לסלולרי של ג'ני הממה אותה: "ג'ני לא אוהבת אותך, היא מטפלת בתאומים ברשלנות פושעת — נראה לי שמשהו לא בסדר אצלה בראש". ככה כתבה זיוה לרואי ושלחה בטעות לג'ני.
ג'ני הטיחה ברואי את ההודעה, ולמרבה ההפתעה והאכזבה הוא הסכים עם אמו. ג'ני לא ידעה את נפשה. מסתבר שזיוה ריגלה אחריה, צילמה, תיעדה ודיווחה לרואי על התנהלותה בזמן אמת. ג'ני הפנימה את העובדה שרואי הוא בעצם תינוק שנִשבה. שבוי של אמו שמעולם לא יצא מתחת סינרה, מאמין למוצא פיה ללא פקפוק.
ג'ני התעמתה עם זיוה, וזו לא בלבד שלא הבינה את טענותיה, אלא ראתה בהן חוצפה וכפיות טובה. "נתתי לך את בני יחידי, אני כל הזמן אצלכם, עוזרת לך ולרואי, וזה מה שמגיע לי?!"
זו הייתה זוגיות של שלושה אנשים, ג'ני, רואי וזיוה — כאשר רואי מצדד בזיוה, וג'ני מנהלת דו־קרב מולה.
קשר הרסני ובל ינותק
ג'ני ורואי פנו לטיפול זוגי, שבמרכזו עמדה זיוה. רואי לא הסכים עם הגישה של ג'ני. המטפלת ביקשה לפגוש את זיוה, ולאחר הפגישה עמה אמרה לג'ני — "היא לא סולחת לך שלקחת ממנה את רואי. היא קשורה אליו בחבל הטבור, וכך גם הוא קשור אליה. זה לא בר־שינוי. ההחלטה בידייך — או שתיהני מהיתרונות ותחיי עם החסרונות, או שתוותרי בכלל."
בלית ברירה פנתה ג'ני לעורך דין לענייני משפחה. התנהל הליך מורכב — בעיקר כי רואי היה "הנתבע", אבל ההליך התנהל מול זיוה, אשר שכרה עורך דין לרואי וניהלה איתו את התיק.
בשיא המשבר נאלצה ג'ני לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת נגד זיוה, אשר לא חדלה להשמיץ אותה בפני התאומים — מילים והתנהגות שהגיעו לכדי הסתת הקטינים.
בית המשפט, בצעד חריג, הרחיק את הסבתא (זיוה) מנכדיה, אף שרואי בשם אמו הִקשה בכל מקום אפשרי. בסופו של הליך התגרשו הצדדים. רואי חזר לגור בבית אמו, בחדר ילדותו, צמוד שוב לסינרה, וכמעט אינו בקשר עם התאומים. מערכת הנישואין הייתה אפיזודה חולפת מבחינתו.
המטפל של ג'ני טוען לפתולוגיה בין רואי לזיוה — עכשיו, לשמחתה של ג'ני, זו כבר לא בעיה שלה.
זיוה חזרה להיות אמא של רואי — כלקח על כך שלא זיהתה את הבעייתיות בג'ני, היא עוברת על אפליקציית ההיכרויות של רואי. מי שנראית לה היא מחליקה ימינה, ומי שלא — שמאלה.
בדייטים שג'ני יוצאת אליהם היא מבררת תחילה את מהות הקשר בין הגבר לבין אמו — היא לא מוכנה לעבור זאת שוב.
הפן הפסיכולוגי
ננסה להבין את קווי המחשבה "הפסיכולוגיים" של רואי, ג'ני וזיוה. נבחן אם עסקינן בסיטואציה הניתנת לפתרון, ונסיים בעצות רלוונטיות לכלה ולחמות גם יחד (הן במקרה הספציפי שהוצג והן בכלל).
