גלי והמערה הורדה

בְּחוֹף קָטָן עִם חוֹל לָבָן עָמַד בַּיִת עִם דֶּלֶת כְּחֻלָּה, מִרְפֶּסֶת עֵץ וְגַג כָּחֹל, גָּרוּ בּוֹ אִמָּא, אַבָּא וְיַלְדָּה – שְׁמָהּ גַּלִּי. מֵהַמִרְפֶּסֶת יָרְדוּ מַדְרְגוֹת אֶל שְׁבִיל שֶׁהוֹבִיל אֶל הַחוֹף. כָּל יוֹם הָיוּ גַּלִּי וְאִמָּהּ הוֹלְכוֹת אֶל הַחוֹף, אוֹסְפוֹת אֲבָנִים מְיֻחָדוֹת וּצְדָפִים שֶׁנִּפְלְטוּ מִן הַיָּם.

יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה מֻקְדֶמֶת בַּבֹּקֶר טִיְּלָה גַלִּי לְבַדָּהּ לְאֹרֶךְ הַחוֹף וּלְפֶתַע רָאֲתָה רֹאשׁ אָפֹר מֵצִיץ מִתּוֹךְ הַיָּם הַכָּחֹל. הִיא הִתְקָרְבָה אֶל הַמַּיִם וְהֻפְתְּעָה לִרְאוֹת דּוֹלְפִין קָטָן שׂוֹחֶה עִם אִמּוֹ הַדּוֹלְפִינָה. הֵם הִתְקַדְּמוּ בְּמַיִם וְגָלִי רָצָה אִתָּם לְאֹרֶךְ הַחוֹף.

לְפֶתַע נֶעֱצַר הַדּוֹלְפִין הַקָּטָן וְהִשְׁפְּרִיץ מִפִּיו סִלּוֹן מַיִם אֶל הַחוֹל, לְרַגְלֶיהָ שֶׁל גַּלִּי. מִיָּד הִמְשִׁיכוּ הוּא וְאִמּוֹ בְּדַרְכָּם לְעֹמֶק הַיָּם וְגַלִּי נוֹפְפָה לָהֶם לְשָׁלוֹם.

כְּשֶׁהִסְתּוֹבְבָה גַּלִּי כְּדֵי לַחְזֹר לְבֵיתָהּ, רָאֲתָה לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ אֶבֶן קְטַנָּה שֶׁנָּצְצָה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. הִיא הֵרִימָה אוֹתָהּ וְטָבְלָה אוֹתָהּ בְּמֵי הַיָּם כְּדֵי לִשְׁטֹף מִמֶּנָּה אֶת הַחוֹל. לְפֶתַע רָאֲתָה שֶׁכָּל צַד בָּאֶבֶן זוֹהֵר בְּצֶבַע אַחֵר; צַד אֶחָד זוֹהֵר בְּיָרֹק, שֵׁנִי בְּכָחֹל, אַחֵר בְּאָדֹם וְצַד שָׁקוּף כְּמוֹ קְרִיסְטָל.

גַּלִּי אָחֲזָה בָּאֶבֶן בִּזְהִירוּת וְהִרְגִּישָׁה זְרָמִים עֲדִינִים בְּיָדָהּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה בָּאֶבֶן בִּפְלִיאָה וְרָאֲתָה מַשֶּׁהוּ מִתְנוֹעֵעַ בְּתוֹכָהּ: אִמָּא דּוֹלְפִינָה וְהַדּוֹלְפִין הַקָּטָן מְנוֹפְפִים לָהּ לְשָׁלוֹם בִּסְנַפִּירֵיהֶם.

גַּלִי סוֹבְבָה אֶת הָאֶבֶן וּלְפֶתַע רָאֲתָה בָּהּ אֶת עַצְמָהּ וְאֶת אִמָּהּ מְחֻבָּקוֹת, וּמָה שֶׁהָיָה מוּזָר וְנָעִים זֶה שֶׁהִיא גַּם הִרְגִּישָׁה אֶת הַחֲמִימוֹת וְהָרֹךְ שֶׁל אִמָּהּ.

גַּלִּי רָצָה הַבַּיְתָה עִם הָאֶבֶן הַמֻּפְלָאָה שֶׁמָּצְאָה עַל הַחוֹף. "אִמָּא! אִמָּא! תִּרְאִי אֵיזוֹ אֶבֶן מַדְהִימָה מָצָאתִי! הִיא צִבְעוֹנִית וְאֶפְשָׁר לִרְאוֹת בָּהּ אֶת הַדּוֹלְפִינִים שֶׁפָּגַשְׁתִּי הַבֹּקֶר עַל הַחוֹף!"

