ההבטחה

הבטחה. מילה אחת שטומנת בחובה עולם ומלואו.
היא יכולה להציל אותי ועלולה להרוס אותי.
הבטחה חייבים לקיים.

אני חיה חיי שפע. מוקפת במחזרים, במשפחה אוהבת ובאחותי התאומה, המשכילה וטובת הלב. החצי הטוב שלי.
אני לא מתנצלת על הגאווה והיוהרה שלי. אני צועדת זקופת קומה בוורשה, עירי האהובה, כאילו היתה ממלכתי הפרטית.
רוחות מלחמה מנשבות באירופה אך עבורי הן לא יותר מבריזה קלילה שפורעת בחינניות את שיערי.
אני פולנייה גאה ובלתי מנוצחת.
חיי מושלמים מלבד כתם אחד שגיליתי רק כעת – אימי היא בת למשפחה יהודייה.
אני מתכחשת לכתם הזה, אבל אחותי מאמצת אותו ונוטשת אותי בחיפוש אחר חוף מבטחים שאני כלל לא מעוניינת בו.
היא משאירה מאחור שני דברים. את המחזר היחיד שלה, קצין משטרה פולני, ואת הבטחתו אליה.
הבטחה שהוא ישמור עליי ויחכה לה.
הוא תמיד עומד בהבטחות שלו.