נתחיל דווקא ברואי, ונבאר באשר לתסביך אדיפוס:
בהתאם לזיגמונד פרויד, התפתחותו של הילד (נפשית ומינית) תלויה בפתרון מוצלח של תסביך אדיפוס. מהו בעצם אותו תסביך מפורסם? הבן אוהב את אמו ורוצה בעלוּת עליה, מתעב את אביו ורוצה להעלימו מן העולם ולתפוס את מקומו לצד האם. נוכח היתרון הפיזי של האב (איום הסירוס), הבן מוותר על תשוקתו לאמו ומקבל על עצמו את האיסור ואת הסמכות האבהית.
הפנמה של מערך יחסים משולש זה, אבא־אמא־ילד, חיונית להתפתחותו התקינה של הילד. הילד לומד להתבונן מהצד על יחסים שהוא אינו חלק מהם, ומפתח את יכולת ההתבוננות על המציאות, על האחר ועל עצמו.
מחקרים רבים בשנים האחרונות הבהירו שלא נדרש אב דה פקטו (בפועל), שכן כל דמות פיזית נוספת בחיי הילד יכולה להוות דמות אב לצורך פתרון תסביך אדיפוס. כל שנדרש הוא דמות שעשויה להוות צלע שלישית בדיאדה של אם־תינוק. הדמות הנוספת מלמדת את הילד על קיומם של עולם חיצוני, מציאות, סמכות וחוקים.
לענייננו, לדאבון הלב נראה שהתנהלותה של זיוה מנעה מרואי את האפשרות לפתור את תסביך אדיפוס (כפי שזה מוכר בספרות) ויצרה אצלו חוסר בשלות נפשית ונאמנות כפולה, הן לה והן לג'ני, אשר בסופו של יום החריבה את נישואיו.
הבה נבין את החמוֹת: זיוה היא בעצם אמא עם לב שבור. ביום שבו בנה אהובה התחתן, לתחושתה היא איבדה אותו לטובת עלמה צעירה ויפה ממנה. מבחינתה מתקיים "הסכם סמוי מכּלָלָא" בין הבן לבין אמו — היא דואגת לבנה, והוא נאמן לה לנצח נצחים. נראה שלענייננו זיוה יודעת שעליה לתת לבנה להמשיך בדרכו, אבל היא אינה מסוגלת להרפות, ומפנה את זעמה אל ג'ני (לא אל בנה אשר נטש אותה לכאורה, אלא כאמור כלפי האישה שזכתה בו). זיוה חוששת להישאר מחוץ לתמונה וחווה נתק ואובדן מרואי. לתחושתה היא מתמודדת עם דחייה, אין בה יותר תועלת, ולכן היא מייצרת בכוח תחושת נחיצות אצל בנה וכלתו.
הבה נבין את הכלה: כאן עסקינן במעין "הזדהות השלכתית" (הרחבה של מלאני קליין על זיגמונד פרויד), כאשר הכלה בעצם חווה את חמותה כשלוּחה של בעלה. פעמים רבות כלה שנתקלת במרכיבים בעייתיים בנישואין, לא תתעמת ישירות עם בעלה, ואולי אף לא תודה בכך בפני עצמה על מנת שלא לפגוע ביציבות של תא המשפחה הגרעינית — ולכן תאשים את החותנת. כל הכעס ינותב אל החותנת. אם, לדוגמה, בעלה "מעט חסכן", היא תעצים את התכונה ותאשים את חמותה בקמצנות. נזכיר שלענייננו ג'ני לא התנגדה כלל עת חמותה סייעה כלכלית לזוג הצעיר כמו גם עם התאומים. אך העובדה שלא הוצבו גבולות ברורים לצד אישיותה הייחודית של החותנת במקרה ספציפי זה, הסלימו את המצב עד כדי גירושין טראומטיים.
מה נייעץ לכלה ולחמות
עצות לכלה
תני לחמותך להרגיש שהיא לא הפסידה בן — אלא הרוויחה בת. קני לה מתנות קטנות, תרימי טלפון באמצע השבוע לקשקש על דא ועל הא. ראי בכך השקעה בבעלך, לא בה.