אִמָּהּ שֶׁל גַּלִּי לָקְחָה אֶת הָאֶבֶן וְהֶחְזִיקָהּ בְּיָדֶיהָ, אַךְ לֹא רָאֲתָה דָּבָר. הִיא רַק רָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן צִבְעוֹנִית, יָפָה וּמְיֻחֶדֶת מְאוֹד, אֲבָל הִיא שָׂמְחָה שֶׁגַּלִּי רוֹאָה בָּאֶבֶן מַרְאוֹת שׁוֹנִים וְחָשְׁבָה שֶׁזֶּה כַּנִּרְאֶה בְּשֶׁל דִּמְיוֹנָהּ הַמְּפֻתָּח.

גַּלִּי כִּוְּנָה אֶת הָאֶבֶן לְלִבָּהּ שֶׁל אִמָּהּ וְחָשָׁה רְגָשׁוֹת שֶׁל אַהֲבָה הַמֻּפְנִים כְּלַפֶּיהָ. כְּכָל שֶׁהִמְשִׁיכָה לְסוֹבֵב אֶת הָאֶבֶן וּלְהַבִּיט בָּהּ, רָאֲתָה עוֹד וְעוֹד רְגָשׁוֹת: הָיוּ צַעַר וּפַחַד וְהָיוּ גַּם רְגָשׁוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וְשַׁלְוָה. הִיא סוֹבְבָה אֶת הָאֶבֶן וְכִוְּנָה אֶל רֹאשָׁהּ שֶׁל אִמָּהּ וְהֵחֵלָּה לִרְאוֹת אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ. כָּךְ הִיא הֵבִינָה שֶׁאִמָּהּ לֹא מַאֲמִינָה לַמַּרְאוֹת שֶׁהִיא רוֹאָה. דֶּרֶךְ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל אִמָּהּ יָדְעָה גַּלִּי גַּם מָה יִהְיֶה לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

אִמָּא תָּפְרָה לְגַּלִּי כִּיס קָטָן עֲבוּר הָאֶבֶן וחִבְּרָה אוֹתוֹ לִשְׂרוֹךְ. גַּלִּי תָּלְתָה אוֹתוֹ עַל צַוָּארָהּ וְכָךְ הִצְמִידָה אֶת הָאֶבֶן לְלִּבָּהּ וְהָלְכָה אִתָּהּ לְכָל מָקוֹם. אִמָּא רָאֲתָה שֶׁגָּלִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּסַקְרָנוּת לְתוֹךְ הָאֶבֶן וְלִפְעָמִים גַּם מְדַבֶּרֶת אֵלֶיהָ וְשָׂמְחָה עַל הָעִסּוּק הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ.

מִדֵּי פַּעַם כְּשֶׁהָיְתָה גַּלִּי מוֹצִיאָה אֶת הָאֶבֶן, רָאֲתָה בָּהּ אֶת הַדּוֹלְפִין הַקָּטָן וְאֶת אִמּוֹ, שֶׁהָיוּ שׂוֹחִים וּמַשְׁמִיעִים קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁטִּיְּלָה עַל הַחוֹף, הִצְמִידָה אֶת הָאֶבֶן אֶל מִצְחָהּ וּלְפֶתַע הוֹפִיעוּ מוּלָהּ הַדּוֹלְפִינִים. הִיא הִרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ מִצְחָהּ מִתְרַכֵּךְ וְקַרְנֵי אוֹר שֶׁבּוֹקְעוֹת מִפְּנֵיהֶם שֶׁל הַדּוֹלְפִינִים נִכְנָסוֹת לְרֹאשָׁהּ בִּתְחוּשָׁה נְעִימָה שֶׁל דִּגְדּוּג.

הִיא גַּם הֵבִינָה אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם הַמְּשֻׁנִּים. הֵם דִּבְּרוּ אִתָּהּ. הֵם סִפְּרוּ לָהּ שֶׁבָּאוּ לְלַוּוֹת אוֹתָהּ וְלַעֲזֹר לָהּ בַּשְּׁלִיחוּת שֶׁלָּהּ.

'אֵיזוֹ שְׁלִיחוּת?' שָׁאֲלָה גַּלִּי בְּלִבָּהּ בִּפְלִיאָה.

"נְגַלֶּה לָךְ כְּשֶׁתִּהְיִי מוּכָנָה," עָנוּ הַדּוֹלְפִינִים. "נְגַלֶּה לָךְ סוֹדוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים. כְכָל שֶׁתִּרְצִי לָדַעַת יוֹתֵר, כָּךְ נְגַלֶּה לָךְ יוֹתֵר."

גַּלִּי הָיְתָה הֲמוּמָה. הַדּוֹלְפִינִים הִצְלִיחוּ לִקְרֹא אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהּ! אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת, מָהֵם הַסּוֹדוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם הֵם שׁוֹמְרִים ומָתַי יְגַלּוּ לָהּ אֶת הַסּוֹדוֹת הַנּוֹסָפִים?

הִיא חָזְרָה הַבַּיְתָה לְאִטָּהּ, מְהַרְהֶרֶת עַל הַמִּפְגָּשׁ הַמְּסַקְרֵן וְהַמּוּזָר.