הציבי לחמותך גבולות. אם היא מגיעה בלי להודיע, תגידי שאת מאוד מצטערת אבל את חייבת לצאת. בקשי ממנה בנימוס להתקשר בפעם הבאה לפני שתגיע.
אין שום צורך לגור קרוב לחמות, אם את חשה שזה מפריע לזוגיות שלך עם בעלך. במיוחד כשהחמות חוצת גבולות, כלומר כזאת שחשה בביתך כבביתה.
זכרי, על כל סיוע מצד החמות היא מצפה לתמורה, או לפחות ללגיטימציה להעביר עלייך ביקורת, גלויה או סמויה. לדוגמה, אם היא מסייעת לך כלכלית, מבחינתה מותר לה לתהות למה קנית תכשיט יקר. מה שנקרא בלשון החמות — תג מחיר.
תקשורת מדויקת. לעיתים עדיף להגיד לחמות בדיוק מה מפריע לך, בצורה מנומסת ובוגרת, לאחר התייעצות עם בעלך (שהרי בעיניו הוא נתון בין הפטיש לסדן). ככלל, כדאי לעיתים להקשיב לבעל — לפעמים הוא אומר דברי טעם, והוא מכיר את אמו (חמותך) לפחות שני עשורים לפנייך.
שימי לב מתי עברת את הגבול בבקשת סיוע מהחמות. לבקש ממנה עזרה מדי פעם זה לגיטימי ואף נחמד, אך יש גבול עדין שמעבר לו החמות (שכבר אינה צעירה בדרך כלל) מתעייפת ורואה בכך נטל. כאשר היא עוזרת מחוסר נעימות — זו ערובה בטוחה למשבר שבדרך.
זכרי, פעמים רבות קו המחשבה של חמותך הוא שבנה יכול היה למצוא שידוך הרבה יותר טוב ממך — הוא התפשר כאשר בחר בך. לא כל יום אחת כמוך זוכה להתחתן עם אישיות כמו בנה, שכבר ביסודי ניבאו לו מוריו גדולות ונצורות (לתשומת ליבך — הוא ידע לקרוא כבר בגיל 4 והיה אלוף הארץ לנוער בקפיצה על חבל). עלייך להעריך זאת ולהכיר לו תודה על שנענה לחיזורייך. מובן שעלייך להכיר תודה גם לחמותך, על שטיפחה את "פלא הבריאה" שאותו גזלת ממנה בדרך־לא־דרך.
היה וכלו כל הקיצים ואת חשה שחמותך מטפטפת רעל לבנה בגנותך — הציבי גבולות לה ולו באופן ברור ומיידי. זכרי — מחד כור מחצבתו הינו חמותך, מאידך — כור היתוכו הנוכחי הינו את ומשפחתו החדשה. יש להבהיר זאת באופן חד־משמעי הן לבעלך והן לחמותך.
עצות לחמות — אותו הדבר, רק הפוך
אל תעבירי ביקורת בלתי פוסקת, אל תגיעי ללא התראה מראש, אל תבקרי את דרך גידול הנכדים, אל תתקשרי לבנך כל עשר דקות לבדוק אם הוא אכל או שתה, ובכללי — תני ספייס. ככלל, זכרי מה הפריע לך אצל חמותך כאשר היית כלה צעירה. שהרי דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ולהפך.
אפילוג
מודעת אבל בעיתון יומי צדה את עינה של ג'ני:
זיוה בת ברכה ז"ל.
מתאבל: רואי — בנה יחידה.
דמעות הציפו את עיניה ושטפו את הימים שבהם הייתה כלתה. היא הצטערה על לכתה של זיוה, אך לא יכלה שלא להיזכר בשנים ההן שבהן הייתה נשואה לה.
1 הסכם שלא נאמר במפורש בין הצדדים, אך משתמע מתוך התנהגותם.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.